גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 104ראשיהפצה

מי נגד חיסול הטרור? - שולחן עורך

עוד לא נולדה תוכנית מדינית שתשים קץ למוטיבציה של המחבלים ● הדמוגרפיה פועלת לטובתנו
05/08/04, 00:00
עמנואל שילה

אז מי צודק, ראש השב"כ אבי דיכטר או ראש אמ"ן זאבי-פרקש? הראשון אומר שיש תחתית לחבית של הטרור וניתן לחסל אותו. השני גורס כי הטרור ייגמר רק במסגרת הסדר מדיני. למי מהשניים נאמין?

אפשר לשאול מי משניהם מנוסה יותר ומצוי יותר בחומר. התשובה היא אבי דיכטר, שעוסק בטרור הפלשתיני הרבה יותר שנים ובאופן הרבה יותר ממוקד. אבל אפשר גם להסיק שאם שני מומחים לביטחון מחזיקים בדעות קוטביות, כנראה שלא תמונת המצב המודיעינית, ששניהם מכירים אותה, היא זו שמולידה את הערכותיהם הנחרצות. ואם כך, גם לסתם אזרח עם מעט חשיבה הגיונית יש מה לומר.

כשזאבי-פרקש אומר שהטרור ייעלם רק במסגרת הסדר מדיני, הוא מתכוון לומר שרק הסדר כזה יעקור את המוטיבציה לטרור. לדעתו, כל עוד יש מוטיבציה, תמיד יימצאו מחבלים חדשים במקום אלה שישראל תניח עליהם את ידה. הבעיה היא שעוד לא ראינו את ההסדר המדיני שיבטל את המוטיבציה הזאת. הרי גם הסכמי אוסלו נמכרו לנו בתור נוסחה למיגור המוטיבציה לטרור. הרי גם כשיצאנו מלבנון הובטח לנו שאחרי הנסיגה לא תהיה לחיזבאללה מוטיבציה לפעול נגדנו.

מקור המוטיבציה העיקרי של המחבלים היא האמונה המוכחת, מאז ימי האינתיפאדה הראשונה, שהטרור מניב פירות מדיניים. דווקא מלחמה נחושה, המלווה בגביית מחיר מדיני ולא בוויתורים, עשויה להוכיח להם שאין טעם במאבקם. בינתיים ממשלת שרון עושה את ההפך. בהצהרותיו, שרון מנסה ליצור את הרושם כאילו תוכנית ההתנתקות היא מין עונש לפלשתינים, אלא שהמחבלים, מה לעשות, לא שוכנעו. הם דווקא שמחים בתוכנית ההתנתקות, ורואים בה עוד הוכחה שרק בכוח הם מגיעים להישגים. בעבר שרון טען שהקמת גדר ההפרדה תשאיר את הפלשתינים עם הרבה פחות ממה שהיו מקבלים במשא ומתן. שרון רק שכח שיש שופטים שמאלנים בישראל. התוואי שאותו יסכים בג"ץ לאשר דווקא יוכיח לפלשתינים שהמאמץ הטרוריסטי מקרב אותם למדינה בגבולות 67', בדרך להשמדת מדינת ישראל.

אין דבר שמתפרש אצל הפלשתינים כפגיעה בשאיפותיהם יותר מאשר סיפוח שטחים ותנופת בנייה בהתנחלויות. כדי לעקור את המוטיבציה של המחבלים, על ישראל להגיב על כל פיגוע בהקמת עוד שכונה ביש"ע, או לפחות מאחז.

מעבר לכך, כולנו חשים שהמלחמה בטרור אפקטיבית למדיי. הטרור שמוצאו באזורי יהודה ושומרון ירד במידה משמעותית כתוצאה ממבצע חומת מגן והלחץ המתמשך בעקבותיו. כיבוש צבאי של עזה והרס תשתיות ארגוני החבלה יכול בהחלט להוריד גם את הטרור שבא משם לרמה נסבלת.

מי שרוצה לפגוע בעתודות כוח האדם של המחבלים, כדאי שיעשה משהו גם בעניין התקשורת הפלשתינית המסיתה ילדים להפוך לשהידים. אבל לממשלת ישראל אין זמן לטפל בזה. היא עסוקה בסגירתם של 'ערוצי הקודש'.


המאזן הדמוגרפי

היועץ המשפטי לממשלה מבקש לטלטל את הפרקליטות. הוא שואף לשרש שיטות נלוזות ותפישות פרובלמטיות שהוטמעו במערכת בתקופת הפרקליטות הקודמות, דורית בייניש ועדנה ארבל.

אבל הרכב הצוות החדש לנושא המאחזים, שהוקם בימים אלו, מוכיח שלפחות בכל מה שנוגע ליחס המשפטי העוין ליהודים תושבי יש"ע לא צפויים שינויים. בראש הצוות הועמדה עורכת הדין טליה ששון, ששיטות עבודתה בעבר היו נגועות ברדיפה פוליטית ובאפליה בוטה של בעלי דעות לא נכונות. את ההגיג הבא, שהתחלתי לכתוב בעת שירות מילואים בעזה וטרם הספיקותי לפרסם, אני רוצה להקדיש לה ולאנשי הצוות שלה, שקיבלו חודשיים כדי לגבש דרכי פעולה שיאפשרו את עקירתם של עשרות מאחזים.

הנושא הוא מושג שאהוד אולמרט מרבה להזכיר לאחרונה: דמוגרפיה. מסתבר שהדמוגרפיה עובדת לא רק לטובת הערבים. כפי שאמר גדעון עזרא, הבעיה עם המאחזים היא שאחרי כל המאמץ של הצבא, המתנחלים שנעקרו חוזרים. למה זה קורה? כי המתנחלים הם רבים, וגם לא מפסיקים להתרבות.

כשהוריי ירדו לפני 22 שנה לימית כדי להיאבק נגד הנסיגה, המשפחה מנתה 'רק' תשעה נפשות. היום לאבא שלי יש כארבעים צאצאים, וכשנזדעק לעזרת תושבי גוש קטיף יידרשו הרבה יותר חיילים כדי לגרור אותנו. שלא לדבר על כך שאחוז הדתיים והמתנחלים מבין אותם חיילים יהיה גם הוא גבוה הרבה יותר משהיה אז, גם זה בגלל הדמוגרפיה. הליכים דמוגרפיים, רבותיי, רלוונטיים לא רק לעימות בינינו לבין הערבים, אלא גם ליחסי הכוחות הפנימיים בתוך החברה הישראלית. העניין הוא שבעוד דור או שניים, רוב הילדים במדינה ייוולדו במשפחות דתיות.

משה זר היה פקודו של אריאל שרון בצנחנים. פעם הם פעלו ביחד למען ההתיישבות בשומרון, היום הם משני צדי המתרס. זר צעיר משרון בכמה שנים טובות, וכבר יש לו למעלה משישים צאצאים ביש"ע, כשלאריאל שרון אין אפילו עשרה. שניים מילדיו של משה זר הקימו מאחזים לזכר אחיהם גלעד הי"ד. שרון מבקש לעקור אותם.

לאור המצב הדמוגרפי, מוטב ששרון ואולמרט ימתינו מעט עם הכרעות מדיניות היסטוריות בשם הדמוגרפיה והדורות הבאים. אחרי הכל, בעוד שני דורות סביר להניח שנכדיו של שרון יהיו מיעוט, שייאלץ להתמודד עם ההחלטות הכואבות שיקבלו בני משפחתו של משה זר. חבל לריב. ממילא לא רחוק היום שבחוות גלעד יחליטו על גורלה של חוות השקמים.