בשבע 108: הוי ארצי:

חגי סגל , ט"ז באלול תשס"ד

נקודה למחשבה

יש משהו מרגיע בהכרזתו של אריאל שרון השבוע בסיעת הליכוד: "ההתנתקות תבוצע, נקודה". ערב היבחרו לראש הממשלה הבטיח לי שרון בראיון לערוץ 7: "שום יישוב לא יעקר, נקודה".

גדר חלומותיהם

שעות אחדות לפני שנפתח לו תיק פלילי חדש התייצב צחי הנגבי לפני סוללת מיקרופונים בבאר-שבע הפגועה, והכריז נחרצות: "זו הוכחה נוספת ש…". כמאזין למוד רטוריקה מיניסטריאלית ימנית הייתי בטוח שהנגבי הולך לומר ש"אין מי לדבר בצד השני", או ש"צריך לגרש את ערפאת", אבל הפעם חיכתה לי הפתעה. הנגבי אמר שהפיגוע הכפול בבאר-שבע "זו הוכחה נוספת שבמקום שיש גדר אין טרור, ושבמקום שאין גדר יש טרור".

כמה עצוב. הגדר, מפעל ההתנחלויות של השמאל, הפכה למשנה האידיאולוגית של בכירי הליכוד. גם הם, שפעם דגלו בקיר הברזל ובזרוע נטויה, מאמינים היום שרק גדר תושיע את ישראל. משרון ועד הנגבי, ממאיר שטרית ועד יובל שטייניץ.

האם הפיגוע בבאר-שבע הוא הוכחה ניצחת לנחיצות הגדר? לא ולא. אמנם אין ספק שהגדר מקשה מאוד על המחבלים, וגם אין ספק שכרגע מעדיפים המחבלים לבצע פיגועים בקטעים שבהם היא טרם נמתחה, אבל כל זה לא אומר שהשלמתה תפתור באופן דרמטי את בעיות הביטחון של ישראל. במצב של 100 אחוז גדר יחפשו המחבלים אפיקי פיגוע אחרים, אשר לאורך זמן יגבו מאיתנו מחיר דמים דומה לזה שלפני הגדר. הם יחפרו מנהרות, הם ישכללו את תעשיית הקסאמים, הם יגייסו מחבלים בגליל ובמשולש, והם יעשו עוד הרבה דברים שכרגע אי אפשר לדמיין אפילו. ההתנתקות לימדה אותם שהטרור הוא הכיוון הנכון, ולכן הם ימשיכו אותו בכל מאודם ובכל כשרונם. שום גדר לא תעצור אותם, כמו שהחומה הסינית לא עצרה את שבטי המאנצ'ו, קו מאז'ינו לא בלם את הגרמנים וחומת ברלין לא מנעה את נפילת הקומוניזם. ככה לא בונים הרתעה.

איתן לא היסס לרגע

באתר האינטרנט 'ליכודניק', אתר בלתי רשמי של מפלגת השלטון, פורסמה לפני ימים אחדים טרוניה נוקבת נגד חבר מרכז התנועה ושמו איתן כהן. אריה אברהמי מיהוד התלונן: "מה קרה לאיתן כהן, יו"ר פורום מח"ל, שהתנגד להתנתקות, והיום תומך בה?". אברהמי סיפר שכאשר יצאה תוכנית ההתנתקות לדרך הזמין אותו כהן לכינוס של פורום מח"ל ביהוד, ובנוכחות בכירי ליכוד, כמו שרנסקי ומשה ארנס, קטל את התוכנית. "מי שהיה שם היה בטוח שאיתן כהן הולך להוביל את ההתנגדות להתנתקות. והנה, במרכז האחרון הוא חילק עלון ובו שירי הלל לראש הממשלה ולתוכניותיו". סוף ציטוט.

איתן כהן לא ניצל את זכות השתיקה. אחרי כמה ימים הוא פירסם באותו אתר תגובה נרחבת, אם כי לאו דווקא מנומקת. תחילה הודה שעד לא מכבר אמנם התנגד להתנתקות: "היה לי די ברור, דווקא כתלמידו של אריק שרון, שבעבר הייתי יועץ פוליטי שלו, כי תוכנית ההתנתקות אינה תוכנית מדינית טובה, והיא נוגדת את העקרונות של ארץ ישראל השלמה".

אז כיצד התרחש המהפך? ובכן, כהן מספר כי משפט אחד של שרון הימס את לבו: "באחת משיחותי עם ראש הממשלה, הוא אמר לי: 'מה, אני אחד שאפגע בבטחון המדינה?'. או אז החלטתי כי למרות הסתייגותי מהתוכנית, אני מודיע לחברי על תמיכתי בצעדיו של ראש הממשלה".

אם תרצו, גילוי הלב הזה מסביר הכל: הרבה איתנים כהן בישראל מעריכים שתוכנית ההתנתקות גרועה, אך משכנעים עצמם, שאם הגדולים אומרים אחרת, הם כנראה יודעים על מה הם מדברים, וצריך לתת להם צ'אנס. או כמו שכהן עצמו מסכם: "ההיסטוריה תשפוט. בינתיים אני בהחלט סומך על ראש הממשלה".

הבעיה הדמוגרפית

יחיאל לייטר, לשעבר ראש דסק חו"ל במועצת יש"ע, החל השבוע לכהן כראש מטה שר האוצר, בנימין נתניהו. לקראת המינוי פורסמה במדור הכלכלי של 'ידיעות אחרונות' הכותרת הלא תמימה באה: "מתנחל מעלי, אב ל-8 ילדים, ימונה לראש המטה של נתניהו".

מילא "המתנחל מעלי". אמנם אף פעם לא הופיעה ב'ידיעות' כותרת בנוסח "קיבוצניק מנחל עוז מונה למנהל מפעל הפיס", או "שמאלן ממערב ירושלים ימונה לנשיא בית המשפט העליון", אבל אולי יש איזשהו עניין לציבור בחיבור הפרדוכסלי שבין מתנחל בכיר לבין שר אוצר תומך התנתקויות. מה שמקומם יותר הוא התוספת "אב ל-8 ילדים". מה שייך עניין הילדים למינוי החדש? ממתי מדור כלכלי עוסק בעניינים דמוגרפיים פרטיים של בכירי המשק? האם איזשהו עיתונאי התעניין אי פעם במפלס צאצאיו של ראש מטה שר האוצר בתקופת בייגה שוחט?

אבל למה להיתמם. העורך שניסח את הכותרת הנ"ל רצה להכפיש את לייטר ונתניהו. הוא ביקש לאותת לקוראים לשים לב מי משתלט להם על האוצר: דוס מתנחל מהסוג המסוכן ביותר, ומספר ילדיו יוכיח. או במלים אחרות: אמור לי כמה ילדים יש לך, ואומר לך מי אתה.

בת טובים

לפני כמה שבועות נידונה כאן ההתייחסות הלשונית הסלחנית של כלי התקשורת לטלי פחימה, יהודיה שוחרת תנזים. היא כונתה בעיתונים 'פעילת שמאל', 'הישראלית טלי פחימה' או סתם 'טלי פחימה', רק לא 'פעילת שמאל קיצוני'. והנה, ביום שישי שעבר התקיים במדורו של אהוד אשרי ב'הארץ' דיון בלשני דומה בשאלת התואר ההולם את פחימה. והמסקנה שם: "בשלב זה אפשר להסתפק ב'צעירה ישראלית נאיווית שקצת התחרפנה'".

לידיעת הנופשים

לא כדאי לשכור צימר בחוות השקמים. הנופש האחרון שם חזר השבוע עצבני מאוד מחופשתו.

ציטוט השבוע

"זה קל, זה כמו לחתוך חמאה" (פלשתיני קל רגליים מדגים לכתב ערוץ 10 כיצד אפשר לדלג בקלילות מעל חומת ההפרדה בירושלים).

צום הציפורים

"סבתי היתה נותנת לחם/ על גדר לכל הצפורים/.סבתי היתה נותנת לחם/ גם ביום הכיפורים/. אך … מאז שמתה כל בניה/ זוללים ביום הכיפורים /ומאז תמיד, בשכול גניה,/
רעבות הצפורים". (שירו של אלעזר גרנות, מזכ"ל מפ"ם לשעבר, מתוך מחזור חדש לראש השנה ויום הכיפורים, "ממך אליך" בהוצאת "ידיעות אחרונות". עורך: יונדב קפלון. לצד גרנות אפשר למצוא שם גם את הגיגיו של הרב יצחק גינצבורג ועוד ועוד ועוד).