בשבע 120: פילוג מושתק

הדממה שהשתררה במפד"ל עם פרישתה מהממשלה מסתירה סערה גדולה שרוחשת מתחת לפני השטח.

חגי הוברמן , י"ט בכסלו תשס"ה

העימות בין מחנה אורלב למחנה איתם-לוי נמשך על חלוקת התפקידים בוועדות הכנסת, על המיפקד, ועל התמיכה בתקציב. וגם המיפקד המדשדש לא יביא את הריענון המיוחל

ביום שני השבוע לא התקיימה ישיבת סיעת המפד"ל בכנסת. גם בשבוע שעבר ולפני שבועיים לא התקיימה ישיבת סיעה. מאז פרישת המפד"ל מהקואליציה, כאשר נדמה היה שהסיעה שבה ומחסלת את המחלוקת הפנימית ששיתקה אותה בחודשים האחרונים, לא התכנסה סיעת המפד"ל ולו פעם אחת. "מעולם לא היה דבר כזה", אומר בזעם מנהיגה הקודם של המפלגה הרב יצחק לוי, "תמיד היו ישיבות סיעה סדירות. וגם עכשיו יש המון נושאים לדון בהם: דו"ח העוני, הצעות אי-אמון, התקציב, והסיעה לא מתכנסת לדון בכך".

הסיעה לא מתכנסת, כי המחלוקת הפנימית ממשיכה לשתק אותה. הסיעה לא מתכנסת, מסביר אחד מראשי המפד"ל, כי אין באמת דבר כזה שנקרא סיעת המפד"ל. אין דיונים סיעתיים על דו"ח דברת, נושא שהוא בנפשה של הציונות-הדתית; אין דיונים סיעתיים על שאלת התקציב; אין סיורי חוץ; אין שום יוזמה של המפד"ל. אין שום פעילות. בקיצור - אין מפד"ל.

השקט התקשורתי העכשווי מטעה. סיעת המפד"ל כיום מפולגת יותר מכפי שהיתה אי פעם. זה לא מגיע לתקשורת, כי זו מצידה הפסיקה להתעניין במפד"ל, אבל בתוך המפלגה סוערות הרוחות. באופן פרדוקסלי, דווקא כשהוויכוח התקשורתי הנוקב האם לפרוש מהממשלה או לא הסתיים בפרישת הסיעה כולה, כאשר כולם מסכימים שאת ממשלת שרון צריך להפיל, הוויכוחים האישיים משתקים לחלוטין את פעילות המפלגה. "אני לא מרגיש שיש אחדות במפד"ל", מודה ח"כ זבולון אורלב, "בוודאי שאין עבודה משותפת".

עילת העימות הנוכחי: חלוקת התפקידים המחודשת עם צאת המפלגה למדבר האופוזיציוני. לפני חצי שנה, כשאיתם והרב לוי פרשו מהקואליציה וחבריהם נותרו בה, הסכים יו"ר הסיעה ניסן סלומיינסקי לוותר על מקומו כחבר ועדת החוקה לרב יצחק לוי, שבכנסת ה-14כיהן כיו"ר אותה ועדה. שאול יהלום, לעומת זאת, יריב מר ליו"ר הסיעה איתם, סירב למסור את מקומו בוועדת החוץ והביטחון היוקרתית למי שהיה תת-אלוף בצה"ל, מפקד אוגדה בתפקידו האחרון.

כשפרש גם אורלב והסיעה כולה התייצבה באופוזיציה, הסכים גם יהלום לשינוי תפקידים נרחב. יהלום עצמו מכהן כיו"ר ועדת העבודה והרווחה, ועושה בה עבודת קודש. אלא שכאן שוב ניצב שטן העימות האישי בין אורלב ואיתם.

לא שחסרים למפד"ל תפקידים להעניק לחבריה. ניסן סלומיינסקי לבדו חבר כיום בוועדת הכספים, ועדת הפנים, ועדת הסמים, וגם ועדת הכלכלה יכולה כעת להימסר למפד"ל. אלא ששניהם, היו"ר הנוכחי והטוען לכתר, דרשו תפקידים 'יוקרתיים'. שניהם הודו בשיחות פרטיות שאין להם כוונה להיות ח"כים פשוטים, ואין להם שום רצון להצטרף לוועדה שתחייב אותם לעבוד קשה, כמו ראשות ועדת העבודה, למשל. "אני מודה שאין לי כוונה להיות ח"כ מצטיין", אמר למקורביו במעין לעג עצמי זבולון אורלב, שהיה לכל הדעות יו"ר מצטיין בוועדת החינוך רק לפני קדנציה אחת.

התפקידים היוקרתיים היחידים שהמפד"ל יכולה להציע כיום לבכיריה היקרים, הם חברות בוועדת החוץ והביטחון, או תפקיד יו"ר הסיעה, על חשבון ניסן סלומיינסקי. וכאן טמון הפח: שניהם, איתם ואורלב, אמנם רוצים את החברות בוועדת החוץ והביטחון, אך כל אחד מהם מתנגד בתוקף שהשני יהיה יו"ר הסיעה. אצל כל אחד מהם השני יקבל את התפקיד "על גופתו". והסיבה ברורה: ליו"ר הסיעה יש עוצמה לא רגילה. הוא קובע את סדר היום של הפעילות המפלגתית בכנסת. הוא הדובר שלה בתקשורת. כל אחד מבין שראשות הסיעה היא נקודת זינוק מעולה לראשות המפלגה בהתמודדות הפנימית הבאה. לכן אין פלא שגם אורלב וגם איתם מוכנים לשלוח את יריבם לוועדת החוץ והביטחון, שיתענג על הדו"חות הביטחוניים של בכירי אמ"ן ויציק בשאלות נוקבות לשר-הביטחון ולרמטכ"ל, ובלבד שישאיר לעצמו את ראשות הסיעה. אין פלא שכל אחד מהם מטרפד את המהלך לחברו.

במפלגה מתוקנת, היו שני הניצים נסגרים בחדר אחד, עם גורם שלישי נייטרלי, דנים ומתווכחים עד שהיה יוצא עשן לבן, והבעיה היתה נפתרת. לא במפד"ל. הסיכוי שעוזי לנדאו ואבו-מאזן ייצאו ביחד לשתות בירה בפאב, גדול מהסיכוי שאיתם ואורלב יישבו ליד שולחן אחד. בלית ברירה, המתווכים מכתתים רגליהם. 17 פעם התרוצץ בשבוע שעבר ח"כ ניסן סלומיינסקי בין החדרים של איתם ואורלב בניסיון לגבש פשרה, שלא נמצאה. איתם, יו"ר המפלגה, בעד הקפאת המצב עד אחרי המיפקד במפלגה. אורלב מתנגד: "במקרה כזה, אני היחיד שנשאר בלי שום תואר רשמי, אחרי שאני כבר לא שר".

השבוע לא ניתן היה לסכם דבר עם איתם, שהיה בנסיעה פרטית לניו-יורק, והדבר עורר התמרמרות רבה במפד"ל. ועד שלא נמצא סידור פנימי הולם ומוסכם, הסיעה משותקת.

הדילמה של ניסן

מי שיכול להכריע הוא יו"ר הסיעה הנוכחי, ניסן סלומיינסקי, לשון המאזניים (שוב) בין שני הצדדים. אם יתמוך באורלב, כשם שתמך בו בוויכוח על הפרישה מהממשלה, יהיה רוב לקבוצה של אורלב-יהלום-גילה-ניסן, אורלב יהיה יו"ר הסיעה, ושוב ימצאו עצמם איתם והרב לוי מבודדים, וסכנת פירוק הסיעה תגבר. אם יתמוך באיתם, ייווצר תיקו שיקפיא את המצב, כמו שאיתם דורש, וסכנת הפילוג שוב תגבר. ההחלטה כיום רק בידיו. מעטים האישים הפוליטיים שהגיעו למצב שבו הסיעה כולה תפעל על פי החלטתם.

אבל ניסן מתמהמה בהחלטתו ופוסח על שתי הסעיפים. "אני לא רוצה לבצע מהלכים בכפייה", הוא מסביר, "המטרה שלי להגיע להבנה בין כל הצדדים". הוא מודע היטב לכך שכל החלטה שיקבל עלולה להביא לפילוג המפד"ל.

סלומיינסקי מהסס, וסופג על כך ביקורת נוקבת. "ניסן הוא יו"ר חלש", אומר בכיר במפד"ל, בעבר אחד המקורבים לסלומיינסקי, "נכון שהוא רץ מאחד לשני. הוא איש חרוץ, אבל בפועל הסיעה לא מתפקדת. דובר על כך שששת הח"כים יישבו יחדיו, לבדם, בניסיון לפתור את המשבר. גם זה לא נעשה, כי יו"ר הסיעה לא מסוגל לנקוט בצעד כזה".

סלומיינסקי מאשים את אורלב ואיתם גם יחד במצב אליו נקלעה המפלגה. "כל הזמן טענתי שהוויכוח איננו אידיאולוגי אלא אישי. הרי כל המפד"ל היתה נגד ההתנתקות. כל הוויכוח היה טקטי, מתי הזמן המתאים לפרוש, והוויכוח הטקטי הזה הפך למלחמת עולם. זה מוכיח שהוויכוח הוא אישי על מנהיגות. אם הוויכוח היה אידיאולוגי, הוא היה צריך להסתיים ברגע שהסיעה כולה פרשה מהקואליציה. עובדה שזה לא קרה".

הפוך על הפוך
ברקע נמצאת גם ההצבעה בנושא התקציב. המפד"ל, נכון ליום שני, אמורה היתה להצביע בעדו בעקבות התחייבויות כספיות שקיבלה מלשכת שרון. אולם גם כאן שום דבר לא ודאי עד שהוא מתרחש. כולם מסכימים שאם ניתן יהיה להפיל את הממשלה בהצבעה על התקציב, המפד"ל לא תהסס. אפילו זבולון אורלב אמר לי השבוע: "ברור שאם תהיה אפשרות להפיל את הממשלה על נושא התקציב, נעשה זאת. אם בקולנו נוכל להפיל את הממשלה, הממשלה תיפול". אבל הוא מיד מוסיף: "הרוב החליט, כי הנחת היסוד היא שבנושא התקציב הממשלה לא תיפול".

ומה אם התקציב יעבור בכל מקרה, גם ללא עזרת המפד"ל? "במקרה כזה, אין סיבה שנהיה פראיירים", אומר אורלב, "אם נקבל תשובות חיוביות בנושא התקציב, נתמוך בו".
גם סלומיינסקי לא מאמין ביכולת להפיל את הממשלה באמצעות התקציב. גם יח"ד וגם העבודה הודיעו, כי במקרה ששרון יהפוך את ההצבעה על התקציב לאי-אמון, הן תתמוכנה בממשלה כדי שלא לפגוע בנסיגה המתוכננת מהרצועה. במקרה כזה הצבעת המפד"ל לא תעלה ולא תוריד. "אדרבא", הוא אומר, "במסגרת ההפוך על הפוך על הפוך, אולי דווקא הצבעה בעד התקציב תקרב את קץ הממשלה, כיוון שאז שינוי תפרוש מהקואליציה בגלל הכספים לחרדים".

הגישה הזאת מרגיזה את הרב לוי: "אני עוד לא השתכנעתי שהמפד"ל באמת נמצאת באופוזיציה", הוא אומר, "צריכים להפסיק את החשבונות הללו של 'עוד 15 מיליון למוסדות', ולעשות הכל להפיל את הממשלה. אם נתמוך בתקציב, הציבור יפגע בנו. המסרים שאנו מעבירים בנושא התקציב ידידותיים מדי כלפי הממשלה. המפד"ל פרשה רק לפני שבועיים מהממשלה, וכבר אנחנו מסייעים לשרון להעביר את התקציב? הציבור שלנו לא מבין את התרגילים האלה, ובסוף הוא ימאס בנו. בסופו של דבר נצטייר כרודפי כסף בלבד, ונאבד את כל העולמות".

הרב לוי מלגלג על הטיעון, שהמפד"ל יכולה לתמוך בתקציב כי ההתנתקות לא מופיעה בו, למרות ששרון מביא תקציב מיוחד לנושא ההתנתקות. "כולם נופלים בפח של שרון, שחילק את התקציב לשני חלקים. בחלק אחד תומכים הימין, ובחלק אחר השמאל. כולם מבינים את הבלוף הזה. בפועל זה הרי אותו תקציב, מאותה קופת מדינה, עם אותו גירעון".

אבל אפילו הרב לוי, מסתבר, יהיה נכון לתמוך בתקציב אם תיפתר מחלוקת אחת: הנושא של דו"ח דברת. הדו"ח הזה, להזכיר, קובע כי בתי ספר בהם לומדים פחות מ-250 תלמידים, ייסגרו. מחצית מבתי-הספר הללו הם בתי-ספר דתיים, בהם מספר התלמידים קטן יותר בגלל ההפרדה בין בנים לבנות. הדו"ח גם מדבר על ביטול עצמאות המינהל לחינוך דתי, ועל סגירת מכללות להכשרת מורים בישיבות ההסדר. מורה יוכל לקבל תעודת הוראה רק דרך לימודים באוניברסיטה. "כאן לא מדובר על כסף", מסביר הרב לוי, "מדובר בנושא מהותי אמיתי, והוא עתידו של החינוך הדתי-לאומי. אם נקבל התחייבות בכתב, לא סתמית אלא מפורשת, כולל הקמת מנגנון שיבטיח שדו"ח דברת לא יפגע בחינוך הממלכתי-דתי, אז אהיה מוכן לתמוך בתקציב, כי הצלת החינוך הדתי היא משימה חשובה בעיני".

מפלגה חדשה אינה אופציה

האם האופציה של מפלגה ימנית חדשה של פורשי המפד"ל ריאלית כרגע? בשיחות סגורות כולם, כולל איתם והרב לוי, מודים שהדבר לפי שעה איננו מעשי. אף אחד מתקומה-מולדת לא יפנה את מקומו לפורשי המפד"ל, ואיש לא מתכוון למנות את איתם כמנהיג המפלגה הזו. ואיתם, דומה שהוא עצמו יודה בכך, לא יפרוש מראשות המפד"ל כדי להיות סגנו של בני אלון או של צבי הנדל. פרישת המפד"ל מהקואליציה הורידה מעל הפרק את כל ההכנות להקמת מפלגה דתית ימנית חדשה, שאיתם עם רבנים מיש"ע - הרב אליקים לבנון, הרב משה הגר, הרב שלמה אבינר - ניסו להקים, כבסיס לאיחוד פרלמנטרי של כל הפלגים הלאומיים בכנסת. כשמדברים עם מקורבי איתם שומעים על כוונות ותוכניות להיות אלטרנטיבה גדולה לליכוד, כולל מגעים עם חלק ממורדי הליכוד. בפועל, נראה שמדובר בעוד הרפתקה פוליטית שנקברה בטרם נולדה. זאת למרות שמקורבי איתם ממשיכים לספר על "הבנה ורצון מצד האיחוד-הלאומי ללכת עם יוצאי המפד"ל ביחד, בבחירות הבאות לכנסת".

אורלב מתקשה שלא ללגלג על איתם: "הוא מנהל רומן עם כולם, ובינתיים אין לו אף אופציה". לשאלה אם יוכל להמשיך ולעבוד עם איתם באותה מפלגה אומר אורלב: "אם איתם יקבל את ההכרעות הדמוקרטיות של המפלגה, אין לי בעיה. אין לי בעיה לעבוד עם אנשים שאני חולק על דעתם. העיקר הוא כיבוד ההכרעות של הרוב".

מיפקד בכאילו

נושא נוסף שהיה אמור לאחד את המפד"ל, אך בפועל מחזק את המחלוקת בתוכה, הוא המיפקד. בעוד שלושה חודשים עתידים להתקיים בחירות פנימיות למרכז החדש של המפד"ל, אם פרק הזמן לא יוארך. כרגע כולם עסוקים בהתפקדות, מקימים מטות, נפגשים עם חברי מפלגה, דואגים לרישום חברים חדשים. לרב לוי ביקורת נוקבת גם בנושא זה: "המיפקד כרגע הוא טעות. הוא נתפר כ'מיפקד משמר' של הגוורדיה הוותיקה. ההחלטה על כך התקבלה בחטף. איתם ואני ביקשנו להוסיף 500 מקומות לצעירים - דחו את הבקשה. אין אפשרות אמיתית לצרף חוגים צעירים. בעיר כמו נתניה ישנם 30 צירים, כאשר 27 מהם כבר ידועים מראש. צעירים הרי לא בנויים לעריכת 'דילים' כמו העסקנים הוותיקים. הדרישה שלי להציב קלפיות בישיבות, בישיבות ההסדר ובאולפנות, כדי לעודד את הדור הצעיר להצטרף ולהצביע, נדחתה. אמרו שהם כבר יגיעו לקלפיות. איך הם יגיעו? בפועל, הם לא יצביעו, ואנחנו איבדנו את הצעירים הללו. כל העניינים במרכז הראו שאין רצון אמיתי לפתוח שורות לאנשים חדשים".
בדיון במרכז על המיפקד, כשהרב לוי הבין לאן נושבות הרוחות, כבר לא עמד לו כוחו להישאר ולחזות בתרגילים הללו, והוא פשוט קם ויצא.

מי שיושב בשקט בכל התקופה הזו, אורב לשעת כושר, הוא ח"כ שאול יהלום. יהלום רשמית חבר אמנם בברית עם אורלב, אבל דווקא בחוגי אורלב מזהים את התחזקותו של יהלום במרכז המפלגה על חשבון אורלב. שר הרווחה לשעבר לא תמיד "חילק ג'ובים", כלשונה של לימור לבנת בנאום בפני מרכז מפלגה אחרת. וישנם לא מעט חברים במפד"ל שלא ישכחו לו זאת. יהלום לעומת זאת, ידע בכל תפקיד שמילא לנצל את מעמדו לצורך עזרה לחברים, ואפילו בלי לעבור על החוק כמו שרים ממפלגות אחרות. במפד"ל זוכרים איך הרב לוי הפסיד את הנהגת המפלגה כאשר השאיר דירקטוריונים לא מאוישים, כשכיהן כשר התחבורה. במצב הכוחות הנוכחי, לא מן הנמנע שיהלום עוד יפתיע ויחלוף על פני אורלב בדרכו לצמרת.