בשבע 112: שרון מפחד ממשאל עם

שרון רוצה להחליט בעצמו, גם אם העם יאמר אחרת. כל השאר – תירוצים ● אדריכלי ההתנתקות מדברים במתק שפתיים ומכינים עונשי מאסר ממושכים ● עוזי דיין יסרב לעקור יישובים ערבים

, כ"ג בתשרי תשס"ה

חוקי סדום:
ראש מנהלת ההתנתקות, יונתן בשיא, מבטיח במכתבו לתושבי היישובים המיועדים לעקירה יחס מבין ומלטף. "נעשה ככל יכולתנו לסייע לכם בדרך הרגישה ביותר, ההוגנת ביותר והמקצועית ביותר שנוכל", כותב בשיא במתק שפתיים לאנשים שלקח על עצמו להחריב את עולמם. אך בעוד היד האחת מושטת כאילו כדי ללטף, היד השנייה מונפת באגרוף מאיים.

במשרד המשפטים הכינו הצעת חוק המטילה עונש של לא פחות מחמש שנות מאסר(!) על מי שייכנס לשטח המיועד לפינוי ללא אישור. הסנקציה החמורה הזאת נועדה למנוע את בואם של רבבות מפגינים, המתכננים לסייע למגורשים ולמנוע את הגירוש. סעיף אחר בהצעת החוק גוזר לא פחות משלוש שנות מאסר על מי שיפריע למהלך הפינוי. כאן כבר הדברים מכוונים נגד תושבי היישובים עצמם. לא רק סנקציה כלכלית של פיצויים מופחתים, גם עונש מאסר בפועל מבקשים אנשי ההתנתקות לגזור על מי שיעזו להפריע למחריבי ביתם.

החקיקה המכוערת הזאת, משולחת הרסן, המדכאת והמשפילה, היא פרי מוחותיהם המעוותים של אנשי משרד המשפטים אשר תחת שלטון שינוי. החוקים הללו מיותרים, כי ניתן לעשות שימוש בחוקים קיימים שאוסרים כניסה לשטח צבאי והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. אלו חוקים פרסונליים שתוקפם מוגבל לציבור מסוים הנמצא בזמן מסוים באזור מסוים, וככאלה הם בלתי ראויים בעליל. מה שחסר כעת בהצעת החוק הוא סעיף שיקבע כי חייל שיסרב לקחת חלק בפינוי יוצב מיידית לפני כיתת יורים. אין בחוקים הללו לא מידתיות ולא שוויוניות. ניתן לצפות שאפילו בשמאל יימצאו מי שיתנגדו לחקיקה ברוטאלית ודיקטטורית שכזאת. האם יעלה על הדעת שחברי הכנסת של הליכוד, אפילו אלו התומכים בהתנתקות, ירימו את ידם בעד חוקי סדום שכאלה?

משאל עם:
מועצת יש"ע הציעה את רעיון משאל העם כמי שכפאו שד. מבחינת המתנחלים מדובר במהלך בעייתי ביותר, גם בגלל התנגדות עקרונית למשאל עם על מה שהוא אמת בלתי מעורערת, וגם משום שבנקודת הפתיחה הסקרים מחייכים לשרון. הרבה יותר בטוח, ולטעמי גם יותר נכון, להתחיל כבר עכשיו בארגון של התנגדות עממית רחבה, ולהזרים לגוש קטיף אנשים בכמות שתהפוך את הפינוי לבלתי אפשרי.

אבל ההנהגה הנוכחית ביש"ע רוצה למנוע מאבק כוחני מסוכן, ומוכנה לקבל על עצמה הכרעה דמוקרטית במשאל עם. פוליטיקאים אחראים, גם כאלה שתומכים בהתנתקות כמו נתניהו ולבנת, הביעו תמיכה פומבית ברעיון. ומי מתנגד? כמובן, ראש הממשלה. כי לטעון שאתה מייצג רוב גדול של הציבור זה דבר אחד, ולהעמיד את זה למבחן זה דבר אחר לגמרי.

התירוצים של שרון בעניין לוח הזמנים הקדוש של ההתנתקות רחוקים מלשכנע. מי שמעוניין באמת למנוע את הסלמת המאבק הציבורי היה צריך לאמץ את רעיון המשאל, אבל לשרון לא באמת חשוב מה דעת הציבור. שרון כמו שרון, רוצה להחליט בעצמו. זה גם הנימוק העיקרי שלו בכל במה לטובת ההתנתקות: ככה החלטתי.

בחוגי הישיבות יש מי שזוכרים את דברי הרב צבי יהודה קוק זצ"ל נגד משאל עם על ארץ ישראל. לא זכיתי ללמוד תורה מפי הרצי"ה אלא רק מפי תלמידיו, אך בכל זאת ארשה לעצמי לשער שלא על מציאות כשלנו דיבר הרב. הרב הפנה את דרישתו אל ממשלות ישראל, וקבע כי עליהן להכריע לטובת ירושת ארצנו בשלמותה, ואל להן להשתמט מאחריות ולומר כי נפנה אל העם ונשאלה את פיו. כמובן שגם היום מוטב שהממשלה תחליט בעצמה להיאחז בכל חבלי ארצנו ולא תעמיד את הדברים למשאל. אך כאשר ראש הממשלה התמכר לעשות את הרע ולמסור את הארץ, והדרך היחידה לעצור אותו היא באמצעות משאל עם, האם גם כאן היה הרצי"ה מתנגד למשאל? ועוד: הרי לא ביקשנו לשאול את העם אם עזה היא ארץ ישראל או לא. ישנה תוכנית ממשלתית המכונה 'התנתקות', והעם מתבקש להכריע האם להימנע מלבצע אותה או להניח לממשלה לעשות כרצונה. האם עדיף שראש הממשלה יוכל לעשות כרצונו, ובלבד שלא יתקיים משאל עם?

המסית אורלב:
השר זבולון אורלב העז לתת ביטוי ליד שולחן הממשלה לתחושתם הקשה של תושבים בחבל עזה בעקבות מותה של הצעירה תפארת טרטנר הי"ד. הללו חשים שהיד שמושיטה להם את הפיצויים נמנעת במקביל מלהגיב בעוצמה על הפצצות שנופלות ביישוביהם, בתקווה שהטרור ידרבן אותם להתפנות בהסכמה. שרון הגיב בזעם, והגדיר את דברי אורלב "הסתה שמגיעה גם מהשולחן הזה". אבל מי שהתרגל לעקוב אחר תגובותיו של שרון יודע לחשוד שדווקא הזעם הזה מוכיח שיש משהו מאחורי הדברים. ובינתיים זבולון אורלב, האיש שלא יודע מה זה להתלהם, האיש שפילג את תנועתו כדי להחזיק לשרון את הקואליציה, מואשם בהסתה.

סירוב פקודה:
את העדות הבאה של הרב יעקב מדן מצאתי בעלון 'דף קשר' מס' 968 של ישיבת הר עציון. כזכור, הרב מדן היה בין חותמי אמנת 'שיח אחים' בבית הנשיא בתשעה באב האחרון. וכך מספר הרב מדן על המגעים שקדמו לחתימה:

"הציבור השמאלני משרת בצה"ל עם הבנה ברורה של נכונות לסרב לכל פקודה לעקור יישוב ערבי בכל מקום שהוא, וגם מסיבות ביטחוניות. עוזי דיין, שהיה מועמד לרמטכ"ל לפני זמן לא רב, אמר לי זאת כדבר המובן מאליו בעת שעמדתי לחתום עמו על אמנה שקראה בין השאר לאי סירוב פקודה בצה"ל".
השבוע אישר באזניי הרב מדן, שבעצמו מתנגד לסירוב פקודה, כי עוזי דיין לא הסכים לספק התחייבות שמאלנית שלא לסרב לפקודת עקירת יישוב ערבי, בתמורה להתחייבות ימנית שלא לסרב לפקודת עקירת התנחלויות. לדיין היו הסברים ותירוצים מדוע עקירת התנחלויות היא צעד לגיטימי, ואילו עקירת יישוב ערבי היא פקודה בלתי חוקית בעליל.

ועל כך אני אומר: צודקים הטוענים שסירוב פקודה הוא דבר מזיק ומסוכן. חכמתו של השמאל היא שידע להבהיר את סרבנותו מבעוד מועד, ובכך גרם לראשי הצבא להימנע מלתת את הפקודה, מתוך ידיעה שנתינת פקודה שתיענה בסרבנות תביא לערעור מסוכן של המשמעת בצבא.

מפקד טוב צריך שתהיה לו לפעמים חכמת שלטון כמו זו של המלך מ'הנסיך הקטן'. כזכור, המלך מהכוכב הקטן לא סבל כל גילוי של חוסר ציות, ולכן הקפיד לצוות על נתיניו רק פקודות המתאימות לרצונם.

אילו הבהרנו מבעוד מועד את גבולות הציות שלנו, כמו שהשמאלנים השכילו להבהיר את שלהם, היינו מונעים את נתינת הפקודה ואת הפרת המשמעת.