בשבע 116: הוי ארצי:

חגי סגל , כ' בחשון תשס"ה

בדיקת מעבדה

כולם התעניינו בימים האחרונים בספירת הדם של ערפאת. הנה הספירה המדויקת: 1417 הרוגים ישראלים מאז פגישתו הראשונה עם רבין ועד הפיגוע בשוק הכרמל.

ישמעאל ביתנו?

עמוס עוז קבע השבוע בחדווה, שהימין הקיצוני כבר לא כל-כך קיצוני. במאמר ב'ידיעות אחרונות' הסביר עוז, שאידיאולוגיית השמאל הכריעה במרוצת השנים את אידיאולוגיית הימין, וכמעט אף אחד לא מדבר היום על 'אף שעל'. לאור המצע החדש של אביגדור ליברמן, אשר הקים השבוע לתחיה את מפלגתו 'ישראל ביתנו', נראה שעוז צודק הפעם. המתנחל הבכיר מנוקדים, שאהב תמיד להכריז כי רק הקיר נמצא ימינה ממנו, תומך עכשיו רשמית בחלוקת הארץ ובעקירת התנחלויות. אז מה יגידו אזובי הקיר?

נכון, התוכנית של ליברמן מדברת על חילופי ריבונויות עם הפלשתינים, קלנסואה תמורת יצהר וכדומה, אבל בשורה התחתונה יכול השמאל לרשום לעצמו בסיפוק שרעיון המדינה הפלשתינית חילחל בסופו של דבר גם לגרעין הקשה של הימין, ומבחינה היסטורית מדובר במהפך רעיוני חריף אפילו יותר מהנכונות של אריאל שרון לעקור ישובים.

שהרי ישובים עקורים אפשר להקים יום אחד מחדש, כמו כפר עציון או בית הערבה, אבל הכרה ישראלית רשמית במדינה פלשתינית אי אפשר יהיה למשוך אף פעם. אם יום אחד תכיר ישראל בזכותם של הערבים להקים לעצמם מדינה בתוך גבולותיה ההיסטוריים, זאת תהיה הכרה לדורות. לראשונה מאז ברית בין הבתרים יוותרו יהודים על לב מולדתם בלא אונס, בדעה בצלולה ומן הסתם גם ברוב טקס. האם אביגדור ליברמן ישתתף בו?

המצוד נמשך

מאבק השלטונות ההינתקות בהסתה צובר תאוצה. כתב גלי צה"ל ביו"ש, ישי הולנדר, דיווח מהפגנת הימין ליד הכנסת, בשבוע שעבר, כי המשטרה החרימה שלט שעליו נכתב 'אריק שפן'. למחרת, בתגובה לפניית ערוץ 7, טען דובר משטרת ירושלים שהמשטרה לא החרימה שלט כזה, אלא רק ביקשה מהמפגינים להסיר שלט דומה: "1982 שרון אריה, 2004 עכבר זקן". בשלט אחר, שהוחרם לאלתר בידי השוטרים, היה כתוב ש"שרון מטורף".

כתבנו ניסה להבין מהי תכולת ההסתה בשלטים הלא סימפאטיים הללו, ונענה על ידי הדובר שאמנם אין בהם הסתה, אבל הם מהווים עבירה על החוק האוסר העלבת עובד ציבור. כך, לפחות, קבעו היועצים המשפטיים של המשטרה שטרחו ובאו ממשרדיהם כדי לעקוב מקרוב אחר מהלך ההפגנה.

אם אמנם תעמוד המשטרה גם בעתיד על משמר כבודם של עובדי הציבור, ידיה יהיו מלאות עבודה. מתקני המעצר ימלאו אנשי תקשורת, שהעלבת עובדי ציבור היא לחם חוקם. פובליציסטים, פרשנים, סאטיריקונים ומשתתפי תוכניות טוק שואו יציפו בהמוניהם את לשכות העבודה בחיפוש אחרי מקצוע חדש. מדי יום הם מטיחים בחברי-כנסת ובשרים כמעט את כל השיקוצים האפשריים שבעולם (עיין, למשל, מקרה אסף הראל ורוחמה אברהם), ומעולם לא שמענו שיש פה איזושהי בעיה פלילית. רק עכשיו, לרגל ההינתקות ופרנויית ההסתה, נזכר עובד ציבור עלום שם במטה הארצי שבספר החוקים חבוי סעיף נשכח המאפשר לתפור תיקים לימין. לפי עקרון חופש הביטוי מותר לכנות אותו מטורף, אבל בעצם הוא סתם עכבר.

מיכאל שלהם

לאחרונה נחשפו רשמית ההיבטים הפליליים שעליהם הושתתו אדני היישום של הסכם אוסלו ב'. בית משפט בישראל קבע שגונן שגב, האיש שגזל מנדט מהימין ומכר אותו לרבין, איננו רק גנב פוליטי אלא גנב גנב. הוא הורשע לפני כחודש בעבירות מרמה, ולפניו עוד הרשעה אפשרית בעבירות חמורות פי כמה. באיחור של תשע שנים הוכח שללא תמיכת עולם הפשע, הסכם אוסלו לא היה עובר בכנסת.

אבל השמאל, כמו השמאל, לא נבוך לרגע. אדרבה, כשמיכאל נודלמן גזל עכשיו את בוחריו באיחוד הלאומי והעמיד את המנדט שלו לרשות פרוייקט ההינתקות, קידמו אותו השמאלנים במאור פנים. על אף שהם לא ממש זקוקים לקול שלו, מפני שיש להם את ישראל כץ ודומיו, לא התאפק אופיר פינס מלפרוס על גזלן-המנדט חסות מוסרית. בתום נאומו לפני שבוע של נודלמן בזכות ההינתקות, נאום שבו דיבר נשגבות על 'חופש הבחירה', העתיר עליו פינס תשבחות לרוב.

וכה אמר: "האזנתי לנאום של חבר הכנסת מיכאל נודלמן, אדם שנכנס יחד אתי לכנסת, לא אדם של אמירות גדולות, לא אדם של פרובוקציות. הוא חבר כנסת שקט, והיום זו שעתו הגדולה. אדם שמייצג את העלייה מחבר העמים. אני זוכר שכאשר הגעת לכנסת, מיכאל, היית בעמדות מאוד קיצוניות, גם על רקע חבר העמים וגם על רקע העובדה שגרת בקריית-שמונה, שהיתה מותקפת קשה. שמתי לב איך בשנים האחרונות הראייה שלך קיבלה ממדים הרבה יותר רחבים. העובדה שאיש מהאופוזיציה, מהימין, מהאיחוד הלאומי, מתייצב היום לצדו של ראש הממשלה ומצביע בעד תוכנית ההתנתקות, היא ההוכחה שבאמת מדובר בתוכנית שיכולה לשנות מהקצה אל הקצה את עתידה ולחזק את ביטחונה של מדינת ישראל".

נודלמן האזין לנאום כמו נער מוחמא, והנהן בראשו בענווה. אם גונן שגב רואה את ערוץ הכנסת בתאו, הוא בטח היה גאה בו.

ציטוטי השבוע

"לראשונה מאז רצח רבין ירד ב-2003 מדד אי השוויון , מדד ג'יני, בהכנסות ברוטו של השכירים מ-0.397 ל-0.375". (סבר פלוצקר, ידיעות אחרונות, 29.10.04)

"עם כל הכבוד הראוי להישג שבהקמת פרויקט הדגל התחבורתי, ועם כל אי הנעימות הקטנונית, די קשה לפתח הזדהות פטריוטית עם ערוגת עצי הזית הדקורטיווית ב'גן שבעת המינים' בכניסה לטרמינל החדש והמצוחצח, בשעה שמטעי זיתים בשטחים נעקרים" (כתבת 'הארץ' אסתר זנדברג, 29.10.04).

"בתקשורת הימנית, קו הגבול בין פובליציסטיקה לסיקור עיתונאי, בין דעה לידיעה, מטושטש עד לא קיים" (העין השביעית, גליון נובמבר 2004).