בשבע 120: ילדים זה הבייבי שלו

קצת לפני שהחורף מסתער עלינו, ומפלס הדאגה לבריאות עולה עם מפלס הגשמים, לד"ר רפאל קיים, רופא ילדים במחוז ירושלים, יש עצות טובות בשבילנו

עתיה זר , י"ט בכסלו תשס"ה

* להורים הוא מייעץ לא להיבהל כשלילדים יש חום, וחשוב יותר – לא להבהיל אותם * אם תשאלו אותו מה עדיף, רפואה רגילה או אלטרנטיבית, הוא ישיב: "קודם כל תפילה" * ד"ר קיים, שעלה מארה"ב כי "ארץ ישראל היא גן-עדן עלי אדמות", מקיים קשר טלפוני הדוק עם מטופליו, ואומר שעיקר שמחתו – לעזור לאנשים

החורף בפתח. לרבים מאיתנו, בעיקר לאימהות, משמעות המילה חורף היא מדף עמוס סירופים לחיזוק, סירופ להורדת חום, סירופ נגד שיעול, שורה של אנטיביוטיקות שונות וצרור עצות למניעת צינון ולהורדת חום.

ד"ר רפאל קיים, רופא הילדים המחוזי במחוז ירושלים של קופת-חולים לאומית, מזהיר מפני היסטריה של ההורים והתעסקות מוגזמת שלהם במחלות הילדים. הוא ממליץ על חיזוק נפשי של הילדים, שהוא הבסיס לרפואת הגוף, ורואה במצב בו יש לילד חום – סימן לבריאותו.

בקושי רב הסכים ד"ר קיים להתראיין, וזאת לאחר שווידא כי אין כוונה, חלילה, לספר אודות מעלותיו. "כל הרופאים הם כלי בידי הקדוש ברוך הוא. השיעור הראשון שקיבלתי ברפואה היה שהרופאים לא עושים כלום, הם בסך הכל שליחים של הקדוש ברוך הוא. ירצה - ירפא, לא ירצה - לא ירפא.

"איך אפשר לכתוב דברים טובים על רופא אם ה´ הוא הרופא האמיתי, והרופא הוא רק כלי בידיו? לכן אני אף פעם לא ממליץ לפנות לרופאים מומחים נוספים, אפילו לא לרב פירר שימליץ לאיזה רופא ללכת. אני גם לא ממליץ אף פעם על ניתוחים בחו"ל. הרי אם הקדוש ברוך הוא יחליט לרפא, הוא יפקיד זאת גם בידי רופאים בארץ, שברוב המקרים אינם פחות טובים. ואם הוא יחליט לא לרפא, גם המומחה הגדול ביותר לא יצליח לרפא. אנשים לפעמים רצים ממומחה למומחה. אם זוכרים שהרפואה בידי הקדוש ברוך הוא, מבינים שכל זה מיותר".

אך כאמור, החורף מגיע, וכיוון שרופא הוא הכתובת לשאלות בנושאי מחלות ובריאות, מתרצה ד"ר קיים, ועונה.


הרופא רפאל

ד"ר קיים ("קוראים לי רפי") מקבל אותי בחביבות ובחיוך שאינו מש מפניו לכל אורך הראיון. מבטאו האמריקני בולט, כמו גם הכיפה שעל ראשו. "מאז שאני זוכר את עצמי, תמיד רציתי להיות רופא. בתור ילד, הייתי משחק עם בובות ונותן להן זריקות. אני פשוט אוהב לעזור לאנשים", הוא פותח בטבעיות, "וזה נותן לי סיפוק כשאני עושה זאת".

ד"ר קיים, שנולד בארה"ב, למד לימודי רפואה ב´ישיבה-יוניברסיטי´. הוא בנו של רב קהילה בניו-יורק, ושם המשפחה של האב היה מרציאנו. ד"ר קיים ואשתו בחרו להם את השם קיים, מעין שילוב שמות המשפחה של שניהם.

משחר ילדותו ינק את אהבת הארץ, אך רק כתומך מבחוץ: בביתו כלל לא הועלתה אפשרות של עלייה. בכל זאת, לד"ר קיים חשוב היה להיות חלק מההיסטוריה היהודית. לכן, בנוסף ללימודי הרפואה, הוא למד גם היסטוריה, והיה לו חשוב מאוד להשפיע, ולא להיות רק צופה מן הצד. "בארץ אפשר להשפיע יותר", הוא אומר.

למרות שידע כל הזמן שהוא עתיד לעלות ביום מן הימים, פתח ד"ר קיים בארה"ב קליניקה פרטית עם שותף, והצליח מאוד. הוא נשא לאישה את אביבה, אף היא בת למשפחה ציונית, ותמיד היה ברור לשניהם שמקומם הקבוע הוא בארץ ישראל. לכן, כשקנו מכשירי חשמל, דאגו שיהיו להם שקעים שמתאימים גם לתקעים ארץ.

חמשת הילדים שנולדו להם – עתירה (לשון תפילה), דלית, נווית, מאור ושלו – ידעו שהם בארה"ב באופן זמני בלבד. השמות הישראליים, אם כי הבלתי מצויים ("אהבנו שזה מיוחד"), הם גם סוג של ביטוי לקשר לארץ ולתוכנית "לעשות עלייה" בבוא היום.

כאשר הבת הבכורה סיימה תיכון ועמדה להתחיל לימודים אקדמיים, הבינו בני הזוג קיים כי זה ´עכשיו או לעולם לא´, סגרו את כל עסקיהם בחו"ל, ועלו לארץ. "הנשמות שלנו עלו הרבה לפני שאנחנו עלינו. בסך הכל הצטרפנו לנשמות שלנו".

בשנה הראשונה ד"ר קיים עוד היה בחו"ל רוב הזמן, עם הבת שהיתה בשנה האחרונה ללימודיה בבית-הספר התיכון. הוא הגיע ארצה אחת לשישה שבועות. המשפחה קבעה את מגוריה בעיר הקודש ירושלים, ושלחה את הילדים הצעירים יותר לבתי-ספר קרובים לבית. הילדים הסתדרו מצוין. ואם הילדים מסתדרים, אז גם ההורים מסתדרים.
"ארץ ישראל היא גן-עדן עלי אדמות", אומר ד"ר קיים. "כל יום ויום אני מרגיש את זה מחדש. זה פשוט גן-עדן פה".

ואתה אומר את זה למרות המצב הקשה בארץ?
"בוודאי. הארץ נותנת הרבה רוחניות. מי שלא היה בחוץ לארץ, אולי קשה לו להבין זאת. כאן יש רוחניות, יש ערכים. אני לא רוצה להשמיץ את הגלות. הגלות זה עונש. מי שחי בגלות, הערכים שלו זה כמה מכוניות יש לו, איזה סוג רכב. איך אתה עושה את המסיבות שלך, בר-מצווה, חתונה, ואין משהו אחר. זה עולם שונה לגמרי, וזה הולך ונעשה גרוע יותר. גם אחרי הפיגוע בו נפצעו הבת שלי ובעלה, (ראה מסגרת) לא היה רגע שלא חשתי כי זה גן-עדן כאן, פשוט כך".

ד"ר קיים, כמו אשתו, למד עברית בבית-הספר. השפה בה דיברו בבית היתה עברית בסיסית מאוד, תנ"כית כמעט. כשעלה לארץ, החל לעבוד במרפאות של קופת-חולים כללית, ובבית-חולים ´הדסה עין-כרם´. זמן לא רב לאחר מכן התפרסם מכרז לרופא מחוזי בקופת-חולים לאומית במחוז ירושלים. לאחר התלבטויות, החליט לגשת למכרז, וקיבל את התפקיד. "וברוך ה´, אני מרוצה מאוד. עיקר השמחה שלי זה לעזור לאנשים".

דוקטור, הבייבי חולה

יש לילד חום גבוה. האם אני צריכה ללכת לרופא לבדוק אותו?
"כשיש לילד חום, זה סימן שהגוף שלו בריא. כי כשיש בעיה, הגוף מפתח חום כדי להתגבר על הבעיה. אין צורך ללכת לרופא כשיש חום, אלא פשוט לחכות. אם אחרי כמה ימים זה לא עובר, אז צריך ללכת לרופא. חום גבוה זו לא מחלה, גם לא ארבעים מעלות.

"הדבר המשמעותי הוא לא גובה המעלות במד-חום, אלא ההתנהגות של הילד. הורים צריכים לדאוג במקרה שהילד מתנהג בצורה משונה: לא אוכל, לא ממקד מבט וכדומה – אלה סיבות לדאגה שבגללן כדאי ללכת לרופא. אבל ילד יכול להיות עם חום גבוה, ולהמשיך להתנהג רגיל. במקרה כזה אפשר לתת ´אקמול´, בעיקר בשביל הנוחות.

"יש יתרון לחום: החום ´מבשל´ את הווירוס, ומסייע בקטילתו. אם יש אי נוחות, אני בכל זאת ממליץ לקחת ´אקמול´, אין סיבה לסבול. מה גם שזו תרופה בטוחה לחלוטין, ללא תופעות לוואי.

"צריך לזכור שאם יש שפעת או וירוס, אנטיביוטיקה לא תועיל, ויתרה מזאת: גם כשיש דלקת אוזניים, אם היא לא מלווה בחום גבוה, ממליצים היום לחכות יומיים-שלושה, כדי לתת לגוף לנסות להתגבר לבד. רוב מחלות החורף חולפות מעצמן. צריך לתת למערכת החיסון של הגוף לפעול, כשנותנים הרבה אנטיביוטיקה, לעתים קרובות נוצר מצב שהחיידק עמיד בפניה. היעילות של ה´מוקסיפן´, למשל, ירדה בכשלושים אחוזים, כיוון שהחיידקים פיתחו עמידות בפני אנטיביוטיקה זו. אם כי בדלקות אוזניים חוזרות יש לטפל מיידית, כיוון שזה עלול לגרום לנזק לאוזן ולשמיעה.

"כשבכל זאת נותנים אנטיביוטיקה, חשוב להקפיד לקחת במינון הנכון ובמספר הימים שהרופא אומר, כיוון שפעמים רבות אלו הם זיהומים עמוקים ברקמות הגוף, וצריך להרוג לגמרי את החיידקים הגורמים לכך. גם כשהגוף נראה בריא, החיידק נשאר בתוכו, וצריך להמשיך עם האנטיביוטיקה כדי לגמור אותו".
ד"ר קיים רואה בהנקה דבר נפלא שהקב"ה נתן. "האמא מעבירה את הנוגדנים שלה דרך החלב לילד, וכך הילד הרבה יותר מחוסן. זה דבר ששום תחליף חלב לא יכול לתת. עד גיל שלושה חודשים החיסון המתקבל באמצעות ההנקה הוא משמעותי מאוד. גם בין גיל שלושה חודשים לחצי שנה זה משמעותי, ויש לחיסון זה משמעות עד גיל שנה. לאחר מכן כבר אין משמעות בריאותית להנקה".

למה תינוק יונק צריך לקבל תוספות כמו ויטמינים וברזל?
"ויטמיניםA+D , הניתנים בעיקר לתינוקות יונקים, נועדו לחזק את העצם. בהנקה אין כמות מספיקה שלהם. ולאלה שטוענים כי הקב"ה נתן בחלב האם את כל צרכי התינוק, אני אומר שהקב"ה הרי נתן לנו שכל על-מנת לחקור ולקדם את העולם, ומחקרים הוכיחו שוויטמינים חשובים אלה חסרים בחלב אם.
"מגיל חצי שנה חשוב לתת גם תוספת ברזל, כיוון שאנמיה אצל תינוקות עלולה לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בלימודים, בהתנהגות ובעוד תחומים. הטוב ביותר הוא לבדוק את רמת הברזל של התינוק, ולפי זה להחליט אם לתת ברזל או לא. אם לא בודקים, עדיף לתת, כיוון שאין בכך נזק".

הורים, בלי לחץ
למה עושים חיסונים בגיל כל כך קטן? ובכלל, יש היום תופעה של הורים שלא מחסנים מסיבות בריאותיות.
"כשלא מחסנים, זו תופעה מסוכנת מאוד. יש תגובות ידועות לחיסונים, וכל מיני סיפורים שהסתובבו כאילו חיסון מסוים מגביר את הסיכוי לאוטיזם כבר הוכחו כלא נכונים. תופעות הלוואי אינן מסוכנות, ולהפך: ילד שאינו מחוסן מסכן גם אנשים אחרים.

"מחסנים בגיל כל כך קטן פשוט כדי להגן על הילד. דווקא בגיל קטן המחלות נגדן מחסנים מסוכנות מאוד. אילו היה אפשר, היו נותנים את כל החיסונים כבר בשבוע הראשון לחייו של הילד, אך לחלק גדול מהחיסונים הגוף לא מגיב בגיל כה רך, ולכן הם ניתנים בגיל חצי שנה ושנה.

"החיסון היחיד שאני לא ממליץ לקחת, אבל זו דעתי האישית בלבד, הוא נגיף הפוליו המוחלש, הניתן בפה. לדעתי זה סיכון, אומנם של אחד למיליון, אבל מיותר. עובדה שיצאה הוראה חדשה להפסיק עם חיסון הפוליו החי הניתן בכיתה ח´. בארצות-הברית הפסיקו עם החיסון הזה. אולי בארץ ממשיכים איתו כי יש כמויות רבות של חומר חיסון לא מנוצל.

"בכל מקרה, אני ממליץ לא להשתמש בתרופות, אלא רק לאחר שהיו בשימוש לפחות חמש שנים, כיוון שפעמים רבות יש תופעות לוואי לתרופה, שמגלים אותן רק לאחר השימוש בה. תרופה הנמצאת בשוק למעלה מחמש שנים היא תרופה בטוחה".

האם יש להורים השפעה על מצב הבריאות של הילד?
"ההורים משפיעים הרבה מאוד. קודם כל, כאשר הילד חולה, ההתייחסות שלהם למחלה משנה מאוד. אם הם שואלים אותו כל הזמן על המחלה, איזה כאב הוא חש, ו´עושים עניין´ מזה, אז הילד ירגיש צורך להיות חולה.

"הם צריכים לשמור על בריאות הילד, אבל לא בהגזמה. לא להלביש אותו בחורף יותר מכפי שהם עצמם לבושים, ולא להכריח ילד להתלבש אם הוא טוען שלא קר לו. אין קשר בין מספר השכבות שאדם לובש לבין המחלות העלולות לתקוף אותו. מה שכן חשוב הוא שבימים קרים במיוחד כל הגוף יהיה מכוסה כראוי, כדי למנוע מכת קור בה איברים עלולים לקפוא.

"צריך לזכור שרופא רואה את הילד החולה בדרך כלל חמש דקות, מקסימום עשר דקות, וההורה נמצא איתו הרבה שעות. מי שיכול באמת לעזור לילד אלה דווקא ההורים. בטיפול טוב, תזונה טובה, תשומת לב ופעילות גופנית. כמעט את כל המחלות ניתן למנוע, אם מקפידים על פעילות גופנית.

"כך גם בנושא בעיות התפתחות, כמו מוטוריקה ודיבור. לי חשוב מאוד שכאשר ילד מגיע לפיזיותרפיה או לקלינאית תקשורת, הוא לא יקבל טיפול, אלא הדרכה. מה צריך לעשות, איך צריך לעשות. חשוב שכל המשפחה תהיה בעניין, וצריך לתת טיפול כל יום. זה הכי טוב, וזה לא כרוך בתשלום.

"בנוסף לכך, חשוב מאוד לדעת כי רוב הבעיות המגיעות לרופאים הן תוצאה של תאונות המתרחשות בבית. צריך להקפיד, להיזהר מחפצים חמים, נפילות ובליעת חפצים קטנים, אך לא להיות היסטריים".
דוקטור קיים מתייחס לנושא ה´רטלין´, תרופה הניתנת לרוב במקרים של היפר-אקטיביות. "כמו כל תרופה טובה, אם נעשתה אבחנה רצינית על-ידי נוירולוג ילדים או רופא התפתחות, אין סיבה לא לקחת".
לפני עשרים שנה מורים היו נאלצים להתגבר על בעיות משמעת או על בעיות עם ילדים המתקשים להתרכז בשיעור. כיום, לעתים קרובות קובעים כי זו בעיה אובייקטיבית, ומטפלים בה באמצעות ´רטלין´.

"האבחנה של הרופא חשובה מאוד. חשוב לדעת שרק אם מדובר בילד אינטליגנטי עם בעיה אמיתית של ריכוז, לא עם בעיה אחרת כמו בעיות בבית או בעיות עם הסביבה, אז ראוי לתת ´רטלין´. חבל לא לעזור לילד. זה דבר זמני, למשך שנתיים-שלוש, וזה נותן לילד ביטחון, כבוד עצמי, וכל הסביבה יוצאת נשכרת ממנו. כמו כל תרופה, גם כאן יש מקום לשימוש מושכל ברטלין".

תפילה עוזרת להירפא

איך צריך להתייחס לדיכאון אחרי לידה?
"זו תופעה שכיחה מאוד, המתרחשת בעיקר לאחר לידת ילד שלישי. חשוב מאוד שהמשפחה תיתן את מרב התמיכה. צריך להבין שזה דבר טבעי, זמני. לעזור ככל שניתן, ולא לדחוק באישה לצאת מזה ולהתגבר. אם צריך, לוקחים פסק זמן מהעבודה או מהלימודים, ונמצאים יותר עם האישה והילדים. אם הדיכאון חזק, אין שום סיבה בעולם לא לקחת תרופה. לא מתמכרים לזה, וזה דבר חולף".

אימהות רבות נלחצות מעקומות הגדילה של משרד הבריאות כשהילדים שלהן לא גדלים לפי העקומה.
"משרד הבריאות עשה ממוצע בין עולי מזרח למערב, ולפיהם שרטט עקומות גדילה. אם רואים שהילד מתפתח טוב – אוכל, עולה במשקל – לא צריך לייחס משמעות לעקומות הגדילה.

"הדבר היחיד שכן צריך לשים אליו לב הוא היקף הראש. לפעמים יכולים להצטבר נוזלים בראש, ואחת הדרכים לגלות את זה היא באמצעות בדיקת היקף הראש. אם הראש לא גדל בצורה מחשידה, יש יסוד להניח שיש בעיה. ואם יגלו אותה עכשיו, בגיל ינקות, ניתן יהיה לפתור אותה בקלות יחסית. אם זה לא מטופל, בהמשך עלולות להיווצר בעיות רבות בתפקוד.

"בכל אופן, לא צריך לדאוג אם תינוק הוא צרחן. צריך לחבק אותו ולהתפלל לה´ שזה יהיה הניסיון שלנו בחיים. מקסימום יש בתי-חולים שמוכנים לקבל את התינוק בחזרה, בצירוף קבלה".

מה בעצם הופך אדם בריא לחולה?
"זה הכל בראש. אדם יכול לסבול מאוד, ובכל זאת לא יראו את זה עליו, והוא יתפקד רגיל לחלוטין. לעומתו, אדם אחר יכול לא לתפקד בגלל משהו קטן. זה תלוי איך האדם עצמו תופש את המחלה שלו, וכך גם הסיכוי שלו להתגבר עליה. למרות שלא ידוע לי על מחקרים המצביעים על קשר ישיר בין מצב נפשי למחלות, אני בהחלט יוצא מנקודת הנחה שמי שנמצא במצב נפשי טוב, בסביבה אוהבת, יהיה אדם בריא יותר ויהיו לו סיכויים רבים יותר להתמודד עם מחלות ולהתגבר עליהן. השימוש שהחל בליצנים רפואיים, למשל, מבוסס על זה שהומור עוזר להבריא".

מתי צריך ללכת למומחה?
"האמת היא שכל רופא יכול לטפל בכל הבעיות, וההבדל היחיד כמעט הוא ביכולת של המומחה לבצע ניתוח. רופא משפחה ורופא ילדים יכולים לעזור בבעיות עור, בבעיות התפתחות. הרבה פעמים רופאים פשוט רוצים להיפטר מפציינטים מסוימים, אז הם שולחים אותם לרופא מומחה".

למה המחלות נפוצות יותר בעונת החורף?
"יש מחלות שהן נפוצות מאוד ומדבקות מאוד, כמו דלקת אוזניים, דלקות גרון. בחורף אנשים מבלים את רוב זמנם בתוך מבנים סגורים, בהם הנגיף תוקף בקלות. אנשים נמצאים פחות באוויר הצח, ולכן חשופים מאוד להידבקויות".

לאן כדאי לפנות במקרה של חולי, לרפואה רגילה או אלטרנטיבית?
"הכי כדאי לא לפנות בכלל, אלא לחכות שזה יעבור לבד. אם זה לא עובר – אני בא מהרפואה הרגילה, אז אני אומר לפנות לרפואה הרגילה, אבל כל אחד שיעשה מה שהוא מרגיש. להתפלל זה ודאי חשוב. יש מאמרים שמדברים על כך שבני-אדם שהתפללו עבורם, ואשר כלל לא ידעו זאת, הבריאו יותר מאנשים החולים באותן מחלות ואשר לא התפללו עבורם. אין לזה שום הסבר ריאלי, אבל זו עובדה".


הרופאים היום...
אינם הרופאים בלילה

למרות מסירותו וחביבותו של ד"ר קיים, נדמה לי כי הרופאים של פעם, הרופאים עליהם קוראים בספרים, היו חדורים יותר בתחושת שליחות כלפי חוליהם. בימים ההם נהג הרופא להגיע אל ביתו של החולה, והיה, כך נדמה לפחות, יותר אחראי לשלומו. אני מפנה שאלתי זו לד"ר קיים.
"קודם כל, פעם רופא יכל להרשות לעצמו ללכת מחולה לחולה. היום שכר הרופא הוא על-פי מספר ביקורים ברבעון, ורק ביקור ראשון אצל חולה נחשב. ביקור שני ברבעון אצל אותו חולה לא נכנס לתחשיב השכר. לכן, רופא צריך לעבוד במרפאה ולקבל כמה שיותר חולים. הרי הוא צריך שיהיה לו ממה למלא דלק למכונית שלו.

"בנוסף לכך, היום הרופא צריך לשלוט בהרבה יותר מידע. המידע הרפואי משכפל את עצמו כל חמש שנים. רופא הרוצה להיות מעודכן, צריך לשם כך לקרוא שבעה מאמרים ביום (!). בכלל, הרפואה היום תובענית יותר. רופא משתדל להתאים לכל חולה את הרפואה המתאימה לו, לפי המידע הקיים כעת. הרבה דברים שפעם היו יעילים מאוד, היום, בגלל התפתחות האנטיביוטיקה והנוגדנים לה, ההשפעה שלהם ירדה. כמו לגבי ה´מוקסיפן´ שהזכרתי.

"אבל אין ספק שהמצב האידיאלי", אומר ד"ר קיים, "הוא שכל רופא ייתן לפציינטים את כל הטלפונים בהם ניתן להשיג אותו, בכל שעות היממה. אני אגיד לך יותר מזה: כך אני נוהג לעשות, וברוב המוחלט של המקרים, כל מי שיודע שניתן להתקשר אליי גם באמצע הלילה, דווקא הוא יחכה עד הבוקר. מי שלחוץ ולא יודע למי לפנות הוא זה שיתקשר באמצע הלילה. זה כמו ´פת בסלו´, הידיעה שאתה יכול להתקשר ולקבל עזרה מפחיתה מאוד מהלחץ ומהחרדה". גורמים יודעי דבר אומרים, שלא זו בלבד שניתן להתקשר לד"ר קיים, אלא אף הוא מתקשר בעצמו, כעבור זמן מה, להתעניין במצב החולה.
"אחד מהחלומות שלי", מוסיף ד"ר קיים באותו עניין, "הוא לשנות את היחס בין הרופא והמבוטח. שרפואת המבוטח תהיה אינטרס משותף של שניהם. שכל אדם ייקח אחריות על הבריאות שלו, יבחר לו את הרופא שלו, ויחד איתו יבדוק איך מקדמים את מצב הבריאות. במקרה כזה, של קשר אישי עם רופא, ניתן לבצע מעקב, ולפתור המון בעיות בתמיכה טלפונית. כך האדם לא ירגיש שעובדת מחלתו היא בעיה שהרופא צריך לפתור אותה, אלא קודם לכן הם יכינו בשותפות תוכנית מונעת. הבסיס הוא כמובן אמון ברופא. אפשר יחד איתו להחליט על קווים מנחים: מתי צריך להתקשר, מתי צריך לבוא להיבדק וכדומה.

"לאחרונה השתתפתי בדיון בכנסת בנושא מענה למקרים דחופים, שם דנו במענה שיש לתת ליישובים דוגמת יישובים בגולן, הרחוקים ברדיוס של חמישים קילומטרים משירותי רפואה. מי שגר רחוק משירותים רפואיים יכול בהחלט, באמצעות טלפון לרופא, לדעת מה מידת חומרת המחלה: למשל, כשיש פריחה – בהנחיית הרופא לוחצים על העור, ואם הוא מלבין וחוזר לצבעו זה סוג אחד של בעיה, אם הוא כלל לא מלבין, זו בעיה הרבה יותר חמורה. אם ילד הקיא – אם זה היה בעוצמה והתיז רחוק או לא. אך יחד עם זאת, צריך לדעת שלא כל רופא יכול לתת מענה טלפוני.@


בוקסה:
התפתחות הילד – הבייבי של מחוז ירושלים

טקסט: רופא ילדים מחוזי אחראי, במסגרת תפקידו, על איכות הרפואה הניתנת בקופת-החולים. ד"ר קיים משתדל שכל הרופאים יהיו רופאים מומחים. רופא מומחה הוא רופא שבנוסף לשש שנות לימודים ושנה סטאז´, למד עוד חמש שנים להתמחות, ונבחן בעוד שתי בחינות.
בנוסף לכך דואג הרופא המחוזי להשתלמויות של כל הרופאים במחוז, ועליו להשתתף בוועדות במשרד הבריאות ובכנסת. הוא מקבל פניות מהציבור, ומשמש לעיתים קרובות כוועדת ערר על החלטות של רופאים.
מחוז ירושלים הוא מחוז שנפרש על שטח גדול, מקריית-ארבע בדרום, עבור דרך ירושלים, מודיעין, קריית-ספר, ועד צפון בנימין, וחלק מיישובי בקעת הירדן.
אוכלוסיית המבוטחים מגוונת: חרדים, ערבים, מתנחלים וציבור כללי. זוהי אוכלוסייה צעירה, אחוז הקשישים הוא נמוך מאוד, וזה, כמובן, בעיקר בגלל הילודה הגבוהה המאפיינת מגזרים אלו. "משום כך עלינו להתמקד יותר בצרכים של אוכלוסייה זו: נושא התפתחות הילד, למשל, זה ´הבייבי´ שלנו. גם נושא רפואת נשים, מעקב הריון למשל, הוא מהתחומים שהשירות שאנו נותנים בהם מוגבר".
בנוסף לעבודתו האינטנסיבית כרופא מחוזי, מקפיד ד"ר קיים להחליף פעם בשבוע רופא למשך חצי יום, "כדי לא לשכוח את המקצוע, וגם כדי להכיר מקרוב את המרפאות ואת השרות הניתן בהן".
ד"ר קיים מתרחק מן הפרסום וסולד ממנו. "הכבוד הגדול ביותר שלי הוא שאנשים מתקשרים אליי כדי להיעזר בי", הוא אומר.@


הבת שנפצעה בפיגוע סיימה לימודי רפואה

בין חמשת ילדיהם של ד"ר רפאל קיים ואשתו, ד"ר אביבה קיים, ארבעה נשואים.
ד"ר אביבה היא דוקטור בעבודה סוציאלית. היא עובדת בייעוץ נישואין באופן פרטי, ומעבירה מגוון רחב של שיעורים ביהדות במסגרות שונות.
לפני כשנתיים התחתן בנם מאור. שבת החתן נערכה ביישוב הר-ברכה, בישיבה בה לומד הבן. בצאת השבת חדר מחבל ליישוב, הגיע לשביל המוליך לפנימייה, ופתח בירי על העוברים בשביל. בתו של ד"ר קיים, נווית, שהיתה בחודש השני להריונה, נפצעה כתוצאה מן הירי. היא ובעלה קפצו אל מאחורי הסלעים. תושייתם של שניים מהנמצאים בבניין הפנימייה, שפתחו באש לעבר המחבל שניות ספורות מתחילת האירוע, מנעה אסון כבד.

הבן מאור מתגורר בהר-ברכה, ואף רכש בית ביישוב. בשנה שעברה הצטרף לישיבה בהר-ברכה צעיר הבנים, שלו. הבת שנפצעה משבעת הקליעים שפגעו בגופה, בעזרת ה´ השתקמה במהירות, וילדה מאז הפיגוע שתי בנות במזל טוב. לאחרונה סיימה את לימודי הרפואה.
הקליעים האלו לא בקעו את עוצמתה של משפחת קיים, הרואה בארץ ישראל גן-עדן עלי אדמות.@