בשבע 113: הרעשה תקשורתית

כאילו אין די בפצמ"רים הנוחתים ביניהם ובתוכנית שרון המאיימת על עתידם, מרגישים תושבי גוש קטיף שהם עומדים תחת מתקפת ארטילריה תקשורתית.

חגית ריטרמן , ל' בתשרי תשס"ה

בידיעות אחרונות עשו כותרת ראשית על איחוד בין המושב התורני עצמונה לקיבות חילוני. 'ספינים' מטעם לשכת ראש הממשלה מתקבלים בחדווה, ותגובות מטעם תושבי הגוש מושמטות 'בתום לב'. הדובר ערן שטרנברג מבטיח שתושבי הגוש יחזיקו מעמד גם מול הכותרות המפוצצות

תושבי גוש-קטיף, שחיים בצל מתקפה פלשתינית יומיומית כבר ארבע שנים, גילו לאחרונה שהם לוחמים בשתי מערכות. מצד אחד משגרים אליהם מדי יום, לפעמים מדי כמה שעות, פצצות מרגמה; מצד שני משדרים אליהם, באותה תדירות ממש, ידיעות חדשותיות שנועדו, כך אומרים בגוש, לשבור את רוחם. משיגור לשידור. זה לא שעד כה הם זכו לכתבות אוהדות דוגמת אלה של סולימאן אשפי, כתב ערוץ 2, על הפלשתינים, אבל בשבועות האחרונים נדמה כי העוינות כלפיהם הולכת ומתעצמת.
אם בתחילה זו היתה בעיקר הטרמינולוגיה (למשל הצירוף היצירתי "הסתה נגד תוכנית ההתנתקות"), כעת נראה לתושבים מהגוש שבכלי תקשורת מסוימים יש התגייסות למען ביצוע תוכנית ההתנתקות. זו כוללת שלילת זכות התגובה מהם, פרסום כותרות מגמתיות לפעמים תוך ניסיון לכאורה לסכסך בין התושבים ("הם רק יריחו את הצ'ק ויעופו", ציטט העיתון ידיעות אחרונות מפי תושבים עלומי שם על חבריהם), הצגת העקירה כעובדה מוגמרת ועידוד התושבים לנטוש את אדמתם (בידיעות אחרונות, לדוגמא, הזדרזו לפרסם 'מדריך למתפנה: כיצד לקבל מקדמות ממינהלת ההתנתקות'). ואם לא די בכל אלה, מסתבר שאפילו פרסום ידיעות כוזבות לא נעדר מהארסנל.

לוחמה פסיכולוגית

במועצה האזורית חוף עזה אומרים שמתנהלת נגד התושבים לוחמה פסיכולוגית, שלה לפחות שני מקורות: לשכת רה"מ ועיתונאים התומכים במזימת הגירוש. "ידיעות אחרונות פרסמו כותרת ראשית, לפיה 'אלפיים מתנחלים כבר חתמו על פיצויים', אומר ערן שטרנברג, הדובר. "אבל בכל גוש-קטיף וצפון השומרון (הכלולים בתוכנית) אין אלפיים בתי-אב, אז מי האלפיים שפנו למינהלת ההתנתקות? המספר כולל ילדים שפנו לבקש פיצויים? או אולי כל אחד מאתנו התקשר כמה פעמים? אגב, העיתון ציין שהידיעה התקבלה ממקורות במשרד ראש-הממשלה".

לשטרנברג אין רגע דל. הוא עובד מסביב לשעון בהגנה על קיומו ועל שמו הטוב של מפעל ההתיישבות היהודית בחבל עזה. מגיב על השמצות בעיתונות הכתובה והאלקטרונית, יוזם הודעות לתקשורת, מתראיין וגם מתדרך מרואיינים שלא רגילים למגע עם כלי תקשורת. שטרנברג מציג אמירה ברורה ונחושה, ולא דוחה שימוש בהומור, כשצריך. כשנודע שבשיא, ראש מינהלת ההתנתקות שכאן מכונה מינהלת הגירוש, עומד לשגר אל התושבים מכתב שישפיע עליהם לנטוש את בתיהם, הגיב: "תושבי גוש-קטיף מודים על אספקת נייר צביעה לילדיהם, ומתכוונים לדחות בחריפות את תוכן המכתב. מכתב זה יכול להצטרף לכתב האישום שההיסטוריה תגיש נגד שרון". המכתבים הגיעו, וילדי גוש-קטיף אכן ציירו עליהם ועל המעטפות הירוקות שהכילו אותם ציורים צבעוניים ויפים להפליא.

"כשאתר החדשות y-net דיווח על המכתבים של בשיא, פורסמה תמונתו ליד קרוואן ונכתב: 'בשיא על רקע מאחז'. זה לא צולם כאן, מטרת הצילום להראות בתים פשוטים במקום בתי הקבע שכאן, כך כביכול יותר לגיטימי לגרש. ביקשנו שיחליפו תמונה, אבל זה לא נעשה עד שעה מאוחרת בלילה, אם בכלל".
על הניסיונות להשחרת פני התושבים מספר שטרנברג: "אחרי ההפגנה בירושלים, אמנון אברמוביץ' דיווח בערוץ 2 שהתקבלו איומים על חיי ראש-הממשלה. המערכת התעניינה אם אני, כדובר הגוש, רוצה להגיב על כך, וסירבתי. חשבתי לעצמי, זה שיעור בעיצוב דעת קהל. משחררים ברווז עיתונאי, ואחר-כך, במלוא ה'הגינות', מזמינים את ה'נאשם' למסור תגובתו לאשמה שלא היתה".

ממעקב דוברות הגוש גם עולה, שעל פי רוב, כשמדווחים ברשת ב' ובערוצי הטלוויזיה על המצוקה הכלכלית בארץ, זה מקושר מיידית להתנתקות. "לכל היותר הקריין אומר, לאחר התמונות הקשות, משהו כמו 'ולאן הולך הכסף...?', ואז אנחנו מופיעים".

ביטוי נוסף ללוחמה הפסיכולוגית שמתנהלת נגדם, אומרים בגוש-קטיף, הוא סקר שנערך בקרבם לצורך הכנת ידיעה כלכלית העוסקת בנדל"ן, שברר להיכן ירצו לעבור לאחר שיסולקו. הסוקרים בטלפון לא כללו בתשובות שמתוכן דרשו לבחור אפשרות שיישארו על אדמתם.

לפני כשבועיים פורסמה ידיעה על טיוטת חוק, שלפיו מי ש"יפריע" לגירוש ייענש בשלוש עד חמש שנות מאסר. הידיעה הושמעה בערוצי הרדיו שוב ושוב, בתדירות שלא היתה מביישת תשדיר תעמולה. למחרת דיווח העיתון מעריב לתושבים, שרבים הם חיילי המילואים שלא מעונינים להגן עליהם, ופרסם בהבלטה התבטאות מפי החיילים כביכול: "זה מטופש להיהרג כדי להגן על ההתנחלויות האלה".

כשראש-הממשלה נתן ראיון לכבוד ראש השנה ב'קול ישראל', בגוש-קטיף הרגישו שזה ראיון תעמולה להתנתקות. "אף עיתונאי לא טרח לשאול אותו מה היתרון בתוכנית הגירוש. מבחינתם זה סגור: ישברו אותנו בקלות".

להתנחל בקיבוץ

ואז צץ סיפור על מעבר מתנחלים לקיבוצים לא דתיים. באחת מתוכניות הרדיו רואיין משווק שכונות ההרחבה הנבנות בהתיישבות העובדת ונמכרות לאלה שאינם חברים. המשווק סיפר על מרכולתו והוסיף: "אנחנו ערוכים לקלוט יישובים שלמים. לדוגמא, עצמונה יכולה לעבור".

שטרנברג: "החל מחול שדים, וכל תחנות הרדיו דנו בחביתה מביצה שעוד לא נולדה, והתפלפלו כמה מלח לשים על החביתה. דן מרגלית אפילו הזמין מזכיר קיבוץ, ושאל אותו אם זה לא ישפיע על צביון קיבוץ חילוני שיעברו אליו הדתיים מעצמונה".

גם בידיעות אחרונות לא טמנו מקלדתם בצלחת. "התנחלויות יעברו לקיבוצי הדרום", הכריזה הכותרת הראשית, ובעמודי האמצע צוטט עוזי דורי, המנהל העסקי והפיננסי של שכונות ההרחבה בקיבוצים חולית וברור-חיל והמשווק בקיבוץ זיקים, כמי שמזמין את אנשי הגוש להתאחד.

"כשראיתי את הכותרת, הייתי בשוק", אומר דורי. "לא הזמנתי ציבור דתי או חילוני, הזמנתי את אזרחי ישראל באשר הם. זה כולל את גוש-קטיף. אנחנו בוחנים כל אזרח, ואם זה מתאים לנו ולו, סוגרים עסקה. תהליך ההרחבה החל ב-1996, ולא בשביל המתנחלים, מישהו ידע בכלל שתהיה התנתקות? דבריי הוצאו מהקשרם".

"נראה לך שדתיים יבואו לגור בקיבוץ שעובדים בו בשבת?", מוסיף גורם בקיבוץ. "הם ירצו לשמור שבת וייסעו להם פה, זה לא יסתדר". "ביום שהם יצאו משם, אנחנו נחטוף. זה יקרב את הטילים אלינו", אומר מישהו מהתושבים. "מבחינת התועלת האישית, עדיף לי שיישארו בפנים".

שטרנברג לא מבין למה עיתון שטוען שהם יעזבו חושב שירצו לעבור דווקא לזיקים: "שוב להיות אלה שחוטפים את הקסאמים?". אגב, כשברדיו נערך דיון על מעבר התושבים לחולית, המערכת לא אפשרה לדובר של מושאי הדיון להגיב. "אמרו לי: 'זה דיון עקרוני שלא נוגע לכם'".

כמו דורי, גם שמעון טובול מאלי-סיני הופתע כשראה שהוצג כמתנחל שמוכן לעזוב את ביתו. "זה ציטוט רע, זה לא מה שאמרתי. אני לא רוצה לעזוב. אני רוצה לחיות פה. אני רוצה למות פה. אני יושב עכשיו מול הים, והרעש היחיד מגיע מהממטרה. הלוואי שזה לא יקרה, לא רוצה לחשוב מה משפחתי תרגיש. הכל ספקולציות עכשיו.

"אמרתי שכשהממשלה תחליט והחוק יעבור בכנסת, לא ארצה שזה יימשך הרבה זמן. הכתב גם ציטט אותי כאילו אמרתי 'אני לא מפחד משכניי'. זה לא נכון, לא אמרתי זאת". מיכל, אשתו: "שיבשו את דבריו. אני מצטערת להגיד, אבל עם עיתונאים זה ככה. בעלי אמר מה שאמר, העיתונאי הבין מה שהבין".

במסגרת שפורסמה בכתבה זו, התנוססה כותרת: "השמועה המרושעת: 'שרון לקה בשבץ'", וכותרת המשנה סיפרה: "בלשכת רה"מ הבהירו אמש: שרון חש בטוב, מתנחלים קיצונים הפיצו את השמועות נגדו". שטרנברג: "מי שמדבר על שמועות מרושעות, אני שואל את עצמי. בפסקה האחרונה מסופר שפלשתינים יאומנו בנשק במצרים, לא היה ראוי שזו תהיה הכותרת?"

כעבור ימים, כשנדמה היה שסערת קיבוצי הדרום שככה, בגל"צ הוכח שלא. הכתב בצפון סיפר על פריחת ההתיישבות היהודית בגליל. המגיש שאל אם המתנחלים מגוש-קטיף יעברו לשם. "ייתכן שבין מתיישבי גוש-קטיף יש כאלה שיצטרפו", ענה הכתב, מה שסיפק כותרת על מעבר מתנחלים לגליל.

המצלמה מדברת, אך משקרתה

בין ארגוני השמאל הקיצוני שמעונינים שאדמת חבל עזה תועבר לערבים נמנית תנועת הנשים 'שובי'. כשבאו לגוש-קטיף, לטענתן על-מנת לדבר עם תושבים שמוכנים לעזוב, הן זכו לסיקור בערוץ 2. שטרנברג מחה על הצגת התושבים כאלימים באמצעות עריכת הכתבה באופן מגמתי ועל שלא ניתן להם להשמיע את גרסתם. "ערוץ 2 ושובי תיארו את הסיפור הפוך מכפי שהתרחש. הניסיונות להגיב לא צלחו. דוברות גוש-קטיף התקשרה, שלחה פקסים וביפרים, אבל התשובה היחידה שהתקבלה היתה מהכתב ניר דבורי. הוא אמר לי: 'זה סוג של כתבה בה נתנו למצלמה לדבר'".

מעט אחר-כך התפרסמה בידיעות אחרונות כתבה בעניין תחת הכותרת: "יד אחת חותמת, יד אחת לוחמת". גרסת דוברת שובי פורסמה, גרסת דובר גוש-קטיף הושמטה. העורכת מסרה: "גרסתך הושמטה בתום לב". "מעניין", מעיר שטרנברג, "לא ראיתי אף פעם שגרסת הצד השני הושמטה בתום לב". כשהתעקש להשמיע את גרסת התושבים המושמצים, נאמר לו שיכתוב 150 מילה. אחר-כך אמרו 'לא, תכתוב מאה'. אחר-כך אמרו 'בעצם רק שמונים'. הטקסט קוצר והועבר לעיתון כפי שסוכם, אבל ככל הידוע, עד היום לא פורסם דבר.

"ידיעות אחרונות מקבלים מקום ראשון באי פרסום תגובות ב'תום לב'", אומר שטרנברג, ואז צוחק ואומר לדרור, גייס הכספים למאבק על גוש-קטיף שעובד במשרד הסמוך, "מה אתה אומר, יכול להיות שתום לב זה אומר שנגמר להם הלב?".

ברווזים, ברווזים, בואו הביתה

יום אחד, כששרון יחזור בו ושותפינו לשלום יכתתו חרבות, אולי אפשר יהיה לפתוח כאן בית-ספר לתקשורת. בינתיים, דוברות הגוש בניצוח שטרנברג נאבקת במה שנראה כהתגייסות תקשורתית דוגמת זו שהתנהלה נגד ראש-הממשלה לשעבר נתניהו, ושעיתונאים בולטים הודו בה בדיעבד.
התחושה בגוש-קטיף, בכל הנוגע לסיקור התקשורתי, היא ש"כולם מגויסים ונדיר לקבל יחס הוגן.

ב'ידיעות' זו נראית החלטה מערכתית. הכותרות נראות כאילו ראש-הממשלה בעצמו ניסח אותן", צוחקים שם. גורם במועצה המקומית מוסיף: "גם ב'מעריב' אנחנו נתקלים בכתבות שששות לקדם את ההתנתקות, אבל אנחנו מקבלים אפשרות להתבטא. מעריב די הוגנים, או פחות גרועים.
"המצב באתרי החדשות באינטרנט קצת יותר טוב. y-net מעודדים סרבנות, nrg דווקא קשובים".
ערן, עם פרוץ מלחמת אוסלו תושבי יש"ע אמרו 'אנחנו ברווזים במטווח', בגוש-קטיף נאלצים עכשיו להתמודד גם עם 'ברווזים עיתונאיים'.

"נכון", הוא מחייך. "ויש תחושות לא קלות, אבל התושבים חזקים. אנחנו מרגישים שהעם איתנו. אנחנו מאמינים שזה חלק מהניסיון שאנחנו צריכים להתגבר עליו ולהתחזק מולו. מי שהתגבר על יותר מ-4400 פצצות מרגמה, יתגבר גם על ההפצצות התקשורתיות שמשוגרות אלינו ביתר שאת לאחרונה".@