בשבע 118: אב כספית, מסית מסוכן

ח"כ אופיר פינס, מתלונן סדרתי, הגיש עוד תלונה הסתה מימין. הוא לא חלם שבגללו יוזמן לחקירת משטרה אביו של בן כספית, מבכירי העיתונאים בישראל.

עדי גרסיאל , ה' בכסלו תשס"ה

יצחק כספית, בן 78, סגן יו"ר הסתדרות הגמלאים, פרסם בכתב עת ´הירדן´ את דעותיו בעניין האיום הדמוגרפי מצד ערביי ישראל, וממתין כעת להחלטה אם להעמידו לדין בעוון הסתה לגזענות. כספית, מפא"יניק שעבר לליכוד, בטוח שלא יורשע. ואופיר פינס? הוא כבר מיהר להתנצל

הטלפון שהזמין, באדיבות יש לומר, את יצחק כספית לתחנת המשטרה הפתיע את הפנסיונר בן ה-78. מעולם לא היה לי שום עניין עם המשטרה, אומר כספית, אפילו עבירת תנועה אחת לא נרשמה לחובתי במשך יותר מ-50 שנה בהן אני נוהג.

תחילה חשב כספית,המכהן גם בהתנדבות כסגן יו"ר הסתדרות הגמלאים, שהסיבה לחקירה קשורה במאמר שכתב בביטאון הגמלאים. במאמר נמתחה ביקורת על יחסו של שר המשפטים, טומי לפיד, לפנסיונרים.

אלא שהאמת היתה שונה, אם כי לא פחות משונה. כשהגיע לתחנת המשטרה, לפני מספר שבועות, התברר לכספית שהוא מואשם בלא פחות ולא יותר מאשר הסתה לגזענות. זאת בשל דברים שכתב לפני מספר חודשים בביטאון ´הירדן´ – רבעון המוכר למעטים האמונים על תורת ז´בוטינסקי. החוקרים היו מוכנים היטב: "כמעט על כל מלה במאמר שלי, היתה להם שאלה מוכנה מראש. הם רצו לברר בדיוק למה התכוון המשורר", מעיד כספית.

בסופה של החקירה המוזרה, אחרי שהבהיר את עמדותיו, שוחרר כספית בערבות עצמית והתחייב להופיע לכל חקירה נוספת במידה ויידרש. כעת הוא ממתין להחלטה אם להעמידו לדין או לסגור את התיק. "אני רגוע לחלוטין", הוא מבהיר. "גם אם יחליטו בפרקליטות להעמיד אותי לדין, אני בטוח ששופטי ישראל יבינו שאין כאן שום קייס שאני צריך להשיב עליו".
מה בעצם כתב כספית, חבר מרכז הליכוד, שהדליק את הנורות האדומות בפרקליטות? במאמר שכותרתו היתה ´הסכנה הדמוגרפית האמיתית´ צוטטו דברי בנימין נתניהו שקבע כי ערביי ישראל הם הסכנה הדמוגרפית האמיתית – טענה שזכתה לביקורת רבה, אך לא לטיפול משטרתי. אחר כך ניתח כספית את הגורמים לבעיה הדמוגרפית: איחודי משפחות, הסתננות, השתלטות לא חוקית על קרקעות, וכמובן ילודה גבוהה במיוחד. עד כאן אין לכאורה שום חידוש מיוחד, ובוודאי לא כזה שיגרום לחוקרים המנוסים של משטרת ישראל לבזבז את זמנם היקר. בהמשך מסביר כספית את עמדתו בדילמה מדינה יהודית או דמוקרטית וקובע כי "בין הדמוקרטיה המובנית ובין התשוקה ההיסטורית שלנו להמשיך להתקיים כעם עצמאי... אין ספק שהבחירה האוטומטית היא ריבונות המדינה היהודית בארץ ישראל". ומכאן הוא גוזר כמה צעדים אופרטיביים, שגרמו ככל הנראה לטלפון מהמשטרה. בין הצעדים המוצעים: ביטול קצבאות הילדים; חלוקת קצבאות הביטוח הלאומי רק לאזרחים המכבדים את חוקי המיסוי הממשלתי והעירוני במלואם; מתן זכות בחירה לכנסת רק למי ששירת בצבא וגירוש כל אזרח לא יהודי שהורשע בעבירות כנגד המדינה.

"אני מודע לכך שרבים מקוראי שורות אלו", הוא כותב, "יקימו צעקה רבתי על מידת הגזענות הניתזת מדבריי, על הסכנה לדמוקרטיה, הנובעת משחיטת הפרה הכי קדושה. לאלה אענה: קיומו של עם ישראל בכל העולם תלוי במדינת ישראל היהודית, שתמשיך להיות חזקה, בטוחה ונצחית".


חרדה עמוקה
סעיף 144 לחוק העונשין מגדיר גזענות כ"רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני", וקובע עד חמש שנות מאסר למי שמפרסם דבר מתוך מטרה להסית לגזענות.
לפי החוק אין נפקא מינה אם הפרסום הביא לגזענות או לא, ואם היה בו אמת או לא.
אחד מהאתרי האינטרנט שנחקרו על פי חוק זה הוא אתר ´עבודה עברית´. האתר קרא למעסיקים להעדיף עובדים יהודיים על פני עובדים אחרים, והחזיק רשימה של בתי עסק שהצהירו שהם מעסיקים יהודים ומעדיפים קבלת יהודים לעבודה אצלם.

לפני כשנתיים התבקש היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, להתייחס לחוקיות ´עבודה עברית´, והבהיר שמדובר בגזענות מצד האתר. מפעיל האתר הוזמן למשטרה ונחקר על כך.
את התלונה על מאמרו של כספית הגיש ח"כ אופיר פינס (עבודה) שפנה לפרקליטות על מנת לבדוק מספר כתבות בעיתון ´הירדן´, ומשם הדרך לחדר החקירות היתה קצרה. "אופיר פינס התקשר אלי והתנצל במשך חצי שעה", צוחק כספית. גם ח"כים נוספים פרגנו, כולל נסיך ההתנתקות, אהוד אולמרט.

מה הניע אותך לפרסם תוכנית כזו?
"אני כבר יהודי לא צעיר וחשוב לי לדעת שאנחנו עושים הכל כדי שהנכדים שלנו יוכלו להמשיך להתקיים כאן. יש בי חרדה עמוקה שמא נשאיר לנכדים שלנו רק חצי עבודה.
אני יכול גם להבין את המצוקה של הערבים, אבל אסור לשכוח שלערביי ארץ ישראל יש כבר מדינה – ירדן, והם מהווים חלק ממאות מיליוני מוסלמים. לנו יש רק את חלקת הארץ הקטנה הזו. כשהצינות התחילה הם היו כאן מעטים ורק בזכותנו הם הגיעו לכאן בהמוניהם".
אתה רואה עצמך גזען?

"לא, אני מתאר מצב אובייקטיבי. ערביי ישראל הם אחיהם של הפלשתינים ויש להם ניגוד אינטרסים. הם הרי לא יוכלו להילחם למען ישראל מול אויביה הערבים. לכן אי אפשר להחשיב אותם כאזרחים נאמנים בכל מאת האחוזים ויש צורך לצמצם זכות אחת שלהם – הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת".

לפי אותו היגיון, יכולה ממשלת ארה"ב לשלול את זכות הבחירה של היהודים מכיוון שגם להם יש נאמנות כפולה?
זה לא אותו דבר. יהודי ארה"ב לא מהווים סכנה דמוגרפית והם לא מאיימים על מדינתם. הם משרתים בצבא ארה"ב ואינם נמצאים בשום סכסוך עם המדינה שהם אזרחיה. בשום מדינה בה חיו יהודים לאורך שנות הגלות הארוכות הם לא היוו איום על המשטר ותמיד שמרו אמונים לשלטון, למרות שלרוב היחס שקיבלו היה עוין.

"בארץ השנאה בין שני העמים היא כל כך עמוקה, שזה לא רציני להאשים מי שמדבר על כך בגזענות. הרי ערביי ישראל נהנים מרמת חיים ומחופש שעולים פי כמה על אחיהם שבשאר מדינות ערב. אך נציגיהם לא מתביישים לירוק לבאר שלנו מעל דוכן הכנסת. תראה את הצביעות שלהם: מצד אחד הם מזדהים עם הפלשתינים, אך מצד שני כשמציעים להזיז את הגבול ולהפוך אותם לאזרחי ´פלשתין´ הם מיד מרימים קול צעקה".

דמוקרטיה ערבית?

דמוקרטיה, על פי כספית, אינה מושג זהה באמריקה, ישראל או ´פלשתין´. אין מודל אוניברסלי. המיעוט הערבי תופש את הדמוקרטיה כסיכוי היחיד לתפיסת השלטון ואין אצלם אורח חיים דמוקרטי אמיתי. לכך יש להוסיף רמת חיים גבוהה בישראל לעין ערוך מאשר אצל הפלשתינים ומתקבל מתכון להגירה פלשתינית לתוך המדינה היהודית. לכן, לשיטתו, אי אפשר להחיל מכנה משותף ברור ויחיד למושג דמוקרטיה לכל אדם ובכל מקום.

כספית: "איך אפשר להלביש עלי טענה של גזענות? הרי מדובר פה במאבק של להיות או לחדול! וחוץ מזה, את מה שכתבתי אומרים בעצם חברי כנסת, שרים ופרשנים שונים, ואף אחד לא מאשים אותם בהסתה".

עיתון ´הארץ´, היחיד שסיקר את הפרשה, הכתיר אותה בכותרת ´מחפשים את ההסתה מתחת לפנס´. אם כי תקף את הפרקליטות משמאל: מדוע הוחלט להיטפל לכספית בזמן שאורי אליצור (שגילה הבנה להתנגדות לפינוי) והרב שפירא (שקרא לסרב לפקודת הפינוי) לא נחקרו. שתי ההתבטאויות, אגב, הובאו לראשונה ב´בשבע´.

באורח מוזר, פרט ל´הארץ´, שמרו כל שאר כלי תקשורת על דממת אלחוט בפרשה. כספית מייחס זאת לעובדה שהוא אביו של בן כספית, מבכירי העיתונאים בארץ. "כנראה שאף אחד לא רצה להתעסק איתו, מטוב ועד רע", הוא מעריך.

עם כל הכבוד לכספית הבן, ייתכן שהסיבה היא פרוזאית יותר. התקשורת, המקדישה סיקור ניכר ל´הסתה מימין´, לא מעוניינת להראות לאיזה אבסורדים יכולה להגיע המגמה לה היא מטיפה בשקדנות כה רבה.

מבן גוריון לבגין

יצחק כספית נולד לפני 78 שנה בטבריה. משפחתו, שמוצאה מרוסיה הלבנה, היא דור חמישי בארץ. הוא גדל בבית דתי. אביו הקפיד ללכת לבית הכנסת בשבת, אבל באמצע השבוע התקשה להגיע כיוון שעבד כחלבן בתנובה. מגיל עשר היה יצחק הצעיר מסייע לאביו: משכים בארבע בבוקר ומחלק חלב באחת השכונות שאביו הופקד עליהן. בבקרים היה הולך לחיידר.
בגיל 13 התמרד ורשם את עצמו לבית ספר ממלכתי. "המסגרת החרדית היתה מצומצמת מדי בשבילי", הוא נזכר, "הייתי גם מכור לפוליטיקה. אפילו בחיידר היו מאפשרים לי לאחר כמה דקות כדי שאוכל לשמוע את החדשות בבית ולעדכן את שאר התלמידים". בהמשך סיים שנתיים בתיכון והגיע לתל אביב. שם, בגיל 17, בשנת 1944 התגייס למשמר החופים של הפלמ"ח. אח"כ שירת בבריגדה היהודית וסייע אחרי המלחמה בעלייה הבלתי ליגאלית.

כספית היה מחסידיו הגדולים של בן גוריון בגלל המורשת הממלכתית שלו. בסוף שנות הארבעים עבר לעבוד במרכז מפא"י וכשקמה רפ"י, מפלגתו של הזקן, הצטרף אליה. בהמשך חבר לליכוד במסגרת הליברלים העצמאים. "בן גוריון אפילו לא התנגד שנצטרף לחרות".
הוא לא אהב, בלשון המעטה את בגין, מדוע לא מחה כשהצטרפתם למפלגתו?
"הוא היה כל כך מאוכזב ממפא"י שכבר לא היה אכפת לו שנצטרף לחרות".

מאז, כבר יותר משלושים שנה הוא איש ליכוד ´שרוף´, אבל את עיקר תפקידו הוא רואה ב"הגנת החלכאים והנדכאים, כלומר הגמלאים שמופקרים על יד כל ממשלות ישראל". כספית מסתובב במשכן הכנסת ועושה לובינג למען הפנסיונרים. "לזקני העדה מגיע יחס יותר טוב", הוא קובע. "אבל זה נושא לכתבה נפרדת".

ליצחק ורחל כספית יש שלושה בנים: גידי, אורי ובן,
כספית: "אמנם יש לי בן בתקשורת, אך דעותינו אינן זהות ברוב המקרים. בן מגדיר את עצמו מרכז-שמאלה ואני בימין. אני לא מגדיר את עצמי ´ימין קיצוני´, אבל בהחלט חזק בימין, כי המצב מחייב זאת".
אתם מתווכחים ביניכם בארוחות השבת המשותפות?
"לא, יש לנו הסכם שלא מדברים על פוליטיקה, כדי לא לפגוע במשפחתיות. אני גם לא מנסה להשפיע עליו, כי אני יודע שזה לא יעזור. הוא פועל לפי מה שהוא מבין ולא לפי תכתיב של אף אחד. וככה זה צריך להיות".
אתה עוזר לו קצת עם קשריך בליכוד?
"הוא לא צריך אותי. הפוליטיקאים זוחלים אליו.
כשאני קורא את בן", אומר יצחק כספית, "אני לפעמים חש כאילו הדברים נכתבו מהעט שלי. מבחינת סגנון הכתיבה, לא הדעות".


אז מה הפתרון שלך לסכסוך?
"אני מציע שאזרחי ישראל החיים ביש"ע יישארו שם תחת ריבונות פלשתינית, אך יצביעו לכנסת, ואילו ערביי ישראל יצביעו לפרלמנט הפלשתיני. בצורה כזו אף אחד לא יצטרך לעזוב את ביתו. כל זאת בתנאי ששתי המדינות יסכימו שהמיעוטים (הערבי בישראל, והיהודי ב´פלשתין´) לא יעברו את רף ה-25 אחוז. זו תהיה המגמה של שתי המדינות, אך ההגבלה לא תיושם באמצעים דרקוניים, אלא על יד שכנוע. אם למשל ערבי ישראלי יוכל למכור את ביתו בתוך ישראל ולעבור כמה קילומטרים מזרחה לבית זול בהרבה במדינה שלו, זה יעודד הגירה מחוץ לישראל".
באותה מידה אפשר לשאול מדוע מתיישבי גוש קטיף מסרבים לעבור כמה קילומטרים מזרחה לתוך הקו הירוק?
"ההבדל בינינו לבין הערבים הוא שאנחנו סובלניים כלפי המיעוט הערבי הגדול שחי כבר שנים בתוכנו, ואילו הפלשתינים לא מוכנים שיישאר אפילו יהודי אחד על האדמה ´שלהם´. זו כבר אפליה אנטי-יהודית.
בשיטה שלי, כשמדובר בשלום אמת,אין שום סיבה שהמתנחלים לא יגורו בריבונות פלשתינית".
היית מוכן לגור בגוש קטיף תחת שלטונו של מוחמד דחלאן?
"הנקודה איננה איפה אני הייתי מסכים להתגורר. יש כבר אלפי יהודים שחיים שם וקשורים למקום ומקריבים הרבה מאוד כדי לחיות שם, כולל לצערנו לפעמים את החיים עצמם. אני מאמין שבשלום אמת הם יאותו להישאר במקומות ההיסטוריים שלנו".

כספית, מטבע הדברים, מתנגד לתוכנית ההתנתקות וסבור שהיא חד צדדית, מסוכנת ורק תעודד את הפלשתינים להמשיך בטרור. אך הוא לא תומך בסירוב פקודה: "זו סכנה גדולה לצבא. אסור שזה יקרה. אבל אני מצפה משלטונות הצבא שכשהם לוקחים חיילים לבצע את הפינוי, יבררו למי זה מפריע מצפונית וישחררו אותו. ממילא חייל שפועל בניגוד למצפון שלו מביא פחות תועלת".
איך אתה מסביר את המהפך שחל בעמדותיו של אבי ההתיישבות, אריק שרון?
"שרון מעולם לא היה מהמחנה הלאומי המובהק. הוא תמיד היה פרגמטיסט שייחס חשיבות גדולה לקשר עם ארה"ב. הוא לא קם בבוקר ובודק אם הרעיונות שלו תואמים את מצע הליכוד. לכן רוב המרכז באמת הצביע נגדו".

המרכז מצטייר בתקשורת בעיקר כאוסף של מחפשי ג´ובים.
"קודם כל אין בכך פסול. אם חבר מרכז מתאים לתפקיד מסוים זה בסדר. בתור מי שהיה שם אני מזכיר לך שמי שהמציא את השיטה וניצל אותה במשך עשרות שנים היתה מפא"י.

"להערכתי מתוך כ-3000 חברי מרכז, רק 500 הם ג´ובניקים.התקשורת מגזימה ומסלפת. מראים כל הזמן את עוזי כהן מרעננה. אבל בעצם מי שבנה אותו במידה רבה היתה התקשורת עצמה. וכעת היא משתמשת בו כהוכחה לאופורטוניזם של חברי המרכז".

כספית הוא כאמור חבר מרכז ליכוד ותיק. בכיר הליכוד הנערץ עליו הוא עוזי לנדאו. כספית, השולח ידו גם בכתיבת מקאמות, הקדיש ללנדאו את השורות הבאות: "עוזי מגלם בהליכותיו הצנועות את האנטי תזה של הפוליטיקאי התחמן המצוי/ פועלו נטול אינטרסנטיות אישית, הגוברת על כל ערך סגולי של הנכון והרצוי./ עוזי איננו שבשבת נטולת רוח גבית, גם לא לולב, המתגמש לכל הצדדים בהשתחויה עמוקה/ עוזי משמש מצפן תנועתי לכל מתלבט בשער, לבל ייסדק עמוד השדרה כדי למנוע שוקת ריקה./ עוזי אינו בנוי לראשות הפירמידה, שהרי זה כרוך בפשרנות סדרתית נוכח מצבור של לחצים/ עוזי הוא פוליסת ביטוח של הרעיון הציוני, לבל ייסחף בשיני הזמן למחוזות זרים ופרוצים.

בתגובה לפניית ´בשבע´ מסר דובר משרד המשפטים כי "החקירה לא מעידה על שינוי מדיניות. כל מקרה נבחן לגופו", וכי גם "התבטאויות של אישים ערבים המעלות חשד לביצוע עבירות של הסתה לאלימות או לגזענות נבחנות לגופן ולא אחת נפתחו חקירות בגינן".

באשר לשאלה מדוע לא נחקר נתניהו עצמו לאחר התבטאותו על הסכנה הדמוגרפית שבערביי ישראל אומר הדובר: "הציטוט בעניינו של השר נתניהו הוא חלקי. בנוסף קיים הבדל משמעותי בין הדברים המיוחסים לשר נתניהו ולמר כספית ומכאן נובע ההבדל בנדון". האם יחקרו במשרד המשפטים גם את כבוד השר, שמפלגתו שינוי מתגאה במצע אנטי-חרדי? דובר המשרד משיב: "החוק קובע כי גזענות הינה ´רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני´. והדברים מדברים בעד עצמם".

ח"כ אופיר פינס לא התפנה עד מועד סגירת הגיליון להשיב לשאלה האם התנצלותו כלפי מר כספית קשורה להיותו של האחרון אביו של עיתונאי בכיר.