בשבע 125: מכתבים למערכת

, כ"ה בטבת תשס"ה

אחים אנו, גם בתאילנד
(בתגובה ל'הוי ארצי', גיליון 124)

חגי סגל מותח ביקורת על התרמילאים המבלים בגני עדן נידחים, ומעדיף לנטוש אותם לגורלם: "סליחה הורים, המדינה לא חייבת לכם כלום".
לדעתי דבריו אינם משקפים את ערכי היהדות כפי שלימדונו חז"ל. כאשר לוט בחר מרצונו להתיישב בכיכר הירדן – סדום ועמורה המכונות "כגן ה' בארץ מצרים", לא היסס אברהם לנקוט בכל הצעדים הדרושים על מנת להצילו.

מוטלת אפוא על כל אחד מאיתנו מחויבות לרעהו, וקל וחומר על מדינת ישראל לדאוג שכל אחינו באשר הם יוחזרו הביתה בריאים ושלמים: "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו עולם מלא".
בנוסף, כך נראה לעולם כולו שעם ישראל ממלא את ייעודו האלוקי כ"ממלכת כהנים וגוי קדוש" כאשר הוא מפגין, בניגוד לשוודיה למשל, מסירות נפש גדולה וערבות הדדית אמיתית.
חיים וייזמן, אשקלון

עוזי לא יורה
(בתגובה ל'על דעת עצמי', גיליון 123)
התאכזבתי לקרוא במדורו של אבי סגל שורות המפרגנת לעוזי כהן . ה'חומה הבצורה' של עוזי כהן, אשר בכינוסי מרכז הליכוד שלח את שרון בבושת פנים בחוצה, התמוטטה כמו בניין קלפים, כאשר הוא ניצב מול איום הבחירות, המסכן את הג'ובים האישיים של ידידיו.

כמה נלעגת נשמעת הצהרתו ה'נחרצת', כי תיק הפנים יישאר בידי הליכוד, והעבודה תקבל רק את תיקי הקליטה ואיכות הסביבה - כאשר למשרד הפנים נכנס אופיר פינס, שהוא תואם פורז עם נוצות שמאלניות .
איך אפשר לכתוב כי "לעתים נדמה כי האיש הזה ראוי להנהיג את העם"?
שחר פלג
רמת - השרון


איפה הייתם?
(בתגובה ל'שולחן עורך', גיליון 122)

טענתיו של העורך כנגד יהדות התורה שנוטה להיכנס לקואליציה, אינן ברורות.
היכן היה כאשר זבולון אורלב לא הסכים לעזוב את הכיסא גם לאחר שתוכנית ההתנתקות עברה בממשלה?
היכן היה כאשר המפד"ל ישבה יד ביד עם שינוי, שהורסת את כל הקדוש ליהדות (אכילת חזיר, חילולי שבת וכו')?
האם ההתנתקות היא הרס היהדות, שיש לוותר בגללה על שיקום מוסדות התורה? והרי אמרו חז"ל ו"תלמוד תורה כנגד כולם".
וכדי להבהיר, ואני לא בעד ההתנתקות, אני בעד התורה.

דניאל נשר, ירושלים

לנו אסור, לאנרכיסטים מותר
אני מגנה כל פגיעה בחיילי צה"ל וברכוש צבאי, כמו שקרה ביצהר. הדבר פוגע במאבק על ארץ ישראל ומגביר את ההסתה נגדנו. אולם אי אפשר להתעלם מהצביעות של התקשורת שמוקיעה את המתנחלים, אך מקבלת בהבנה את מעשיהם של ה'אנרכיסטים נגד הגדר', שתקפו חיילים ופגעו בגדר. הרמטכ"ל, שחרד למוצא פיה של העיתונות, אף הלך לבקר את האנרכיסט בבית החולים.

'כלב השמירה של הדמוקרטיה' מצדיק פינוי של שני קרוואנים ביצהר, אך מתעלם מהשתוללות הבנייה הערבית הבלתי חוקית בירושלים, בשטחי הרש"פ, הגליל והנגב.
יעקב שנקמן, הרצליה

לא נעמוד מנגד
בעקבות מכתבי לרב ישראל וייס שפורסם כאן בשבוע שעבר זכיתי לתגובות תמיכה רבות.
עם זאת, ברצוני להבהיר את דבריי בקשר לאחריותנו על שריפת ס"ת ומזוזות, חלילה. כמובן שלא התכוונתי שעלינו לעמוד מנגד ולצפות בספרי תורה נשרפים ולא לנקוט אצבע. אם יבקשו מאיתנו להציל ס"ת ומזוזות בזמן אמת, בוודאי שנהיה הראשונים לעשות כן.
אולם בשלב זה, כאשר טרם התקבלה החלטת ממשלה והפינוי עדיין לא בוצע, כל דיבור על נכונות לפנות ס"ת ומזוזות פסול מעיקרו ומזיק למאבק. עלינו לעמוד כחומה בצורה ולומר: זו עבירה חמורה, פשע מוסרי ואנושי, ואין לנו חלק בו.
אם כתוצאה מהתנגדותנו נודח מהצבא, ולא יהיה באפשרותנו להציל את ספרי התורה והמזוזות, האחריות על התוצאות תיפול על ראש הממשלה.
הרב ניר אביב, פסגות

ה'אהבה' לא מספיקה
כפעיל במרכז הליכוד אני רוצה להביא לידיעת הציבור שקיימנו ישיבות רבות עם לא מעט שרים מהליכוד, שהיה נראה לנו שאולי יושפעו מדברינו ויתנגדו להתנתקות.
בין השאר נפגשנו עם שר החוץ, עם השר נוה ושרים נוספים. בכל הישיבות נימקו השרים את אי התנגדותם להתנתקות בתירוצים שונים ומשונים. נראה היה ששום דבר לא השפיע עליהם. שום נימוק שהעלנו לא נגע לליבם.

אבל כששאלתי מה ההבדל בין גירוש היהודים מגוש קטיף לבין הגירוש שהגרמנים וההונגרים גירשו אותנו מבתינו, קפצו השרים כנשוכי נחש ודרשו: "רק אל תזכירו את השואה". חלק מהם אפילו דרשו להרחיק מהישיבה את מזכירי השואה.
המסקנה: זה הנימוק היחיד שמשפיע על קובעי מדיניות הגירוש! מנהלי ההסברה נגד הגירוש צריכים להפנים זאת: לא 'אהבה' - רק שיטה דרסטית משפיעה.
משה שחורי , חבר מרכז הליכוד, בני ברק

צימוקים לשבת
ועדת דוברת: המגמה שלנו ריאלית.
המורים: כן, אבל היא לא הומנית.

ממשלת שרון החדשה מהמקורות:
"ויאנחו בני ישראל מן העבודה".

משה טאו, רחובות