בשבע 112: אצלנו בחצר

, כ"ג בתשרי תשס"ה

אורי לופוליאנסקי, ראש עיריית ירושלים, מציע להקים בוואדי ג'וז שכונה יהודית, במקום שכונה ערבית שתוכננה במקום לפני שנים רבות. במכתבו לשרת השיכון, ציפי לבני, הוא קובע כי "ייעוד השכונה לאוכלוסייה יהודית עשוי לתרום רבות לאיחוד העיר, מכיוון שמדובר בשכונה הממוקמת בין הר הצופים לעיר העתיקה, בחלק המזרחי של העיר".

חיים זיסוביץ' עוזב את קול ישראל ומפריט את כישוריו במקומות שונים על מפת התקשורת הישראלית. בין היתר הוא עומד להנחות את התוכנית 'תיק תקשורת' בטלוויזיה החינוכית. 'ידיעות אחרונות' מדווח כי זיסוביץ' גבר על מספר מועמדים לתפקיד, ביניהם העיתונאים יאיר שטרן וגדעון לוי. ברקאי שפורש מהנחיית התפקיד הגדיר את ההחלטה כ"אחלה בחירה".

חיים, מזל טוב. מתי נוכל לצפות?
זיסוביץ': "ביום חמישי משודרת התוכנית, ויהיו שידורים חוזרים בימי שבת וראשון".
בשבת בטח תהיה השקופית 'צולם ביום חול'.

"חס ושלום! אני נגד זה עקרונית. זה כאילו שאני צריך לחשוש שמישהו יעלה על צל דעתו שאני מצטלם בשבת. תאר לך שפוליטיקאי יבקש כיתובית 'למרות שמדובר בפוליטיקאי דברי המרואיין נאמרו בכנות וביושר'".


ועדת ערר של רשות השידור דנה בתחילת השבוע בעירעור שהגיש עו"ד נפתלי ורצברגר בשם מחדשי היישוב היהודי בחברון. כזכור, רשות השידור פסלה את תשדיר היישוב "בסוכות מתחברים לחברון". במהלך הישיבה קבע מנכ"ל הרשות, יוסף בראל, כי הוא מאשר את התשדיר, ואולם הוועדה עמדה על כך שצמד המלים "מתחברים לחברון" יוחלף בצמד מילים אחר – "חוברים לחברון". "כך נכון יותר מבחינת השפה העברית", היתה הנמקת ועדת המלומדים.

הרב אליהו זיני, רב הטכניון וראש ישיבת ההסדר 'אור וישועה' בחיפה, התקנא הרבה זמן באוניברסיטת 'בר אילן'. והכל בגלל ה'כולל' הפועל בתחומה. הרבה זמן הוא ניסה, בעזרת הרב שלומי אלדר, להשיג תקציב תמיכה בסטודנטים שיתמידו בשילוב של תורה ומדע עד ש'נשבר לו'. לאחרונה הוא פתח בבית הכנסת שבטכניון, בית מדרש ובו מסלול לימודים תורני מיוחד לסטודנטים. ומה עם מלגות, אתם שואלים? מארגני הכולל מתחייבים/מאמינים שגם זה יסתדר בקרוב.

דיקן חדש לפקולטה למשפטים באוניברסיטת 'בר אילן'. ערב יום הכיפורים נבחרה פרופ' יפה זילברשץ לתפקיד והיא תחליף בחודש הבא את את הדיקן הנוכחי, פרופ' רון שפירא, המסיים את כהונתו. הפרופ' זילברשץ מלמדת וחוקרת בתחומי המשפט הבינלאומי והמשפט החוקתי, ונחשבת למומחית מובילה בתחומים הללו. זילברשץ פעילה פעילה בארגון הבינלאומי של עורכי דין ומשפטנים יהודים.


הבנקים הגדולים החליטו להסתער על הציבור החרדי. מנהלת מחלקת השיווק בבנק הפועלים, מירב ספקטורובסקי-ששון, דיווחה לאתר YNET כי מסקר שערך הבנק שלה עולה שהמצב הכלכלי של הציבור החרדי טוב הרבה יותר ממה שמניחים, והוא די דומה לזה של כלל האוכלוסייה. נתון מעניין שעלה באותו סקר הוא שהציבור החרדי תופס את הבנקים הגדולים כמקצוענים והוא מעדיף אותו על בנקים קטנים ומגזריים.


רשת הצעצועים 'כפר השעשועים', בבעלות איש העסקים הדתי אבי כ"ץ ובני גאון, בוחנת אפשרות להקים רשת מוצרי מתנות ופופ חדשה. כך מדווח מדור הכלכלה של 'הארץ'. כ"ץ הצהיר שבכוונתו להשקיע 12 מיליון שקל בהקמת הרשת החדשה שתמנה 40 חנויות.
(תמונה)


מערכת הביטחון מגלה רגישות לקובלנות של אזרחים. בתחילה שם הקוד לתכנית ההתנתקות היה 'כזוהר הרקיע'. ואולם השם הצליח לקומם רבים, לא בלי סיבה. סוף-סוף המלים הללו לקוחות מפרק התפילה 'א-ל מלא רחמים'. שמעו זאת בצה"ל והחליטו על שם קוד שיזרים אנרגיות יותר חיוביות למפעל הרס ההתיישבות. 'הארץ' מדווח כי כאלטרנטיבה הציעו את השם 'אבני דרך', אך לבסוף הוחלט על 'שבת אחים'. הנה מה טוב ומה נעים.


האם טרנד הקניונים מגיע גם לשוקי ארבעת מינים? עדיין מוקדם לענות, ואולם שני קניונים החליטו השנה להתחרות עם הירידים המסורתיים ברחבי הערים, כך מדווח 'מעריב'. הקניון הגדול בפתח-תקוה הקים השנה יריד שבו ניתן היה לרכוש כל מוצר הקשור לחג: מערבה ועד לסוכה. היריד כלל דוכני הפעלה להכנת קישוטי סוכה. גם קניון אדומים, במעלה אדומים, נקט ביוזמה דומה. שם הגדילו לעשות והביאו רבנים שיענו על שאלות הציבור בכל הקשור למצוות החג.

פרווה עם סימן שאלה

פעם התבטא יהודי חרדי, בעל לשון ציורית, כשהוא מנמק מדוע הוא לא סומך על מזון בהשגחת הרבנות הראשית. "פשוט מאוד", סח האיש, "מדובר בכשרות שהסמל המסחרי שלה הוא סימן שאלה. שום דבר לא בטוח: לא שהחלב חלב, לא שהבשר בשר ולא שהפרווה פרווה. השגחת הבד"ץ, לעומת זאת, הכל ברור כמו בהריון. או שהאישה בהריון או שלא. אין באמצע".
אבל מאז, מתברר, נולדו הרבה תינוקות בבלינסון.

לפני כמה שבועות התפוצצה פרשת מזון חדשה: ילד שמנוע, מסיבות בריאותיות, לאכול מוצרי חלב קיבל וופלים פרווה של עלית, ולמרבה ההפתעה לאחר זמן קצר גופו הגיב כאילו הוא אכל חלב. בעקבות אותו מקרה החלה חברת 'עלית' להדפיס על מארזי שוקולד המריר (פרווה) את ההזהרה הבאה: "לרגישים לאלרגיה – מיוצר על קו ייצור שהוכשר לפרווה לאחר ייצור חלבי".
במלים אחרות: זה שאנחנו כותבים פרווה לא אומר שהשוקולד נקי מחלב.
החלק הפיקנטי של הסיפור הוא שההזהרה הזו של חברת 'עלית' לא נכתבה רק על פס הייצור הרגיל שלה בהשגחת הרבנות, אלא גם בפס הייצור 'מגדים', המיועד לציבור החרדי שהוא, איך לא, בהשגחת הבד"ץ של העדה החרדית.
ואנחנו שואלים: פרווה בהשגחת הבד"ץ זה כן בהריון או לא בהריון?

הרב יהושע גרוס, מזכיר בד"ץ העדה החרדית: "פס הייצור של השוקולד עובר ניקוי של כל החומרות האפשריות. אבל משום שעלית נכוו ברותחין הם נזהרים בצוננים, וכותבים את האזהרה הזו. אני מתיר בלא שום פקפוק לכם ולקוראיכם לאכול את שוקולד המריר של מגדים, בשבת לאחר הצ'ולנט".