בשבע 123: מה גורם לנער להירצח סתם כך?

הדרך עוברת בלגטימציה לאלכוהול, והפקרות הבאה בחסות "חופש הביטוי והאמנות"

אבי רט , י"א בטבת תשס"ה

כך עובדת השיטה. קודם כל מניחים הנחת יסוד שהיא בגדר עובדה, כלל ברזל, מוסכמה שאין לערער עליה. מכאן והילך- אפשר , וגם זה במגבלות מסויימות, להתחיל ולדון.
זאת אומרת שמישהו יצר עובדה,קבע עיקרון או ערך יסוד שעליו אין עוררין, וכל שנותר לנו הוא רק להגיב ולהתייחס, וגם זאת רק בתנאי שנקבל עלינו תחילה את הנחת היסוד.

הבעיה היא , שיותר ויותר פעמים אני מוצא את עצמי לא מסכים עם הנחת היסוד, שכביכול אינה ניתנת לערעור, ושואל את עצמי- בעצם, מי קבע שזה הבסיס לדיון?

למשל הקמפיין "כששותים לא נוהגים", שעיקרו הוא- שאם הנוער יוצא לבלות, שלפחות אחד לא ישתה כדי שהוא יוכל לנהוג חזרה. מי אמר בכלל ששותים ?
מה הנחת היסוד של הקמפיין הזה ? ששותים.שחלק מתרבות הבילוי של נוער היא שתיה. שהנה קם לו הנוער העברי בארץ ישראל, ותפארתו על שתייתו ושיכרותו. זה בסדר, מקובל , לגיטימי. אלא מה- יש להשאיר אחד שלא ישתה ,זה הכל, אבל השאר ? לבריאות. קדימה שיכוריך ישראל.

האם יש קשר בין הקמפיין הזה לבין רצח נוסף מתוך רבים של בחור צעיר בפתח מועדון לילה ? לכאורה לא. בעומק- כן.

באיזו קלות רצח של בחור צעיר עובר לנו ליד האוזן ויורד מעל סדר היום. שהרי מה זה בחור שנרצח בפתח מועדון בתגרת שיכורים מול הדיון ההסטורי חורץ הגורלות בדבר חוק ממלא מקום נוסף לראש הממשלה ?

מניחים הנחת יסוד- שבשם הדמוקרטיה וחופש הדיבור והתרבות מותר לערוצי הטלויזיה להראות הכל- אלימות, פורנוגרפיה, בוטות, גסות רוח, ושאר טינופות. זו הנחת היסוד. עכשיו רק נותר לדון דיון טכני לגבי סימון הסרטים מה פחות אלים ופורנוגרפי ומה פחות, כאילו שיש מדיד לרוע ולאלימות. ואני שוב שואל על הנחת היסוד- מי אמר שבכלל מותר לשדר את כל תת התרבותי הזו ?האם כל מה שכל חולה נפש ייצר יש חובה בשם איזו הנחת יסוד לשדר ?

האם יש קשר בין רצח הצעיר בפתח המועדון, או הנשים המוכות, או האלימות בכלל לבין התוכניות הללו ? לכאורה לא. בעומק כן. ועוד איך.

זה הטריק. מניחים הנחת יסוד שמותר לשתות הכל, שמותר לשדר הכל, שמותר לראות ולהראות הכל, שמותר לשדר תחקירים גם אם המחיר יהיה התאבדות של אנשים. ועכשיו לך תתווכח ותטען שעצם הנחת היסוד הזו שגויה מיסודה.

הטעות היא בעצם הנחת היסוד. מניחים אקסיומה שמותר לגרש יהודים מביתם. עכשיו נשאר לדון רק על גובה הפיצויים. מניחים הנחת יסוד שצריך לשלם בשטחים תמורת שלום. מניחים הנחת יסוד שלאחר ההתנתקות יהיה טוב. מניחים הנחת יסוד שאיפוק זה כח. מניחים הנחת יסוד שעדיף שחיילים שלנו יהרגו ולא חלילה אזרחי האוייב. עכשיו לך תתווכח.

מותר לשנות תוך יום חוקי יסוד. איזו זריזות . איזו יעילות. איזו גמישות של הדמוקרטיה והליכי החקיקה.למען קדושת תקן ממלא מקום ראש הממשלה משנים חוק יסוד תוך דקות. זו עובדה. עכשיו נשאר רק לדון בדבר התקציב שינתן למימון כל השרים, התארים, והלשכות המיותרות הללו, שאגב מימונן בשונה מההתנחלויות, לעולם איננו על חשבון עיירות הפיתוח והחינוך.

ומכאן לעיקר. מתברר שגם הנחות היסוד בדבר הגדרתה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית שגויות בבסיסן וביסודן. מסתבר שלאחר חמישים ושש שנות מדינה כבר לא נותר הרבה לא מהיהודית ולא מהדמוקרטית.
גם הגדרות היסוד בדבר זכויות האזרח, כבוד האדם וחירותו, ועוד כהנה וכהנה ערכי יסוד, מגלים גמישות מדהימה בנושאים מסויימים, וקשיחות בלתי ניתנת לערעור בנושאים אחרים.

ילדים נרצחים במועדונים. נשים בביתן. מערכת חינוך בקריסה, ועניים נוברים באשפה. תקשורת שטופת רוע, ובתי משפט מטי דין. מדד השחיתות הציבורית ממקם אותנו אי שם בין ארגנטינה לבוליביה.
הפיתרון- עוד ממלא מקום לראש הממשלה, ולהשאיר אחד שלא ישתה במועדון, כדי שיהיה מישהו שיוכל להסיע את גופת הנרצח חזרה הביתה.

שורש הבעיה הוא בעצם הנחת היסוד. כשהיא שקרית- כל מה שיבנה על גביה יהיה שקרי. כשהיא תנבע מתוך אמת יהודית ואמונית, גם שאר קומותיה יהיו חוסן.

אנו בימים של הגדרות יסוד- ציונות ויהדות, חינוך וחברה, משפט ותקשורת, שלטון וחוק. את פירות הבאושים של ההגדרות הישנות אנו אוכלים מידי יום.
ולוואי והחונן לאדם דעת יתן בנו חכמתו לדעת להניח אבן יסוד ופינה ראויה , שעליה ועל גבה תכונן ממלכת כהנים וגוי קדוש.