בשבע 109: מכתבים למערכת

, כ"א בחשון תשמ"ח

העם לא רוצה?
(בתגובה ל'אתם המזרוחניקים', גיליון 108)
בראיון עמו מגלה הרב רביץ ששרון נימק את המהפך בדעותיו בכך ש"העם לא רוצה את זה, העם לא רוצה להלחם". בקיצור, שרון מגלגל את השבירה שמאלה שלו אל העם - העם הוא שנהיה שמאלני, ושרון רק הלך בעקבותיו.

אבל מה לעשות, והמציאות אומרת את ההפך הגמור. בבחירות האחרונות מנהיג מפלגת העבודה (מצנע) הודיע שהוא יפרק התנחלויות באופן חד צדדי, ושרון הצהיר שהוא לא ייתן התנחלויות בלי תמורה. ודווקא בבחירות אלו הגיע הגוש הימני דתי לשיא של כל הזמנים (69 מנדטים), ומפלגת העבודה ירדה ל-19 מנדטים. מה שמלמד שהעם דווקא לא מכון לוותר על ההתנחלויות ללא תמורה.
אחרי הבחירות בגד שרון בבוחריו הימנים והחליט לבצע את מצע שריד וביילין ואחמד טיבי. מוטב שלא יתלה את המהפך בדעותיו בעם, אלא בו עצמו.
אריה כיטוב
ירושלים



הרב ש"ך נגד ההתנתקות
(בתגובה ל'אתם המזרוחניקים', גיליון 108)

ח"כ רביץ הזכיר את דעתו של הרב שך זצ"ל בעניין הסכמי אוסלו. כדאי לצטט ממכתבו (מיום כ"ח אלול תשנ"ג) נגד ההסכמים: "... ובפרט שדרכו של השלטון הנוכחי שמרבה כפירה וחילול ה' אשר היא מה שמסכנת את קיום עם ישראל, וגורמת להתבוללות... ואין לסמוך על החלטותיהם... ומי ערב שאח"כ לא יהיו מלחמות יותר אם לא עכשיו בעוד שנה חמש או עשר... ובפרט כאן - מאה מיליון ויותר ערבים שאינם אוהבים לנו..."
ואכן חכם עדיף מנביא. הרב שך חזה את "מלחמת אוסלו" שהחלה 7 שנים לאחר מכתבו וכל זה למרות דעתו העקרונית בעד הסכמי שלום כמו עם מצרים. ובוודאי כשבשלטון מפלגה כמו שינוי שמרבה כפירה, היתה דעתו כיום נגד "ההתנתקות".

ברוך ישראלי
פתל תקוה


שמד רוחני
(בתגובה ל'אתם המזרוחניקים', גיליון 108)

התמזל מזלם של אותם הילדים מעולי תימן ופולין, שח"כ רביץ הצליח להצילם מהשמד הרוחני, שפקד רבים מילדי העולים בשנות החמישים. לעומתם לא שפר מזלם של נערים ונערות מצפון אפריקה ומעיראק . בספרו של אלי עמיר "תרנגול כפרות" , שרבים בו פרטים אוטוביוגרפיים, מתאר הסופר כיצד אחד הקיבוצים קלט לתוכו , נערים ונערות מצפון אפריקה ומעיראק על מנת להצילם כביכול, מפגעי המעבדה בה היו מצויים.

אותם נערים ונערות באו בדרך כלל מבתים מסורתיים , שומרי שבת וכשרות , ומניחי תפילין, אך בקיבוץ כל זה נמנע מהם. שבת לא היתה שבת מסורתית . אין כשרות אין ביהכנ"ס, אין תפילה, רק הוויה ארץ ישראלית חדשה.

יתכן שלאותם צעירים נותר משהו ממסורת אבותיהם. אך ילדיהם ונכדיהם , אנו רואים כיום גדלו בשממון רוחני יהודי.
משה בודק, חיפה


האומנם האהבה תנצח?
הסיסמה "יש לנו אהבה והיא תנצח" נבחרה להוביל במאבק כנגד תוכנית "ההתנתקות". אך למעשה זהו גיבוב מלים המתאים אולי לפזמון פופולארי, אך לא לסיסמה האמורה להוביל לניצחון באחד המאבקים הגורליים ביותר בתולדות מדינת ישראל.

נכון, ניצחנו באהבה במשאל הליכוד, הפגנו את אהבתנו לגוש קטיף ביום העצמאות, השרשרת מגוש קטיף לירושלים היתה אחד המבצעים הגדולים במדינה, אולם שרון צפצף על כל המבצעים הללו. הוא ממשיך בדורסנות האופיינית לו בתוכנית הגירוש. אם רוצים לנצח במאבק חייבים לבחור בסיסמה הרבה יותר רצינית ולנקוט קו הסברה חריף התוקף לא רק את שרון, אלא גם את אותם שרים וחברי כנסת המשתפים עימו פעולה. יש לצאת בהסברה מאסיבית המפרטת את הסכנה שבנסיגה חד צדדית, להבליט את הדרך הדיקטטורית והמושחתת בה פועל שרון, ולחשוף את קלונם של מי שמשתפים עימו פעולה כדי לשמור על כיסאם.

המאבק אינו אבוד. אך זאת בתנאי שנתייחס למציאות בעיניים פקוחות וננהל מאבק כאנשים בוגרים ולא על פי דפוסים של רומנים למשרתות.
אדוה נוה
שערי תקוה



די לכיבוש לבנון

העולם הערבי שותק שנים רבות לנוכח הכיבוש הסורי בלבנון, השתיקה זועקת שבעתיים בימים אלה, בהם מנסה סוריה לשנות בכוח את שיטת הממשל הלבנונית במטרה להאריך את כהונת ה"נשיא" אמיל לחוד, שאינו אלא בובה סורית.
החיזבאללה, שהתיימר להיות ארגון חופש שלוחם "לשחרור דרום לבנון מהכיבוש הישראלי", הודיע שוב שהוא מעוניין בהמשך הנוכחות הסורית בכל לבנון ובפרט בביירות. האם ארגון חופש יכול לתמוך בכיבוש ארצו?
בכך חשפו החיזבאללה ותומכיו ובעתם כלל העולם הערבי את פרצופם האמיתי. לא בשחרור מ"כיבוש" הם מעוניינים, אלא בהסבת נזקים לישראל ובמלחמת חורמה עימה. לא למען שחרור לאומי הם פועלים אלא להשלטת איסלאם קיצוני בעל מאפיינים אנטישמיים מובהקים.
ומדוע שותק ח"כ אחמד טיבי, הלוחם הדגול נגד "הכיבוש"? והיכן הדמוקרט הגדול ח"כ פרופ' עזמי בשארה, שהתפרסם במסעות חנופה לדמשק לחלות את פניהם של הרודו הקודם. ובנו-יורשו, הרודן הנוכחי?

ציפי שנקמן
רמת השרון


שלילה שלילית
כל יום שישי, כאשר אני שומע ברדיו על קציר-הדמים השבועי בכבישים ועל שלילת מאות רישיונות, איני יודע אם לצחוק או לבכות. הרי 90 אחוז ממשוללי הרישיון ממשיכים לנסוע בלי רישיון. ואם יתפסו, יענשו ב- (ניחשתם נכון!) שלילת רישיון. כל שרי התחבורה, מימין ומשמאל, לא פעלו לתיקון המצב.
אם במקום שלילת רישיון, היו מעבירים חוק המאפשר של שלילת מכונית, ממדי התאונות היו יורדים פלאים.
אלחנן ברשינסקי
חיפה