בשבע 96: מי שומר על שומרי החוק?

ספר חדש על מערכת המשפט והמשטרה טוען שמה שקרה לברנס וקהלני, יכול לקרות לכולנו

עפרה לקס , כ"א בסיון תשס"ד

פרקליטות נגד יהדות על סף תהום: על שלטון הקליקות ובעיית הצדק במדינת ישראל/ מיכאל רז-שטיינקריצר, כריכה רכה, 294 עמודים כולל תקציר באנגלית.

זהו ספרו הרביעי של מיכאל רז-שטיינקריצר, קצין חקירות לשעבר במשטרה, חוקר פרטי ומורה לאזרחות, אשר מתריע על עיוות הדין במדינת ישראל.

רז-שטיינקריצר טוען כי העומדים בראש מנגנון אכיפת החוק בישראל: שוטרים וחוקרים, אישים בפרקליטויות המחוזיות השונות ושופטים מנומנמים, אינם מעוניינים בעשיית הצדק אלא בהשגת תוצאות, בעיקר הרשעות, ואין זה משנה להם אם הנאשם חף מפשע.

הכותב נוקט מילים חריפות ביותר בתארו את הנעשה במדינה; לדבריו קיימות קליקות שגורמות להרשעת חפים מפשע. החוקרים מוציאים מן הנאשמים הודאות בעינויים, השוטרים משקרים בעדויותיהם ומטעים את השופטים, וכך נוצר מצב שבו נמקים בכלאם אנשים חפים מפשע שנפלו קרבן למערכת.

העילה לכתיבת ספרו של רז והפרשיה שתופסת בו מקום עיקרי הן סיפורו של עמוס ברנס והדרך הארוכה שעשה עד שהצליח להגיע לזיכוי מוחלט. ברנס, כזכור, הורשע ברצח החיילת רחל הלר בשנת 74', וזמן קצר לאחר מכן החל להיאבק על חפותו. המקרה שלו הובא בפני כמה שופטים, אך הללו שבו והרשיעו אותו.

אחד מהם, שופט בית המשפט העליון לשעבר חיים כהן ז"ל, התחרט כמה שנים אחר-כך וביקש את סליחתו של ברנס. כהן שכנע את ברנס לקבל חנינה ולהיאבק על חפותו מחוץ לכותלי הכלא. סיפורו של ברנס הסתיים רק לפני שנתיים, 28 שנים לאחר שהורשע, בזיכויו המוחלט.

כותב הספר, שהיה מעורב עמוקות במאבקו של ברנס, מתאר את הפרשה מזווית אישית: הוא חושף ומצטט מסמכים, תכתובות והתרחשויות, בבקיאות של מי שיש לו מידע פנימי – אבל זוהי גם נקודת התורפה של הספר: אין סדר, אין כרוניקה ותחת זאת יש ערבוב וחזרה על נושאים ואמירות.

רז-שטיינקריצר, שנאבק בעוולות המשטרה עוד בהיותו חוקר בתוכה, כותב בדם לבו, והוא שב וטוען כי מי שטעה בפסיקה או שהטעה שופטים בכוונה אינו נותן על כך את הדין, ותחת זאת מוצא את עצמו מקודם לדרגה בכירה ונהנה מפנסיה ממשלתית גבוהה.

הכותב שב וחוזר על טיעוניו, ובהמשך ספרו מביא מקרים נוספים, כגון זה של סלימאן אל-עובייד, שנאשם באונס וברצח חנית קיקוס (הרשעה שגרמה להרמת גבות אפילו אצל הורי הנעדרת), פרשיית מע"צ ואביגדור קהלני.

התזה של כותב "פרקליטות נגד יהדות" היא קונספירטיבית, ולא תתקבל על דעתו של כל קורא, אולם המקרים שהספר שוטח מצליחים להפחיד. הם ממחישים לקורא שאנשים תמימים כמוהו מצאו את דרכם אל מאחורי סורג ובריח ללא עוול בכפם.