בשבע 114: אודי דוידי

קובי סלע , כ"א בחשון תשמ"ח

להלן תרגיל קצר בדמיון מודרך:

דמיינו שאתם על גבעה מרוחקת, חליל בחיקכם, צאן מסביבכם, והרעש היחיד שממלא לכם את האוזניים הוא רחש השיבולים הנעות ברוח. נמשיך, אין לכם שום טרדות, כי במקצועכם אתם "מלך", שמכם הפרטי הוא דוד, ואתם משלימים כתיבה של ספר, נקרא לו תהילים. מה רע?

טוב נו, לכתוב מחדש את תהילים יהיה קצת קשה, נכון. אבל כדי ליהנות מתנאי פתיחה טובים עם תפאורה דומה, לא צריך ללכת רחוק. אודי דוידי, נשוא הטור הפעם, מגשים הלכה למעשה את השואו המוסיקאלי המרגיע.

דוידי, מתפרנס מכמה בעלי חיים ממשפחת הצאן. הוא ורעייתו שתחיה, מתגוררים סמוך לקרית ארבע, רועים את מקניהם, מגדלים אותו באהבה, ומשווקים את תוצרתו לכל דכפין, בתנאי שה"דיכפין", מעדיף סחורה אורגנית. בזמן שהעדר רועה, הבחור מתיישב על סלע, מן הסתם מתחת לעץ רחב מידות וצל, וכותב אגב אורחא את הלחנים לאלבומו. פעם בכמה זמן הוא מוכר את בעלי החיים או חלקם, נוטל את צרור המעות עמו לארץ תל אביב, מקליט שםהאלבום, וחוזר ע"ג אתונו אל הגבעה שלו בקרית ארבע.

אולי נסחפתי קצת בתיאור הציורי, אבל בינינו, ככה בדיוק זה נשמע לי אחרי שביקשתי לברר מי זה האיש שהגיע משום מקום, אל המקום הראשון במצעד.

"דבר אליו" הרצועה הראשונה, הוא כמו מונולוג תפילה רוקיסטי, פרטי מאוד, בין האדם לריבונו של עולם. כמה שזה לא שגרתי, זה דווקא נשמע אמין. זה נורא פשוט, יש לך איזה צורך במשהו? דבר עם השם, דבר אליו. תתפלאו כמה מהר השיר יתקע לכם בראש.

ברצועה השנייה, כבר תלבשו ירמולקה לבנה ותתחברו לסדר יומו של ברסלבאי מתקדם, "ותיקין" - פשוט ומתוק.

קצת חבל לי על עיתוי השקת האלבום, בגלל כמה שירי/דקלומי סליחות, פספוס קל. כשבסליחות אתה קצת מנמנם, זה רק בגלל שלפעמים קשה להתחבר לטקסטים, עד הדיסק של דוידי. "מה נאמר לפניך יושב מרום", נוסך מנגינה מדויקת נורא בתפילת הסליחות, גם "כל חטאי" מרעיד את הנימים. מאחר וקיבלתי את הדיסק להאזנה מוקדמת אוכל לספר שזה עבד. אחרי שלושים ומשהו שנה, הסתדרה לי היטב התפילה ביום כיפור, אפילו הבנתי מה אני אומר.
כבר 'שיחוק' מבחינתו של דוידי.

אבל אם צריך לאפיין את העשייה אודי ואשתו לילך (שעושים את העבודה יחד), זאת הפרשנות המושלמת לפסוקי התנ"ך. סיפור אירוח של המלאכים באוהל אברהם אבינו למשל. מדובר בסיכום תמהיל המפרשים, למה שקרה כשאברהם קיבל את המלאכים, חינוכי כמו שיעור תורה בכיתה.

לסיכום, "דבר אליו" הוא דיסק לא שגרתי, נחמד למדי, ובעיקר מעניין.

כמעט תשעה שלבים בסולם יעקב.

פינת משבית השמחה:
זה אולי קצת טרחני לחזור על זה שוב, אבל "אם כבר" למה לא להשקיע עד הסוף? ברצועה 10 ניתן לשמוע יצירה שמדמה את עבודת הלווים בבית המקדש. כדי לאפיין אותם, באים כלי הנגינה לידי ביטוי בסולו משלהם. הרעיון חמוד ומהפכני (בינתיים כבר שמעתי את זה בעוד שיר אחד, אבל זכות הראשונים לדוידי).

למה אם כך, לא הושלמה ההברקה ובמקום כלי הנגינה המדובר, אנו מקבלים דגימה נחותה, בצליל מלאכותי, שהקשר שלו למקור נשמע כמו קציצת טבעול לצלע של טלה, ויסלחו לי הגדיים של דוידי על הדימוי.

לא חבל?

יש לכם הערה על מה שנכתב? אין לכם הערה על מה שנכתב? עשו זאת בדוא"ל: kobi@a7.org