חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 121ראשיהפצה

מתים מפחד - תרבות ופנאי (סרט)

סרט האימה החרדי הראשון 'זעקת הנפטר' עשוי במקצועיות ומומלץ לצפייה, בתנאי שאתם מעל 14 ונרדמים בקלות
09/12/04, 00:00
אמציה האיתן

ברגע הראשון חשבתי שזה עוד אחד מאותם פרוספקטים המגיעים אלינו באלפיהם. "בכי היתומים", "תפילת האלמנה" וכדומה. חיפשתי את מספר החשבון להפקדה של התרומה, ואז הכתה בי ההבנה – "זעקת הנפטר"?? בדרך כלל מי שזועק הוא זה שנשאר איתנו, ולא הנפטר. כבר אז הבנתי שהסרט הזה הוא לא עוד אחד מאותם רבים היוצאים לשוק. ואכן – היסטוריה של ממש – סרט אימה חרדי, ראשון מסוגו.

אם כבר חשבתם שראיתם הכל אז יש לכם טעות חמורה. ניסים ורטה לא מסתפק בקומדיות ובדרמות המשפחתיות שבהם השתתף עד עתה, אלא מחליט לשבור את הכלים. ואכן לא רק הכלים נשברים כאן אלא גם הכללים, כמו הכלל הבסיסי שמי שמת - נקבר ונחתם, עד להודעה חדשה, או יותר נכון – עד לתחיית המתים.

עוד חידוש מפתיע, ממוסגר ומודפס על גבי אריזת הסרט – "מומלץ מגיל 14". אל חשש, אין כאן שום בעיות צניעות למיניהם, וכמסורת הסרטים בעולם החרדי אפילו דמות אישה לא תמצאו. אלא שסגנונו של הסרט הלקוח מסרטי האימה אינו מתאים לילדים קטנים, ובמיוחד לא בשעות שלפני השינה.
הרעיון העומד בבסיס התסריט הוא אחד המבריקים שראיתי, אך למען ההגינות יש לציין שהוא מבוסס על רעיון דומה שהוצג באחד מסרטי הקולנוע הידועים בעולם הרחב (לא אגלה את שמו של הסרט כדי שלא לקלקל לכם את חווית הצפייה). ורטה לקח את הרעיון ועשה לו גיור לחומרה. הוא הכניס בתסריט את המסורות היהודיות על נשמות הנפטרים ועל דיני סליחה ומחילה, והפך את הגיבור ללומד בכולל.
מטעמי סודיות לא אוכל להרחיב יותר מדי על העלילה, רק אוכל להסכים למה שנכתב על האריזה – "בסרט הזה תצפו פעמיים, בכל פעם תראו סיפור אחר". ואם על הסיפור לא אוכל להרחיב, אז לפחות
על הצוות:
ניסים ורטה, מוותיקי המדור הזה, כתב את התסריט, אך בעיקר משחק את דמות הגיבור. על כשרון המשחק של ורטה כבר כתבתי יותר מדי, ונראה שלא אגזים אם אומר שהוא יכול להתחרות במיטב שחקני ישראל – לא רק החרדים.

עבודת הבימוי של אריאל כהן נעשתה במקצועיות ראויה לשבח ולפי כל הכללים, ואולי כאן גם המקום לשפר – לא לחשוש לשבור את הכללים. אם כבר הלכתם על מקורי – תלכו עד הסוף – זוויות צילום מיוחדות, כיוונים מקוריים ואפילו צילומי כתף תזזיתיים לא היו מזיקים.

אי אפשר לחתום מבלי מילה על העריכה של מיודענו שאול חיון. בכלל יש כאן תופעת טבע של אנשים שלא השקיעו שנים בלימודי קולנוע מסודרים אבל הצליחו, תוך כדי עבודה ותרגול, להגיע להישגים שאפשר רק להתקנא בהם. חיון משתמש בכלי העריכה בצורה מושכלת ומעניינת, ויחד עם המוסיקה המקורית של יהודה קונסמן, הם יוצרים את המתח, המחזיק את הצופה, עד לסופו המפתיע של הסרט.
בקיצור, אם החיים שלכם רגועים מדי, ללא הפתעות ופחדים, ובא לכם לשנות אוירה לשעה קלה – הנה לכם הפיתרון – "זעקת הנפטר".

לדיווח על סרטים חדשים הראויים להיכנס למדור, או סתם הערות מחכימות: amatsya@zahav.net.il