בשבע 108: אין בית, אין עץ, יש פלשתין

בתוואי הגדר החדש שמשרטטת מערכת הביטחון, האינטרס הפלשתיני גובר תמיד על האינטרס היהודי. כדי שהפלשתינים יקבלו גישה נוחה לשדותיהם, חקלאים יהודים ינותקו לחלוטין מאדמותיהם.

חגי הוברמן , ט"ז באלול תשס"ד

הגדר החדשה באזור קרית-ספר תיבנה על אדמות שנקנו מידי ערבים ויועדו לבניית מאות יחידות דיור. ובמערב השומרון, ארבעה יישובים יהודים גדולים יוכנסו לגטו בגלל כפר ערבי אחד. בקרוב יוגשו עתירות חדשות לבג"ץ נגד תוואי הגדר, הפעם על ידי מתנחלים

לפני כעשר שנים יזם יהודי תושב קנדה, ציוני ברמ"ח איבריו, הקמה של שכונה חדשה ביישוב מודיעין עלית שבמערב בנימין (שנקרא עדיין בשמו הקודם קריית ספר). מיליוני דולרים השקיע האיש בקניית הקרקע, בהכנת תכניות בנייה ובקידום התב"ע (תכנית בנין עיר) של הפרוייקט, כהמשך לשכונת אחוזת ברכפלד של מודיעין עלית.

עשר שנים פעל לקדם את תכניתו להקמת שכונה של 1300 יחידות דיור, כשהוא נאבק בבירוקרטיה הישראלית הטיפוסית, שביהודה ושומרון יש לה כבלים נוספים בדמותם של המנהל האזרחי ואלופי הפיקוד. הוא צלח את כל המכשולים של קציני הצבא, גם אחרי שחלק מהשטח לא אושר לבנייה פרטית בגלל קרבתו לכפר הערבי נעלין.

לבסוף הצליח לקבל את כל האישורים: מעמד הקרקע הוסדר בצורה חוקית, הממונה על הקרקעות במנהל האזרחי חתם על חוזה השכרת הקרקע, שרי הביטחון יצחק מרדכי ואהוד ברק אישרו את הקמת השכונה, אלופי הפיקוד יצחק איתן ומשה קפלינסקי אישרו את התב"ע, ואפילו ראש המנהל האזרחי נתן את אישורו. נותר לו רק לקבל את החותמת הסופית על התב"ע המאושרת, הליך שנתקע בגלל בעיות בירוקרטיות של במנהל האזרחי.

לפני חודש התבשר שהפרוייקט כולו עומד לרדת לטמיון. בעקבות פסיקת בג"ץ בנושא גדר ההפרדה חזר נושא תוואי הגדר כולו לדיון במערכת הביטחון ובלשכת ראש הממשלה. בדיון שהתקיים למחרת ט' באב, בעקבות סיור בשטח שערך שר הביטחון שאול מופז באזור, בוטל התוואי שאושר בממשלה, וגם התוואי שהכינה מערכת הביטחון אחרי הבג"ץ, ונקבע תוואי חדש לגדר ההפרדה – באמצע השטח שתוכנן לפרוייקט הבנייה של מודיעין עלית. הסיבה: מניעת פגיעה באדמות הכפר הערבי הסמוך נעלין, כפי שהיה אמור להיות בתוואי המקורי שאישרה הממשלה.

היהודי הקנדי, שביקש לא לחשוף את זהותו, נתקף חמת זעם. הוא איים לבטל את כל הפרוייקטים שהוא מקדם ברחבי הארץ ולנתק לחלוטין את קשריו העסקיים עם ישראל. ההחלטה על תוואי הגדר עדיין איננה סופית – הוא דרוש אישור ממשלה – אבל מבחינת מערכת הביטחון, החלופה המעשית כרגע לתוואי הגדר היא זו שעוברת בתוך השטח שיועד לבניית אותן 1300 דירות, שטח המהווה עתודת הקרקע היחידה להתפתחות של מודיעין עלית.

קרקעות יהודיות נגזלות
לפני שלושה שבועות, בכ"ג באב, כשנודע הדבר לראש המועצה המקומית מודיעין עלית, יעקב גוטרמן, הוא מיהר לשגר לשרון מכתב: "נדהמנו לשמוע כי בניגוד להחלטת הממשלה מלפני כשנה, שבה הוחלט להקים את גדר ההפרדה מזרחה למודיעין עלית ואומץ התוואי שהומלץ על-ידי פיקוד המרכז ועל דעת המועצה ובעלי הקרקעות הפרטיים, לאחרונה שמענו כי יש כוונה לשנות את תוואי הגדר ולנגוס באופן משמעותי בקרקעות היישוב שהם בבעלות יהודית. כידוע לכבודו, מודיעין עלית מתייחדת בעובדה זו מכל שאר יישובי יהודה ושומרון, שכולה הוקמה על קרקעות פרטיות שנרכשו על-ידי יהודים מהכפרים הסמוכים.

"אבקש את התערבות כבודו בנושא באופן דחוף ולמנוע את גזילת קרקעות היהודים שנרכשו כדין, דבר שיביא את תוואי הגדר בסמיכות לבתי התושבים הגרים בבתים רבי קומות. יש להבהיר כי אין בתוואי הגדר המקורי סיפוח קרקעות מעובדות של שכנינו. התוואי המוצע נוגד את עקרון המידתיות שכבוד נשיא בית המשפט העליון כה מרבה להדגיש".

המכתב נשלח לשרון, עם העתקים לעוזריו, בהם גם רבקה פאלוך, יועצת ראש הממשלה לענייני חרדים. אחד העוזרים, עוזי קרן, יועץ ראש הממשלה לענייני התיישבות, הגיב במכתב לעוזר שר הביטחון רון שכנר: "לדעתי, כשם שבתוואי החדש נבחנת התחשבות בדרכי הפלשתינים, יש לגלות את הרגישות המתאימה ולא להוציא אדמות פרטיות יהודיות מעבר לגדר ההפרדה". אלא שמילים לחוד ומעשים לחוד. נכון לעכשיו ממשיכה מערכת הביטחון לקדם את התוואי החונק את התפתחותה של מודיעין עלית.

הכל בגלל בג"ץ קטן
תזכורת: לפני כחודשיים, ב-30 ביוני, פסל בג"ץ כ-30 מתוך 40 הקילומטרים של תוואי גדר ההפרדה באזור עוטף ירושלים והחזיר את תכנון התוואי לשולחנם של המפקדים הצבאיים. הנימוק: תוואי הגדר פוגע יותר מדי באוכלוסיה הערבית המקומית, ולא נעשה איזון נאות בין צורכי הביטחון לצורכי התושבים. 'מידתיות', זו מילת המפתח בפסיקת הבג"ץ.

מרגע שבג"ץ אמר את דברו נכנסו לשכת ראש הממשלה ומשרד הביטחון לתזזית מטורפת. המתכננים נקראו מחדש לשולחנות השרטוט, עם הנחיה מפורשת: לא תהיה פגיעה מינימלית לא רק באוכלוסיה ערבית אלא גם בעץ ערבי, גם על חשבון פגיעה אנושה באינטרסים של יהודים. לא רק כל עקרונות הביטחון שהכתיבו את תוואי הגדר נמחו בבת אחת (שטחים שולטים או שמירה על טווחי ירי של נשק קל שוב לא מובאים בחשבון בכלל) אלא גם פגיעה אנושית ביהודים עדיפה, אם היא מונעת פגיעה באדמות ערביות.

העיקרון של "מינימום ערבים ומקסימום יהודים" שהנחה את תכנון התוואי בידי פיקוד המרכז, כולל הגדר סביב אריאל, הומר בפועל בעיקרון של "מינימום יהודים ומינימום עצים". במילים אחרות: להצמיד מחדש את תוואי הגדר לקו הירוק בכל מקום שהדבר אפשרי. אם ישנו יישוב המונע זאת, להצמיד את הגדר ליישוב, גם אם משמעות הדבר היא חנק שלו.

סיפור שטח הבנייה של מודיעין עלית הוא רק אחד מעשרות מקרים כאלו מאז שהחלה מערכת הביטחון לתכנן את התוואי החדש. במקרה הזה נתנו היועצים המשפטיים של מערכת הביטחון פתח תקווה צר כקופו של מחט: אם תוכיחו, אמרו, שהקרקע נרכשה על-ידכם כדין ונרשמה כדין על שמכם, נזיז את הגדר.

אלא שכדי להוכיח זאת צריכים לזמן לעדות את מוכרי הקרקע הערביים. הסיכוי שהללו יגיעו לתת עדות כזו, שפירושה גזר דין מוות בידי גורמי הטרור הפלשתינים, נמוך מאפס. הכל חוזר לנקודת ההתחלה.

יישובים הופכים לגטאות
כמה קילומטרים מערבה למודיעין עלית, צפונית-מזרחית ליישוב חשמונאים, תכנן לפני מספר שנים יזם ישראלי בשם בני עשור פרוייקט בנייה צנוע יותר של 200 יחידות דיור בשיטת בנה ביתך, בשטח הנמצא בבעלות עו"ד לבני.

המקום נראה מבטיח, בעיקר כשתוואי גדר ההפרדה כפי שאישרה הממשלה היה מעט צפונה יותר, על רכס השולט על כל האזור. הכל היה מוסכם עד שקצין בכיר במילואים, שמאלני קיצוני תושב היישוב הסמוך שילת, החל להתסיס את תושבי נעלין נגד תוואי הגדר, והללו הגישו עתירות לבג"ץ על שאדמות חקלאיות שלהן נשארו בצד ה'ישראלי' של הגדר.

כאן דווקא נראה היה שהפתרון בהישג יד: מערכת הביטחון הצליחה לסמן תוואי מוסכם על תושבי חשמונאים, על המועצה האזורית מטה בנימין ועל בעלי הקרקע הערביים. התוואי החדש קבע שהגדר לא תוקם על הרכס השולט, רוב מטעי נעלין יהיו בצד הצפוני של הגדר, וכך תובטח אליהם גישה חופשית והכל יבוא על מקומו בשלום. במועצה האזורית מטה בנימין עיקמו את האף, אבל הסכימו לכך בלית ברירה, בבחינת הרע במיעוטו.

ואז נחת בג"ץ המידתיות וטרף מחדש את כל הקלפים. בגרסה האחרונה שמציעה מערכת הביטחון, תוואי הגדר עובר בתוך שטח הפרוייקט. רוב השטח שיועד לבנייה נמצא בצד ה'פלשתיני' של הגדר, כדי שלא לפגוע באיזשהו מטע נידח של תושבי נעלין. בשבוע הבא אמורים לצאת צווי ההפקעה. מרגע זה יעמדו לרשות המועצה האזורית ובעלי הפרוייקט שבועיים לפעילות: שבוע אחד להגיש עררים למערכת הביטחון, ועוד שבוע להגיש עתירות לבג"ץ. מהנדס המועצה האזורית מטה בנימין, רוני גולדשמידט, מבטיח: נלך לבג"ץ. גם במודיעין עלית מתכננים לפנות לבג"ץ לגבי השטח שלהם.

המועצה האזורית מטה בנימין נאלצת להתמודד עם שטחים נוספים שהתוואי החדש פוגע בהם. באזור היישוב אדם קיימת כבר שנים תכנית לבניית 1400 יחידות דיור, האמורות ליצור רצף התיישבותי בין אדם לנווה יעקב – ובעצם בין ירושלים לחגורת הביטחון ההתיישבותית שלה, יישובי דרום מטה בנימין. התב"ע נמצאת בהפקדה. גם כאן הגדר משבשת הכל: בשלב הראשון היא היתה אמורה לקום בין השכונה החדשה ליישוב אדם, אך בתוואי המתוקן הגדר תיבנה בתוך שטח הפרוייקט. הלכו 1400 יחידות דיור.

גם תושבי גבעון החדשה ירגישו בקרוב את משמעות התוואי החדש, כאשר הגדר תקיף אותם משלושת עברי היישוב: מצפון, ממערב ומדרום. בתוואי המקורי היתה הגדר אמורה לעבור רק ממערב ומצפון, אבל בג"ץ קבע כי הדבר יקשה על תושבי הכפר בידו להגיע לאדמותיהם, שלא כולן מעובדות – למרות שמלכתחילה ניתנה להם אפשרות להגיע לאדמותיהם באמצעות שער חקלאי בגדר, כמו בצפון השומרון. כעת לכפריי בידו תהיה גישה נוחה לאדמות החקלאיות, אבל תושבי גבעון החדשה יחיו בגטו.
בגבעון החדשה מתוכנן פרוייקט של כ-50 יחידות דיור, עתודת הקרקע של גבעון. הגדר אינה פוגעת בשטח הפרוייקט, אבל במועצה האזורית מתקשים להאמין שהם יצליחו לשווק מכירת בתים במקום שהפך בפועל למובלעת ישראלית.

גם ליהודים יש שטחים חקלאיים
הגדר הזו, שנועדה למנוע פגיעה בשטחים חקלאיים פלשתיניים, פוגעת בשטחים חקלאיים יהודיים. מדובר ב-250 דונם של אדמות חקלאיות של עפרה הנמצאות בסמוך לגבעון החדשה. 250 דונם של כרמים, נקטרינות, דובדבנים וקיווי על אדמות יהודיות שנרכשו במאה ה-19 באופן פרטי בידי קבוצות של יהודים ועברו לבעלות הקרן הקיימת עוד לפני קום המדינה (היהודים קנו אז 4000 דונם, שחלקם נגזלו במשך השנים בידי ערבים ולא הוחזרו עד היום).

לפני כשנה, אחרי שנים רבות של שקט, סבלו בעלי החלקות מפגיעות של ערבים, שהפגינו נגד תוואי הגדר. "גדעו לנו 50 עצי קיווי", מספר שלמאי פוזס, תושב עפרה ואחד מבעלי החלקות, "ופעם אחת גלגלו לשטח צמיגים בוערים".

תוואי הגדר המקורי שאושר בממשלה היה אמור לעבור מערבה לשטחים אלו. בעקבות בג"ץ תוכנן תוואי חדש של הגדר, בתוך השטחים החקלאיים של עפרה. שלמאי פוזס ויעקב נוביק, החקלאים מעפרה, היו אמורים לשלם בפרנסתם כדי שהחקלאים הפלשתיניים לא ייפגעו.

בסיור שערך שר הביטחון למחרת תשעה באב הציג בפניו ראש המועצה האזורית פנחס ולרשטיין את הבעיה, והשר השתכנע להסיט מעט את תוואי הגדר: לא ממש על המטעים, אלא בצמוד אליהם. לאורך הגדר של המטעים, ומשם לאורך הכביש לגבעון החדשה. "למרבה האבסורד, מי שייפגע מכך, בסופו של דבר, הם החקלאים הערבים", אומר שלמאי פוזס. "החלקות שלהם נושקות לחלקות שלנו. הגדר הרי איננה רק הרשת עצמה, אלא קומפלקס ברוחב של כחמישים מטרים. אם לא היו משנים את התוואי, החקלאים של בידו היו צריכים לעבור דרך שער, אבל לא היו פוגעים להם ולו בדונם אחד. כעת תקום הגדר בתוך השטחים שלהם. מבחינת הרס האדמות זה יגרום נזק גדול יותר".

לעפרה יש חלקה נוספת של אדמות חקלאיות, ליד המסלול המושבת של שדה התעופה עטרות, בין גדר השדה לכפר עקב. מדובר ב-200 דונם של קרקעות שהיו שייכות למושב עטרות בשנים שלפני מלחמת העצמאות. בשנות השמונים הקצה המנהל האזרחי את האדמות הללו לעפרה, שעיבדו אותם תקופות קצרות.

במקרה זה הערבים שמרו על האדמות, ולמרות שמדובר בחלקות מפותלות בין חלקות של ערבים, הם לא נגעו בקרקע ביודעם שזו קרקע של יהודים. במקום כבר קיימת גדר ההפרדה, שהשאירה את האדמות בצד הירושלמי של הגדר. אולם בעקבות בג"ץ מתוכננים הקמת גדר חדשה ופירוק הגדר הקיימת, והקרקעות יסופחו לרמאללה. משמעות הדבר, אם תתקבל החלטה בנושא: לא ניתן יהיה להמשיך ולעבד אותן. תושבי עפרה לא יוכלו להגיע לחלקות החקלאיות שלהם.

כך הורסים שכנות טובה
לפני כשנה, כשהושלמה הגדר ליד אלקנה, הפליטו תושבי אלקנה אנחת רווחה. לרגע נדמה היה להם שנמלטו מגורלם של תושבי קרני שומרון וקדומים, והגדר מאחוריהם. התחושה היתה שבפועל, גוש אלקנה-שערי תקווה-אורנית 'סופח' למדינת ישראל.

בשבועות האחרונים הסתבר שגם זאת היתה אשליה. הגדר הישנה הותירה צמוד לאלקנה את הכפר הערבי עזון עתמה, שתושביו עוברים דרך שער בדרכם לקלקיליה או לשכם. בשבוע שעבר הציגו ראשי מערכת הביטחון את תוואי הגדר החדשה, האמורה להקיף גם את עזון עתמה ולהפריד בינה לבין אלקנה.

ראשי היישובים התבוננו במפה ועיניהם חשכו: הגדר מקיפה לא רק את הכפר על כל החממות שלו, שרובן ככולן נבנו באורח לא חוקי, אלא גם חוצה את כביש הגישה לאלקנה כדי להקיף שני בתים בודדים מעברו השני, הדרומי, של כביש 505. אלקנה נותקה ממדינת ישראל.

"אלקנה תיהפך לגטו יהודי, ללא כל הצדקה", אומר ראש המועצה האזורית אלקנה, יהודה כהן. "מבחינתנו אפשר להשאיר את המצב כמו שהוא. מעולם לא סבלנו מהשכנות עם עזון עתמה. אף פעם לא היו לנו בעיות איתם. אנו מוכנים להישאר שכנים שלהם. לא צריכים להפריד בינינו בגדר".

עד לפני כמה שבועות, כשהתכניות נדונו, הבטיח שר הביטחון שאול מופז לנציגי אלקנה שנועדו עמו, בהם שני חברי כנסת, שלא תקום כלל גדר סביב עזון עתמה, והמצב יישאר כמו שהוא. אבל אחרי בג"ץ הנושא הגיע לשולחנו של שרון, שהורה לבנות את הגדר. מבין החלופות שהוגשו לה, ביטלה מערכת הביטחון את תוואי 'העוקף הקטן' שהיה אמור להקיף רק את הכפר, והחליטה על 'העוקף הגדול': הקפת הכפר כולו, כולל כל שטחי החממות ושטחים נוספים הנושקים כמעט לקו הירוק.

לוח הזמנים קצר מאוד: לפני שבוע נמסר כי תוך 30 יום יוצאו צווי העקירה. אחר-כך יהיה שבוע לערעורים, ושבוע נוסף למתן עתירה לבג"ץ. אם בג"ץ ידחה את העתירות, הביצוע יתחיל תוך חודשיים לכל היותר. הגדר הזו גם גוזלת אדמות שהיו מתוכננות בעתיד להתפתחות אלקנה דרומה, לכיוון חוצה שומרון החדש.

הגדר הזו תהפוך את היישובים אלקנה, שערי תקווה ועץ אפרים למובלעת, גם אם ייסלל כביש חדש מאלקנה לכיוון חוצה שומרון החדש. תושבי אלקנה ייסעו בין שתי גדרות גבול, שהמרחק ביניהן הוא כארבעים מטרים בלבד.

גם תושבי אורנית, שבמשך שנים ראו עצמם כחלק אינטגרלי מישראל הקטנה, עשויים למצוא תוך מספר חודשים את גדר ההפרדה נושקת לבתיהם, ובעיקר צמודה לבית הספר של אורנית. תושבי אורנית ייצאו ויחזרו תוך מספר שבועות במסדרון טריטוריאלי, כשהם נוסעים צמוד לגדר הפרדה, שמעברה השני בתים של הכפר עזון עתמה, ששום גורם לא ימנע ממנו כעת להתפשט דרומה, לכיוון כפר קאסם.

אזור התעשייה בוטל
הגדר הזו פוגעת בפרוייקט מתוכנן נוסף, 'שער השומרון' – אזור תעשייה משותף לאלקנה, אורנית, שערי תקווה ועץ אפרים, שתוכנן לקום על 900 דונם בצומת הדרכים בין שלושת היישובים שנקרא 'המזלג', סמוך למחסום אורנית. תוואי הגדר אמור לחתוך את השטח המיועד לאזור התעשייה. "איזה תעשיין או איש עסקים יבוא להשקיע באזור תעשייה שצמוד לגדר גבול?" שואל ראש המועצה המקומית אלקנה, יהודה כהן. "זה יהיה חנק הפרוייקט".

לא מכבר רמז גורם ביטחוני, בשיחה פרטית עם אחד מתושבי השומרון, כי במובלעת סמוך ל'שער השומרון', המרחק הקצר בין שתי הגדרות עלול לשכנע את מערכת הביטחון לוותר לגמרי על גידור המובלעות, לסגור את אלקנה ממערב ולהוציא אותה מתחום הגדר, כולל פירוק הגדר הקיימת. מבחינה כלכלית, זה יהיה זול יותר מלהקים את הגדר הענקית סביב עזון עתמה.

ראש המועצה המקומית אורנית, צביקה מה-יפית, אומר שהמאבק נגד הגדר נעשה בתיאום מלא בין כל הרשויות של יישובו עם אלה של אלקנה, עץ אפרים ושערי תקווה. "אם לא נצליח לעצור את הבנייה בדרכים דיפלומטיות", הוא מבטיח, "נוציא את כל התושבים מכל היישובים לרחוב, למנוע בכוח את ביצוע העבודות".