בשבע 106: המוח היהודי עובד

ישראל נמצאת במקום השלישי בעולם בהגשת בינלאומיות של פטנטים ביחס לתוצר לאומי. ד"ר מאיר נועם,מטפל בכל הפטנטים הללו, וגם בסימני מסחר, מדגמים וכינויי מקור – שהמשותף להם הוא הגנה על יצרן מפני פגיעה כלכלית במקרה של העתקה.

עדי גרסיאל , ב' באלול תשס"ד

כשחושבים על ממציאים, הדבר הראשון שעולה לראש הוא תמונה של מדען עם שיער פרוע ומבט מטורף. לעומת זאת, כשמדברים על עורכי דין, האסוציאציה הראשונה קשורה לברנשים יבשושיים שלבושים בצורה מסודרת. שילוב בין השניים נראה כמעט כמעשה כלאיים, אך זוהי בדיוק עבודתו של מי שעוסק ברישום פטנטים. הרשם בה"א הידיעה, ד"ר מאיר נועם, אכן משלב בדמותו בין שני הקטבים. הוא אמנם עורך דין, אך הוא גם ד"ר לכימיה, ולמרות שהוא פועל בתחום כבר יותר מ-20 שנה, עיניו בורקות כשמתחילים לדבר על המצאות.

אז מה בעצם עושה רשם הפטנטים? הוא מנהל אגף במשרד המשפטים המונה כ-80 איש, שמופקד על שמירת הקניין הרוחני בישראל: רישום פטנטים, סימני מסחר ומדגמים. הרשם מעניק פטנט לאחר שצוותו בחן אותו היטב ווידא שהוא עונה על הקריטריונים הנדרשים. בנוסף הוא עומד בקשר עם מוסדות פטנטים מחוץ לארץ, על מנת לרשום פטנטים מחו"ל בארץ וכן להיפך – כדי לרשום פטנטים ישראליים במדינות שונות בעולם.

הרשם יושב גם כשופט בנושאים הקשורים לפטנטים. מי שמתנגד לרישום של פטנט מסוים, למשל, יכול למצוא עצמו יושב בדיון משפטי לכל דבר מול הרשם. על חלק מפסיקותיו אפשר לערער אך ורק בבית המשפט העליון.

לאחרונה פורסם כי ישראל נמצאת במרום השלישי בעולם, מציין ד"ר נועם, אחרי פינלנד ושבדיה, בהגשות בינלאומיות של פטנטים ביחס לתוצר הלאומי. גם ביחס לגודל האוכלוסייה אנחנו במקום השישי המכובד. "הראש היהודי באמת ממציא פטנטים", קובע נועם.

ההמצאות החדשות ביותר

מהו פטנט?

"אם רוצים להגדיר במשפט קצר, אפשר לומר שפטנט הוא בעצם מונופולין. כלומר מונופול שניתן עבור המצאה, בתנאי שהיא עומדת בדרישות".

כדי שהמצאה תהיה כשירה לרישום כפטנט היא צריכה להיות חדשה בכל העולם, בעלת התקדמות המצאתית, שאינה מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע וכן בעלת תועלת בתחומי התעשייה והטכנולוגיה.
חדשה פירושו שבשום מקום אחר בעולם: בהרצאה, במאמר מקצועי וודאי שלא ברישום במשרד פטנטים אחר – לא ניתן פומבי להמצאה דומה. וזה כולל גם פרסום עצמי: מי שמפרסם מאמר שבו הוא מציג את המצאתו לפני רישומה מסתכן בפסילה שלה, כיוון שבמשרדי הרשם יטענו כלפיו שההמצאה כבר אינה חדשה.

התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה מובנת מאליה. אם לקחת מנוע והחלפת שני גלגלי שיניים בממסר של רצועה, אמנם יצרת דבר חדש אבל אין בו התקדמות המצאתית, כי מה שעשית הוא לא יותר מאשר שכלול של בעל מלאכה. אין פה קפיצת מדרגה.

כ-6,000 בקשות לפטנטים וכ-7,000 בקשות לרישום סימני מסחר מוגשות בישראל מדי שנה. כרבע מהן ישראליות, יותר משליש מגיעות מארה"ב והשאר מגרמניה (8 אחוזים), בריטניה (7 אחוזים), צרפת (4 אחוזים), יפן (3 אחוזים) ועוד. ידיהם של הבודקים מלאות עבודה, ובקרוב מקווה הרשם לקלוט עוד כמה עשרות עובדים, על מנת להדביק את הפערים שהצטברו.

כמחצית הפניות נענות בחיוב. פניות לא מעטות נדחות על הסף, כשהבודקים מוכיחים למבקש שחור על גבי לבן שמישהו כבר הקדים אותו בהמצאה דומה, גם אם היא לא נרשמה כפטנט אלא רק פורסמה ברבים.

פטנט הוא עניין טריטוריאלי, ויש לרשום אותו בכל ארץ שבה מעוניינים להגן עליו. באותן מדינות אי אפשר יהיה לייצר או לקנות מוצר המבוסס על הפטנט מבלי לקבל אישור מבעליו, מה שכרוך כמובן בתשלום.

"החוכמה היא לדעת באיזה מדינות כדאי לרשום את הפטנט המסוים", אומר הרשם. "לדוגמה, אם יש לי המצאה בנושא של קולטי שמש לא ארשום אותה בנורווגיה, מדינה קרה במיוחד. מכונה לקטיף תמרים, למשל, ארשום במקומות כמו מקסיקו, ישראל ועוד מדינות שבהן האקלים מתאים לגידול תמרים".

ויש גם המצאות 'יהודיות', כמו שעוני שבת ופיתוחים הקשורים לחגי ישראל, שאותם ממליץ ד"ר נועם לרשום במקומות שיש ריכוזי יהודים, כמו ישראל, ארה"ב, צרפת, בריטניה וכד'.

אחת ההמצאות המעניינות נועדה לשימוש בחנוכה. כדי שהחנוכייה לא תיפול מהחלון, הגו הממציאים חנוכייה שיש בבסיסה מגנט, ומגנט נוסף מצמיד אותה מעבר לחלון. בצורה כזו החנוכייה יכולה להאיר בבטחה אפילו במרכז החלון ולפרסם את הנס במקסימום רייטינג.

פטנט אחר הוא מתג חשמלי מיוחד שנועד למנוע הפעלה מוטעית בשבת. אם מישהו מדליק את האור בחדר השינה בשבת בטעות, המנגנון המיוחד, שמזהה שהפעולה נעשתה בשבת, מתעלם ומאפשר שינה ללא אור.

הצד המעשי של ההמצאות

באיזה תחומים ניתן בכלל לרשום פטנטים?

"בתחומים הטכנולוגיים והמדעיים: כימיה, פיזיקה, ביולוגיה – בעיקר הנדסה גנטית, חשמל, מכניקה ומחשבים – בעיקר נושאים של חומרה. התוכנה מוגנת על-ידי חוק זכויות יוצרים (שניגע בו בהמשך).

"בארץ לא מגנים, למשל, על שיטות עסקיות, כמו איך לנהל עסק דרך האינטרנט. גם על שיטה חדשה ללימוד מהיר של אנגלית, לדוגמה, אי אפשר לרשום פטנט. חשוב להבין – על רעיונות כשלעצמם אין פטנט. כלומר, אם האדם הראשון שחשב על הרעיון שאפשר להפיק אנרגיה מהרוח היה מגיע למשרדי הוא היה חוזר מאוכזב, כי אין פה יישום. אבל אם הוא היה בא עם שרטוט שמראה איך עושים את זה בפועל, הוא היה יוצא עם פטנט. מן הסתם יש כמה פטנטים בנושא, כי ישנן טכניקות שונות להפקת חשמל מרוח".

גם מתגליות לא מתרגשים במשרדי הרשם. מי שגילה איך נוצרים גבישים בטבע, למשל, לא יכול להפוך זאת לפטנט. לעומת זאת, אם הוא מפתח שיטה לזרז את התהליך, יש לו סיכוי להירשם אצל ד"ר נועם.

אגב, אין צורך לסחוב למשרדי הרשם אבטיפוס של ההמצאה. מספיק להוכיח את קיום התנאים באמצעות רישומים מתאימים. "ובכלל", אומר הרשם, "אין חובה להשתמש בפטנט. אתה יכול לרשום אותו ולא לעשות עם זה כלום. הזכות של הפטנט משמעה היכולת למנוע מאחרים להפיק מוצר שמתבסס על הפטנט מבלי לקבל רשות מפורשת מבעליו".

על הפקת אנרגיה חשמלית מגלי הים, מספר ד"ר נועם, רשומים לא מעט פטנטים, כיוון שיש דרכים רבות להמיר את תנועות הגלים לאנרגיה מכנית, שמתורגמת לחשמל. כיום ההמצאות הללו עדיין לא מיושמות בשטח, כיוון שעלות ההפקה גבוהה בהרבה מזו של ייצור חשמל בשיטות המקובלות.

את הפטנטים המוגשים בודקים עשרות בוחני פטנטים, כולם אקדמאים בתחומים שונים: ביולוגים, רוקחים, כימאים, מהנדסים ועוד. לחלקם תארים שני ושלישי. כדי להיות בוחן פטנטים צריך לעבור הכשרה של כשנתיים במשרד רשם הפטנטים, שבמהלכה מוצמד חונך לכל בוחן מתלמד.

כמה זמן תופס פטנט?

"באופן עקרוני, ההגנה שמקבל מי שמחזיק בפטנט טובה ל-20 שנה מיום הגשת הבקשה. אבל בתחום התרופות יש אפשרות לקבל הארכה של חמש שנים נוספות, כיוון שפיתוח התרופה וקבלת האישור להשתמש בה בבני אדם אורכים זמן רב".

כשפג תוקפו של פטנט, כל אחד יכול להעתיק אותו בלי לקבל אישור מאיש. זאת כנראה הסיבה שיצרנית המשקאות 'קוקה קולה' לא רשמה את הנוסחה שלה כפטנט, אלא שומרת אותו בסוד.

הגנה על השם

במשרדו של רשם הפטנטים מטפלים גם בסימני מסחר כגון 'עלית' או 'שברולט'. סימן מסחרי יכול לכלול שם וגם לוגו. 'כרמל מזרחי' הוא דוגמה לסימן המכיל שם וסמל – ציור המרגלים שנושאים אשכול ענבים. תפקידם של סימני המסחר הוא להגן על המוניטין והשם הטוב של החברה.

בניגוד לפטנטים, בסימני מסחר תופס הכלל 'יין ישן הוא יין טוב' וככל שהסימן מפורסם יותר, כך גדל הסיכוי שאפשר יהיה לרשום אותו על שם החברה. אם יש שני סימנים דומים, הסימן יירשם בדרך כלל על שמו של מי שיש לו יותר מוניטין וותק.

ד"ר נועם: "מטרתנו היא למנוע הטעיה של הציבור. אם מישהו יחליט להקים מפעל למשקאות קלים ולקרוא לו, נניח, 'מוקה קולה', הבודקים שלנו לא יאשרו זאת, כי יש חשש שהמוצר מנסה לנצל את המוניטין של 'קוקה קולה'".

בניגוד לפטנט, סימן מסחר אינו פג אלא תופס לתמיד. מותגים כמו 'קודאק' ו'פורד' קיימים כבר יותר ממאה שנה ויכולים להמשיך להתקיים עוד שנים ארוכות – בתנאי שהחברה משלמת אגרה אחת לכמה שנים, ולא פחות חשוב: ממשיכה להשתמש בסימן. הסיבה לכך היא שכל המוניטין של הסימן נגזרים מהמוצר שאליו הוא שייך, ואם המוצר כבר לא מופץ עם הסימן הוא מאבד את משמעותו והופך לסתם רצף של אותיות עם ציור.

"מה הדבר הראשון שעולה לך בראש כשאתה שומע '777'?" מפתיע אותי הרשם. "משקה חריף", אני משיב. "נכון", הוא מסכים, "אבל מה עם בואינג דגם 777, או ההגרלה של מפעל הפיס שנקראת בשם זהה?" המסקנה: סימני מסחר מוענקים לפי קטגוריות. ייתכן שאותו שם ממש יהיה שייך לכמה חברות בקטגוריות שונות. 'ריבוק', למשל, רשומים בישראל בתחום ההלבשה וההנעלה. "אם מישהו ירצה לרשום תרופה בשם 'ריבוק', ייתכן שנאשר לו", אומר הרשם.

אגב, גם מי שלא רשם את הסימן שלו יכול לקבל הגנה מבית המשפט אם מישהו מנסה לקחת ממנו את המוניטין ולהשתמש בשם זהה או דומה.

אם כך, למה לרשום את הסימן?

"כי כך הרבה יותר קל להוציא צו מניעה כנגד המתחזה בבית המשפט. אם הסימן שלך לא רשום, תצטרך לעבור מסלול הוכחות ארוך ומייגע בהרבה".

סימן מסחרי מוענק לשם שהוא מעבר לתיאור הבסיסי של המוצר. כך, מי שינסה להחדיר לשוק את 'מי שתיה', סוג חדש של מים מינרליים, לא יוכל לרשום זאת כסימן מסחרי.

אבל היה פעם בית חרושת לשמן שנקרא 'שמן'?

"נכון. המבחן הוא אם הציבור למד לעשות הבחנה בין הסימן לשם כללי למוצר. במקרה של 'שמן' זה אכן היה כך. אבל בדרך כלל מילים כמו 'לחם', 'שולחן' וכדומה לא יוכלו להירשם כסימן מסחרי".

ומה עם פרידג'ידר?

"כאן המהלך היה הפוך: קודם יצא המותג פרידג'ידר ואחר-כך הוא הפך לשם כללי למקררים. כלומר, אם תרצה היום לייצר קו חדש של מקררים ניידים ותקרא לו 'פרידג'ידר לדרך', יהיה קשה לחברת פרידג'ידר לתבוע אותך על פגיעה בסימן המסחרי שלהם, כי הוא הפך כבר למילה נרדפת למקרר".

גיאוגרפיה ושירים

הרשם מטפל גם ברישום 'מדגמים', שהם בעצם עיצוב מיוחד של מוצר. הכוונה היא לקווים מאפיינים שלא נגזרים מדרישות פונקציונליות. לדוגמה: העיצוב המפורסם של בקבוק 'קוקה קולה' או של מכוניות יגואר. אפילו מערכת של ספלים להגשת תה אפשר לרשום כמדגם, כשמדובר במערכת מעוטרת בציורי פרחים.

כיצד רושמים מדגם? מצלמים את המוצר מכמה זוויות ומגישים בקשה לרישום. הזכויות על המדגם נשמרות למשך 15 שנה.

כדי להמחיש זאת מביא הרשם דוגמה שמשלבת את כל תחומי האחריות שלו במוצר אחד: הטלפון הסלולרי. המצאת המכשיר עצמו היא פטנט. השם 'פלאפון' הוא סימן מסחרי. עיצוב המכשיר הוא מדגם.

ויש גם תחום אזוטרי במקצת, שנקרא 'כינוי מקור'. רובם רשומים מחו"ל, ולמעשה הסימן הישראלי היחיד הוא JAFFA, המציין את התפוזים שבעבר הרחוק יוצאו לחוץ לארץ דרך נמל יפו. שמפניה למשל הוא כינוי מקור. זהו למעשה חבל ארץ בצרפת שמענביו מפיקים את היין המפורסם, ואיש זולתם לא יכול לייצר יין ולקרוא לו 'שמפניה'.

אתם מטפלים גם בזכויות יוצרים?

"לא, למעשה אין צורך לרשום זכויות יוצרים על שיר, ספר וכדומה. ישנה אמנה בינלאומית המגנה באופן אוטומטי על בעלי היצירה. הזכויות תופסות לכל אורך חיי המחבר ועוד 70 שנה נוספות. הבעיה היא שמי שכביכול העתיק את השיר שלך יכול לטעון שבמקרה יצא לו שיר דומה מאוד. זה קורה לפעמים. בבתי המשפט מניחים שאם יש לחשוד בהעתקה גישה ליצירה והיא דומה מאוד למקור, חזקה שמדובר בהפרת זכויות.

"היה משפט מפורסם, שבו נטען שחיים חפר העתיק שירים של דן אלמגור במחזמר 'קזבלן'. בית המשפט העליון הפך למבקר שירה ועבר שיר אחרי שיר, ופסק שחלק מהשירים, שהיו מאוד דומים, הם העתקה.

"אגב, לגבי צילומים יש שוני מסוים: מי שקונה מהצלם את התמונות, כולל הפילם, הופך להיות בעל הזכויות ליצירה. כלומר, אחרי ששילמתם לצלם החתונות על עבודתו לא תצטרכו לחזור ולשלשל לכיסו תגמולים בכל פעם שתרצו לשכפל את התמונה או להשתמש בה לכל צורך שהוא".

מדעי הרישום

ד"ר נועם, בן 56, יליד ירושלים, הוא אב לשני בנים: הראשון עושה דוקטורט במשפטים והשני לומד ביולוגיה ופסיכולוגיה בכיוון של חקר המוח. יש לו גם בת המשרתת בצבא. את הדוקטורט עשה בכימיה באוניברסיטה העברית, והוא גם בעל תואר במשפטים מאותו מוסד ורישיון של עורך פטנטים.

נועם עבד במשרדי רשם הפטנטים כבוחן בשנות השמונים, ואף שימש כיועץ של משרדי ממשלה שונים בתחום. בשנת 89' פתח משרד עצמאי בירושלים שטיפל בכתיבת פטנטים ורישומם. בשנה שעברה נקרא לדגל וחזר למקום שבו החל את הקריירה, הפעם כרשם הפטנטים של מדינת ישראל.

מה היית ממליץ למי שקורא אותנו עכשיו ויש שלו רעיון לפטנט, איך כדאי לו להתחיל?

"ראשית, צריך לבדוק אם הפטנט מגובש מספיק ויש גם יישום שלו. אני מזכיר, על רעיון בעלמא לא מקבלים פטנט. שנית, הוא חייב לשמור על סודיות. אם ההמצאה דולפת החוצה ואיכשהו מתפרסמת, כבר אי אפשר לרשום אותה כפטנט. בנוסף, כדאי לעשות בדיקה עצמאית או באמצעות מומחה של התחום שבו מתמקד הרעיון, כדי לוודא שבאמת מדובר בהמצאה חדשה.

"במשרדי רשם הפטנטים בירושלים קיימת ספרייה הפתוחה לציבור, ואפשר להיעזר בה כדי לבדוק את תקדימים דומים בתחום הרלוונטי. אם הרעיון נראה כחדש, מומלץ לגשת ולהגיש בקשה לפטנט. כדאי להיעזר במומחים כגון משרדי עורכי פטנטים, למרות שאפשר לעשות זאת גם לבד, כיוון שטעות קטנה בהליך ההגשה יכולה לפסול את הפטנט, וקשה מאוד לתקן.

"למשל, נושא תאריכי ההגשה בארץ ובעולם הוא בעל חשיבות עליונה. אם מישהו הקדים אותך ביום, אתה עלול לאבד הכל. כמו כן, צריך ניסיון כדי לנסח את הפטנט בצורה נכונה. אם לא הגנת כראוי יוכל מישהו להשתמש ברעיון דומה מבלי להפר את הפטנט שלך".

כמה זמן לוקח לקבל פטנט?

"כמה שנים, בגלל עומס העבודה אצלנו וגם בשל מורכבות הבדיקות. אם ההמצאה היא בתחום המכניקה, הבחינה המהותית תתחיל לפי המצב של היום בעוד שלוש שנים. אם היא בתחום החשמל או המחשבים בעוד ארבע שנים, ואם היא בתחום הכימיה או הביוטכנולוגיה בעוד כשש שנים. ההמשך תלוי בתוצאות הבוחן ובתשובות שהמגיש מספק על השגות הבוחן".

הון רשום

כאן אנו מגיעים לסוגיה כאובה: פטנטים עולים כסף, והרבה. למי שאין אפשרויות כלכליות ממליץ הרשם לשלב גופים נוספים בעלי אמצעים, כמו חברות מסחריות או גופי הון סיכון, תמורת אחוזים מהפרויקט.

כמה באמת עולה לרשום פטנט בכל העולם?

"בממוצע עולה רישום של פטנט במדינה אחת כמה אלפי דולרים. אבל ביפן, למשל, צריך להוסיף לכך את עלות התרגום של מסמכי הפטנט ליפנית. רישום בכמה עשרות מדינות יכול להגיע לעשרות אלפי דולרים. לכן לפעמים אפשר לרשום בארה"ב ובעוד מדינה או שתיים ולקבל הגנה טובה על הפטנט. הדברים תלויים בקהל היעד של הפטנט, וגם במקרה זה כדאי להיוועץ במומחים".