בשבע 113: קאסמים בדרך אשקלון

היציאה הבהולה של צה"ל למבצע 'ימי תשובה' מוכיחה כי רקטות הקסאם הפכו לנשק אסטרטגי שמכתיב כללי משחק חדשים. עקירת יישובי צפון הרצועה תכניס את אשקלון לתוך טווח הקסאם.

חגי הוברמן , ל' בתשרי תשס"ה

דוחות מודיעין קובעים כי בעקבות בניית גדר ההפרדה גברה המוטיבציה הפלשתינית לייצר קסאמים לטווח ארוך ולהחדיר את השימוש ברקטות גם ליהודה ושומרון

לפני שבועיים, בשבת חול המועד, ערכו ארבעה מחבלים מגדודי עז-א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של החמאס, מסיבת עיתונאים במסגד אל-נור במחנה הפליטים ג'בלייה. הארבעה, רעולי פנים כמיטב המסורת של החמאס, ביקשו להציג את עמדת ארגונם נוכח מבצע 'ימי תשובה' שהחל יומיים לפני כן. על רקע תפאורה של תצוגת כלי נשק, שכללה משגרי טילים, רובים, רימונים, מרגמות ופצצות ביתיות המכוונות נגד טנקים, הכריז אחד המחבלים כי ארגונו מתכנן לשגר טילים לעבר אשקלון.

לאוזן הישראלית זה נשמע כהתרברבות גרידא, אולם במערכת הביטחון כבר מזמן הפסיקו לזלזל בהצהרות ארגוני המחבלים, גם כאשר הן נשמעות כשחצנות לשמה. אחרי ארבעה הרוגים בשדרות, רקטת הקסאם כבר מזמן הפסיקה להיות בדיחה. בצה"ל יודעים שעד כה המחבלים השתדלו מאוד לקיים הבטחות כגון אלה.

את מבצע 'ימי תשובה', שנועד להרחיק את משגרי רקטות הקסאם משטח ישראל ולצמצם באורח ניכר את הירי לעבר שדרות ולעבר יישובים נוספים, מציגים בצה"ל כהצלחה. אמנם בעיצומו של המבצע שיגרו ארגוני הטרור 14 רקטות קסאם לעבר שדרות ולעבר מקומות אחרים בנגב המערבי, בתוכן הרקטה הקטלנית שהרגה את שני הפעוטות בשדרות, אבל מאז סוף השבוע שעבר ועד כתיבת שורות אלה, יום שלישי בבוקר, חלה ירידה משמעותית בירי הרקטות והן פסקו כמעט כליל.

בשבועיים הראשונים של המבצע, עד יום שני השבוע, חוסלו שמונה חוליות מחבלים שניסו לשגר רקטות קסאם, שבע חוליות שניסו לשגר טילי נ"ט לעבר הכוחות ועשר חוליות שניסו להניח מטענים. עוד כמאה מחבלים חוסלו בידי צה"ל. עשרים טילי נ"ט נורו על כוחות צה"ל ושבעה מטענים התפוצצו. חייל צה"ל נהרג ו-16 נפצעו.

אחת מהצלחות המבצע היתה בשבת שעברה, כשכוחות צה"ל הצליחו לחסל את עבד אל-ראוף חסין מוחמד נבהין, בעת שהלה היה עסוק בניסיון שיגור טיל נ"ט לעבר כוחות צה"ל. נבהין היה פעיל חמאס בכיר במרחב ג'בלייה שבצפון רצועת עזה. הוא היה מעורב בירי רקטות הקסאם לעבר העיר שדרות בערב חג הסוכות, שכתוצאה ממנו נהרגו שני הילדים, ובתקיפת עמדת צה"ל השולטת בתצפית מרחבי שיגור רקטות הקסאם, אשר התרחשה בחג הראשון של סוכות. באירוע זה נהרג חייל צה"ל ושניים נוספים נפצעו.

הנסיגה תקרב את הירי

השבוע דווח כי צה"ל מבקש לסיים את המבצע, אולם ראש הממשלה מסרב, והוא הורה להמשיך לפעול עד הרחקת סכנת ירי הקסאם. בשבוע שעבר, בחול המועד, השתתפתי בתדריך שנתן הרמטכ"ל, רב-אלוף משה יעלון, במפקדת החטיבה הצפונית ברצועת עזה. כשהגיע תורי שאלתי אותו: "אדוני הרמטכ"ל, נניח שצה"ל השיג את כל מטרותיו במבצע 'ימי תשובה'. פגענו בחוליות יורי הקסאמים, ניקינו את השטח, המבצע הסתיים, וצה"ל, כמובן, יוצא מהשטח. ואז מה? מי ימנע מהמחבלים לחדש את הירי?". הרמטכ"ל לא ענה לי ישירות, זולת התחייבות שצה"ל ימשיך ויפעל ככל הנחוץ שוב ושוב, כמו שבשכם כוחות צה"ל יוצאים ונכנסים כל הזמן.

בכל מקרה, לתושבי אשקלון מומלץ מאוד לא להישאר שאננים. מקובל להניח כי כדי שהחמאס יצליח לפגוע באשקלון באמצעות רקטת קסאם, עליו לשפר את טווח הרקטה. אולם גורם צבאי בכיר בפיקוד הדרום מגלה, כי לחמאס יש יכולת לירות רקטות קסאם לעבר אשקלון כבר היום, באמצעות רקטות שכבר הצליח לפתח, אם יצליח להגיע לפינה הצפון-מערבית של הרצועה, לאזור אלי-סיני.

הסיבה היחידה שהחמאס לא מצליח להגיע עד אשקלון היא ריחוקו מגדר המערכת, 'התוחמת הצפונית', המגינה על שלושת יישובי צפון הרצועה – אלי-סיני ניסנית ודוגית. התקרבות לגדר הגבול תאפשר לקסאם להגיע עד אשקלון. המרחק בין אלי-סיני לתחנת הכוח של חברת החשמל בזיקים הוא ארבעה קילומטרים. הקסאם יגבר על זה בקלות, ברגע שנגישות המחבלים לאלי-סיני תשתפר, עם נסיגת ישראל ועקירת ההתיישבות ברצועה.

היכולת הזו ודאי תשתפר אם החמאס יצליח להאריך את טווח הרקטות שלו. לפי הערכות המצב בצה"ל, ירי קסאם על אשקלון נרשם כדרך פעולה פלשתינית אפשרית. לדברי גורמי מודיעין בצה"ל, במהלך ארבע השנים האחרונות הכפיל עצמו טווח הפגיעה המקסימלי יותר מפי שלוש, ותשתיות הטרור שוקדות ללא הרף על פיתוח מודלים נוספים שיגדילו את טווח הפגיעה ואת יעילותה. לרקטות הקסאם של החמאס יש כעת טווח הגעה של כעשרה קילומטרים, אך בחמאס פרסמו בעבר שהם פועלים להגדלתו. בצה"ל ידוע על ניסיונות של החמאס לבניית רקטות קסאם לטווח של 17 עד עשרים קילומטרים.

מרוץ החימוש הפלשתיני

התהליך היה מדורג. תחילה היה קסאם 1, שהגיע לטווח של שלושה קילומטרים בלבד. קסאם 2 כבר הגיע לטווח של שמונה קילומטרים, ואילו קסאם 3 מגיע לטווח של מעט פחות מעשרה קילומטרים. בכ"ה בתמוז תשס"ג (25 ביולי 2003) נפלה בשטח פתוח באזור זיקים רקטה שהגיעה לטווח מרבי זה, אולם זה היה שימוש די חריג בקסאם 3. נכון לעכשיו, הפלשתינים לא הצליחו לפרוץ את מחסום העשרה קילומטרים, אבל במערכת הביטחון משוכנעים שגם זה רק עניין של זמן. עם זאת, העובדה שלא נעשה ברקטה זו שימוש רב מעידה, להערכת גורמי מודיעין בישראל, על בעיות מבצעיות, כלומר על בעיות בייצור.

נראה שגם שהפלשתינים לא ממש לחוצים. לפגיעה בעיירה שדרות מספיק גם טווח של קסאם 2. רקטת אל-נאסר של ארגון הטרור ועדות ההתנגדות העממית מגיעה לטווח של עד תשעה קילומטרים, וכמוה רקטת אל-קודס של הג'יהאד האסלאמי. כולן נושאות ראש קרבי עם חמישה קילוגרמים של חומר נפץ מרסק.

ב-22 במאי 2003 לכדו כוחות צה"ל בלב ים ספינה של החיזבאללה בשם אבו-חסן. לימים גילו מקורות פלשתיניים כי חמאד עמרה, מהנדס החיזבאללה שנלכד על הספינה, עסק בפיתוח רקטות קסאם בטווח של יותר מעשרים קילומטרים, שיאפשר להן להגיע לאשדוד ולאשקלון. בצה"ל, אגב, אומרים שלא ידוע להם עד כה על הצלחה בפיתוח רקטה כזו. ודאי שהיא לא שוגרה עד היום.

הנשק תלול המסלול הראשון שייצרו הפלשתינים היה מרגמה בקוטר שמונים מילימטרים. השימוש באמצעי ארטילרי זה החל ב-31 בינואר 2001, בירי פצצה בודדת לעבר נצרים. מאז ועד היום נורו אלפי פצצות מרגמה לעבר יישובים אזרחיים בחבל עזה ובנגב.

אחרי המרגמות הגיעו הקסאמים. בסוף שנת 2001 החל ארגון החמאס לשגר רקטות קסאם לעבר ריכוזי אוכלוסייה ישראליים ברצועת עזה ובתוך שטחי הקו הירוק. מאז בוצעו 313 פיגועי ירי קסאם, 81 מתוכם נורו בשטחי הרצועה ו-230 לעבר יישובים ישראליים בתחומי הקו הירוק.

* בשנת 2001 בוצעו שבעה פיגועי ירי קסאם, חמישה נורו בשטחי הרצועה ושניים לעבר יישובים ישראליים בתחומי הקו הירוק.
* בשנת 2002 בוצעו 42 פיגועי ירי קסאם, 15 נורו בשטחי הרצועה ו-27 לעבר יישובים ישראליים בתחומי הקו הירוק, שניים מהם בתחומי השומרון (על כך בהמשך).
* בשנת 2003 בוצעו 105 פיגועי ירי קסאם, עשרים נורו בשטחי הרצועה ו-85 לעבר יישובים ישראליים בתחומי הקו הירוק.
* מאז תחילת 2004 ועד ראש השנה האחרון נורו 159 רקטות קסאם, 37 בשטחי הרצועה ו-111 לעבר יישובים ישראליים בתחומי הקו הירוק.
סך הכל נורו 460 רקטות.
גורם מודיעיני ישראלי אומר, כי מאחורי אימוץ הרעיון לבצע פיגועים באמצעות רקטות קסאם עומדת חשיבה טאקטית ואסטרטגית של גורמי חמאס, אשר שואבת השראתה מהדגם הלבנוני של חיזבאללה. זה גרס כי ירי רקטות קסאם הוא כלי אסטרטגי לצורך הרתעת ישראל מחציית קווים אדומים ברצועה או לצורך ענישתה לאחר חצייתם.

המחבלים תפשו מוקדם מישראל את האפקט הפסיכולוגי של ירי רקטה. ארגוני הטרור הבינו, כי גם אם ירי הרקטות אינו הכלי היעיל ביותר לגרימת נפגעים ונזק, בוודאי לא באותו היקף של מחבל מתאבד, בכל זאת זהו אמצעי מרתיע ובעל השפעה מוראלית על ישראל. מה גם שהפסקת הירי, לדעתם, פירושה כניעה לתכתיביה של ישראל לרשות הפלשתינית.

לכל ארגון יש הקסאם שלו

בתקשורת הישראלית נוהגים לדווח באופן שגרתי על ירי רקטות קסאם. אלא שהשם קסאם הוא שם כולל לרקטות, שאומץ על-ידי התקשורת. פגיעות 'מוצלחות' של הקסאם מהוות דוגמא וסמל לארגוני טרור אחרים, לפיכך בשעה שהחמאס יורה קסאם, על שם עז-א-דין אל-קסאם, הגי'האד האסלאמי יורה רקטות אל-קודס, התנזים פיתח רקטות בשם סראייה, ואילו בוועדות ההתנגדות העממית פותחה רקטה הקרויה אל-נאסר. לאחרונה טען ארגון הפת"ח כי פיתח רקטה חדשה, דומה לקסאם של החמאס, בשם כפאח (המאבק), וכי כבר ביצע שיגור 'מוצלח' לעבר נצרים בשלושה באוקטובר, היום הראשון של חול המועד. הידיעה פורסמה בתחילת השבוע מטעם חטיבת אלעאצפה, הזרוע הצבאית של תנועת הפת"ח.

הפלשתינים מלווים את הייצור במו"פ (מחקר ופיתוח) בעיקר לצורך הגדלת הטווח. הבעיה היא שהגדלת הטווח מחייבת הקטנת כמות חומר הנפץ, ואז הרקטה יעילה עוד פחות. זו בעצם הדילמה של מפתחי הרקטות: למצוא את האיזון הדרוש בין טווח יעיל לבין פיצוץ יעיל. טווח ארוך יותר פירושו גם פחות דיוק בפגיעה.

עם כל הכאב על האסונות שגרמו, יעילות הפגיעה של הקסאמים עדיין נמוכה סטטיסטית. מתוך מאות רקטות נהרגו עד כה ארבעה תושבי שדרות, ורוב הפצועים הם נפגעי הלם וחרדה. נראה שהסיבה העיקרית לכך היא היעדר קו ייצור מסודר. כל רקטה מיוצרת בבית מלאכה אחר.
רקטת הקסאם מיוצרת מעמודי תמרורים הממולאים בחומר נפץ. הרקטות פותחו על-ידי ארגון החמאס במהלך תקופת העימות, ועד כה הורכבו שלושה מודלים שונים, כולם ללא מערכות הנחיה. למעשה, אינה דומה רקטת קסאם אחת לאחרת. גודל הכנפונים שונה מרקטה לרקטה וכמות חומר הנפץ שונה, הן ההודף (המעיף את הרקטה) והן המרסק, זה שבראש הקרבי.

יורי הקסאם יכולים רק לנחש מה יהיה טווח הרקטה הספציפית שהם יורים, היכן היא תיפול ומה תהיה עוצמת הפיצוץ שלה. כדי שחומר הנפץ בראש הרקטה יהיה יעיל, הוא חייב להיות אטום הרמטית. מספיק חור בגודל נקב של סיכה כדי שהפיצוץ יהיה חלש. לאל-קודס של הג'יהאד האסלאמי יש בעיות טכניות רבות. זו אמנם הרקטה שהתפוצצה הכי הרבה, אבל בתוך קנה השיגור שלה.

מייצרים קסאם גם בשומרון

הירי מתוך רצועת עזה מתבצע מאזור צפון הרצועה ובעיקר מהעיירה בית-חנון. עם זאת, הפלשתינים ערכו מאמצים רבים לייצא את ייצור הקסאמים מהרצועה ליהודה ושומרון. בשל העובדה כי ישראל הינה רצועת ארץ צרה, רקטות שישוגרו מאזור זה יכולות לפגוע בריכוזי אוכלוסייה בישראל. בעבר נרשמו לפחות שני מקרים בהם בוצע ירי רקטות גם בשומרון. בכ"ד באדר תשס"ד (שמונה במרץ 2002) נמצא נפל של רקטה מסוג קסאם 2 סמוך ליישוב תנובות שבאזור השרון.

מעצרו של פדל טהא, מחבל חמאס מאזור רמאללה, בינואר 2004, הוכיח כי ארגוני הטרור כבר עוסקים בהעברת הידע שהצטבר ברצועת עזה לטובת שטחי יהודה ושומרון. יחד עם טהא נעצרו חמישה מחבלים נוספים אשר שימשו כסייעניו. במהלך מעצרם נמצאה מעבדה לייצור רקטות קסאם, יחד עם רקטת קסאם בשלבי ייצור מתקדמים. טהא מסר בחקירתו כי למד את תורת ייצור הקסאם מאנשי טרור ברצועת עזה.

בכ"ה בשבט תשס"ב (שבעה בפברואר 2002) לכדו חיילי מילואים שהציבו מחסום פתע במוצא הצפון-מזרחי של שכם משגר של רקטות קסאם 2 ושבע רקטות, כשאלה הועברו במשאית שעשתה דרכה משכם לג'נין. לפני כחודשיים, בראש חודש אלול (17 באוגוסט), במסגרת פעילות כוחות צה"ל בשכם, נחשפו בדירה בקסבה שתי רקטות בשלבי הכנה וחוברת הדרכה להכנת רקטות קסאם. הרקטות פוצצו באופן מבוקר על-ידי חבלנים.

קצין בכיר בצה"ל, הקורא בקביעות את החומר המודיעיני על הפלשתינים ונוהג לחלוק את הידע שלו עם הדרג המדיני, מגלה כי ככל שגדר ההפרדה מקשה על חדירת מחבלים, כך היא מגבירה את המוטיבציה לייצור קסאמים בשומרון. הניסיון ברצועה לימד אותם שני לקחים: האחד, שרקטה היא כלי מצוין לדלג באמצעותו מעל לגדר. השני, שיכולתו של צה"ל להגיב בירי לעבר שטחים בנויים מוגבלת, כי במידה מסוימת ידיו כבולות.