בשבע 123: אצלנו בחצר

, י"א בטבת תשס"ה

כנס של דתיים, חילונים וחרדים נערך ביום שישי שעבר בקיבוץ שפיים. על הפרק – דמותה של השבת בישראל. הקונסנזוס היחיד שם היה שהשבת הציבורית נמצאת, כהגדרתו של ח"כ מיכאל מלכיאור (עבודה), "במצב של מוות קליני". ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הציע בכנס כי הדתיים והחרדים יסכימו להתרת פעילות תרבותית בשבת כנגד התחייבות של החילונים לסגירה מוחלטת של חיי המסחר. ח"כ חמי דורון (שינוי) שלל את ההצעה על הסף. צבי צמרת, יו"ר מוסד 'יד בן צבי', אמר כי קיימת כיום בארץ תופעה של "עבדים של שבת". צמרת טען כי מתרבים מקומות העבודה שאינם קולטים עובדים המסרבים לעבוד בשבת. את הכנס יזם השר לענייני תפוצות, נתן שרנסקי.

בינתיים בחיפה נפתח ה'גרנד קניון', שבת שנייה ברציפות, לפעילות מסחרית. חבר מועצת העיר מטעם ש"ס, הרב אברהם ויצמן, החליט לרתום את הציבור החיפאי למאבק כלכלי. מודעות שהופצו בעיר בריכוזים הדתיים קראו שלא לקנות אצל מחללי השבת בקניון. התוצאה, מדווח ל'בשבע' הרב ויצמן, היתה שבשבת השנייה פתחו רק 22 חנויות בקניון את שעריהן בשבת, כאשר שבוע קודם לכן עשו כך כ50- חנויות.

מלחמות השבת נערכות גם באוויר. בשבוע שעבר, מדווח ה'דה-מרקר', הלך רוכש אל-על החדש, ישראל בורוביץ', אל הרבנים הראשיים חבוש כיפה כדי להבטיח כי אל-על לא תטוס בשבת ובמועדי ישראל. היתה זו החלטה כלכלית טהורה, מדגיש המגזין הכלכלי. החשש הגדול הוא שהאוכלוסייה החרדית, המרבה לבקר בקהילות היהודיות בארה"ב ובאירופה, תדיר את רגליה מחברה בבעלות יהודית המחללת שבת, והנזק יעלה על ההכנסה מהטיסות בשבת. סיבה נוספת – עובדי אל-על הם לא נערים פראיירים, שחותכים משולשי גבינה בפיצריות. מי שיחייב אותם לעבוד בשבת ישלם תעריף של 150 אחוז תוספת לשעה באותו היום. בנוסף, ועד העובדים יתבע מהנהלת החברה לזכות אותם ביום מנוחה אחר במהלך השבוע.

אך אל-על וקוץ בה. בשנים האחרונות הפעילה אל-על חברת בת לטיסות שכר בשם 'סאן דור', ואותה חברה טסה גם טסה בשבת. כך יכלה אל-על גם לשמור שבת, וגם להרוויח מחילולה באמצעות חברת הבת שלה. עכשיו, מדווח ה'דה-מרקר', דורש דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים, שהרוכשים החדשים ימשכו ידם מחברת השכר 'סאן דור'. העניין עדיין לא סגור סופית, שכן הוא נמצא בערעור משפטי של הרוכשים. ואולם, לדברי המגזין בענף התעופה לא פוסלים על הסף את האפשרות שהרוכשים ימצאו דרך לעקוף את דרישות הממונה. אחת האפשרויות שהעלו מומחים היא הקמתה של חברת תעופה סדירה נוספת בשם - וזה ציטוט מהמגזין – 'סאן דור בלוף', אשר תפעל רק בשבתות וחגים.

עוד הוכחה לכך שהנשק הכלכלי הוא הכדור האחרון שנותר לשומרי המצוות במאבק על דמותה של המדינה, ניתן בהשקתה של חברת שירותי הטלפון החדשה – 'אקספון 018'. החברה החדשה מצאה כי המטלפנים הגדולים ביותר לחו"ל הם החרדים והרוסים. כדי ללכוד, את המגזר הדתי-חרדי הם לא הסתפקו בשבירת מחירי השוק, אלא פנו ל'משמרת הקודש' שע"י בתי דין צדק של בני ברק. לפני שמזכיר המשמרת, הרב מרדכי בלוי, נתן להם מכתב המלצה, הוא דרש מהחברה סדרה של הקפדות: הקפדה שלא לחלל שבת ומה שהכרחי לעשות באמצעות גויים של שבת, מניעה מוחלטת של אפשרות לשיחות זימה ותועבה, הקפדה על פרסום נקי גם בכלי התקשורת הכלליים, אי מתן חסויות לאירועים המתרחשים בשבת וכיוצ"ב. בתגובה לדרישות הללו הוציאו מנהלי החברה החדשה עט מכיס החליפה וחתמו לאלתר.

דרך חיננית ללימוד המקדש ועבודת המקדש, ניתן למצוא בספרם החדש של מרדכי חלמיש ודוד ביכמן - 'אלחנן וחיים עולים לירושלים' (הוצאת 'יפה נוף'). הספר עשוי כולו מציורי קומיקס עשירים. הוא מספר את סיפורם של שני ילדים העולים לרגל עם משפחותיהם כדי להביא ביכורים לבית המקדש. בירושלים נחשפים הילדים לנופה של העיר, להוויית העולים לרגל ולתיאור מעשי של הבאת הביכורים ועבודת הכוהנים.

התנועה להגינות שלטונית, בראשות מרדכי אייזנברג, פנתה ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בבקשה שיבטל את המהלך של ראש הממשלה שקבע כי רב שמלאו לו 65 שנה לא יוכל להתמודד על רבנות עיר. התקנה החדשה עליה חתם אריאל שרון, תמנע מהרב לאו בן ה67- להיבחר שנית לרבנות תל אביב. במכתבו למזוז טוען אייזנברג כי הגבלת גיל זו מנוגדת למסורת ישראל, הרואה את הסגולות שמביאות איתן שנים ארוכות. אין כל ספק כי בהקשר זה יש מקום לציין כי לראש הממשלה עצמו מלאו לאחרונה 76 חורפים. (לנקד!)

מפכ"ל המשטרה, משה קראדי, וראש אגף התנועה, שחר איילון, פנו לאחרונה ליהודה משי זהב, מנכ"ל זק"א, ובפיהם בקשה מעניינית: מכיוון שב"ה בתקופה האחרונה התמעטו הפיגועים, אולי יסכימו המתנדבים הרכובים של הארגון להירתם למלחמות בתאונות הדרכים ולחלק דו"חות לנהגים עבריינים. משי זהב נענה לבקשה, ובקרוב יעברו מתנדבי הארגון קורס שיטור בסיסי.

ירושלים - בירת הכיפות הסרוגות

ירושלים היא העיר (בה"א הידיעה) של הציבור הדתי-לאומי, והיא מקדימה בפער ניכר כל עיר אחרת במדינת ישראל. כך עולה מסקר שערך מכון 'מותגים' עבור חברת 'משהב', שבחן מהו המקום המועדף על בני המגזר הדתי-לאומי ברכישת דירה חדשה.

כדי לא להשאיר אתכם יותר מדי זמן במתח, נעבור לתוצאות המדגם: במקום הראשון בירת ישראל עם 25 אחוז מקולות המגזר. במקום השני – פתח תקוה עם 6 אחוז. במקום השלישי גבעת שמואל עם 4 אחוז. בני ברק, רעננה וגוש קטיף קטפו 3 אחוז בלבד בקרב הנסקרים. 2 אחוזים קיבלו חולון, תל אביב, אלעד, אשדוד, נהריה ובאר שבע.

השיקול המכריע בהחלטה לקניית דירה בקרב הציבור הדתי לאומי: 31 אחוז – סביבה דתית; 30 אחוז – תשתיות של שירותי קהילה דתיים; 12 אחוז – מפרט דירה הכולל מרפסת סוכה, כיור כפול, מעלית שבת; 7 אחוז – דירה ליד ההורים ו7- אחוז - דירה הסמוכה למקום העבודה.