בשבע 118: מכתבים למערכת

, ה' בכסלו תשס"ה

שאלת ראש הממשלה
ראש הממשלה הצהיר לאחרונה כי "אנו נמשיך בתוכנית ההתנתקות ונדרוש מההנהגה הפלשתינית להילחם בטרור".

ועל כך אפשר לשאול:
* מדוע יוצר שרון אבחנה מלאכותית בין הטרור לבין המנהיגות הפלשתינית – האם אין היא זו שמפעילה ומנהיגה את הטרור?
* אם לאחר ארבע שנות טרור מחליט שרון לסגת ולעקור יישובים יהודיים – בשם איזה היגיון הוא מבקש מהפלשתינים להפסיק את הטרור?
* תחנות הטלוויזיה האירופאיות תומכות בטרור הפלשתיני ומעלות על נס את "מורשת ערפאת" – מדוע הממשלה שלנו שותקת?
* האם אין הנסיגה המתוכננת, לאחר 4 שנים של מאבק מוצהר בטרור, מהווה ביטוי לכניעה נפשית ולהתמוטטות פסיכולוגית?

שמואל פישר
פ"ת


פרס אילוף הכבשים
אריאל שרון בעל חוות השקמים זוכה מדי פעם בפרסים חקלאיים שונים. אך נראה כי את פרס החוואי המצטיין יש להעניק לו על טיפולו בשריו. לא היה עוד ראש ממשלה בישראל שהצליח כל כך באילוף שריו והפיכתם לכבשים מאולפים.

ראש הממשלה התחיל את הקדנציה עם התנגדות חריפה של רוב שרי הליכוד לתוכנית ההתנתקות. אולם באורח פלא כיום רוב השרים תומכים בה וגם אלו שעדיין ממשיכים להתנגד עושים זאת בקול ענות חלושה.

השבוע קיבלנו עוד שיעור מאלף כיצד מטפלים בשרים עצמאיים מדי. ביום ראשון התפרסמו הצהרות שרי הליכוד, ביניהם לימור לבנת על התנגדותם להשתתפות תושבי מזרח ירושלים בבחירות לרשות הפלשתינית.

אולם ראש הממשלה הודיע כי הדברים הם דעתם הפרטית בלבד וכי העניין יידון בממשלה. כבר ביום שני החלה השרה לבנת לזמר בהרמוניה עם ראש הממשלה. "דבריה לא הובנו - השתתפות ערביי מזרח ירושלים בבחירות חשובה ביותר, משום שהיא תתרום לבחירות של הנהגה פלשתינית דמוקרטית, אינטרס חיוני ביותר למדינת ישראל".

איני יודעת מה רצוי למדינת ישראל, אך דבר אחד ברור, ממשלת ישראל מורכבת ברובה מכבשיו המאולפים של שרון, הסוררים כבר גורשו מהדיר.

אדוה נוה
שערי תקוה

שמחה לאיידס

(בתגובה ל´זיקוקים בעיתון´, גיליון 117)
העיתונות הישראלית, כלב השמירה של הדמוקרטיה בעיני עצמה, מגנה על כבודו של ערפאת כאשר היא מתעלמת משאלת סיבת המוות שלו. השמועות על אורח חייו ידועות לכל. העובדה שהתחתן לעת זיקנה אך חי בנפרד מאשתו רק מחזקות אותן. מדוע אין דיון רציני בעניין?

אולי משום שיש ´סכנה´ שיתגלה ש´יורשו של סלאח שלא דין´ מת מאיידס בו נדבק מאורח החיים המגונה גם באיסלם?

העיתונות דורשת לפרסם כל עניין בכל מחיר, כולל סודות מדינה , שהרי זכות הציבור לדעת, ובעיקר כאשר זכות זו תואמת את האינטרסים של העיתונות עצמה.
ערפאת אמנם כבר הוכנס לארון הקבורה, אך לא מאוחר לבדוק אם לא הגיע הזמן להוציאו מהארון.
ציפי שנקמן
רמת השרון

זאב בעור של כבש

לאחר הסתלקותו מן העולם, של היו"ר ´הלא רלוונטי´ לכאורה, נזדמן לנו פרטנר חדש, על מנת לנהל אתו משא ומן, הלא הוא מיודענו אבו-מאזן.

אסור לשכוח כי אותו אבו-מאזן הנו מכחיש שואה, ו´זכות השיבה´ נמצאת בראש מעיניו. ברור שמי שדוגל בזכות השיבה, יודע כי מימוש זכות זו יביא חורבן על מדינת ישראל.

כעת מבקש אבו מאזן מארה"ב, ללחוץ עלינו, על מנת שנקפיד להקים את גדר ההפרדה, על הקו הירוק, הלא הם ´גבולות אושוויץ´, כי לדעתו זו הבעיה הבוערת ביותר ברגע זה. סדר עדיפויות משונה יש לאיש. לא מערכת ההסתה הפרועה, לא ארגוני המרצחים שאינם מוכנים להניח את נשקם, אלא ´גדר ההפרדה´. המבקשת למנע ממבקשי נפשנו להפיק את זממם.
כאשר היו"ר גסס, טענו פרשנים, כי עוד נתגעגע אליו. לא בטוח שהם טעו.

משה בודק
חיפה

לקחת יוזמה
במכתב שפורסם לאחרונה, כתב בנימין נתניהו: "הסתלקותו של ערפאת מחייבת בחינה מחדש של תוכנית ההינתקות. אני משוכנע שצורך זה יתברר כחיוני בכל יום שיחלוף. אני מצפה שהממשלה תאמץ גישה זו".

נתניהו כבר אמור לדעת שיש נוהל לעבודת הממשלה, והנוהל מפורט ומוסבר במסמך ´תקנון הממשלה´. אם ברצונו ליישם את הרעיון החשוב שהוא מציע, יתכבד ויגיש הצעה לסדר היום הממשלתי, בצירוף הצעת החלטה.

היות שתקנון הממשלה מאפשר לכמה שרים להגיש הצעה לסדר במשותף, הייתי מציעה שיזום פגישות עם שרים נוספים. אין ספק ששרים רבים ייענו בחפץ לב ליוזמה החשובה. אחרי הכל, אפילו השמאל מעולם לא התלהב מהחד-צדדיות של תוכנית שרון. מלבד זאת, התנתקות כעת תיצור מפץ פוליטי חריף, ובעקבותיו לא ניתן יהיה להשלים את ההבראה הכלכלית שדורשת דווקא רגיעה פוליטית. יוזמה כזו תועיל, איפוא, לא רק בטחונית ומדינית, אלא גם כלכלית.

סוזי דים, רחובות

צימוקים לשבת
• יחידת צלפים חיסלה מבוקשים בשומרון.
הדרך לגיהנום רצופה כוונות טלסקופיות.
• אחיו של ערפאת מת בקהיר.
איחוד משפחות שנשמע נעים לאוזן, לשם שינוי.
משה טאו, רחובות