גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 107ראשיהפצה

תיק נגד קומנדו טרנספר - זיקוקים בעיתון

27/08/04, 00:00
אדיר זיק

בפקודת אדון הדיקטטורה הישראלית, אריק שרון, מכין סר הביטחון את צה"ל למלחמה הבאה, המלחמה נגד ארץ ישראל. לצורך זה הוקם גם קומנדו טרנספר. אילולא היו הבנים שלי, בוגרי תותחנים, גולני וסיירת אגוז, כבר במילואים, היום היו אולי מנסים לגייס אותם ל'סיירת טרנספר'.

להם, לאויבים שלי מקרב הממסד הישראלי, יש יס"מ, משמר הגבול ואלפי חיילי מילואים שיגויסו לשמור עלינו מפני הערבים, כדי שהסדירים יוכלו להילחם נגד היהודים.
מולם יש לי תיק.

בילדותי, בגן הילדים של שושנה, רקמתי את שמי על תיק אוכל. התיק ליווה אותי עד שאבד בקייטנה בירושלים בשנת תש"ז. בבית הספר העממי היה לי תיק מעור, עם רצועות לכתפיים וקלמר עץ שתי קומות. קראו לו ילקוט. בבר המצווה שלי קבלתי תיק לתפילין. תיק מפות של עודפי צבא ארה"ב עם הרבה עפרונות צבעוניים נישא על כתפי בתיכון, בקומונה ובאוניברסיטה. במקביל היה לי תיק רפואי מרשים.

בנח"ל המוצנח היה התיק שלי תרמיל, והוא היה מוכן ליציאה לקרב תוך עשרים שניות. בשנותי הבוגרות היה לי בבית תיק צבאי מוכן. קח את התיק ורוץ למילואים או למלחמות. בשנות ממשלת אוסלו היה התיק מוכן, למקרה שהשב"כ יעצור אותי...

עכשיו יש לי תיק מוכן לטרנספר. איתו אתייצב אל מול הבולדוזר של שרון שהחל לנוע. על הבולדוזר יושבים שותפיו של שרון מהליכוד, מהמפד"ל ומשינוי, ויונתן בשיא, וכל שונאי ישראל מבפנים ומבחוץ מוחאים כפיים. הבולדוזר, יחד עם קלגסי האיינזאץ גרופען, מתחיל לנוע לעבר בתיהם של צדיקי מדינת ישראל, תושבי צפון השומרון ורצועת עזה, חילונים ודתיים שנענו לאתגר של ממשלת ישראל ובנו מפעל חלוצי לתפארת. עכשיו הם פושעים, קיצונים, אלימים, טפילים, נצלנים, אויבי ה'שלום'.

בחודש אלול מתקרבים רגעי האמת. "הבולדוזרים שהחלו לנוע" אינם תיאוריות וברבורים, כי אם מעשים בשטח. בניגוד לחוק מפעילה הדמוקטטורה של שרון את ערוצי התשקורת בראשות ערוץ 2, את בשיא וסל"עו, את יחידות הסער של הטרנספר ואת יחידות צה"ל. צבא ההגנה לישראל יוצא למלחמה נגד אזרחי ישראל.

ואני אעמוד שם עם התיק, מול הבולדוזר. תאסרו אותי, תדרסו אותי... כבר עברתי ניסיונות קשים, גם מול היס"מ של אריה עמית ואפי חביביאן. השב"כ? קטן עלי.

יש רגעי אמת היסטוריים. יש רגעים של מסירות נפש. הקב"ה וההיסטוריה ישפטו ביני לבין הדיקטטורה של שרון.

מאמין לכצ'לה

השנה: תשנ"ב (1992). אריק שרון שר הבינוי והשיכון.

עוזרו האישי, האחראי להתיישבות ביהודה ושומרון הוא יעקב כץ (כצ'לה), קצין מילואים בסיירת שקד ששרון הציל את חייו במלחמת יום הכיפורים. כצ'לה אוהב את שרון אהבה גדולה.

יישובים חדשים עולים על הקרקע. הוותיקים מתפתחים. אריק שרון בונה את יהודה ושומרון. אני וצוות הצילום שלי מתעדים את הפעילות, כשסביב אריק עובדים כצ'לה, זמביש ואורי אריאל. ממש אידיליה.
במקרה מסוים, לאחר שהשמעתי דברי התפעלות ממעשה הבנייה, לקח אותי כצ'לה הצדה ואמר לי כדברים האלה: אדיר, אל תאמין למילה של אריק שרון. אריק הוא איש יצרי. מה שמניע אותו זה היצר ולא האידיאולוגיה. היום הוא בונה במרץ, מחר הוא יהרוס באותה עוצמה. לא פעם ולא פעמיים, המשיך כצ'לה, אמר לנו אריק שרון שהוא כל-כך מצטער שהוא פינה את ימית... הוא הרגיש שאנחנו מתקשים להאמין לו.

מאותו רגע נדלקה לי בראש נורה אדומה, ומאז, בכל פעם שבדקתי את מעשיו ודבריו של שרון נדלקה והבהבה נורת האזהרה במוחי. זהירות... זהירות...

מעיד אני עלי את מאמרי ב'הצופה' ואת שידורי בערוץ 7. למרות שלחמנו קשות כדי שנתניהו יצרף את שרון לממשלתו, והצלחנו, ההסתייגות שלי משרון היתה במקומה. לצערי הרב, כצ'לה צדק.

משה שמיר, שומר צעיר

בילדותי אהבתי את משה שמיר. הייתי ילד משוגע על תיאטרון. במרתף של קולנוע מוגרבי ראיתי את הקאמרי ב'הוא הלך בשדות', האפוס הגדול של הצבר הישראלי במלחמת השחרור.

הייתי ילד 'שמוצניק' שהפך לדתי, דבר נדיר בראשית שנות המדינה. חיפשתי חיזוקים לדרכי החדשה. כשמשה שמיר כתב ספרים על התנ"ך ועל תקופת הבית השני ('כבשת הרש', 'מלך בשר ודם'), היה זה בשבילי חיזוק יהודי: "הנה, גם סופר מ'השומר הצעיר' מזדהה עם ההיסטוריה היהודית".

קשרי האישיים עם משה שמיר נוצרו לאחר מלחמת ששת הימים, כשהוא התייצב במחנה הלאומי היהודי והחל במאבק על ארץ ישראל השלמה. שמיר, שכה היטיב להכיר את ההיסטוריה היהודית, את התנ"ך ואת משמעות הקשר אל אדמת ארץ ישראל, היה חבר כנסת מטעם הליכוד, עמד באומץ מול הסכמיו של מנחם בגין (נסיגה מסיני, הרס ישובים, אוטונומיה פלשתינית עם משטרה חזקה) והיה בין מקימי תנועת 'התחיה'.

הוא השתתף בתכניות טלוויזיה שונות בטלוויזיה הישראלית שאותן הפקתי וביימתי, ואני כל-כך שמחתי שהנה, אחד מגדולי 'השומר הצעיר' עבר למחנה הימין.

היו לנו שיחות עמוקות ומשמעותיות עבורי. התרשמתי מאוד מכך שהוא היה מוכן לשלם מחיר כבד על דרכו המדינית. האוליגרכיה השמאלנית השולטת בספרות ובתרבות הישראלית דחקה אותו אל מחוץ למחנה. שמיר, יחד עם הענקים אורי צבי גרינברג וישראל אלדד, הוחרם על-ידי עסקני הספרות הישראלית, הגמדים מסיפורי גוליבר. אך הוא לא נסוג ולא נכנע להם. בשנים האחרונות כתב את הביוגרפיה המדהימה של יאיר שטרן, מייסד הלח"י.

'גוש אמונים' הביא את שמיר אל ביתנו בירושלים, שבו היה מטה 'מבצע הקפות'.
בתשנ"ו צילמתי סרט על זרח ורהפטיג, שמיר השתתף בכנס ספרותי בפולין, ובהפתעה גמורה נפגשנו פגישה ארוכה ומרתקת בספרייה היהודית בוורשה.

המלחמה נגד הסכם אוסלו הציבה את משה שמיר וגם אותי מאחרי המתרסים של ערוץ 7. דבריו הברורים, הצלולים והחריפים בפינתו השבועית בערוץ נתנו חיזוק אישי ואידיאולוגי ל'זיקוקים של אדיר'.
לפני שבועיים שוחחתי איתו בטלפון והמלצתי לו לשתף פעולה עם ידידי, המפיק דני פארן, שרוצה להפיק סדרת טלוויזיה לפי הספר 'מלך בשר ודם'. ידעתי על מחלתו, אך לא פיללתי שיומו כה קרוב.
משה שמיר, שומר צעיר יהודי, סופר גדול, אוהב עם ישראל וארצו, סמל של כישרון וגבורה שלאורו אני משתדל ללכת.

שבת שלום יהודים. בעזרת ה' אנחנו ננצח.
adirzik@netvision.net.il