בשבע 121: ותודה לטומי

חסד עשתה עימנו 'שינוי' שפרשה, אך גם ישיבתה בממשלה הוכיחה שסדר היום החילוני אינו אלא אשליה

אמונה אלון , כ"ו בכסלו תשס"ה

מה שהכי ריגש את השר לשעבר יוסף לפיד בשבוע האחרון היתה, לדבריו, פרידתו מנשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק. ראש מערכת המשפט הישראלית חיבק ונישק את שונא החרדים, אמר לו כמה הוא מצטער על פיטוריו, והצהיר שהיחסים בין בית המשפט העליון ובין משרד המשפטים מעולם לא היו כל-כך טובים כבימי ישיבת לפיד על כס השר.

גם אותנו צריך המעמד הזה לרגש מאוד, ואפילו לשמח. פרידתם העצובה של ברק ולפיד זה מזה היא שלב חשוב בפרידתה של האליטה החילונית בישראל מן האשליה, שהלכה ותפחה בקרבה בשנתיים האחרונות, כאילו יש בכוחה של "שינוי" לחולל במדינה שינוי של ממש. כאילו אם טומי לפיד, בית המשפט העליון ויתר הכוחות ה"שפויים" רק ישלבו ידיים כי אז יוכלו, לאט אך בהתמדה, להפוך את ישראל למדינה החילונית, המודרנית וה"נורמאלית" שלדעתם מגיע לה להיות.

השאיפה להיות "נורמאלים" היא שמצמיחה באנשי "שינוי", ובגורמים הרואים עצמם כשותפים טבעיים שלה, הן את שנאת החרדים והן את התמיכה הנלהבת בתוכנית ההתנתקות של שרון. יוסף לפיד אינו אלא ממשיך דרכם הרעיונית של רבים מבני עמנו בכל דור ודור, שהאמינו – כי רצו להאמין – שאם רק ייפטרו מן הסממנים המבדילים אותם מבני העמים ה"נאורים" יקבלו אותם הללו אל קרבם באהבה גמורה. לא כל ההמונים שהצביעו בעדו בבחירות האחרונות מתעבים חרדים. דומה שרבים מהם פשוט הלכו שבי אחר הבטחותיו לספק להם "נורמאליות": בלי יהדות חרדית "גלותית" שסממניה הם, כביכול, שהשניאו אותנו על הגויים מאז ומתמיד, ובלי "הכיבוש" שבגללו, כביכול, ממשיך העולם לשנוא אותנו עד היום.

הרושם הוא כי תגובתו המוגזמת של לפיד על הקצבת 290 מיליון שקלים לילדים חרדים, בתוספת אמירתו המכוערת על ה"קניידלך לרבנים", סייעו לחלקם הגדול להחליט סופית כי בבחירות הבאות יצביעו בעד מפלגה אחרת. צריך להודות לאיש היהיר הזה על שכרה לעצמו בור פוליטי כה מוצלח ושחרר את המדינה באופן כה אלגנטי מן המהפכה החילונית שלו, ובמבט לאחור צריך להודות לו אף על עצם הקמתה של "שינוי": עד להקמתה היו אדמו"רי ה"נורמאליות-בכל-מחיר" יכולים לטעון כי חסידיהם הם רוב האוכלוסייה הישראלית, וכי מיעוט של "חשמונאים" קיצוניים הוא הכופה על הרוב השפוי הזה יהדות שפג תוקפה. והנה התברר כבר בבחירות 2003 כי כל האליטה החילונית האשכנזית ה"נאורה" אינה אלא סקטור נרדף הזקוק למפלגה שתגן על זכויותיו, וכי הוא אינו שווה אלא 15 מנדטים. שזה הרבה, אבל לא רוב. מספר המנדטים הדתיים בכנסת הזאת גדול כמעט פי שניים.
קרוב לוודאי שלפיד ימתין עתה מעט, כדי לתת לשרון שהות להתעשת ולהחזירו אל החיבוק הנכסף עם הנשיא ברק. אם יושאר באופוזיציה אפשר לצפות שהוא ישתמש בכישוריו המשפטיים בעיקר כדי להעלות אל סדר היום העיתונאי את התסבוכות המשפטיות של משפחת שרון, ומתנגדי ה"התנתקות" למיניה ימצאו את עצמם מודים לו פעם נוספת. ה"לפיד לחילונים" הולך כנראה ודועך, אבל אולי בחנוכה הזה עוד נדליק בלהבתו כמה נרות.
test770