בשבע 105: התנ"ך, גרסה משופרת

אדיר זיק , כ"ה באב תשס"ד

לפני כ-120 שנה, באמצע 'תקופת ההשכלה', ראו יהודי אחד יושב עם תנ"ך וכותב וכותב... שאלו אותו אנשים: מה אתה כותב? ענה: אני מתרגם את התנ"ך לאידיש. אחרי כמה חודשים הוא הגיע עם חוברת דקה ויפה. אמרו לו: זה כל התנ"ך? כל-כך דק? ענה להם: "זה התנ"ך פארקורצט און פארבעסערט" – זהו התנ"ך מקוצר ומשופר.

לפני שבעים שנה בארץ ישראל למדו הילדים בבתי הספר החילוניים לא את התנ"ך, אלא את 'סיפורי המקרא'. שם קיצרו והשמיטו את כל הקטעים שלא היו 'פוליטיקלי קורקט' בימים ההם, כגון אמונה באלוקים, סיפור לוט ובנותיו וכו'.

בימינו מסיימים תלמידים חילוניים את בית הספר התיכון כשהם אמורים לדעת שני פרקים בישעיהו, שניים בירמיהו, שניים ביחזקאל ואולי עוד שלושה פרקים 'נבחרים'. זהו הידע בתנ"ך שהמדינה הציונית מבקשת להעניק לתלמידיה היהודיים.

בשבוע שעבר הלכו כמה מילדי עם ילדיהם לאירוע של רשות הטבע והגנים בעין חמד, ליד אבו גוש. שחקני 'קבוצת בלבלו' הציגו שם את סיפורי התנ"ך, בין השאר את דוד וגולית. גולית התייצב מול היהודים וקילל אותם ואת אלוקיהם, ומולו התייצב דוד הקטן. הסיפור ידוע, רק צריך להציג אותו... והנה מגלה גולית כי לדוד יש תליון על חזהו. גולית טוען שהתליון שלו. דוד מכחיש, וטוען כי קיבל אותו מסבתו, רות. גולית טוען שקיבל אותו מסבתו, עורפה. מסתבר שהם קרובי משפחה... גולית מזמין את דוד לסעודה משותפת באוהל אברהם אבינו, שם מספר להם 'אברהם' סיפור על מלכת הצפרדעים.

התנ"ך משופר... לא צריך את היהדות האלימה, שבה הורג דוד את גולית ועורף את ראשו. פוי. בתנ"ך הישראלי החדש, הקצר והמשופר, יש שלום ואחווה, אין מלחמות. אריה כבקר יאכל תבן....

אבל למעלה ממחצית התלמידים החילוניים בארץ הולכים לבית הספר עם אולר בכיס, להגנה עצמית. ודקירות מדי שבוע בעמק האלכוהול ליד חיפה...

כדי שהשואה לא תחזור

כל בעל חיים בעולם, גם הפרימיטיבי ביותר, לומד מן הניסיון, מפתח זהירות ונמנע מלחזור על טעויות העבר. על עיקרון זה מבוסס המדע והמחקר של בעלי חיים.

אנחנו, יהודים יקרים, עברנו שואה שהעלתה באש ובגזים שישה מליון אחים ואחיות, שליש מעמנו. השואה הנאצית התחילה 'רק' באפליה, בנידוי חברתי, בפגיעה כלכלית, בתקשורת עוינת. אחר-כך באו חוקי הגזע וצמצמו את אפשרויות המחיה. רק אחרי ועידת ואנזה, ב-42', גובשה תכנית ההשמדה השיטתית של עמנו, והיא בוצעה ביעילות גרמנית.

אם היינו אנשים נורמלים, כל פגיעה, גירוש או התנכלות לבן עמנו בכל מקום בעולם אמורה היתה להדליק אצלנו אור אדום, לצלצל לנו באוזניים: זהירות, שואה. אבל בגלל שאנחנו יהודים 'דפוקים', שדפקו להם על הראש למעלה מאלפיים שנה, הראש כבר רגיל להיות דפוק .

אצלנו אסור להזכיר את השואה. השואה היתה, והיא נמצאת בארון הקודש. אסור ללמוד ממנה ואסור להקיש ממנה. זה 'פוליטיקלי קורקט' להזכיר אותה רק ביום הזיכרון.

אני כנראה בעל חיים פרימיטיבי. אני לומד מהניסיון. אם אני רואה מולי טרנספר של יהודים, אם אני חש שחבל ארץ בעולם יהיה במודע 'יודען ריין', אם אני רואה שמונעים באופן מוחלט בנייה בישובים יהודיים – הצופרים הפרימיטיביים שלי מתחילים לצפצף במוחי ובנשמתי: שואה, שואה.

אני מאמין ששואה לא תהיה, אבל להתריע צריך...

המעצר המנהלי הבא

המחלקה היהודית בשב"כ, האויב מספר שתיים של אוהבי ארץ ישראל, לא שינתה את המדיניות שלה. היא ממשיכה להמציא עלילות מחתרת על כל יהודי שהיא עוצרת, ובסופו של עניין הוא יוצא זכאי. "יש מחתרת יהודית, שהרי נהרגו ערבים, אלא שלא הצלחנו להוכיח זאת בבית המשפט", הם טוענים, והדוסים עם הצ'יפ הדפוק במוח קונים את הלוקשים האלה, גם אם הם מנהיגי מפד"ל או תתי-אלופים במיל.

כמוהם גם רבנים ומורים, 'חושבים' ו'חשובים', שהפגישה עם המשמיצן דיכטר גורמת להם להשפריץ מהאוזניים. כאתנן הם מוכנים שיעצרו יהודים במעצר מנהלי, מעשה חמור ואנטי-דמוקרטי מאין כמוהו. אז מה יש אם פדרמן ישב תשעה חודשים? זה רק איש אחד. ואני חושב לעצמי: ואם האיש האחד הזה יהיה אדיר זיק?

ה'חכמים' האלה סבורים גם שחתימותיהם על אמנות לסוגיהן יעניקו להם לגיטימציה בקרב 'האנשים היפים' של מדינת ישראל. רשימה ארוכה של 'אמנות', 'הסכמים' ו'החתמות' הביאו יומיים של פרסום לחותמיהן, ואז נשכחו מלב...

מחטף

טליה ששון, משפטנית בפרקליטות המדינה שרדפה באובססיביות את פעילי הימין, פרשה לגמלאות לאחר שמני מזוז התמנה לתפקידו והיא לא.

אבל "כל המיצר לישראל נהיה לראש". אריק שרון, שאת פעולות הבנייה שלו ביש"ע ניסתה טליה ששון למנוע בעבר הקרוב, גייס אותה עכשיו כדי למצוא 'דרך משפטית' להרוס את ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון.

ואם אתם חושבים שמה שעושה מכשלת ישראל בראשותו של אריאל שרון הוא חוקי ומה שעושים מתנגדי הטרנספר הוא בניגוד לחוק, אני מציע לכם לקרוא את מאמרו של המשפטן הוותיק, עו"ד אליצור דיבון, ב'הצופה' של יום שישי האחרון, שבו הוא מוכיח כי "הכופה אדם בכוח או באיומים או מפתהו באמצעי תרמית ללכת מן המקום שהוא נמצא בו, הרי זו חטיפה, ודינו מאסר עשר שנים" (סעיף 369 לחוק העונשין תשל"ז 1977). טרנספר לא יהיה.

כמה סיבות לאופטימיות

השיטה של אריק שרון במלחמות היתה להוציא את האויב משווי משקלו, ואז לפרוץ דרך אזור חלש.
היום נראה לי כי שרון וממשלתו יצאו משיווי משקלם. הצעדים שלו נראים החלטיים, אך הם מזגזגים ומבולבלים. הפוך על הפוך...

אני אופטימי, כי על-פי מה שאני בודק בשטח ברור לי כי אם תינתן פקודת גירוש, אלפי חיילים בצה"ל יניחו את האלות ויסרבו לגרש יהודים מבתיהם.

אני אופטימי כי חברי בימין ימשיכו לעזור לאחיהם ביו"ש (גם באמצעות קרן אדיר זיק לצדקה, מדבר סיני 41 ירושלים). הם ימשיכו לעמוד בצמתים (מטות ערים, 08-9471273). הם יהיו איתם מול התשקורת העוינת ומול הבולדוזרים.

שבת שלום יהודים. בעזרת ה' אנחנו ננצח.

adirzik@netvision.net.il