בשבע 119: אל תתנו להם הקלטות

איך להיזהר מתקשורת עוינת, ועוד סיבוב על הסרט ´מדורת השבט

עמנואל שילה , י"ב בכסלו תשס"ה

לפני כמה שבועות התקשר אליי בחור לא מוכר שהציג את עצמו כמתן שירם, עיתונאי שכותב בין השאר בביטאון ´העין השביעית´. ´העין השביעית´, למי שאינו יודע, הוא כתב-עת דו-חודשי שעוסק בענייני תקשורת. לא מיותר לציין שהביטאון הזה יוצא לאור בחסות המוסד המתקרא בשם היומרני ´המכון הישראלי לדמוקרטיה´ - גוף רב עוצמה בעל אוריינטציה שמאלנית-חילונית, אשר מכוסה במעטה של ממלכתיות ואפופה בהילה של אובייקטיביות מדעית כביכול.

´העין השביעית´ עוסק בעיקר באתיקה עיתונאית, אבל זה לא אומר שהוא דורש מעצמו הרכב מערכתי פלורליסטי ומאוזן. עורך הביטאון הוא עוזי בנזימן, איש ´הארץ´. אתו במערכת הביטאון יושבים נחום ברנע, כרמית גיא ורפי מן - עיתונאים בכירים מכלי תקשורת שונים, שאיש מהם אינו חשוד בקרבה לצד הימני של המפה הפוליטית. בצוות המייעץ של ´העין השביעית´, שהורכב בהרמוניה אידיאולוגית עם מערכת הביטאון, חברים הפרופסורים ירון אזרחי ומרדכי קרמניצר. כמדומני שלא יהיה זה הימור מסוכן מדי להניח כי איש מהשניים לא חטא לאחרונה בהצבעה לליכוד.

מתן שירם ביקש לראיין אותי על מדיניות מערכת ´בשבע´ בסיקור ההתרחשויות הקשורות לתוכנית ההתנתקות. עניתי לשאלותיו, ומייד התחרטתי על הפרת כלל שקבעתי לעצמי: לא להתראיין לעיתונאים לא מוכרים אלא בראיון המועבר בשידור חי. הניסיון לימד אותי שבכל דרך אחרת אתה מפקיד את דבריך בידיו של אדם שיכול לעשות בהם ככל העולה על רוחו. ברוב המקרים, אם אתה איש דתי או ימני (או גרוע מכך – שניהם ביחד), מה שיעלה על רוחו לא בדיוק יהיה לרוחך.

בסיום הראיון הבטיח לי הבחור שאקבל את תמליל השיחה תוך יומיים-שלושה. עברו עוד שבועיים ושלושה טלפונים ממני עד שקיבלתי מסמך ובו רק חלק מהדברים שאמרתי, לא בנוסחם המדויק.

הכתבה עצמה, אותה כתב שירם ביחד עם איתי רום, מנסה לטעון שעיתוני הימין שוב עוסקים בהסתה מסוכנת. מכיוון שקשה למצוא דברי הסתה ב´בשבע´, נאלצו כתבי ´העין השביעית´ לזקוף לחובתנו דברי הסתה-כביכול שאמר אדיר זיק לרדיו ´קול חי´, תוך ציון העובדה שזיק הוא בעל טור ב´בשבע´. מתוך טורו של חגי סגל צוטטו ´דברי הסתה´ שמעולם לא נכתבו שם. כתבי ´העין השביעית´ לא טרחו להתמודד עם טיעונים שכתבתי בעניין מהות ההסתה ובעניין המתקפה על חופש הביטוי של הימין.
בקיצור, בביטאון שעניינו האתיקה העיתונאית לא ממש מקפידים על עקרונות של אתיקה.
בפעם הבאה, החלטתי, אשמור טוב יותר על העקרונות של עצמי.

עברו כמה ימים והתבקשתי להתראיין לתוכנית ´בילוי נעים עם מולי שפירא´ בגלי צה"ל. העילה הפעם היתה דברים שכתבתי כאן בעבר נגד הסרט ´מדורת השבט´. אמרתי לכתב בן מיטלמן שאין בכוונתי להסכים לראיון מוקלט, שייתן לו ולעורכי התוכנית אפשרות לעשות בדבריי כרצונם וגם ליצור רושם כאילו ניתנה לי הזדמנות הוגנת להתבטא. אני מוכן להתראיין, ולא אכפת לי להתעמת עם סידר, אך בשידור חי בלבד. מיטלמן הבטיח לבדוק עם עורכיו את העניין, ויותר לא שמעתי ממנו.

עברו כמה שבועות, וביום שישי האחרון שודרה כתבתו של מיטלמן. בפתיח הגדיר מולי שפירא את מבקרי הסרט "אנשי דת ופעילים פוליטיים", למרות שרבים מהמבקרים הם עיתונאים, חלקם מבקרי קולנוע. מיטלמן החרוץ מצא דתיים אחרים שהסכימו לדבר נגד הסרט. לכל אחד מהם התאפשר לומר שניים וחצי משפטים.

במאמרי בגיליון 114 ציטטתי את הבמאי דובר קוסאשווילי, שאמר על הסרט של סידר: "הוא מעוות את המציאות ואת החברה שבה הוא עוסק. סידר עושה נזק חמור לאנשים האלה... מה שסידר עושה זה סוג של קטרוג בזוי, בלי סנגוריה". לא במקרה ציטטתי דווקא מדבריו של קוסאשווילי, איש קולנוע מקצועי וחילוני. לא במקרה, בגלי צה"ל העדיפו להשמיט את דבריו.

אחר כך נערך ראיון ארכני ביותר ומלוקק למדיי, שבו טען סידר שנעשית לו דה-לגיטימציה מתוך חוסר יכולת להתמודד עם טיעוניו. מכיוון שטרח להזכיר פעמיים את שמי למרות שלא התראיינתי לכתבה, אני מניח שהדברים שכתבתי כאן נגעו ללבו. לכן אספר לסידר שאינני זקוק לביקורתו כדי להכיר את פגמיה של ההתיישבות ביש"ע. סידר עוד היה נער צעיר כשאימי עליה השלום שלחה ל´נקודה´ מכתב ביקורת על הסגירות של יישובי גוש אמונים. העורך ישראל הראל, שתמיד אהב ביקורת עצמית, פרסם את דבריה בהבלטה רבה בפתח הגיליון, תחת הכותרת ´קרני שומרון ועפרה כשכונות יוקרה´. יחד עם זאת, כל מי שמכיר את אדריכלי ההתיישבות ביש"ע יודע שהמניע המרכזי לפועלם היה אידיאליזם דתי ולאומי, והניסיון של סידר להציג זאת אחרת הוא, כדברי דובר קוסאשווילי, "קטרוג בזוי בלי סנגוריה".
מאז עברו מים רבים בוואדי קנה, קרוואנים הוצבו ובתים נבנו. בתחומי המועצה המקומית קרני שומרון גרים היום יהודים מכל שכבות האוכלוסייה ומכל העדות, דתיים וחילונים, צברים ועולים חדשים.

גם אם ניתן להאשימה בסגירות מסוימת, ההתיישבות ביש"ע מוציאה היום גרעינים תורניים לכל רחבי הארץ, שעושים עבודה חברתית נפלאה. האם יש סיכוי שסידר יעשה עליהם פעם סרט? ואם ירצה לעשות, האם קרנות הקולנוע יסכימו לממן זאת? האם יש סיכוי שיקבל על כך פרסים?