בשבע 100: אמת וסקר

כשעורכים סקר אובייקטיבי ללא הטייה שמאלנית מסתבר שרוב הציבור לא מאמין בתכנית ההתנתקות

בעז העצני , י"ט בתמוז תשס"ד

גוף חדש בשם "המכון לסקרים מדיניים" בעל זיקה לימין, העוסק בסקרי דעת קהל מפרסם בימים אלו את סקר הביכורים שלו. הסקרים מתבצעים במכונים מוכרים. יחודו של הגוף הזה הוא שבפעם הראשונה נשאל הקהל שאלות שכמותן לא נשאל מעולם. הואיל וחלק גדול של מזמיני הסקרים הם גופי שמאל ותקשורת, נוצרה הרגשה בקרב הימין כי האמצעי הזה "שייך" לשמאל שהשיג בלעדיות עליו.

הסקר המתפרסם בוצע ע"י חברת "גיאוקרטוגרפיה" לפי קריטריונים מקצועיים בחתך אוכלוסיה מקובל, ותוצאותיו מפתיעות ביותר.

רק 36.7% מהנשאלים סברו כי פינוי הישובים מחבל עזה יפחית או יחסל את הטרור, לעומת 50.4% שסברו שהנסיגה תגביר או לא תשפיע על הטרור.

35.8% סברו כי הנסיגה תקרב הסכם שלום עם הפלשתינים, לעומת 53.3% שסברו שהנסיגה לא תשפיע או תרחיק הסכם שלום.

24.8% סוברים כי הנסיגה תקטין את איום הטילים על אשקלון, אשדוד וישובי הנגב, לעומת 64.3% הסוברים כי האיום ישאר בעינו או יגבר.

15.3% גורסים כי הזרמת הנשק למחבלי עזה תקטן, לעומת 70.3% שחושבים שההזרמה תישאר בעינה או תגדל.

31.9% חושבים שהמוטיבציה הפלסטינית להילחם בנו תקטן בעבות הנסיגה, לעומת 59.4% החושבים שהמוטיבציה תישאר או תגדל.

53.3% חושבים כי נוכחות מצרית ברצועת עזה אינה רצויה לישראל, לעומת 33.4% רצויה.

22% חושבים כי הזרמת הנשק תקטן עם כניסת המצרים לעומת 64.8% החושבים כי תגדל או תישאר בעינה.

48.2% חושבים כי כניסת מצרים מסכנת את בטחון ישראל לעומת 38.9% - אינה מסכנת.

71.9% מעריכים כי גם לאחר כניסת המצרים יהיה צורך בפעולות של צה"ל בחבל עזה לעומת 16.1% האומרים כי לא יהיה צורך.

מבין אלו החושבים שיהיה צורך, 71.4% מעריכים כי יהיה קשה יותר או בלתי אפשרי לחלוטין לבצע פעולות בנוכחות מצרית, לעומת 22% האומרים כי הביצוע יהיה קל יותר או ללא קושי נוסף.

שיקלול של שתי השאלות הללו מראה כי 51.3% מכלל הנשאלים חושב כי יהיה צורך בכניסת צה"ל לרצועה, אך הנוכחות המצרית תקשה או תמנע זאת, לעומת אותם 16.1% שחושבים שלא יהיה צורך לפעול.

השאלות הלוגיות הללו עסקו בשני היסודות המכריעים של תכנית שרון- עקירת הישובים והכנסת המצרים. התשובות מראות שלרוב הנשאלים אין אמון בסיכוי התכנית לשפר את הבטחון באף קריטריון.

שתי השאלות הבאות היו מסוג אחר.

בראשונה נשאל "האם היית מוכן לוותר על ביתך שלך תמורת הסכם שלום עם הפלסטינים?"
התשובות היו מדהימות. 51.5% התנגדו, לעומת 41.6% בעד!

השאלה השניה היתה "האם אתה תומך או מתנגד לפינוי הישובים ברצועה ובצפון השומרון?"
התשובות היו 49.1% בעד, לעומת 43.6% נגד.

המסקנות: מתברר שלמרות תמיכתה של כל הנהגת המדינה ורובם של כלי התקשורת בכל כוחם בתכנית, הציבור אינו ממהר לאמץ אותה ואינו מאמין ביתרונות בטחוניים שתביא.

יחס האחוזים שאכן תומך בעקירת הישובים רחוק מאד מהמתואר ע"י השמאל, והוא אף טוב יותר מהמצב אצל מתפקדי הליכוד טרם מסע ההסברה ערב המשאל.

הבעיה הגדולה היא באותם 41.6% אחוזים המוכנים למסור את ביתם תמורת שלום במקום לטרוק את השפופרת בפרצופו של השואל. כאן מתבטא הכישלון החינוכי האדיר של מדינת ישראל שלא הנחילה ערכים של אהבת הארץ וקיום עם נורמלי על אדמתו. המדינה נכשלה בהפיכתם של הפליטים שנהרו אליה לאחר השואה לעם, ולאחר 56 שנה נשארנו אותם יהודים נודדים המוכנים בכל עת לקום ולהחליף מקום עקב תלאה מזדמנת.

גם השמאל והתקשורת נושאים באחריות כבדה למצב הזה. עשרות שנים של לעג לצמד המילים "ארץ ישראל", חזרה בלתי נלאית על היותו של הכותל המערבי לא יותר מקיר אבנים חסר חשיבות, העבודה הזרה לאל הכסף כערך עילאי, עשו את שלהם.

הנסיון לקרוע את המתנחלים מיש"ע ע"י ריסוק הזיקה לארץ לא נעצר בקו הירוק והוא פורם את כל התפר- עד הים.