בשבע 96: מפלגה מפולגת

איתם ולוי לא יכלו עוד להישאר בממשלה שפועלת לעקירת יישובים. הם לא חיכו להסכמת חבריהם לסיעה והודיעו על התפטרותם, כשהם מגובים במכתב מהרב מרדכי אליהו. יהלום ואורלב תוקפים בחריפות את לוי ואיתם ודורשים מהם לציית למוסדות המפלגה. תומכי לוי ואיתם לועגים לדיבורים של אורלב ויהלום על השפעה מבפנים, וקוראים להפלת הממשלה במאבק אופוזיציוני. המפד"ל על סף פילוג.

חגי הוברמן , כ"א בסיון תשס"ד

ישיבה מתוחה כמו זו שהיתה ביום שלישי בכנסת לא זכורה במפד"ל כבר הרבה שנים. כל המשקעים שהצטברו אצל כל נציגי המפד"ל בשנתיים האחרונות, מאז הוצנח אפי איתם על כס מנהיג המפד"ל במקומו של הרב יצחק לוי, התפרץ בבת אחת, ברגע שבו הודיעו השר איתם וסגן השר לוי על התפטרותם מהממשלה.

ח"כ שאול יהלום, שיחסיו עם איתם מעורערים מיום הצטרפותו של האחרון לממשלה והיה בעבר בן ברית קרוב של הרב יצחק לוי, הוביל את המתקפה חסרת הרחמים: "אתה מפלג את המפלגה", הטיח באיתם. "אני הגעתי לכאן בזכות עצמי, ואתה הגעת על מגש של כסף. זה לא מוסרי. זה מוסר צבאי? אחד בעד כולם. אתה משאיר פצועים בשטח. זה מוסר קיבוצי? מה שאתם עושים לא מוסרי, לא חברי, לא תורני ולא מפלגתי".

ויהלום המשיך: "בור ששותים ממנו לא זורקים בו אבן. לוי בנה משהו במפלגה, איך יש לך את העוז לבייש אותנו ככה? כל חיי אני עם לוי. כיבדתי אותו. כשהיתה מחלוקת תמיד ויתרתי. כאשר היה לי רוב במפלגה נתתי לו להיות מזכ"ל.

וכאן פנה לסגן השר לוי: "תמיד הערכתי אותך כאיש הגון ומוסרי. איך אתם יכולים להלבין פנינו ברבים?!" וכשהוא מתייחס למכתבו של הרב מרדכי אליהו, שהורה באותו בוקר לשניים לפרוש מהממשלה, השיב: "לא הייתם שואלים שאלה אישית על מנת לקבל תשובה הפוכה. אתם גורמים לנו בושה וחרפה מבחינה חברתית. עם כל השישה ביחד אולי יש סיכוי, אבל אתם עושים צעדים חד-צדדיים, לא דמוקרטיים. אתם עושים מאיתנו צחוק, תכניות סאטירה".

איתם לא טמן ידו בצלחת, והשיב ליהלום: "איך זה ששני יושבי ראש של המפד"ל נמצאים בסיטואציה שקשה להם להיות איתך? להמשיך בחברות איתך? אל תטיף לנו מוסר בעניין חברות".

גם אורלב הטיח בשניים: "אתם עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס. עשיתם מעשה מגונה, לא ראוי ולא מוסרי. הציבור ישפוט את המעשים האלה. יש כאן איבוד אמון יסודי. יכולתם ללכת למרכז המפלגה ולאמץ את החלטתו. מבחינה מוסרית, אם אתם פורשים מתפקידיכם בממשלה, עליכם לפרוש גם מתפקידיכם בתנועה". איש לא יכול לטעות במשמעות כוונתו: על איתם לפרוש מתפקיד יו"ר המפלגה.

מפלגה על סף פילוג

המהלומות נמשכו גם אחרי ישיבת הסיעה. הרב לוי אמר בתום הישיבה: "זו התפטרות של שני אנשים שלא מרגישים יכולת להישאר בממשלה שקיבלה החלטה על פינוי יישובים. זו החלטה אישית, ואנחנו לא רוצים לפרוש מהתנועה".

יהלום לא הרפה מיו"ר המפלגה איתם: "הוא תוקע סכין בגב המפד"ל. צעדיו מפלגים ויוצרים עובדות בשטח של שניים מול ארבעה. אלה צעדים שמחלישים אותנו. אנו מתפללים שנצליח לאחות את הקרע, אך מדובר בשני חברים שעושים צעדים חד-צדדיים. "יו"ר שנבחר והגיע מהתחום האזרחי היה צריך לעשות הכל על מנת לאחד את המפלגה. אם הוא חושב שצריך היה לפרוש מהקואליציה, היה עליו לכנס את המרכז ולקבל את הכרעתו.

השניים, אגב, סירבו להתחייב גם עתה כי יקבלו את הכרעת המרכז. כששאל יהלום את איתם ישירות אם יכבד זאת, השיב איתם בזעם: "אתה חוקר אותי?"

כשניסן סלומיאנסקי, יו"ר הסיעה, ניסח אחרי הישיבה את ההודעה לתקשורת, הוא נאלץ לחפש ניסוחים מתפתלים כדי שלא לחשוף את קלונה של המפד"ל מצד אחד, ולהישאר נאמן לאמת מהצד השני: "הועלו כמה הצעות בנושא המשך התנהלותה של המפלגה. הסיעה תנסה בימים הקרובים לגבש הצעה מאחדת. עד יום שני לא יהיה שינוי בהיבט הקואליציוני. הסיעה רשמה לפניה את הודעתם של שר השיכון אפי איתם וסגן השר הרב יצחק לוי בגין התפטרותם מהממשלה".

מכבסת המילים – הביטוי השחוק הזה מהשבוע האחרון שאין מתאים ממנו – לא הצליחה להסתיר את המציאות העגומה: המפד"ל על סף פילוג, בפעם המי יודע כמה בתולדותיה. התפטרותם של השניים עשויה להוביל לפילוג בסיעה ואף להקמת סיעה נפרדת.

נכון לעכשיו, איתם התפטר מהממשלה, אורלב נשאר חבר בה, והמפד"ל בקואליציה לפחות עד לישיבת הסיעה ביום שני הקרוב. החלטת הפשרה, שיממה לפני כן נראתה כנוסחה הגואלת שתציל את המפלגה, צללה תוך 24 שעות לתהומות הנשייה ונמחקה בזריזות מספר דברי הימים למפלגה הדתית-לאומית.

פשרה בנוסח שרון

ביום שני בצהריים, שעה שהמחלוקת במפד"ל היתה בעיצומה, נשלפה נוסחת פשרה שנועדה לרצות את כל הצדדים: "פשרה מפד"לניקית טיפוסית" כינו אותה במערכת הפוליטית תומכיה ושולליה כאחד. פשרה שדומה היה כי קיבלה את השראתה מהחלטת הממשלה על הנסיגה ביום שלפני כן: בעיקרון בעד – בפועל נגד. מחליטים לבצע, אבל לא עכשיו.

הסעיף הראשון הצהרתי: "המפד"ל שוללת את החלטת הממשלה בדבר התנתקות מתוקנת ורואה בה, כשומעת לקחם של רבני הציונות הדתית, הפניית עורף לערכי מצוות יישוב הארץ, וכן רואה בה סכנה מדינית וביטחונית. לכן הצביעו שרי המפד"ל כנגדה בישיבת הממשלה".

הסעיף השני כבר מביע החלטה עקרונית: "סיעת המפד"ל סבורה כי עקרונית, ראוי לשקול פרישה מן הממשלה בגין החלטה זו".

אלא שכאן בא הסעיף השלישי, המשמעותי: "אולם מאחר שאין בהחלטת הממשלה הנ"ל משום החלטה על פינוי יישובים, ממליצה סיעת המפד"ל לקבוע תקופת מבחן של שלושה חודשים, שבהם תבחן המפד"ל את השפעתה בממשלה הן בתחום המדיני והביטחוני, הן בתחום ההתיישבות, הן בתחום שירותי הדת ויחסי דת ומדינה והן בתחום החברתי והחינוכי".

סעיף 4 ממשיך באותו קו: "סיעת המפד"ל שומרת לעצמה את האפשרות לכנס את מרכז המפד"ל כדי להחליט על מועד פרישתה מהממשלה, כאמור לעיל בסעיף 2, אם וכאשר יתברר תוך שלושה חודשים כי היא חדלה להשפיע, על-פי קריטריונים שייקבעו על ידי סיעת המפד"ל".

במפד"ל האמינו בכוחה של הצעת הפשרה, בעיקר כיוון שיזמו אותה שניים מהמחנות השונים במפלגה: השר זבולון אורלב התומך בהישארות בממשלה, ויו"ר הסיעה ח"כ ניסן סלומיאנסקי, שנמנה עד הצעת הפשרה עם המצדדים בפרישה מהקואליציה. סלומיאנסקי העלה את הרעיון, אורלב ניסח אותו.

"הבעיה האמיתית" הסביר לי סלומיאנסקי את ההיגיון בהצעת הפשרה, "היא שלאיש לא ברור לאן באמת חותר ראש הממשלה. לכן אנו זקוקים לפסק הזמן, כדי לראות מה מגמת פניו של שרון. אם המציאות תוכיח שביצוע ההחלטה בפועל מתמסמס, כמו שקורה עם ההחלטה על פינוי המאחזים, תוכל המפד"ל להישאר בקואליציה. אם לא – נפרוש בעוד שלושה חודשים".

הרבנים לא מספקים את הסחורה

ישיבת הסיעה, רגועה ושלווה יחסית לזו שלמחרת, הסתיימה בצהרי יום ללא הכרעה, ומיד לאחריה יצאו איתם, לוי וסלומיאנסקי לפגוש את הרבנים הראשיים לשעבר והמנהיגים הרוחניים של המפד"ל, הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו, כדי להציג בפניהם את תכנית הפשרה.

ההנחה במפד"ל היתה שאם הרבנים יתנו את ברכתם לתכנית יקבלו אותה גם איתם ולוי, ובכך יימנע הפילוג במפד"ל. לשר זבולון אורלב נמסר על הפגישה זמן קצר לפני שהתקיימה, והוא לא הספיק להגיע אליה. מקורביו טענו אחר-כך שהדבר נעשה במכוון, כדי למנוע ממנו להשתתף בה.

אבל הרבנים שפירא ואליהו לא סיפקו את הסחורה. שני הרבנים ביקשו שהות ללמוד את ההצעה. בערב שוב יצאו נציגי המפד"ל לביתו של הרב שפירא, כדי לשמוע מהרבנים על החלטתם. הרבנים שלחו אותם בחזרה לסיעה ללא הנחיה מכוונת, אפילו ללא 'ברכת דרך' נימוסית לפשרה. למעט עצה לבבית, "תשמרו על האחדות" – עצה שאיתם ולוי דווקא לא קיבלו – הם לא סיפקו הנחיה כלשהי.
כדי להגביר את הבלבול הגיעו ביום שלישי בבוקר איתם ולוי לרב אליהו, לשאול אותו 'שאלה אישית'.

הרב אליהו צייד אותם במכתב אישי בחתימת ידו, שבו כתב במפורש: "לשאלתכם, הריני להביע בפניכם דעת תורה כי אין זכות לשום אדם, לא לראש הממשלה ולא לממשלה עצמה, לעקור יישוב יהודי בארץ ישראל... לפיכך, לאחר החלטת הממשלה שבה מצהירה הממשלה כי בכל הסדר קבע ייעקרו יישובים וגוש קטיף יהיה 'נקי מיהודים', ולצערנו בפועל הוקמה מנהלת ביצוע שמתחילה לפעול מידית לקראת פינוי, אני מורה לכם בזאת כי אין להיות שותפים בממשלה כזו, ועליכם לפרוש מידית מהממשלה ומהקואליציה".

המכתב איננו פונה לכל נציגי המפד"ל אלא לאיתם ולרב לוי בלבד. הרב אברהם שפירא לא חתם עליו לצד עמיתו.

הקווים האדומים של אורלב

ביום חמישי שעבר עוד נדמה היה כי ראש הממשלה הציל את המפד"ל מפני קרע פנימי וסכנה של פילוג אחרי שדחה את 'פשרת לבני' הראשונה. אורלב, שניסה ככל יכולתו להביא לאישור נוסחת הפשרה ולקבלתה בידי מפלגתו, אמר אחרי הדחייה כי הוא מאוכזב מאוד מכך שהופרה הבנה שהיתה בינו לבין ראש הממשלה שהסעיף ינוסח מחדש, ולכן "זה מחייב אותי למחשבה חדשה".

לפני דחיית הפשרה הראשונה אמר לי אורלב כי יש שלושה תנאים שיאפשרו לו להישאר בממשלה: שבתכנית המתוקנת לא תהיה הצהרת כוונות של פינוי עד סוף 2005, שבהחלטת הממשלה ייאמר במפורש שהיא לא כוללת פינוי יישובים, ושינוסח מחדש הסעיף המדבר על הקפאת היישובים, כך שלא יהיה שום ייבוש. אורלב הסכים להקמת ועדת שרים שתבדוק הקצבות חריגות, אולם התקציבים השוטפים יימשכו.

אחרי שדחה את הצעת הפשרה הראשונה של לבני, התקשר ראש הממשלה לאורלב והסביר לו כי לא יכול היה לקבל את שינוי 'סעיף הייבוש', שכן "זה הדבר היחיד שנשאר לפליטה מתכנית ההתנתקות", כלשונו של שרון. אורלב הסביר לשרון את משמעות הדבר – שהבנה מוקדמת בנושא נפלה. שרון ניסה לשכנע את אורלב כי לא מדובר בייבוש והקפאה, "זו לא הקפאה לצרכי ביצוע", וכי פרויקטים שבנייתם החלה לא ייעצרו. "ועדת השרים תוכל לעצור בנייה שהחלה, אולם היא לא תהיה חייבת לעשות זאת", אמר שרון לאורלב, שדחה את ההסברים.

אלא שציפי לבני לא נחה, ועד הרגע האחרון פעלה לגבש נוסחת פשרה חדשה, שהביאה את השרים שלום, נתניהו ולבנת לתמוך בתכנית, ואת אורלב וחבריו לסבור שההצעה מאפשרת את הישארות המפד"ל בקואליציה. בהחלטה נאמר כי "הממשלה מאשרת תכנית התנקות מתוקנת", ומיד באה התוספת: "אולם אין בהחלטה זו כדי לפנות יישובים".

תכנית הייבוש של הממשלה

השר אורלב נימק את עמדתו נגד יציאה מהממשלה בכך ש"אין ייבוש". החלק החמור בהחלטת הממשלה נשאר אותו נספח ג', המפרט את תכנית הייבוש וההקפאה המוחלטת במקביל להכנות המעשיות לעקירת היישובים. בסעיף 12, שכותרתו "הוראות מעבר", בסעיף קטן ב', נכתב במפורש כי "תכניות ממשלתיות לבינוי ופיתוח שטרם החל ביצוען לא יקודמו לביצוע". אי אפשר לטעות במשמעות הסעיף הזה, אשר גם אם איננו מפורט כמו זה שבתכנית המקורית (שם צוינו במפורש הקפאת תקציבים, תכניות המתוקצבות על ידי הממשלה, פרויקטים ומכרזים ממשלתיים שטרם פורסמו או שטרם נקבע בהם זוכה), הוא מדבר בעד עצמו בלשון חדה וברורה. כלומר: אם בשנה הבאה יצטרכו לבנות גן ילדים נוסף בנווה דקלים, כי את ההריונות והלידות לא ניתן לעצור, וביצוע התכנית טרם הוחל כי לא מתחילים בניית כיתות חדשות באמצע השנה, הכיתה או הגן לא ייבנו. לזה קוראים ייבוש. ייבוש כזה לא היה אפילו בממשלות רבין וברק.

לגבי תכניות או פרויקטים שביצועם החל אין התייחסות מפורשת, אבל בסעיף שלכאורה נועד להמתיק את הגלולה המרה, סעיף 'ועדת חריגים', נכתב כי "תוקם ועדת חריגים שתהיה רשאית להתיר ביצוע תכנית שהוקפאה כאמור לעיל או להחליט שלא לקדם תכניות אף אם החל ביצוען, לאחר בחינת כל מקרה לגופו ובהתאם לאמות מידה שיקבעו על-ידה". המנדט הזה של ועדת החריגים מרתק: היא תהיה מוסמכת לא רק להפשיר הקפאה, אלא גם להקפיא בנייה שהחלה כבר. שלדי בתים חדשים לא יהיו, בתים בעיצומה של בנייה יישארו שלדים.

ועדת החריגים הזו, אגב, תהיה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובהשתתפות מנכ"לי משרדי האוצר והמשפטים. כלומר: איש מובהק של שרון ואיש מובהק של טומי לפיד (עם נציג של נתניהו כעלה תאנה, אם בכלל) הם שיפסקו איזו תכנית שהוקפאה תישאר מוקפאת ואיזו תכנית שבנייתה החלה תיכנס להקפאה. המנגנון מבטיח מראש את ייבוש היישובים והקפאתם.

גם הסעיף הבא נראה כלא יותר ממס שפתיים: "החלטת ועדת החריגים ניתנת לערעור בפני הקבינט בכל מקרה שיובא לפניו על-ידי חבר ממשלה". ישנו אמנם סעיף הקובע כי "פעילויות מוניציפליות וקהילתיות הנוגעות למהלך החיים התקין ושירותים שלהם זכאים התושבים יימשכו כסדרם, לרבות שירותים מהמועצה האזורית, וכן ביטחון, חינוך, רווחה, תקשורת, דואר, תחבורה ציבורית, חשמל, מים, גז, דלק, שירותי בריאות, בנקים וכל שירות ופעילות אחרת שהיתה נהוגה ביישוב קודם להחלטה זו".

בכך, אגב, לא חל שינוי משמעותי מהתכנית המקורית, שנדחתה כזכור בזעם. גם שם נכתב כי "הממשלה תפעל לכך שנותני השירותים החיוניים לציבור יוסיפו לספק את שירותיהם לתושבים באזורים הרלוונטיים, תוך קביעת הסדרים מתאימים עם מנהלת הביצוע, אם יידרש הדבר".

לחשק מבפנים או לפרק מבחוץ

שני המחנות במפד"ל הקפידו להציג את המחלוקת ביניהם כמחלוקת טקטית בשאלה מהי הדרך הטובה ביותר לטרפד את החלטת הממשלה. השר איתם וסגן השר הרב לוי דוגלים בפרישה, בהנחה שכך יהיה קל יותר להפיל את ממשלת שרון, והמהומה הפוליטית שתביא לבחירות חדשות או לממשלה חדשה בראשות נתניהו תביא לעצירת התכנית: "הרי כבר היום יש רוב מוחלט בעד פינוי שלושה יישובים. נתניהו ולבנת תומכים בפינוי שלושה יישובים. הרוב בממשלה חד-משמעית נגדנו, 14 מול שבעה. איזה כוח יהיה לנו בישיבה בממשלה כזו?" אומר השר איתם.

"אנחנו לא מקבלים את הפשרה כי אנחנו לא רוצים לתת לשרון את הביטחון לשלושה חודשים", אמר לי הרב יצחק לוי. "הרי ברור שבשלושת החודשים הללו שרון יקדם את מהלכי העקירה, תחת הכותרת 'הכנות'. אנחנו צריכים לפרוש מהממשלה, לצאת לשטח, להלהיב ולהריץ את הציבור הלאומי ולפעול בכל הדרכים הציבוריות והפרלמנטריות כדי לעצור את המהלך".

הרב לוי, יש לנו ניסיון עשיר בהפגנות. דווקא הניסיון של אוסלו לימד אותנו שבהפגנות לא בולמים נסיגות. אולי צודקים אלו שאומרים שיהיה קל יותר להשפיע מתוך המערכת?

"ראינו את ההתנהגות של שרון, הוא לא מתייחס לשרים שלו. הוא מקדם את התהליכים בלי לשאול אף אחד. יש לו רשת ביטחון ממפלגת העבודה בכל מקרה. בעוד תשעה חודשים, אם הוא יראה שאין לו רוב לאשר את עקירת היישובים, הוא יפטר את השרים איתם ואורלב כמו שעשה לליברמן ואלון. המטרה שלי היא להחליש את הממשלה. לכן אני פורש, כדי לחבור לכוחות הלאומיים בליכוד ובימין, לתת תקווה גם לאנשים בתוך הליכוד".

אורלב, לעומתם, משוכנע גם עתה שבהישארות בממשלה יהיה קל יותר לעצור את המהלך: "אפי איתם הוא חבר בוועדת השרים לענייני חקיקה, ולכן חשוב שהוא יישאר בממשלה כדי למנוע את החקיקה הצפויה לקראת הנסיגה", אמר לי ביום שני, בניסיון אחרון שלא צלח לשכנע את איתם שלא לפרוש.

"יכול להיות שבממשלה צרה נוכל להביא לשינוי בהרכב הוועדות, שבהן יש כרגע רוב לאנשי שרון, כדי שנוכל להשפיע יותר. בקבינט יש כיום חלוקה שווה בין תומכי הנסיגה למתנגדיה, ובמתנגדים אני כולל את השרים נתניהו, שלום ולבנת, שתמכו רק בגלל שההכרעה נדחתה בתשעה חודשים. זה אומר שלא כל החלטה תעבור שם באורח אוטומטי.

"בקואליציה צרה קל יותר לחולל משברים. כניסת העבודה במקומנו תביא להקמת ממשלה שתהרוס בכל תחום, לא רק בהתיישבות. הם ירמסו את הזהות היהודית של המדינה".

העבודה מחכה לפרישת המפד"ל

גם ח"כ שאול יהלום, מתומכי הקו של אורלב, הסביר את עמדתו בסכנה מפני כניסת העבודה לממשלה: "יציאה של המפד"ל מהממשלה תכניס לתוכה אוטומטית את מפלגת העבודה", הוא אומר. "בעבודה כבר מתכוננים להיכנס במקומנו. לא במקרה הם הסירו את הצעת האי-אמון. מפלגת העבודה נמצאת במשבר פנימי, והמדבר הפוליטי משגע אותם. כניסתם לממשלה תהיה מכת מוות להתיישבות בכלל. זה יהיה תגבור לשרון לבצע את המהלכים המסוכנים שלו. אנחנו רוצים לבנות על חבורת מורדי הליכוד, לטרפד את המהלך הזה. בתוך הקואליציה נוכל לבנות כוח קואליציוני שיטרפד את הנסיגה".

איך תצליח לבלום את המהלך הזה בתוך הקואליציה?

"אם אני בפנים, שרון נשאר עם ממשלה צרה של 61 ח"כים", מסביר יהלום, "במקרה כזה לשותפות של המפד"ל עם הכוחות הימניים בליכוד יש יותר כוח. שרון יצטרך את האצבעות שלנו להעביר את תקציב המדינה בעוד שלושה חודשים? יצטרך. כבר יש לי עמדת כוח שבעזרתה אוכל לבטל את הקפאת היישובים, גם אלו המיועדים לפינוי. זה יהיה התנאי שלנו לתמיכה בתקציב".

בחוגיו של איתם התייחסו לטיעונים הללו בבדיחה המתפשטת על עכברי המפלגות שמצאו גבינה והחלו לאכול אותה. פתאום התקרב חתול. כל העכברים ברחו, ורק העכבר של המפד"ל המשיך לאכול את הגבינה בנחת. "תברח מהר, החתול יטרוף אותך", צעקו לו חבריו העכברים, ועכבר המפד"ל השיב: "לא נורא, אז אני אשפיע מבפנים..."

תומכי הפרישה יכולים אולי למצוא סעד גם בדברים שאמרה לי יו"ר סיעת העבודה, ח"כ דליה איציק: "מפלגת העבודה לא תצטרף לממשלה בשלב הזה. הגורם המעכב את כניסתנו לממשלה אינו לא המפד"ל אלא היועץ המשפטי לממשלה. מזוז צריך להחליט לגבי התיק השני של שרון, ועד אז אין שום סיכוי שנצטרף לממשלה".

גם בליכוד הפעילו לחצים כבדים על המפד"ל לבל תפרוש מהממשלה; אישים מהאגף הנצי בליכוד, כמו השר עוזי לנדאו וח"כ אהוד יתום, אמרו במפורש שעל המפד"ל להישאר בממשלה. ח"כ אחר מהליכוד, שביקש לא להזדהות, אמר לי בשקט שהוא דווקא בעד פרישת המפד"ל, "כי זה יגרום לתסיסה בליכוד נגד שרון".

נתניהו נסע במיוחד לרב אברהם שפירא כדי לשכנעו שלא להורות למפד"ל לפרוש. "אני פוסק רק על פי ההלכה", ענה לו הרב שפירא, "וההלכה קובעת שההחלטה על עקירת יישובים מחייבת פרישה מהממשלה". "בהחלטה אין אמירה מפורשת על עקירת יישובים", השיב נתניהו לרב, "יש במפורש דחייה של ההחלטה על עקירת יישובים". ייתכן שזו היתה הסיבה שהרב שפירא לא חתם על דעת התורה של עמיתו, הקוראת לפרישה מהממשלה.