בשבע 112: על דעת עצמי

אבי סגל , כ"ג בתשרי תשס"ה

מכתבי יונתן

במכתב חריף לראש מנהלת סל"ע, יונתן בשיא, השוותה נדיה מטר בין מכתביו לתושבי היישובים המיועדים לפינוי לבין מכתביהם של יהודי היודנראט בברלין הנאצית. למען האמת, אני חושב שמטר די צודקת: אם רק נחליף את השמות, התפקידים, התאריכים, המקומות, סוג השלטון, ההקשר המדיני, יחסי הכוחות, כוונות המגרשים וגורלם של המגורשים, המכתבים בשני האירועים יהיו פשוט זהים!

בלי שום קשר: המכתבים ה'אנושיים' של מנהלת סל"ע למתיישבים רק מסמלים את ההתנתקות האמיתית שכבר בוצעה באופן חד צדדי – ההתנתקות של שרון ואנשיו מהבנת מאבקם של מתנגדי ההתנתקות. מישהו בסביבתו של ראש הממשלה צריך לספר לו את האמת: שאי אפשר לייפות גירוש יהודים מאדמתם בשום דרך – לא באמצעות מינוי אדם דתי לראש המנהלת, לא על ידי שליחת מכתבים מנומסים, ואפילו לא באמצעות שימוש בלתי מבוקר במילים "בעזרת השם".

אם, חלילה, תפנה ממשלת ישראל יהודים מאדמתם, שום ימני אמיתי לא ירצה שהפינוי יעבור בשקט. אם יש משהו שעלול לגרום לי צרבת בעתיד, זוהי הבעת הזדהות של שרי הממשלה עם כאבם של מתנחלים בזמן הפינוי. אם וכאשר תהיה התנתקות, אני מעדיף אותה ברוטלית, מכוערת וטראומטית - בלי שיתופי פעולה, בלי דיאלוגים חשאיים ובלי מכתבים ידידותיים. קטונתי מלדבר בשמם של מתיישבי גוש קטיף וצפון השומרון, אבל לא אתפלא אם רבים מהם שותפים לדעה זו.

שאלה קטנה

רבים מתושבי גוש קטיף עומדים לאבד בקרוב את מקום עבודתם. האם עמיר פרץ כבר עומד עם היד על השאלטר? האם עובדי מנהלת ההתנתקות, שבשבוע שעבר שבתו עם יתר העובדים, ישבתו גם נגד הפגיעה בפרנסתם הקבועה של מתיישבי חבל עזה?

לילה לא שקט
השר אברהם פורז מנסה להעביר הצעת חוק שתסדר לנו שעון קיץ במשך כל השנה. לפי הצעה, השעון הנוכחי יוזז שעה קדימה בחורף הבא, ושעתיים קדימה בקיץ. ברור שהרעיון של פורז יביא לשיאו את הוויכוח המתמשך בין הנציגים הדתיים והאנטי-דתיים בכנסת, להנאת כל הצדדים. אלה יזכירו את החיסכון בחשמל ואת הפחתת תאונות הדרכים, ואלה ידברו על הבעיות ההלכתיות ועל שינוי סדרי בראשית, ויפקפקו בנכונות המחקרים הכלכליים והתעבורתיים. בלי להיכנס לשיקולים ההגיוניים אך הלעוסים של שני הצדדים, אני מבקש להוסיף הסתייגות קטנה משלי להצעת החוק של פורז.

באופן רגשי, אני מתנגד להזזה מסיבית של השעון בקיץ, ולו משום שהיא תגזול מאתנו את קסמן של שעות הערב החשוכות והשקטות. אם הצעתו של פורז תעבור, שקיעות החמה בימות הקיץ ינועו בין שמונה וחצי בערב לתשע מינוס, וחלק מהשבתות ייצאו אחרי תשע וחצי. הרבה מאוד דייטים ובילויים משפחתיים יתחילו בשעות האור, ומי שמעדיף לישון מוקדם עלול בכלל לשכוח מה זה ירח.

היתרון הגדול של חזרה מהעבודה באור יום הוא גם חיסרון. רעשי המכוניות, האנשים ואתרי הבנייה יישמעו בבתינו עד שעה מאוחרת. העולם המערבי המהיר והעצבני יפריע את מנוחתנו לזמן רב יותר, והרומנטיקה תידחה לשעות אזוטריות של היממה. ובכל הקשור אלי, הרעיונות הטובים ביותר לכתיבה מגיעים אלי רק אחרי שבחוץ כלתה רגל מן השוק. קשה יהיה לי לכתוב בלי לילה (אם אאיים בהתפטרות, זה יעזור או יזיק?), והצעתו של אברהם פורז עלולה לפיכך לחסל לי את שעות השינה הנורמליות. אם זה היה תלוי בי, הייתי מזיז את שעון הקיץ לא לפנים אלא לאחור. שחברת החשמל תרוויח קצת, מה יש?

חמסה עלינו

א. סקר מכון דחף בקרב מתפקדי מפלגת העבודה מגלה, כי אם הבחירות לראשות המפלגה היו נערכות היום, המנצח היה... ניחשתם נכון, זה שתמיד מנצח בסקרים. האם מינה צמח מבינה שהיא הופכת לפרודיה על עצמה?

ב. האחים היו"רים של מכבי פתח תקווה בכדורגל, עמוס ואבי לוזון, תקפו בחריפות את עמיר פרץ על השביתה שפגעה בקבוצתם. לא כל כך מזמן, תקף אבי לוזון את החלטתו של ראש אכ"א האוסרת על מתן משכורות גבוהות לכדורגלנים-חיילים. האם מלבד צה"ל וההסתדרות, יש מישהו נוסף שצריך לעבוד בשביל הלוזונים?

ג. השדרית שוש עטרי פרסמה רומן ראשון, וכמו יוכי ברנדס בזמנו, גם היא מופיעה בפרסומת רדיופונית ומשבחת את הספר של עצמה. אגב, שמו של הספר עוד פחות מקורי מהפרסומת - 'סודות ושקרים'.

ד. ואילו במאי הסרט 'סודות ושקרים', מייק לי, היה בין התומכים בחמשת סרבני חוסר-המצפון ששוחררו לאחרונה מהכלא. טוב, מי שצפה בסרטיו יודע, כי האיש הזה פשוט אוהב טיפוסים מכוערים.

ה. אי אפשר לסיים בלי הציטוט הגדול של השבוע שעבר. "מי ששוחט את החברים שלו בחוסר אנושיות, גם לא יודע שיש ילדים רעבים". הכוונה היא, כמובן, לאברהם פורז. הדובר – חברו הטוב והאנושי יוסף פריצקי.

יודע את מקומי

הסיפור הבא התרחש בערב יום כיפור, ואכן הוא מתאים יותר לאווירת סוף השבוע שעבר. למרבה הצער, גיבורי האירוע לא התחשבו באילוצים עיתונאיים כמו זמן ירידת העיתון לדפוס, וכך נדחה הסיפור המאוד לא מצחיק הזה לשבוע זה. את שמחת החג ייאלצו אפוא הקוראים לשאוב ממקורות אחרים, ראו הוזהרתם.

בעוד משפחתנו המצומצמת עושה הכנות אחרונות לקראת הצום המתקרב, הגיעו אל אוזנינו קולות רמים מדירת השכנים. שני בני זוג, שאותם עדיין לא זכינו להכיר, ניצלו את השעות האחרונות לפני יום הדין למריבה קולנית, עתירת צעקות, בכי ושמות גנאי עסיסיים. ככל שניסינו לאטום את אוזנינו מלהקשיב – אגב, לא ניסינו - הצעקות היו חזקות מאתנו. הן חדרו את קירות דירתנו, כולל הממ"ד, ואין לי ספק כי גם השכנים האחרים בבניין 'זכו' לשמוע על הבעיות המשפחתיות של משפחת איקס (השם המלא ומספר הדירה שמור במערכת העיכול של הכותב).

נושא המריבה לא נראה לי מאוד חשוב. סתם עניין קטן של חוסר התחשבות מצד אחד מבני הזוג, שכנראה היה סימפטום ליחסים מקולקלים מיסודם. בחברה שבה כל חתונה שלישית מסתיימת בגירושים, אני משער כי ויכוחים מסוג זה הם לא עניין נדיר. אבל החשיפה האישית שלי ושל זוגתי למריבה שבדרך כלל אנו רואים רק בסרטים – השאירה אותנו המומים.

השאלות עלו וצפו בזו אחר זו: אם היינו מכירים את בני הזוג, האם היינו יודעים על הבעיות ביניהם? כמה ממכרינו סובלים מיחסים מעורערים דומים? האם אנו עצמנו מסוגלים להגיע למצב הזה? האם הוא הולך להחטיף לה? כמה זמן נשאר עד כניסת החג? מה ההורים מכינים לסעודה המפסקת? לא לכל השאלות מצאנו תשובה.

ובכל זאת, דברים מסוימים היו ברורים לנו, וצריכים להיות ברורים לכולם: בלי תקשורת טובה, התחשבות הדדית, יכולת להתפשר ולקבל את מגרעות האחר, גם כינויי חיבה כמו בונדי ובאנדי לא יעזרו. בלי כל אלה, בני הזוג צפויים לאמלל זה את זה כל ימי חייהם, או להיפגש על מדרגות הרבנות ואחר כך לאמלל את חייהם של בני זוג חדשים. אם גם ילדים מעורבים ביחסים אלה, האומללות תעבור גם לדור הבא.
הציבור הציוני דתי מרבה להתעסק בנושאי דייטים ונישואים, כשהדגש בפגישות הוא בדרך כלל על יופי חיצוני, התאמה אידיאולוגית ותחומי התעניינות משותפים. אבל בעיניי, התקשורת הבין-זוגית וההדדיות ביחסים הם הגורם המשמעותי ביותר בחיי נישואים, גורם המבדיל בין זוגות מאושרים לבין קלישאות שכאילו נלקחו מסצינות מריבה בסרטים.
ואם כבר נישאתם ואתם חיים באושר ועושר, יש לקוות כי אתם יודעים גם לבחור את השכנים הנכונים.