חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 122ראשיהפצה

גם למתנחלים יש זכויות אדם - בגליון השבוע

קבוצת מומחים ומשפטנים שהחלה לפעוללאחרונה תוקפת את תוכנית ההתנתקות בכלים משפטיים.
15/12/04, 00:00
עדי גרסיאל

מתנדבי הפורום המשפטי למען ארץ ישראל טוענים שעקירת תושבים מבתים היא הפרה של חוק יסוד "כבוד האדם וחרותו" , וגם חושפים את התרגילים שעושה המדינה כדי להשתמט מתשלום פיצוי הוגן. בוועדת החוקה של הכנסת מקשיבים להם בענין רב.

עורך דין הוא ככל הנראה המקצוע שתדמיתו הציבורית נמוכה ביותר – אם נתעלם לרגע מפוליטיקאים ועיתונאים. בשלל בדיחות עממיות הם מוצגים כתאבי בצע ו/או חסרי ערכים ו/או נטולי מוסר. זו כמובן הגזמה לא קטנה, אך היא נסמכת על גרעין של אמת – בסופו של דבר המשפטן ייצג את מי ששכר אותו, מבלי להידרש לשאלה האם הצדק עימו. את המשימה הזו הוא משאיר לבית המשפט.

לכן יש בהחלט אלמנט של הפתעה בעובדה שיותר מ-70 עורכי דין התאגדו, ללא תשלום, למען מטרה ציבורית חשובה – מאבק בתוכנית ההתנתקות.

נחי אייל, מזכ"ל תקומה, הוא יוזם הקבוצה, המכונה ´הפורום המשפטי למען ארץ ישראל´.
אייל: "המאבק שלנו בתוכנית העקירה מתבצע בכמה גזרות. במישור הפוליטי יש לחץ בלתי פוסק על הח"כים. גם במישור הציבורי הפעילות חזקה: הפגנות, שרשראות, מסעות מכוניות וכולי.
הבעיה היא ששאר הגזרות מוזנחות: התקשורת, התרבות והמשפט עדיין נתונות לשליטה מוחלטת של תומכי ההתנתקות".

כדי לטפל בתחום המשפטי גויסו בחודשים האחרונים, באמצעות מודעות בעיתונים, עורכי דין ומומחים בתחומים רלוונטיים (פסיכולוגים, שמאים, אנשי אקדמיה ועוד. על כך בהמשך). הגרעין הראשוני הורכב מאנשי משפט בעלי שם: פרופ´ אליאב שוחטמן, עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, עו"ד ד"ר חיים משגב ועו"ד יורם שפטל. במהרה הצטרפו עורכי דין ואנשי מקצוע נוספים.

הרשימה מתארכת

אייל: "כרגע יש לנו רשימה של כ-70 עורכי דין שנרתמו לנושא. עשינו חלוקת עבודה. יש עורכי דין שמופיעים בוועדות הכנסת; כאלה שמכינים חוות דעת, משפטנים במטפלים בתחום הפלילי; שמאים שמטפלים בנושא הפיצויים ואנשי ביטחון שמעלים את הסיכונים של התוכנית; פסיכולוגים שחקרו את ההשפעות הנפשיות הקשות על מפוני סיני, והם מסייעים לשכנע את חברי הכנסת לתת פתרון לנושא בחוק".
אבל את המרכיב העיקרי של המאבק המשפטי אייל רואה כרגע בהתנגדות לעצם החוק בוועדת החוקה. מוביל אותו עו"ד יוסי פוקס. עו"ד יצחק מירון מנהל את הצוות האסטרטגי.

אייל מדגיש כי הפעילות אמנם נעזרת בשירותי המשרד של תקומה ונעזרת בח"כ צבי הנדל כמתאם בכנסת, אולם אינה מזוהה עם המפלגה, ואנשי המקצוע בפורום חברים במפלגות שונות, ויש מהם שאינם מזוהים פוליטית כלל.

האם הכנסת עורכי הדין למאבק לא מעידה על כך שבעצם הקרב הוכרע ועכשיו נותר רק להתמקח על הפיצויים?
אייל: "היעד המרכזי שלנו הוא ביטול החוק. זה כרגע לא קל להשגה, כיוון שבכנסת יש כיום רוב התומך בחוק ההתנתקות. גם פנייה לבג"ץ כדי לפסול את החוק - לאחר שיתקבל בקריאה שלישית - נראית כבעלת סיכוי נמוך, בגלל אופיים של שופטי בית המשפט העליון. אנחנו לא מוותרים על החלק הזה של המאבק, אבל לא בונים עליו יותר מדי.

"המטרה השנייה שלנו היא משיכת ועיכוב החוק. כמה שיהיו יותר דיונים בוועדות, כך יש סיכוי שהקונסטלציה הפוליטית תשתנה והתוכנית תיפול ממילא.
"בנוסף, אנחנו לא רוצים שתושבי גוש קטיף וצפון השומרון ייכנסו ללחץ ויתחילו להתרוצץ בין משרדי עורכי דין בניסיון להציל את מה שניתן. אם, לעומת זאת, הם יידעו שאנחנו עושים את המקסימום כדי שהחוק, אם חלילה יעבור, ייתן מענה למגוון הכי רחב של בעיות, הם יוכלו להקדיש את רוב מרצם למאבק, ולא לפיצוי".

אייל מודה שהמצב הנוכחי אינו אידאלי: "אני מניח שהכי טוב היה אם היו לנו כמה מיליונים ויכולנו לשכור את שירותיו של מישהו כמו אלן דרשוויץ´, עורך הדין האמריקני שמתמחה בניהול מאבקים. הוא היה רותם את כל הצוות שלו לנושא. ושלא תבין אותי לא נכון: עורכי הדין שלנו עושים עבודה נפלאה. עו"ד מירון שיש לו משרד גדול, משקיע מעל ומעבר. כך גם פוקס ווייזר ואחרים. אבל זה עדיין פחות טוב ממשרד שלם שמטפל רק בתיק הזה".

מתחילים לראות תוצאות

עורך הדין עמנואל וייזר, בעל משרד העוסק בתחומי מקרקעין ומשפט מינהלי, משמש כמתאם מול ועדת החוקה. תפקידו הוא לאסוף ולעבד חומר מאנשי המקצוע בתחומי מדעי המדינה, פסיכולוגיה ועוד, וכן לדאוג להביא אותו לידיעת הח"כים בוועדה ולדאוג שהם יגיעו אליה. וייזר מוסיף היבט נוסף למטרות הפורום: גיבוי משפטי לכל הפעולות שנעשות בשטח כנגד הפינוי.
וייזר, בן 45, נשוי ואב לשתיים, יליד ותושב תל-אביב ("התנחלות סומל", הוא מזכיר, על שם הכפר הערבי ששכן באזור רחוב אבן-גבירול) גם פעיל בעמותות הפועלות למען איכות הסביבה.

איך זה מתחבר?
"במישור האישי כשאני מאמין בדברים, אני הולך איתם. למדינת ישראל צריכים להיות נושאים חשובים שאינם רק חוץ וביטחון. גם איכות השלטון והסביבה חשובים. אני פעיל בנושאי ארץ ישראל. פנו אלי וביקשו שאצטרף לפורום ושמחתי לסייע".
יש כבר שכר לעמלכם?
"בהחלט. כבר עכשיו ברור שהחוק דורש שינוי. הרי ראש הממשלה שם את התוכנית על השולחן ואמר ´כזה ראה וקדש´. זה חוק דרקוני שלא ראוי בכלל למדינה דמוקרטית. מסתבר שגם ח"כים כמו אברהם הירשזון (יו"ר ועדת הכספים) ומיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה), שתומכים בהתנתקות, מודעים לכם שהחוק חייב לעבור שינויים דרסטיים. זה כבר הישג. כמובן שהמטרה הראשית שלנו היא להסיר את הנושא מסדר היום, אך פה מדובר במאבק בכמה מישורים, ולא רק בדרך משפטית".

וייזר מבקש להדגיש כי תושבי הגוש צריכים לדעת שהם לא לבד. "יש מי שלוקח אותם בחשבון ודואג לאינטרסים שלהם גם אם התוכנית חלילה תתבצע. לא כדאי לרוץ עכשיו לעורכי דין פרטיים".
וייזר היה שמח אם יצטרפו עורכי דין נוספים לפורום על מנת להקל על העומס. "אני מקדיש לנושא לפחות יום בשבוע, שבו אני נמצא בדיוני ועדות הכנסת. בנוסף אני צריך גם להכין חומר ולהיפגש עם עורכי דין ואנשי מקצוע מהפורום, מה שגוזל ממני עוד זמן יקר".


אפילו בשיא מודה

עו"ד יצחק מירון, בעל משרד ותיק העוסק בתחום האזרחי והמסחרי, מטפל בהיבטים הכספיים של ההתנתקות שיידונו בוועדת הכספים. מירון, שאנשים שמכירים אותו מעידים כי ´נשאב´ לנושא, תיאר בראיון לעיתון זה לפני כחודש את הכשלים הרבים במנגנון הפיצוי המוצע בחוק ´פינוי-פיצוי´. בין הבעיות שמנה: שלילת הפיצויים מנזקים עקיפים כמו אובדן הכנסות, עוגמת נפש וטיפול פסיכולוגי; ערך הבתים נקבע מלכתחילה כנמוך במיוחד; הפיצויים על בתים מעל 160 מ"ר יהיו חלקיים ועוד. לפני כשבוע הודה אפילו ראש מינהלת ההתנתקות, יונתן בשיא, בשיחה עם תעשיינים, כי הפיצויים המוצעים לתושבי גוש קטיף וצפון השומרון נמוכים ואינם מאפשרים להם לחזור לרמת חייהם הקודמת.


עו"ד יוסי פוקס, בן 33 נשוי לרחלי ואב לשלושה, תושב גוש עציון, בוגר אוניברסיטת בר אילן, עוסק בתחומים משפטיים שונים. אך בשנתיים האחרונות מקדיש חלק ניכר מזמנו למאבק למען ארץ ישראל. בין השאר הגיש עתירה לבג"ץ כנגד הסכמי ז´נבה בנימוק שמי שמנהל משא ומתן על אזורים ריבוניים, ואינו חלק ממשלה נבחרת, עובר על חוק העונשין. בעקבות העתירה, אומר פוקס, הפכו ´הסכמי ז´נבה´ ל´הבנות ז´נבה´. פוקס גם הגיש עתירה נגד פיטורי השרים בני אלון ואביגדור ליברמן. פוקס הוא חבר מרכז הליכוד.
לפני שלוש שנים סייע פוקס לאפי איתם בתחילת דרכו הפוליטית ומשם התחבר למועצת יש"ע וסייע להם בנושאים שונים. פוקס, יליד ארה"ב, גם עסק בהסברה מול גורמים מחו"ל.

"נחי אייל פנה אלי", מספר פוקס, "וביקש ממני להצטרף לפורום של משפטנים לאומיים. בפגישה הראשונית נכחו כמה עשרות משפטנים, ואחר כך חבר הביא חבר".

פגיעה בזכויות יסוד

אתם מאמינים שיש סיכוי למאבק?
"מדובר כאן בפגיעה בזכויות יסוד של אזרחים הנוגדת את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. אפילו המדינה מבינה שהמהלך הוא מורכב ודורש ירידה לפרטים על מנת שהם יצליחו במשימה, מבחינתם. אני מאמין שאם לא נירדם בשמירה ונעקוב בקפדנות אחרי הטיפול בוועדות הכנסת, שנועדו להביא את החוק לקריאה שנייה ושלישית, ניתן להאט ואפילו לעצור את התהליך".

פוקס: "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו נחקק בשנת 92´. פינוי ההתיישבות בימית נעשה במסגרת החלטת ממשלה ולא היה צורך בחוק של הכנסת לשם כך. כיום, בגלל חוק היסוד יש צורך בחוק מיוחד של הכנסת. סעיף 8 בחוק היסוד אומר שניתן לפגוע בזכויות הקניין ובלבד שהתכלית תהיה ראויה, שהדבר הולם את ערכי המדינה כמדינה יהודית ושהפגיעה אינה חסרת פרופורציה (עיקרון המידתיות). אנחנו סבורים שחוק ההתנתקות לא עונה על הדרישות הללו: אין תכלית, כי המהלך אינו כרוך בהסכם ומהווה למעשה ניצחון לטרור. עקירת יהודים מביתם והוצאת מתים מקברם בוודאי אינן הולמות את ערכי המדינה. בנוסף, הפגיעה אינה מידתית".

פוקס: "עד כה, למרות שהיו כמה ישיבות בוועדת החוקה של הכנסת, הם לא מצליחים להתקדם לדיון בסעיפי החוק, בגלל הבעייתיות שהצבענו עליה. (ראו מסגרת). חשוב להבין שהרציונל של החוק הוא חלק מהותי ממנו. אם יוזמי החוק לא מסוגלים להסביר את תכליתו הוא נופל מאליו, כי הוא, כחוק רגיל, לא יכול לגבור על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. אפילו יו"ר הוועדה אמר שאולי כדאי לקחת פסק זמן לאור הסוגיות המורכבות שעולות, על מנת לקבל תשובות משכנעות יותר ממשרד המשפטים.

"לפני כמה שבועות ניסו להעביר בוועדת הכספים של הכנסת את תשלום המקדמות למי שרוצה להתפנות מרצון. הניסיונות הללו סוכלו. אסור לזלזל בכוח של ועדות הכנסת. הן לא בכיסו של ראש הממשלה. כדי להעביר את החוק בקריאה שנייה ושלישית יש צורך לאשר את החוק בוועדות בהצבעה.
פוקס מפרגן ליו"ר ועדת החוקה, מיכאל איתן, "שמאפשר לנו להשתתף בישיבות הוועדה ולהביע את עמדתנו, למרות שהוא עצמו תומך בתוכנית ההתנתקות".
כמה זמן אתה משקיע בנושא?
"לאור לוח הזמנים הבלתי אפשרי שהכתיב ראש הממשלה, אני נאלץ להקדיש כ-50 אחוז מזמני למאבק. אבל אין ברירה, הרי לא תהיה לנו הזדמנות נוספת".

העובדה שאתה תושב גוש עציון, מתנחל בעצמך, משפיעה על מסירותך לעניין?
"גם אם הייתי תושב תל אביב, הייתי פועל באותו אופן, כי מדובר בפגיעה בזכויות יסוד של אנשים. אני מאמין שגם אם הייתי בעל השקפת עולם אחרת, לא הייתי יכול להתעלם מפגיעה כזו".
אז איך הם עובדים בפועל? פוקס מביא כדוגמה הפצת מסמך קצר שבו פורטו כל השאלות הנוגעות לחוק ההתנתקות, שלא ניתנו עליהן תשובות בדיוני הוועדות. "הכנת נייר כזה גוזלת יום עבודה", הוא מעיד. "אחר כך היינו צריכים להפיץ אותו לחברי הכנסת, שגם זה לוקח זמן. כאן אני רוצה לומר מלה טובה על אורית סטרוק, מהיישוב היהודי בחברון, שמסייעת לנו בלוגיסטיקה בתוך הכנסת. היא יודעת איפה נמצא כל ח"כ בכל רגע נתון. היא יודעת, למשל, שח"כ פלוני נמצא כרגע במליאה והיא תשיג את העוזר שלו כדי שיחתים אותו על המסמך, ואילו ח"כ אלמוני צריך לחזור בעוד יומיים מחו"ל. היא המוציאה לפועל שלנו".

המייסדים מתגייסים

אהרון מלצר, עורך דין ותיק בתחום האזרחי ("כבר 50 שנה"), קצת חריג בנוף הפעילים בפורום, שיותר ממחציתם חובשי כיפות. מלצר, כבר כמה שנים בפנסיה, חתום על אמנת הליכוד (משנת 73´) ועומד בראש הפורום לשמירת ערכי הליכוד ו´המייסדים´. "אני מנסה כמיטב יכולתי לבלום את תוכניות הנסיגה למיניהן. מגיל צעיר אני לוחם למען המדינה ונאבק בכל ניסיון פגיעה בה". מלצר פועל לא מעט בזירה הפנים-ליכודית ומופיע לעתים קרובות בבית הדין של התנועה בניסיון לסכל את התוכניות של שרון ובניו. אך לאור ההפסד הצורב במרכז הליכוד הוא "מאוכזב מבית הדין של התנועה שהופך יותר ויותר חד-צדדי". בנוסף הוא פועל למען שינויים שונים בחוקת הליכוד שימנעו, בין השאר, מניפולציות בסגנון של התפקדויות המוניות. כחבר במייסדים התחבר מלצר באופן טבעי לפורום המשפטי: "היה מקום לפעילות למען ארץ ישראל, אז הצטרפתי".

ובינתיים, מחוץ לאולם

התחום המשפטי, מסכימים הכל, הוא רק זרוע אחת של המאבק. נחי אייל כבר שוקד על רעיונות לפעילות במגזרים נוספים: "כדי לטפל בפן התקשורתי קיימנו מפגשים תחת חסותה של מכללת אריאל. עלו כמה רעיונות טובים שנפלו בגלל מגבלות תקציב. בניגוד לפן המשפטי, שבו עורכי הדין שיתפו ביניהם פעולה – דבר נדיר לכשעצמו – בתחום התקשורתי זה עוד יותר קשה. לא הצלחנו להביא את עורכי ´הצופה´, ´בשבע´, ´מקור ראשון´, יחד עם הכותבים הדתיים-לאומיים בעיתונים הגדולים לשתף פעולה במאבק. אני יכול להבין את זה, כי הנטייה הטבעית של התקשורת היא להיות עצמאית, כל אחד דואג לסקופ שלו. בנוסף, עיתונאים לא מוכנים להיות מגויסים, כי מהות המקצוע היא ביקורת – הם לא רוצים להיראות ´יחצ"נים´".

אייל סבור שהתקשורת המגזרית טועה בעניין הזה. "אף אחד לא מצפה מעורכי העיתונים ´שלנו´ להיות אובייקטיביים כשמדובר בתוכנית ההתנתקות, והם אפילו לא מתיימרים להיות כאלה. זה נכון שגם בשמאל אין תיאום תקשורתי, אך יש אג´נדה כללית של תמיכה בפינוי שיוצרת אווירה".
גם בתחום התרבות אייל חושב שאפשר לעשות יותר: "יש להקה שנקראת ´כלא שש´. הם לקחו את שירו של מני בגר, ´זה היה ביתי´, שינו את המילים והפכו אותו לשיר מחאה נגד ההתנתקות, שמושמע לא מעט ברדיו. למה שלא יהיו הרבה שירים כאלה? מדוע התיאטראות הקטנים ´שלנו´ לא מעלים מחזות בנושא? למה רק השמאל מריץ סרטים כמו ´ג´נין ג´נין´ ותערוכות על ´הכיבוש´?"

הוועדה לא מסדרת ולא מחפפת

"יש כאן נציגים לאגודה לזכויות האזרח?" תהה מיכאל איתן בישיבת ועדת החוקה, שעסקה בחוק ´פינוי-פיצוי´.

דורית ואג (מנהלת הוועדה): "הם הוזמנו, אבל לא באו".

ח"כ אליעזר כהן: "היא כאן כשפוגעים בערבים".

ח"כ מיכאל איתן: "לכל דיון הכי קטן הם באים. אם הם הוזמנו ולא באו, זאת השערורייה הגדולה ביותר שהיתה כאן".

אורית סטרוק: "הם גם לא הגישו הסתייגויות לחוק".

אליעזר כהן: "אם היית מפנה את אום אל-פאחם הם היו פה".

דורית ואג: "בדקנו, הם הוזמנו".

היו"ר מיכאל איתן: "זו שערורייה שלא תיאמן. הם כאן בשביל כל שטות".

זאב חבר: "הם סומכים על נציגי היועץ המשפטי לממשלה".


לישיבות הבאות של הוועדה, כבר טרחו נציגי האגודה להגיע ואף הגישו מסמך המפרט את הסתייגויותיהם מהחוק.
אבל לא רק הערות ציניות מרחפות בחלל ועדת החוקה. יו"ר הוועדה, מיכאל איתן, מאפשר דיון גם בנושאים שנחשבים כמעט כמוסכמות בעיני צרכן התקשורת המצוי. למשל, ´הכיבוש´ הישראלי בשטחי יש"ע.

בישיבה שנערכה לפני מספר שבועות ניתח הפרופ´ למשפטים אליאב שוחטמן, את מעמדם הבינלאומי של יהודה, שומרון ועזה: "ב-19 שנות הכיבוש שבין תש"ח לתשכ"ז היה כיבוש ערבי בשטחי יש"ע, באותם שטחים שאנחנו תפסנו במלחמת ששת הימים. הכיבוש הזה לא הוכר מעולם כמעניק ריבונות; מצרים אפילו לא תבעה ריבונות בעזה, היא היתה שם כובש. כשמדינת ישראל נכנסה לשטחים האלה היא תפסה את אותם שטחים שעל-פי המשפט הבין-לאומי, כפי שהוא מעוגן בכתב המנדט, שייכים לעם היהודי.

"לא זו בלבד: יש החלטה של בית המשפט הבין-לאומי בהאג – לא ההחלטה האחרונה, הנוגעת לגדר – ההחלטה בנוגע לדרום מערב אפריקה, מסוף שנות השמונים. נקבע שם, על-פי השיטה של המנדטים של חבר הלאומים, שכל הזכויות שנרכשו מכוח כתבי מנדטים שרירות וקיימות גם לרגל חילופי ארגונים בין-לאומיים. גם אחרי שקם האו"ם לא בטלו הזכויות שנוצרו מכוח כתב המנדטים.

"אני מניח שמה שנכון לגבי דרום מערב אפריקה נכון גם לגבי כתב המנדט של ממשלת ארץ ישראל. לומר היום שאנחנו כובש, כשעל-פי כתבי המשפט הבין-לאומי הזכויות הן של העם היהודי, זה נראה לי משונה ביותר. זה הבסיס למדיניות של ממשלות ישראל בעבר, כולל מפלגת העבודה, כמובן. היא יישבה את השטחים האלה. היא לא הלכה לאנטרקטיקה או לאפריקה. היא יישבה שטחים שהוכרו כשטחים השייכים לזכויות התיישבות של העם היהודי.
"המסקנה היא שהאמירה כאילו אנחנו כובשים בשטחי יש"ע היא אמירה מופרכת מעיקרה מבחינת המשפט הבין-לאומי".


קריאת הפרוטוקול מהדיון בו ניסה איתמר יער, סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, להסביר את היתרונות הביטחוניים של ההתנתקות, מזכירה צפייה בלוליין מיומן במיוחד.


היו"ר מיכאל איתן: "יש כאן טענה שאומרת, שהדרג המקצועי אמר, שהתוכנית הזאת תהווה רוח גבית לטרור".

איתמר יער: "בדיוק לזה אני מתייחס. הדרג המקצועי אמר מספר דברים כחלק מהדו שיח. ההחלטה קובעת, בניגוד למה שנאמר פה, שבמצב הכולל יהיה שיפור. לא אולי".

היו"ר מיכאל איתן: "מי אמר ומתי?"

איתמר יער: "זה מופיע בהחלטה".

היו"ר מיכאל איתן: "מי הדרג המקצועי שקבע את זה?"

איתמר יער: "אתם לא מצפים שאני אגיד איזה בן אדם אמר מה".

בהמשך אומר יער: "חוות-הדעת המקצועית אומרת שכדי לקיים את הביטחון באזור לאחר ביצוע ההינתקות, יידרש פחות סד"כ צה"לי. זה לא אומר שאנחנו מבטיחים שברגע שנצא החוצה, יהיה שקט. אין שקט היום, אבל-"

יצחק לוי: "זה שיקול כלכלי, זה לא שיקול ביטחוני. שלוש פלוגות או ארבע פלוגות זה שיקול כלכלי".

איתמר יער: "זה מבטא הערכה מבצעית. מבחינה מבצעית, אין ספק, שאם לא יהיה צורך להגן על אזרחים ישראלים ועל חיילים בתוך אזור מסוים, מבחינה מבצעית זה יותר קל. כמובן, זה אמור להיות חלק מתמונה יותר כוללת".

יצחק לוי: "זה נכון בכל המדינה".

איתמר יער: "לכן אמרתי שזה חלק מתמונה כוללת".