חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 108ראשיהפצה

ירושלמי לעם - בגליון השבוע

במכון תורני קטן במבואות יריחו עובדים על החייאת העיסוק הירושלמי ומציגים פרי ביכורים: מהדורה חדשה ומפורשת למסכת תענית.
02/09/04, 00:00
משה אופנהיים

ביום שישי האחרון חל יום השנה לפטירתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. לא בכדי בחרו חברי מכון הירושלמי דווקא בתאריך זה כדי לסיים את המסע המפרך בן ארבע השנים ולהוציא לאור מחדש את המסכת הראשונה של התלמוד הירושלמי שבהוצאתם.

הרבנים שאר-ישוב הכהן, חנן פורת, אברהם בלס, יהושע בוך, אברהם האס, דוד בר חיים ושלמה אפללו התכנסו יחד בבית אריאל שבירושלים כדי לספר על ה'שיגעון' שהחל לפני ארבע שנים, והופך בימים אלו לחזון גדול. על הרב אברהם בלס, ראש המכון, קורא הרב שאר-ישוב הכהן בחיוך את דברי הרמב"ם: "לולא המשתגעים לא היה העולם קיים".

"אין ספק שאחד ממקורות ההשראה לעיסוק בתלמוד הירושלמי דווקא בארץ ישראל הוא משנת הרב קוק. במאמרו הגדול 'תורת ארץ ישראל' הוא אמנם לא מזכיר במפורש את התלמוד הירושלמי, אך על בסיס דברי חז"ל 'במחשכים הושיבני – זה תלמודה של בבל' כותב הרב שהתורה מתגלה במקוריותה דווקא בתנאי החיים שבהם היא נוצרה.

"ברור שהקשר בין ההלכה, האגדה והנבואה בארץ ישראל הוא אחד מאושיות היסוד של משנת הרב קוק ותלמידיו. עובדה גלויה לעין היא שהיישוב בארץ ישראל הולך וגדל, ומתפתח משנה לשנה. זכינו לכיבוש הארץ על-ידי צבא ישראל ולעצמאות מדינית, גם אם איננו מרוצים ממנה כל-כך. אבא זצ"ל, הרב הנזיר, היה נוהג לומר שכל מפגש של עם ישראל עם ארץ ישראל הוליד בשורה רוחנית חדשה.
"הבשורה הראשונה היתה הופעתם של התנ"ך והנבואה, הבשורה השניה היתה יצירתם של המשנה והתלמוד, ולא ייתכן שהמפגש המחודש הזה לא יביא בשורה רוחנית חדשה – חידוש הנבואה. על זה נכתב ספרו 'קול הנבואה'. מתוך כך אני רואה את חשיבות העיסוק בתלמוד הירושלמי, ההתמסרות אליו והפצתו בעולם התורה של 'ישיבות ארץ ישראל' – כך אני מכנה את ישיבת 'מרכז הרב' ואת כל ישיבות ההסדר שקמו מתוכה אחר כך".

"נכון להיום, עולם הישיבות עוסק בעיקר בלימוד התלמוד הבבלי, וההלכה נקבעת על-פי השתלשלות הדורות. אין ספק שתהיה חזרה לתלמוד הירושלמי, ושיהיו לה תוצאות מרחיקות לכת לגבי ההתחדשות הרוחנית שאנו מצפים לה בעקבות ההתחדשות המדינית, כאשר השיא יהיה התחדשות הנבואה".
ביניים: לצד הפסיקה המסורתית

הרב חנן פורת: "העיסוק בירושלמי הוא מביטוייה של הגאולה, ומהלימוד בו אנו לומדים 'הלכות דעות' בענייני אמונה. אני זוכר שהלימוד האחרון שלי בישיבת 'מרכז הרב' היה בירושלמי, במסכת ברכות. זה היה לפני שעלינו לגוש עציון, ונעזרנו רבות בפירושו של הרב גורן למסכת. שם, כידוע, מופיעה המימרה המפורסמת על גאולתן של ישראל שהיא קמעא קמעא, ולא כפי שחשבו בעבר שהגאולה תהיה בקפיצה אחת גדולה – שהקב"ה יאחז אותנו בציצית ראשנו ויוציא אותנו מהגלות, ועד אז אסור לפעול. וזה היה יסוד מוסד בתפיסה הדתית-ציונית".

הרב שאר יישוב מציין שניסה בעבר לפרוש את חסות מוסדות אריאל שבנשיאותו על המכון, אולם כיוון שהאמצעים הכספיים לא עמדו להם נוצר קשר עם הרב חנן פורת, ומאז יושבים חברי המכון בישיבת יריחו שביישוב מבואות יריחו.

הוא נזהר מלהשתמש במילה 'מהפכה', ומדגיש את זרותו של התלמוד הירושלמי לציבור הלומדים, בעיקר מפני מכשול השפה והסגנון. מסיבה זו כמעט שלא עסקו בירושלמי במשך הדורות, ועוד ]חות הוציאו אותו לאור.

אחד הניסיונות המעניינים בדורות האחרונים נזקף לזכותו של הרב שלמה גורן זצ"ל, ניסיון שהעלה רק חלק ממסכת ברכות. ובכל זאת, כמעט ולא ניתן למצוא כיום שיעור מסודר בתלמוד הירושלמי. אמנם ישנם ניצנים, למשל בישיבת ההסדר במעלה אדומים, שם מועבר שיעור שבועי בירושלמי, וגם בחסידות גור, שבה נלמד 'הדף היומי' על התלמוד הירושלמי כבר שנים רבות.
ובכל זאת, במשך השנים התקבלה ההלכה דווקא על-פי התלמוד הבבלי.
"הכלל המקובל בהלכה הוא שהפסיקה היא על-פי הבבלי ולא על-פי הירושלמי", מסביר הרב הכהן. "חלילה לנו מלחשוב שאפשר לדחוק את כללי ההלכה ולהפוך את ההלכה על-פיה. ההשפעה על ההלכה אינה של רבולוציה אלא של אבולוציה".

אף שישנן מחלוקות בין הבבלי לירושלמי, במקרים מסוימים ישנה פסיקה רק על-פי הירושלמי, כשאין בנידון דיון בתלמוד הבבלי, וששני התלמודים משלימים זה את זה. לדעתו, "על המכון להסתפק בהכנת הקרקע לתלמידי החכמים שירצו להיעזר בירושלמי בפסיקת ההלכה".

על כך מעיר הרב בלס שבמסכת תעניות (כך נקראת מסכת תענית בתלמוד הירושלמי), ישנם 22 מקרים שבהם נפסקה הלכה בשו"ע כירושלמי כשלא היה מקור בתלמוד הבבלי, ואף מקרה יחיד שבו נפסק כירושלמי כנגד הבבלי. הרב שאר-ישוב הכהן והרב אברהם בלס מייצגים את הקו המרכזי בעולם הישיבות כיום, המדגיש כי בשורה התחתונה ההלכה תיקבע על-פי התלמוד הבבלי. ובכל זאת, הם מציינים, תיתכן בעתיד השפעה של התלמוד הירושלמי על הפסיקה.

מחכים לרענון ההלכה
אך לא הכל מסכימים עם הנחת היסוד של הרב שאר-ישוב הכהן והרב בלס. הרב דוד בר חיים, שפירושו עדיין לא יצא לאור, מצביע על העובדה שקיימים פסקים ומנהגים, במיוחד אצל יהודי אשכנז, שבפועל נהגו שלא על-פי התלמוד הבבלי אלא דווקא על-פי הירושלמי. דבר זה מוכיח, לדעתו, שיש מקום רב יותר להטמעת התלמוד הירושלמי, "רענון" כדבריו, בדרכי הפסיקה המקובלות.

חברי המכון מדגישים את ההשלכות שיש ללימוד הירושלמי, הן מן ההיבט ההלכתי והן מן ההיבט החינוכי-אמוני המייחד אותו. ובכל זאת, נכון לעכשיו, הרב שאר-ישוב הכהן מגביל את העיסוק בירושלמי ל"מי שמילא את כרסו לפחות בש"ס. לימוד הירושלמי הוא עניינם של המיוחדים שבתלמידי החכמים, לא של הציבור הרחב. להבין את הירושלמי יכול רק מי שהגיע למדרגת תלמיד חכם. יש להבין, לירושלמי היתה 'לישנא קלילא', לשון קצרה".

הרב בלס מסכים עם הרב שאר-ישוב הכהן: "שקידה בתורה, כפי שלמדנו מפי הרב צבי יהודה, יכולה להתבסס רק על התלמוד הבבלי. גם מבחינה מעשית – על התלמוד הירושלמי כמעט ואין נושאי כלים, ראשונים ואחרונים. ממילא זה שדה שאי אפשר לבסס עליו ישיבה.

"עם זאת, הרצי"ה אמר שבמקביל ללימוד הגמרא יש סדר לימוד אמונה – זהות יהודית. המסרים החינוכיים של התלמוד הירושלמי הם השלב היסודי של הזהות היהודית, שבאה לידי ביטוי במסרים ובקווים החינוכיים של התלמוד הירושלמי. הזהות היהודית היא קומת היסוד, שעל גביה בא הלימוד".

הרב בלס מסכים שעל לימוד הירושלמי לבוא על גבי לימוד התלמוד הבבלי, אלא שאת המסרים הרעיוניים, האמוניים והחינוכיים מהירושלמי יש ללמד כבר מגיל צעיר. על מנת להקל על קליטתו בקרב הציבור, הוחלט במכון להתחיל בהוצאה לאור של המסכתות הקלות יותר, כך שהתלמוד הירושלמי יהיה נגיש יותר לציבור.

הרב דוד בר חיים: "לדעתי מוציאים לשון הרע על התלמוד הירושלמי, כאילו אי אפשר להבין אותו. 95 אחוזים מתוכו יהיו מובנים למי שיתרגל לסגנון וללשון. חשוב להכיר את הכלים שאיתם ניתן לגשת לטקסט, ובלי לבוא עם דעות קדומות המבוססות על ידע מהלימוד בתלמוד הבבלי".

אפשר להתגבר על הקשיים
הרב ראובן האס, החולק עם הרב יהושע בוך את תפקיד מבאר המסכת הנוכחית, מתאר את הקשיים שעמדו בפניו: "היו כמה בעיות שבהם נתקלנו: ראשית, לא ברור עד כמה הראשונים ראו את הירושלמי. התלמוד הירושלמי נערך לפני כ-1600 שנה, ומאז חל נתק עד שהתגלה כתב יד ליידן שבידינו היום, וגם מי שכתב אותו מעיד שהוא העתיק מכתב יד שגם בו היו הרבה שיבושים.

"לצורך הדוגמה: אם בתלמוד הבבלי קיים סדר קדשים, פשוט שגם לתלמוד הירושלמי היה סדר קדשים, שהרי לא ייתכן שבארץ ישראל לא עסקו בסדר קדשים. גם הרמב"ם מעיד על חמישה סדרים של שלמים של התלמוד הירושלמי, אבל כיום החלק הזה חסר.

"בעיה נוספת היא הדיכוי הרומי בתקופת עריכת הירושלמי. התלאות שעברו על תלמידי החכמים גרמו לכך שבניגוד לתלמוד הבבלי הערוך היטב, התלמוד הירושלמי כמעט ולא נערך. לכן לא תמיד ברור אם קטע גמרא מסוים שייך למשנה הקודמת או לזו הבאה אחריה".

הרב יהושע בוך, הנמנה גם הוא עם מפרשי המסכת, הוא בוגר מכון לב. כ-20 שנה היה איש היי-טק, ועם זאת קבע עתים לתורה, לימד וכתב חידושים משלו. "בכלל", הוא אומר, "אם יצא דבר טוב אחד ממשבר עולם ההיי-טק, זה שאני כותב פירוש לירושלמי". לפני כשנתיים וחצי הוא נקרא לדגל – לעסוק בכתיבת פירוש חדש, 'אור לישרים' לתלמוד הירושלמי.

מה ייחודו של הפירוש 'אור לישרים'?
"הייחוד בפירוש הוא השילוב – אני רואה את שני התלמודים כתלמוד אחד. מימרות של אמוראי ארץ ישראל הופיעו בבבלי, וכן להיפך. לא ניתן, לדעתי, להפריד בין שני התלמודים. גם ראשונים רבים למדו את הירושלמי יחד עם הבבלי. למשל הרמב"ן, הריטב"א, והמאירי, שמאיר את העיניים ומביא באופן שיטתי את הירושלמי. אני נעזר בו רבות בפרושי.

"אני הולך בדרכם, ולכן בפירוש 'אור לישרים', על כל סוגיה מובאת המקבילה מן התלמוד הבבלי. פירוש זה הוא שלב אחד לפני יצירת תלמוד משותף, שבו המשנה תופיע בראש העמוד ואחריה יודפסו זה בצד זה הבבלי והירושלמי, וילמדו אותם ביחד".

מוסר במובן הלאומי
הרב שלמה אפללו, המסייע לרב בלס בחקר התלמוד הירושלמי, מסכם: "באגרת צ"ו כותב הרב קוק שהמטרה היא לאחד את הבבלי עם הירושלמי, אולם רק גדולי הדור יכריעו כיצד תהיה לכך השפעה בתחום ההלכתי.

"ההבדל בין הבבלי לירושלמי מבחינת המסרים החינוכיים נעוץ ביחסי הפרט והחברה. בעוד שבבבלי נמצא את המוסר הפשוט לאדם הפרטי, בתלמוד הירושלמי נמצא מסרים חינוכיים המדגישים את הכלל ומעודדים יוזמה, אחריות, פרגון וחשיבה עצמאית".

בימים אלו יוצאת לאור מסכת 'תעניות', פרי הביכורים של 'מכון הירושלמי – תלמודה של ארץ ישראל'. הרב אברהם בלס, העומד בראש המכון, שם לו למטרה לעסוק בפירוש, חקר והפצה של התלמוד הירושלמי.
במסמך המציין את ה'אני מאמין' של צוות המכון, שעליו חתומים גם הרבנים מרדכי אליהו, דב ליאור, יעקב אריאל ושלמה אבינר, הם מצהירים כי "תורת ארץ ישראל הכוללת את התלמוד הירושלמי הינה תורת חיים שלמה, המקיפה את חיי היהודי החי בארץ ישראל. אנו מאמינים ומקווים כי חינוך הנוער והדור הצעיר על ערכי התלמוד הירושלמי ישיב רוח חדשה בלימוד הגמרא והאמונה, ויקנה משמעות מחודשת לחיי ההלכה בארץ ישראל ולקיומו של עם ישראל בארץ ובגולה".

למעוניינים, בי"ג באלול תתקיים, כבכל שנה, חלוקת מלגות לעבודות מצטיינות שנכתבו על-ידי בחורי ישיבות בנושאים שונים על הירושלמי.