גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 104ראשיהפצה

מתברג בצמרת - תרבות ופנאי (דיסק)

יהודה גרובייס מתעלה על עצמו בסרט ההמשך ´בורג משוחרר 2´. הטקסטים מתוחכמים, השחקנים מצחיקים ומוצלחים ובקיצור – כיף לראות
05/08/04, 00:00
אמציה האיתן

ביקורת כזו נדמה לי שעדיין לא נכתבה: הסרט ´בורג משוחרר 2´ קצת גדול עלינו. כן, בדיוק כך. הוא יותר מדי מושקע בשביל קהל צופי סרטי המחשב. אשתדל להסביר את ההצהרה המוזרה הזו.

לאחר מחקר מעמיק (חשבתי על הנושא לפחות חמש דקות) הגעתי למסקנה שהציבור הרוכש את סרטי המחשב מסוגו של ´בורג משוחרר´ הם אנשים שלרוב אינם מחזיקים בביתם טלוויזיה ואף אינם הולכים לקולנוע. לפיכך, הרמה הקולנועית שאליה התרגלו אינה מתקדמת במיוחד. לזכותו של יהודה גרובייס יש לומר שעם הזמן הוא העלה את רמתו המקצועית, וכיום הסרטים שהוא מוציא אינם נופלים ברמתם מהסרטים המופקים בשוק הרחב, ואף למעלה מזה.

בסרט הזה הוא עולה עוד מדרגה. הפעם ראויה לציון ההשקעה בטקסטים וברמת ההומור. כבר כתבתי על כך שהשוק מוצף בקומדיות מכל הסוגים והמינים – כנראה הציבור אוהב לצחוק. אך אם נשווה את רמת ההומור בסרט ´בורג משוחרר´ לרבות מהקומדיות האחרות, נמצא כאן ממש פנינה קולנועית.

מבט קצר בקרדיטים שבסוף הסרט יכול לתת הסבר לתופעה: ברשימת כותבי התסריט מופיעים חמישה שמות. אינני זוכר עוד סרט מאלה המתחרים בו שהיו לו חמישה כותבים. התוצאה היא דיאלוגים חכמים, הברקות תסריטאיות והומור שנון ובריא. כמעט ולא תמצאו כאן בדיחות קרש או סתם הומור רדוד, ועל כך אני מברך.

לפני שנעבור לשחקנים, נעדכן אתכם כי הסרט הזה הוא המשך לסרט הלהיט ´בורג משוחרר´ הראשון, שבו שיחק מיודענו שאול חיון את התפקיד הראשי. שם הוא הסתבך עם מס הכנסה ואף קיבל עונש של עבודות שירות במשרדי פקיד השומה. בסרט ההמשך ´בורג משוחרר 2´ יוצא אחיו התאום של שאול, הלא הוא תמיר אבדי, למלא את מקומו בעבודה, ושם הוא מנסה להפגיש ידידים ותיקים שלא ראו זה את זה עשרות שנים.

קשה אמנם להתחרות בכישרון ההצחקה של שאול חיון, אבל תמיר עושה את תפקידו באמונה. מי שגונב לו את ההצגה הוא השחקן יוסי סגל, המשחק את תפקיד הזקן המטורטר בין משרדי מס הכנסה ופוגש את ידידו משכבר הימים בסצנות שונות ומשונות. המשחק שלו הוא טבעי ומשוחרר, ופשוט כיף לראות אותו. לי אישית הוא הזכיר את גיבור ילדותי – הלוא הוא אחיו, שמוליק סגל – השחקן שהיטיב כל-כך לספר את סיפוריו של אפרים קישון.

אחת הסצנות המבריקות והמשעשעות בסרט היא סצנת ´סוחר האפים´, שבה מלמד הפקיד הקשוח את הזקן החביב שלא לתחוב את אפו למקום שלא נתבקש. סצנה מומלצת לכל מי שנחשב חטטן בלתי נלאה.

גרובייס מנצל את הבמה – יותר נכון, את המסך – כדי לצחוק על מס הכנסה ועל פלאי הביורוקרטיה, ועל כך נדמה לי שאף אחד לא ישמור לו טינה.

אם כבר הזכרנו את יהודה גרובייס הבלתי נלאה, נגלה לכם כי ממש בימים אלה הוא מצלם סרט חדש בונציה, שייקרא בשם ´אחים לנצח´. בסיפורו נעסוק בעזרת ה´ לאחר שיצא לחנויות.

נחזור לרשימת הקרדיטים (של ´בורג משוחרר´, כמובן) ושם נראה ארבעה צלמים ושלושה עורכים. כאן כבר לא עובד הכלל "כל המרבה הרי זה משובח", אלא דווקא הכלל הסמוך לו: "כל המוסיף גורע". אולי זהו ההסבר לעירוב הסגנונות שבסרט – בין צ´רלי צ´פלין לבין סרטי הדרמה הקלאסיים, בין צילום פשוט וסטנדרטי לבין זוויות צילום מקוריות ותנועות מצלמה ייחודיות. אבל גם בזה אסור להיסחף, כיוון שבסך הכל הצילום מקצועי, העריכה מעניינת, והתוצאה היא – סרט שכיף לראות.