בשבע 112: מדיני סוכה וארבעת המינים

גדרי אכילת קבע החייבת בסוכה ● מידת חסידות שלא לטעום מחוץ לסוכה ● סכך לנצח המחובר בחוטים שמקבלים טומאה ● צילתו מרובה מחמתו - כיצד משערים ● דין עלה הלולב האמצעי שנחלק, ביום הראשון ובשאר הימים

הרב אליעזר מלמד , כ"ג בתשרי תשס"ה

נשים בסוכה
חובת הסוכה מוטלת על האנשים, ונשים פטורות, מפני שהיא מצווה שהזמן גרמא. אבל אשה שתרצה לשבת בסוכה, תקיים מצווה. למנהג ספרדים לא תברך על המצווה, ולמנהג אשכנזים תברך.

חובת אכילה בסוכה
בשבעת ימי חג הסוכות חייבים הגברים לנהוג בסוכה כדרך שנוהגים בבית. וכיוון שארוחת קבע רגיל אדם לאכול בביתו, ואילו אכילת ארעי רגיל לאכול גם מחוץ לביתו, לפיכך אכילה של קבע חייבת להיעשות בסוכה, ואילו אכילת ארעי יכולה להיעשות מחוץ לסוכה.

שני מרכיבים עיקריים קיימים בהגדרת אכילת הקבע: האחד - כמות האוכל, השני - סוג האוכל.
כמות האוכל: רק אוכל שכמותו למעלה מכשיעור של ביצה יכול להיחשב אכילת קבע. ואף על פי שברכה אחרונה אנו מברכים גם על שיעור כזית, אין זה נחשב כאכילת קבע.

סוג האוכל: ישנם מאכלים, כדוגמת פירות וירקות, שאין רגילים לקבוע עליהם סעודה, ולכן גם אם יאכלו מהם כמות גדולה ייחשב הדבר לאכילת ארעי, ומותר לאוכלם מחוץ לסוכה. אבל אכילה של פת או עוגה או כל תבשיל העשוי מחמשת מיני דגן, אם כמותם למעלה מכביצה, נחשבת כאכילה של קבע וצריך לאוכלם בסוכה.

מנהג חסידות
והמחמיר על עצמו ואפילו מים אינו שותה מחוץ לסוכה - הרי זה משובח, אבל אין חובה לנהוג כן. שאפילו המשנה עצמה (סוכה ב, ה), כשמספרת לנו על מנהגו הטוב של רבן גמליאל שהיה מחמיר על עצמו ולא רצה לשתות אפילו מים מחוץ לסוכה, מיד לאחר מכן ממשיכה ומספרת על רבי צדוק שאכל פחות מכביצה מחוץ לסוכה. ללמדנו שאפילו תלמיד חכם אינו חייב להחמיר על עצמו ולאכול אכילת ארעי בתוך הסוכה.

האם מותר להעמיד את הסכך בדבר מקבל טומאה?
סכך כשר צריך לעמוד בשלושה תנאים: א) שיהיה ממין צומח. ב) שיהיה תלוש מן הקרקע. ג) שלא יקבל טומאה, שכל עץ שעשו ממנו כלי או כסא או מיטה נעשה מוכן לקבל טומאה, ואסור לסכך בו.

לדעת מקצת הראשונים, לא רק הסכך צריך להיות כשר, אלא מדברי חכמים יש להקפיד שאף המעמיד של הסכך צריך להיות כשר. ואף שלדעת רובם המכריע של הפוסקים רק הסכך צריך להיות כשר, אבל המעמיד יכול להיות פסול, וכך נפסק בשולחן ערוך (תרל, יג) - מכל מקום לכתחילה ראוי להיזהר שלא להעמיד את הסכך על דבר המקבל טומאה. למשל, אם שלד הסוכה ממוטות ברזל, אין להניח עליהם את הסכך, אלא צריך להניח על הברזל קורות עץ, ועליהם את עיקר הסכך.
דין 'סכך לנצח' הקשור בחוטים שמקבלים טומאה

יש שרצו לומר שלכתחילה אין לסכך ב'סכך לנצח', מפני שהסכך עומד על ידי החוטים שמחברים את חלקיו, וחוטים אלו פסולים לסיכוך, וכבר למדנו שלכתחילה אין להעמיד את הסכך בדבר המקבל טומאה או בדבר הפסול לסיכוך.

אולם האמת שהסכך לנצח כשר לכתחילה, שכן גם לדעה המחמירה, האיסור להעמיד את הסכך בדבר הפסול לסכך הוא דווקא כשהפסול מן התורה, כדי שלא יטעו ויסככו בו עצמו (כן כתב הריטב"א). אבל אם המעמיד הוא דבר הפסול לסכך מדברי חכמים בלבד, אין איסור להעמיד בו את הסכך, שאין גוזרים גזרה לגזרה, ודי לחכמים לאסור אותם הדברים לסיכוך, אבל לא אסרו להעמיד בהם את הסכך. וכיוון שחוטי כותנה, קנבוס, ואף פשתן פסולים לסכך מדברי חכמים, אפשר לקשור בהם את המחצלאות.

צילתה מרובה מחמתה
הסכך צריך להגן מן השמש, וכל זמן שהוא חוסם את רוב קרני השמש - כשר, שרובו נחשב ככולו. אבל אם מחצית מקרני השמש חודרים דרכו - הסוכה פסולה. ומודדים זאת סמוך לסכך, מפני שקרני השמש מתרחבות בדרך ירידתן דרך החורים שבסכך, עד שסמוך לקרקע פעמים רבות נראה שחמתה של הסוכה מרובה מצילתה, ואע"פ כן אם במדידה שסמוך לסכך ימצא כי צילתו מרובה מחמתו - הסוכה כשרה (שו"ע תרלא, א).

היושב במקום שחמתו מרובה מצילתו
שאלה: לעיתים קורה שאדם יושב בתוך סוכה, שככלל צילתה מרובה מחמתה, אבל בדיוק במקום שהוא יושב - החמה מרובה מהצל. האם הוא מקיים באותו מקום את מצוות הישיבה בסוכה? האם הוא יכול לברך שם את ברכת "לישב בסוכה"?

תשובה: אם ברוב המקומות צילתו של הסכך מרובה מחמתו, ובמיעוט מקומות חמתו מרובה מצילתו - כל הסוכה כשרה, וגם היושבים תחת הסכך הדליל שחמתו מרובה מצילתו מקיימים מצוות ישיבה בסוכה ויכולים לברך על הישיבה בסוכה. אלא שצריך להקפיד שהצל יהיה רוב בשני חשבונות: א) שברוב שטח הסכך יהיה הצל מרובה מהחמה. ב) שבחשבון הכולל של אחוזי הצל והשמש בסוכה, יהיה הצל רוב (ע' שו"ע תרלא, ב).

ולדעת פוסקים רבים צריך להקפיד שלא יהיה מקום של שבעה טפחים על שבעה טפחים (56 ס"מ) שבו החמה מרובה מהצל, שאז למרות שבכלל הסוכה צילו של הסכך מרובה מחמתו, המקום שמתחת לאותם שבעה טפחים פסול (רמ"א שם).

סכך שלעיתים צילתו מרובה ולעיתים חמתו מרובה
שאלה: לפעמים הסכך אינו מונח בצורה מסודרת, וכך יוצא שבחלק משעות היום חמתו מרובה מצילתו ובחלק אחר צילתו מרובה. האם הוא כשר או פסול?

תשובה: הולכים אחר המצב באמצע היום, כשהחמה באמצע הרקיע. אם באותו זמן צילתו מרובה מחמתו - כשר, ואם לא - פסול (רמ"א תרלא, ה).

העלה העליון שבלולב
הבעיה הנפוצה ביותר בלולבים היא בעיית 'נחלקה התיומת' לפי שיטת הרמ"א (או"ח תרמה, ג).
עלי הלולב גדלים בזוגות, שניים שניים, כשמצד גבם העלים מחוברים ומהצד השני נפרדים. כדי להבחין בכך כדאי לקחת לולב ישן ולתלוש ממנו עלה, ולאחר מכן לראות איך אותו עלה שיוצא כעלה אחד מהשדרה של הלולב מורכב בעצם משני עלים המחוברים זה לזה בגבם, ובקלות אפשר לפצלם. החיבור שבין שני העלים נקרא 'תיומת', מלשון תאומים.

לדעת הרמ"א, כשם שמדקדקים ומחמירים בחלק העליון של האתרוג הקרוב לפיטם, כן יש להחמיר בעלה העליון של הלולב, שכל פיסול קל שבו פוסל את כל הלולב. ולכן אם נחלקה התיומת של העלה המרכזי-העליון עד לשדרה - הלולב פסול. ואם מקצתו נשאר מחובר - כשר בדיעבד. ולדעת הגר"א הולכים אחר הרוב, שאם הרוב נחלק - הלולב פסול, ואם הרוב נשאר מחובר - כשר לכתחילה.

וחשוב לציין שכל זה אמור לגבי היום הראשון בלבד, אולם בשאר הימים גם הרמ"א מודה שאפילו אם העלה האמצעי נחלק כולו, הלולב כשר ואפשר לברך עליו (מ"ב תרמה, יז).

ולדעת רוב הראשונים, וכך פסק השולחן ערוך (תרמה, ג), אין הבדל בין העלה המרכזי לשאר העלים, ולגבי כל הדינים הולכים תמיד אחר הרוב, ללא התחשבות מיוחדת בעלה המרכזי. ולכן גם אם נחלקה התיומת של העלה המרכזי, כל זמן שלא נחלקה תיומתן של רוב העלים, הלולב כשר. נמצא אם כן שלדעת השו"ע נדיר מאוד למצוא לולב שיהיה פסול מצד 'נחלקה התיומת', מפני שקשה למצוא לולב שרוב העלים שבו יתפצלו.

לימוד תורה באינטרנט
חול המועד ניתן על מנת לעסוק בתורה. בתקופתינו, מלבד דרכי הלימוד הרגילות מפי סופרים וספרים, ניתנה האפשרות לקרוא, לשמוע ואף לצפות בשיעורים של מיטב המלמדים דרך האינטרנט.

ישיבות רבות וגופים תורניים שונים מחזיקים אתרים המסייעים ללימוד תורה - יבואו כולם על הברכה. אחד מהם הוא האתר ההולך ומתפתח של ישיבת בית אל, שבו מתפרסמים גם מאמרינו במדור זה. כבר זמן רב הוא האתר התורני הגדול ביותר בעברית, ובזמן האחרון התרבו מאוד הלומדים בו. מנהלי האתר מדווחים כי בחודש אב נקראו בו 550,000 דפים, ובחודש אלול 630,000 דפים. יש בו מאגר של כאלפיים וחמש מאות שיעורים מאת למעלה ממאה רבנים, בכל התחומים התורניים: תנ"ך, אמונה, מחשבה, הלכה וגמרא. בנוסף לכך יש בו גם שיעורים בוידאו.

גם ספרים שלמים ניתן למצוא באתר, ביניהם הלכות חגים של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו שליט"א. יש בו מדור נרחב של שאלות ותשובות עם רבנים נכבדים כמו אבי מורי, הרב דוב ליאור, הרב יעקב אריאל, הרב דוד חי הכהן, רבני מכון התורה והארץ ועוד.