בשבע 102: יהי רצון

חגי סגל , ד' באב תשס"ד

יהי רצון

חבל שאי אפשר לראיין השבוע יחדיו את מוסה ערפאת ואת מוחמד דחלאן, ובסיום הראיון לאחל הצלחה לשניהם.

פולסא דבורגא

חיים רמון היה מאוד נסער בעקבות דברי ראש השב"כ בכנסת, לפיהם עשרות נערי גבעות מייחלים להסתלקותו בטרם עת של ראש-הממשלה. הוא תבע לעצור אותם מיד מעצר מינהלי. האם לדעתו היה צריך לעצור בשעתו גם את אברום בורג, שנצפה פעם בטלוויזיה כשהוא מייחל בלחש, על אוזני רמון עצמו, למותו בחניקה של ראש ממשלה אחר?

המפרק הקבוע מדבר

אם אריאל שרון היה נקלע ביום שני לשערי קיבוץ שדה אליהו, היתה לו סיבה לדאגה בכל הקשור לעוצמת ההתנגדות הציבורית לפרוייקט ההתנתקות. רק עברו כמה שעות מאז נודע שהקיבוצניק הדתי יונתן בשיא התמנה לראש מינהלת ההתנתקות, וכבר התקבצו בשערי המשק כמאתיים מפגינים שקראו לו להתפטר. אחד מראשי המפגינים, גדי דולרכר, מעריך שיותר מ-80 אחוז מחברי המשק התחלחלו לשמע בשורת התפקיד החדש של בשיא.

בכך הוזם החשד כאילו מאחורי בשיא ניצבת תנועת הקיבוץ הדתי כולה, חשד שהתבסס, למשל, על העיסוק הזעום בהתנתקות בעלון התנועה, 'עמודים'. בגליונות האחרונים של 'עמודים' בקושי אפשר למצוא אזכור לחרב הפינוי המתהפכת מעל 25 התנחלויות, אשר הוותיקה שבהן, כפר דרום, הוקמה כקיבוץ דתי. אחד הכותבים הקבועים שם הוא בשיא עצמו, יהודי חביב ורב פעלים שמעולם לא הסתיר את דעותיו המימדניקיות.

בשיא, יליד 48', מנכ"ל משרד החקלאות בתקופת ממשלת רבין השניה, הבין השבוע שהוא הכניס ראש בריא למיטה חולה. עתניאל שנלר ויום טוב סמיה, שהתפקיד הבעייתי הוצע גם להם, השיבו בשלילה, אבל בשיא נעתר. היה לו מאוד חשוב השבוע להסביר למה. "ראש הממשלה אמר לי שאת התפקיד הזה יכול לעשות רק אדם שמצד אחד יש לו כאב על עקירת אנשים ממקומם, ומצד שני הוא חושב שאין מנוס מההחלטה הזאת. ההגדרה הזאת הולמת אותי".

שאלתי את בשיא כיצד מסוגל חבר בכיר מאוד בתנועה התיישבות דתית להתמנות למפרק הראשי של מפעל התיישבות מקביל. בשיא נבהל: "אני לא מפרק ראשי, התפקיד שלי לא יעסוק בפינוי".

אבל אתה ראש מנהלת הפינוי?!

"השם הזה מאוד לא מוצלח, ואנחנו נשנה אותו. תפקידנו העיקרי יהיה לנסות לתת את הפתרון הטוב ביותר לכל אחת מהמשפחות, שתצטרך לבחור בין כמה אלטרנטיבות: האם להמשיך לעסוק בחקלאות או לא, האם לעבור לגור לישוב בנגב או ליישוב במרכז הארץ, וכיוצא בזה".

כלומר, תפקידך לעודד אנשים לעזוב מרצון?

"לא לעודד. אנחנו לא נכריח אנשים לנהל איתנו מו"מ. רק נציע להם לבוא אלינו לשוחח ולראות מה ניתן לעשות".

מהו, לדעתך, יחס הכוחות בשדה אליהו בין תומכי ההתנתקות למתנגדיה?

"אין לי מושג. אם היית שואל אצלנו מי בעד לפנות ישובים, בטח הרוב היו נגד, אבל אם היית שואל מי בעד להיפטר ממיליון וחצי ערבים, שוב רובם היו בעד, כך שהנושא מורכב".

מן הסתם התחנכת על הכלל, שבמקום בו תעבור המחרשה הציונית שם יעבור גבולנו. והנה עכשיו יהיה כתוב בהיסטוריה שיונתן בשיא סייע לניפוץ העיקרון הזה.

"אם מדינת ישראל מחליטה שכדי להיות מדינה יהודית ודמוקרטית, היא צריכה להשיל מעצמה אוכלוסיה ערבית מאוד מאוד גדולה, עליה להיות מוכנה לשאת בכאב הנורא שמתחייב מההחלטה הזאת. זאת לא החלטה שאני קיבלתי, אלא החלטה שקיבלה הממשלה. בכל מקרה, אני מבין שמנהלת הפינוי לא תוכל להתחיל לפעול לפני שיעבור חוק בכנסת, אשר יעסוק בכל הכללים של הפיצויים לאנשים שמתפנים".

מתי יעבור חוק כזה?

"אני מניח שרק אחרי פגרת הקיץ. בינתיים אפילו לא ראיתי אותו, ועד שהוא לא יעבור באוקטובר, נובמבר, אין לי כלים להתחיל לפעול".

מה תעשה אם רוב המתיישבים לא יסכימו לקחת פיצוי, אלא פשוט יישארו בבתיהם?

"לפי מיטב ידיעתי, המתיישבים עסוקים כעת בהכנות לדורון, לתפילה ולמלחמה. כלומר, מצד אחד הם מתכוננים לעשות כל מה שאפשר במסגרת החוק כדי להתנגד למהלך הפינוי, ומצד שני עוסקים באלטרנטיבה, ומן הסתם גם בתפילה. אני חושב שהם יעשו נכון אם יעסקו בדברים במקביל, כי אחרת הם עלולים לפגוע בעצמם".

האם ראש הממשלה הינחה אותך, שמי שלא יסכים להתפנות מרצון, לא יקבל פיצוי?

"אין דבר כזה. אני לא חושב שמישהו העלה על דעתו דבר כזה".

אתה בטח יודע שבבתי כנסת רבים נישאות תפילות למניעת הנסיגות. לך, יונתן בשיא, יש תפילות מסוג אחר?

"ראינו כבר בימים השחורים שלפני עשור מה קרה כשאנשים החלו לשנות תפילות לשלום המדינה מפני שראשיה, שריה ויועציה לא בדיוק חשבו כמותם. תראה, אני לא חושב שיהיה לי קל עכשיו, לא במקומות שבהם אני חי ולא במקומות אחרים, כמו עפרה, שם יש לי משפחה. בהחלט בימים האחרונים היו לי חשבונות נפש אם אני מוכן לקחת על עצמי משימה כה כבדה, עם מחיר אישי כל כך כבד, אבל במקרים כאלה אסור לחשוב רק על עצמך, ואני חושב שבהיבט הרחב אני עושה את הדבר הנכון".

האם לא ברור לך שגוש קטיף הוא רק ההתחלה, ושבעתיד יהיה צורך להקים מנהלות פינוי גם לעפרה, שילה וכו'?

"לדעתי, אין דבר שמחזק יותר את ההתיישבות ביו"ש מהקטנת הלחץ הדמוגרפי הגדול על ישראל, אבל כמובן יכול להיות שאתבדה. אני לא חושב שיש מישהו שיכול לומר בוודאות מה יהיה, בגלל מחסור בפרספקטיבה. צ'ו אן לאי כבר אמר פעם שאפילו את המהפכה הצרפתית מוקדם להעריך".



ציטוט השבוע

"לצערי, אי אפשר לתרגם תחושות בטן למעצרים המוניים" (ראש השב"כ על הימין הקיצוני, ועדת חוץ ובטחון).