חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 97ראשיהפצה

לא סת"ם סיפורים - בגליון השבוע

סחר בתשמישי קדושה גנובים הפך למגיפה עולמית ● על יוזמה חדשה שמנסה להתמודד עם תופעה זו ● מה גרם לעלייה חדה בקרב החילונים בביקוש למזוזות ● כיצד הטכנולוגיה המודרנית מסייעת להשבת תפילין אבודות בזמן אמת ● ולמה ח"כ אברהם פורז לא תמך בהרחבת החוק להונאה בכשרות
17/06/04, 00:00
דוד חרמץ

לפני 30 שנה בדיוק פרסם רבה של בני ברק, הרב יעקב לנדא זצ"ל, מודעה קטנה בעיתון. בעקבות אסונות שפקדו משפחות בעיר, נכתב במודעה, מתבקשים הכל להזדרז בבדיקת מזוזות.

המודעה הזו, מספר הרב ישראל יוד, מנהל מכון פאר, היתה הטריגר שדחף אותו לייסד מכון, שלדבריו היה המכון הראשון בארץ המרכז תחת קורת גג אחת כל מה שקשור לספרי תורה, תפילין ומזוזות: כתיבה, בדיקה ומכירה. הרב יוד פועל גם בתחומים חדשניים הקשורים לסת"ם, אבל עד שנגיע אליהם בהמשך, אני מנסה עוד לעכל משפט מעניין שהוא אמר בתחילת הראיון: "שלא תחשוב שהמודעה של הרב לנדא היתה דבר שכיח באותה עת. המודעות לנושא בדיקת כתבי סת"ם לא היתה כמו היום".

וכדי להמחיש את דבריו הוא מספר סיפור מכאיב ומרתק, שאירע לו לפני כעשר שנים. יום אחד נכנס למשרדי המכון יהודי מכובד ומוכר בבני-ברק, בן למעלה מ-80, שהיה חשוך ילדים. והיהודי ביקש לבדוק את התפילין שלו. בבדיקה חשכו עיניו של הרב יוד. בפרשת "והיה כי יביאך" היתה חסרה המילה "רחם". הרב יוד לא ידע את נפשו. האם עליו לשתף את היהודי הערירי בממצאי הבדיקה. הוא החליט לנסוע לרבי מגור, ה'פני מנחם', זצ"ל. כששמע הרבי את הסיפור הוא ניתר מכיסאו. "שלא תעז לספר זאת ליהודי!" ציווה עליו הרבי, "זה יקצר את ימיו". הרב יוד החליף את הפרשייה על חשבונו, והחזיר את זוג התפילין ליהודי הזקן. אבל מתוך סקרנות הוא סובב את השיחה עם אותו יהודי אודות קורותיהן של התפילין. אז התברר לו שהן נרכשו מייד אחרי השואה, ומאז לא נמסרו מעולם לבדיקה.

"אני לא בבא", ממהר הרב יוד להכריז כשהוא מסיים לספר את הסיפור. "אני רק מתעסק בהלכה. אבל לפעמים הפרשנות קופצת באופן אינסטנקטיבי".

גם אצל חילונים גברה המודעות בשנים האחרונות לנושאי סת"ם. סקר של גיאוקרטוגרפיה משנת 2001 קובע כי 63 אחוז מתושבי מדינת ישראל מקפידים על קביעת מזוזה בכל חדרי הבית. 8 שנים קודם לכן קבע סקר אחר, כי רק 36 אחוזים מקרב האוכלוסייה דואגים להציב מזוזה בכל רחבי הבית (בדלת החיצונה מצהירים בסקרים שונים למעלה מ-90 אחוזים, כי הם מקפידים לקבוע מזוזה).

האם זו אינדיקציה לחזרה בתשובה שקטה, בקנה מידה דרמטי? לא בהכרח. הרב יוד מפרש נתונים אלה ככמיהה גדולה של הרבה מאוד אנשים מסורתיים, ואפילו חילונים, לגעת קצת ברוח – במיסטיקה. זה מתחבר, למשל, גם עם טרנד העלייה לקברות צדיקים; עם פריחת הברסלביות.

אינטרפול לספרי תורה

בשלב מסוים נתן הרב יוד את דעתו לכמות הבלתי נסבלת של אבידות תפילין, והוא החליט להפוך את המכון שלו לנקודת מפגש בין אובדי ומוצאי תפילין.

"לפעמים", אומר הרב יוד, "עוברות 10 שנים עד שתפילין אבודות חוזרות לבעליהן, ולפעמים עוברות שעות אחדות בלבד".

דוגמה טרייה מיום חמישי האחרון: עורך עיתון חרדי גילה כי מכוניתו נפרצה ונגנב ממנה תיק, שהכיל את התפילין של בנו. בתיק היה גם טלפון סלולרי. התקשר בעל המכונית לגנב וביקש ממנו שלפחות את התפילין הוא יחזיר. הגנב ניסה להתחמק ממנו. אבל בעל המכונית לא הירפה, והמשיך להתקשר ולדבר על ליבו של הגנב. לפתע מקבל בעל הרכב טלפון ממכון פאר, שמבשר לו כי התפילין נמצאות בדוכן של חסידי ברסלב בחדרה. מה התברר? גיבור סיפורנו הצליח בשיחותיו הטלפוניות לעורר בגנב את הנפש היהודית, והוא החליט למסור את התפילין לדוסים הראשונים שנקרו בדרכו. הברסלבים שמו לב שעל התפילין מודבקת תווית של מכון פאר, בו נבדקו התפילין. על התווית היה גם מספר קוד של הבדיקה. מחשב המכון איתר בשניות את הטלפונים של בעל התפילין וכך, בזמן אמת, הגיע הטלפון שבישר כי התפילין נמצאות בידיים נאמנות.

בשנים האחרונות ספרי תורה מגיעים בתדירות יותר מדי גבוהה למדורי הפלילים של העיתונים. פתאום קלט עולם הפשע שאוצרות של ממש שוכנים בארונות הקודש. ספר תורה שווה בשוק כ-25 אלף דולר. למה להבריח סוכריות אקסטזי מהולנד, כשאפשר לקפוץ בלילה לשטיבל השכונתי?

סיפור: לפני כמה חודשים מקבל הרב יוד טלפון מיהודי בקרני-שומרון. סוחר מציע לו ספר תורה בהזדמנות - 12,500 אלף דולר. חצי מחיר. הרב צינן את הבחור ואמר לו שההצעה שהוא קיבל מחשידה. אולי תשלח את המוכר אליי, הציע הרב. ואמנם הסוחר הגיע למשרדו של הרב יוד. שם הוא התבקש לספק הוכחות שהוא רכש או הזמין את הספר. האורח לא ממש הצליח במשימה הזאת. מכיוון שהסוחר ידע שהיהודי מקרני שומרון לא יקנה את הספר ללא הסכמתו של הרב יוד, הוא החליט לפתע לשנות את כיוון השיחה.

"אתה יודע מה, כבוד הרב", הוא אמר, "אני אתן לך אלף דולר, שזה יהיה שכר הטרחה שלך מהעסקה".

"מה???!!!", שאל הרב.

"או-קיי, בסדר, 3,000 דולר…"

"תשמע חביבי", אמר הרב, "אתה ממש טעית בכתובת".

הבחור קם, עזב את החדר ויצא לחפש לעצמו כתובת אחרת.

כמה שבועות מאוחר יותר הוזמן הרב יוד למשטרת ר"ג. נתפסו מוכרים חשודים שניסו למכור ס"ת. התברר, שידידנו נטל, לפני כמה שנים, את ספר התורה להקפה של חצי כדור הארץ, מקהילת חב"ד בברדיצ'ב.

הסיפור הזה היה הקש ששבר את שיגרת האפטיות, של הרב יוד בפרק הגניבות. ברחבי העולם היהודי יש כ-100 אלף ספרי תורה. למה שלא נבנה מעין 'אינטרפול' של הגנה על אותם ספרים? שאל הרב את עצמו. והוא החליט לעשות מעשה. בימים אלה הוא מעלה אתר אינטרנט שאחת ממטרותיו תהיה אזהרת רוכשי ס"ת מספרים שנגנבו. חשוב להבין: לכל ספר תורה יש את הייחוד המאפיין רק אותו. אין ספר תורה שהוא זהה לחלוטין לספר תורה אחר. במילים אחרות: לכל ספר תורה טביעת אצבע אישית שלו. בין אם זה בצורת האות, בין אם זה במספר האותיות באותה שורה, בין אם זה במרחק מהקו המשורטט וכיוצ"ב. כדי להבחין בייחודיות של ספר התורה מספיק צילום של עמודה אחת בלבד.

בא הרב יוד ומבקש מכל הגבאים בעולם לצלם במצלמה דיגיטלית טובה, עמודה אחת בלבד של כל ספר תורה שברשותם. אם ח"ו ייגנב מהם ס"ת, הם יוכלו להפיץ, באמצעות האתר של מכון פאר, את תמונת כתב ספר התורה בכל רחבי העולם. וכך ייזהרו בקהילות העולם שלא לרכוש ספר זה.

כתובת האתר: www.machonpeer.co.il

החושד בלא-כשרים

מצודתו של הרב יוד פרושה עד לבית המחוקקים בירושלים. ביוזמתו תוקן לפני כשנה וחצי חוק הונאה בכשרות. ומעשה אשר היה כך היה: יהודי חרדי שהגיע למצוקה, מצא דרך לקצור כסף קל. הוא רכש יריעות עור שענו אמנם על דרישות ההלכה, ואולם שלא כמקובל הוא הדפיס על גביהן את מגילות אסתר ומגילות איכה. כשהגיע עם מרכולתו לסוחרי בני-ברק, הם חשדו במפיץ וביקשו מהרב יוד את חוות דעתו. "מייד ראיתי שמדובר בזיוף", משחזר הרב יוד. "הודעתי לבחור שאחת משתיים: או שהוא מוסר לי לאלתר את כל הסחורה שלו, או שאני מערב את המשטרה והוא ימסור לה את המגילות, רגע לפני כניסתו לכלא". הבחור נבהל, עזב את הסחורה ונס על נפשו. לאחר שהרב התאושש מהחוויה הוא שאל משפטנים האם באמת היו לו כדורי חוק, באקדח הדימיוני שהוא נפנף אל מול פניו של הנוכל. או במילים אחרות, האם החוק אכן קובע עונשים לנוכלים כאלו. אז התברר לו שחוק הונאה בכשרות קובע עונשים (שנת מאסר) נגד מפיצי תפילין ומזוזות לא כשרות. מפיצי מגילות לא כשרות? יוק. חיש מהר פנה הרב יוד לח"כ גפני שיזם הרחבה לחוק.

ואי אפשר בלי אנקדוטה פוליטית לסיום. לפני ההצבעה פגש גפני את ח"כ אברהם פורז משינוי. "הפעם גם אתה לא תוכל, שלא לתמוך בהצעה שלי", זרק לו גפני. "זה כבר יתברר לך במליאה", ענה פורז. בדיון שלפני ההצבעה ביקש פורז את רשות הדיבור. גפני נדרך.

"אני מבקש לדחות את הצעת התיקון של גפני", אמר פורז, "האינטרס האמיתי שעומד מאחורי ההצעה – הוספת תקנים למשגיחי כשרות במשרד הדתות..."