בשבע 116: אצלנו בחצר

, כ' בחשון תשס"ה

4 שעות לא שגרתיות עברו ביום שני השבוע על אסיר ציון יהונתן פולארד. היה זה בעת ביקורו של הרב הראשי בכלאו שבצפון קרולינה. אל הרב יונה מצגר התלוו אשתו של פולארד, אסתר, קונסול ישראל באטלנטה, אביב עזרא, ושני נציגים מהפנטגון.

במהלך הביקור אמר פולארד, הנכנס לשנתו ה-20 בכלא, כי למרות שישראל נטשה אותו, הוא לא נטש את הארץ. "שירתתי בחיל הים האמריקני", אמר פולארד, "ושם לימדו אותי כי הדבר החשוב ביותר זו סירת ההצלה, וסירת ההצלה של העם היהודי זו ארץ ישראל".
עם גרון חנוק מדמעות פנה פולארד אל הרב הראשי: "שמך יונה. כמו שיונה עורר את נינווה לתשובה, כך אני מתחנן שתצליח לעורר את רחמי מלכות ארה"ב בהתנהגותם כלפי".

מי שזקוק מדי פעם לחיזוקים לכך שאסור להגיש את הלחי השנייה, ישמח לקרוא את השורות הבאות. לפני כשנתיים פרסם אתר 'נענע', הנמצא בבעלות חברת נטוויז'ן, ידיעה שעסקה בהחלטתו של מופז להכיר באנשי כיתות הכוננות ביש"ע אשר נפלו על משמרתם, כחיילים לכל דבר. בתמונה שליוותה את הידיעה נראו שני תושבי קריית ארבע , כאשר בידיו של אחד מהם אבן גדולה. הכיתוב שמתחת לתמונה היה: "מתנחלים בגדה – חשד להתנכלויות לפלשתינים". אתם מקמטים ברגע זה את המצח? בצדק. אין קשר בין התמונה המלווה לידיעה. הבעיה היא שבנוסף לא היה גם כל קשר בין המצולמים להתנכלויות לפלשתינים. גיבורי נענע בעל-כורחם, תבעו את האתר באמצעות עו"ד נדב העצני. השבוע פסק השופט נעם סולברג כי על האתר לשלם לכל אחד מהתובעים 10 אלפים ש"ח בתוספת הוצאות משפט.

באיחור של 4 שנים (אבל למה להתקטנן ברגע חגיגי זה) נחנך סוף סוף טרמינל 3, שדה תעופה מודרני בכל קנה מידה עולמי. התקשורת התלהבה, ובצדק, מהפתיחה החלקה, מלבד עיכוב של 12 דקות בהתחברות של שרוול הנוסעים למטוס הראשון שנחת בטרמינל החדש. קובי סלע, כתב ערוץ 7 באינטרנט, גילה כי סיבת העיכוב נבעה מרצון של רשות שדות התעופה שלא להכשיל את הכוהנים. במטוס הראשון, מתברר, היו שני ארונות מתים. על פי הנוהל החדש, התואם את דרישות ההלכה, הוחלט לפנות תחילה את הארונות ורק אח"כ לחבר את השרוול ולאפשר את יציאת הנוסעים.

אם נשתמש בטרמינולוגיה השגורה בפי עמיתנו מהאייטם הקודם, הרי שהגיע הזמן לפינת משבית השמחה: אריק רייכמן, מנכ"ל תנובה, התגלה כאדם עם הבנה מופלגת ברפואה ומאקרו כלכלה גם יחד. בראיון לYNET הוא קבע כי "השליטה בשטחים היא כמו סרטן ממאיר, וההתנתקות מהם שווה כל מחיר כלכלי". בעקבות דבריו מתארגנים בעלי חנויות המכולת בבנימין להתנתק ממוצרי תנובה. מחברת תנובה נמסר כי המנכ"ל ביטא את דעתו האישית בלבד. בלי שום קשר, אולי רלוונטי לגלות כי במערכת 'אצלנו בחצר' שותים חלב טרה, והוא מה-זה טעים. אבל זו, כמובן, דעתנו האישית בלבד.

ביחידה ללימודי חוץ בקמפוס של טורו קולג', בגבעת שאול בירושלים, נפתח לאחרונה קורס חדש וייחודי לטוענים רבנים. מרצי הקורס הינם דיינים ועורכי דין מהשורה הראשונה. ביניהם: הרב צבי ליפשיץ, דיין בית הדין לגיור בירושלים, עו"ד חגי זעפרני ועו"ד חיים שטיינמץ. הקורס מאושר על-ידי בית הדין הרבני הגבוה בירושלים.

אלפים פקדו השבוע את קברו הרב אלעזר מנחם שך זצ"ל, במלאות שלוש שנים להסתלקותו. אפרים שך, בנו של הרב, אמר כי חסרונו של אביו מורגש כל יום בהנהגת היהדות החרדית.

אין אדם בישראל שלא מכיר את הסלוגן "נ-נח-נחמן מאומן". אבל לא רבים יודעים שלר' ישראל אודסר, חסיד ברסלב, שמורה זכות היוצרים לססמה זו. השבוע ציינו חסידי ברסלב את ההילולא ביום הזיכרון לפטירתו.

השבוע ציינו גם את יום הזיכרון ה14- להירצחו של הרב מאיר כהנא ז"ל.

לפני כמה חודשים רכשו בזק"א אופנועים למתנדבים שלהם. השבוע, לצערנו, הוכיחה יחידה זו את חשיבותה. לאחר הפיגוע בשוק הכרמל התקשו רכבי ההצלה להגיע למקום והראשונים שהגיעו למקום היו האופנוענים של זק"א. לאחר שהם הושיטו עזרה ראשונה לפצועים הרבים, המשיכו המתנדבים במלאכת הקודש שלהם: איסוף חלקי אדם שהגיעו גם לתוך הדוכנים. בעיתון 'הארץ', אגב, הכותרת היתה: "שעתיים אחרי הפיגוע – אנשי זק"א מלקטים ראיות". דוד לנדאו, עורך 'הארץ', הוא יהודי חובש כיפה. אותו כנ"ל לגבי שמואל רוזנר, ראש מערכת הכתבות. שווה להעלות את הנושא לבירור בישיבת הצוות הבאה. קצת השכלה ביהדות עוד לא מחזירה, חלילה, אנשים חושבים בתשובה.

מאחז חוקי בבית האמנים

נחמיה בזובוב, רווק ירושלמי, מציג תערוכת ציורים בבית האמנים בירושלים. אין ספק שכבר שם התערוכה גורם למבקר הטיפוסי במקום לקפוא על מקומו: 'מאחז'. רגע נוסף של התבוננות מאשר את החשד – הציורים צויירו במאחז מגרון, ומתארים את הנוף - גם הנוף האנושי - הניבט ממנו.

בזובוב נולד לפני 29 שנים בקייב כיהודי חילוני. בתשנ"א עלה ארצה. את לימודי האמנות הוא עשה ב'בצלאל' בירושלים ולפני 4 שנים חזר בתשובה. מאז הוא משלב לימודים ב'מכון מאיר' עם עבודת אמנות.

נופי הארץ הם גיבורי ציוריו של נחמיה בזובוב. האם זה כתוצאה מחזרתו בתשובה? בזובוב צוחק: "בדיוק להפך. אני מכור לנופי הארץ הזו. אהבתי לאדמת הארץ דרבנה אותי לחפש גם חיבורים נוספים לארץ ישראל. עד שהגעתי לתורת ארץ ישראל".

ואיך חבריך בשמאל קיבלו את התפנית?
"ביחס מעורב: על דעותיי הם חולקים, אבל את עבודותיי הם מעריכים".
התערוכה פתוחה עד ראש חודש כסלו.