בשבע 125: שותים עשבים

פעם נאבקנו במחלות החורף עם תה, תהילים, מרק עוף ותרופות סבתא. כיום מציעים לנו בתי המרקחת שפע של תכשירים טבעיים שאמורים למנוע את המחלה. האם התכשירים הטבעיים הם באמת טבעיים?

עפרה לקס , כ"ה בטבת תשס"ה

מה חושבים רופאים על התרופות האלטרנטיביות? האם תוספים שנמכרים ללא מרשם רופא באמת אינם עלולים להזיק? ומדוע משרד הבריאות שותק כשתכשירים שלא הוכרו כתרופות מוצגים כמונעי מחלות?

החורף איחר השנה. ילדי הגן, שלמדו בשקידה על הבוץ והשלוליות, הגשמים והרוחות, נאלצו לחכות שבועות ארוכים כדי לנעול את המגפיים שהמתינו בארון. מחלות החורף, לעומת זאת, הגיעו בדיוק של שעון שוויצרי. מזג האוויר האביבי בכלל לא עניין אותן. וכך חזרו המראות הרגילים: תורים ארוכים ליד חדרו של רופא הילדים, הורים רודפים אחרי ילדיהם עם ממחטות נייר, הרבה עיניים נוצצות מחום, ותשישות, בעיקר תשישות.

בכל שנה מנסים ההורים למנוע מילדיהם את ה'תענוג' החורפי הזה. בשנים האחרונות חשו לעזרתם חברות מסחריות, שהחלו לייצר שיקויים שונים, שמטרתם חיזוק המערכת החיסונית ומניעת המחלות החוזרות ונשנות. מתוך הבנה לסלידה הגדלה והולכת של האוכלוסייה מתרופות קונבנציונאליות ומתופעות הלוואי שלהן, שקדו החברות על רקיחת מרקחות טבעיות, המבוססות על צמחים. שוק הטבעיים התרחב לא רק למוצרי מניעה וחיזוק, אלא גם לטיפול בכאבי גרון, מערכת העיכול, ויטמינים ועוד.

משקי בית רבים מוציאים מאות ואלפי שקלים בשנה על המוצרים האלה, שנמכרים ללא מרשם רופא, מתוך תקווה שאלה יושיעו. השאלה היא: האם אכן מאלה תבוא הישועה? האם ערכם של הצמחים הנכתשים, מתייבשים, ומתכנסים לתוך סירופ אכן נשמר? האם כל אחד יכול להשתמש בכל מוצר טבעי, ואולי מעל לכל, האם 'טבעי' משמעו שהוא בטוח ולא מזיק?

רפואה טבעית או קונבנציונאלית
"חד וחלק", אומר פרופ' שמעון פולק, מנהל מכון האלרגיה והאימונולוגיה בבית-החולים רמב"ם וראש המחלקה לתחום זה בטכניון, "איש לא המציא עדיין תכשיר שמחזק את המערכת החיסונית ויכול למנוע מחלות חורף. כשמישהו ימציא דבר כזה, זה יהיה טוב גם לאנשים בעולם וגם לממציא עצמו...".
פרופ' פולק אינו מביע אמון ב'חיזוקיות' וב'פרוטקים' למיניהם, ובעצם בכל המרקחות העשויות מעלים ומבטיחות תוצאות, ולמרות שהוא אינו מוכן להביע עמדה על תכשירים ספציפיים, הוא אומר באופן כללי: "יש תחומים מסוימים של רפואה אלטרנטיבית שיש להם קבלות, כמו למשל אקופונקטורה. אבל ככלל, אני לא דוגל בדבר שאין לו הוכחות מדעיות ושהוא בסגנון של 'שכן שסיפר לשכנה' אבל אף אחד לא טרח להוכיח את זה.

"גם אני יכול להמציא משהו ולהגיד שהתרכובת שלי ריפאה 2528 חולים אצל האינדיאנים ו-432 איש במקום אחר, הרי אי אפשר להתחקות אחר זה. הרפואה הקונבנציונאלית היא רפואה מבוססת, יש לה הוכחות, ולאחרים אין שום הוכחה מדעית".

אנשים בורחים לתרופות טבעיות כי התרופות הקונבנציונאליות הן רעילות. לא מזמן שמענו על ילד שהגיע לבית-חולים עם הרעלת אקמול.
"הרעלת אקמול זה דבר שידוע בספרות ובפרקטיקה. זה קורה מדי פעם, אבל זה לא יקרה לעולם למי שלוקח אקמול כמו שצריך. לעומת זאת, בספרות הרפואית קיימים פרסומים רבים על הרעלה מתרופות טבעיות. היו חולים שהכליות נדפקו להם או שהיה להם נזק ללב. הייצור של התרופות האלה אינו מבוקר ולא ברור מה הן מכילות, מה מותר לקחת ומה אסור".

פרופ' אבשלום מזרחי, ביו-כימאי, מנהל אקדמי של מכללת 'רידמן' ומרכז המגמה לנטורופתיה, כועס מאוד על הקביעות החד-משמעיות של פרופ' פולק, והוא מצטט מספר יחזקאל: "כתוב: 'פריו למאכל ועלהו לתרופה'. איך יכול רופא, מבחינה מקצועית ומוסרית, להגיד על משהו שקיים כבר 5000 שנה שהוא צריך ניסויים וקבלות? גם תורת משה צריכה ניסויים? יש דברים שלא צריכים ניסויים! בנוסף, אי אפשר להוכיח את הדברים בניסוי. הרפואה האלטרנטיבית היא רפואה ספציפית לכל אדם ואדם, על שלל בעיותיו, ואין אדם אחד שדומה לשני".

פרופ' מזרחי שולל מכל וכל את התרופות שמציעה הרפואה המערבית, והוא עצמו גם אינו משתמש בהן: "הרפואה הקונבנציונאלית בעצם לא מציעה תרופה שהיא, בפירושה המילולי, ארוכה ומרפא. הרפואה הרגילה מחזיקה אותך במצב קליני נמוך. היא מורידה את הסימפטומים בלבד. הרופאים לא מסוגלים לרפא, אבל הם מתנשאים, למרות שהם בכלל לא למדו אפילו דף אחד בנושא צמחי המרפא".
פרופ' מזרחי טוען שלמרות שמוצרי המדף הטבעיים מיוצרים בתהליך מתועש, הם מחזיקים סגולות ריפוי, משום שהם מכילים צמחי מרפא. "גם אם זה מיוצר כך, זה טוב. יש היום יצרנים גדולים של תכשירים טבעיים, והם משווקים את התוצרת שלהם בכל העולם. צריך לדעת שאם הם לא היו עושים את זה ברמה גבוהה ביותר, הם לא היו שורדים".

תרופה מהטבע אינה מהמדף

הוויכוח, מסתבר, אינו מתחלק דווקא בין הדוגלים ברפואה קונבנציונאלית לזו האלטרנטיבית. יש אנשים שעיסוקם היומיומי הוא רקיחת צמחי מרפא, ולמרות זאת הם אינם ממליצים כלל על מוצרי המדף הטבעיים ואפילו לא על ההיצע הצמחי הרחב יותר, שקיים בבתי-הטבע.

יאיר ראובן, הרבליסט (עשבונאי), אומנם לא היה נותן לבן שלו אקמול ("אני לא אגע בכימיקלים שהם תרופה במינון נמוך ורעל כשהם במינון גבוה"), אבל הוא גם לא היה רץ לרכוש לו איזה שורש של עץ בחנות הטבע הקרובה. "האכינצאה יעילה מאוד להורדת חום, היא מעוררת את המערכת החיסונית. אבל קיימים שלושה סוגים של אכינצאה, ובבתי-הטבע הם מוכרים את הסוג הלא נכון. הסוג המועיל פשוט יקר".

ראובן גם יוצא חוצץ נגד התופעה של ריצה אחר כל צמח שמוצאו במזרח הרחוק. הוא טוען שכל אוכלוסייה מגיבה טוב למה שצומח באזור שלה בלבד. אנחנו אומנם אסיאתים, אבל עדיין רחוקים מסין. הוא גם מזכיר שמי שמטייל באזורים האלו נמנע מלשתות את מימיהם, "אז נאכל את הצמחים שהם מגדלים?". ראובן טוען עוד, שצמחי המרפא הממוסחרים אינם גדלים בטבע, אלא הם מרוססים ומדושנים בצורה בלתי מבוקרת "וחוץ מזה, מדובר על צמחים מיובאים, אז אם רואים איזשהו חרק בכל המשלוח, מיד מרססים אותו בגז כדי לא להעביר מזיקים ממדינה למדינה. הגז הזה הוא מזיק ומסרטן. וכך מגיע אלינו צמח שאנחנו בעצם לא יודעים מה הוא מכיל".

ראובן שולל את כל התכשירים הטבעיים הממוסחרים, למרות שלטענתו הם לא מזיקים. הוא טוען שהחומרים האלו בסוף לא מגיעים לגוף: "אנחנו לא משתמשים נכון במילה 'טבעי'. טבעי זה כמו שהוא בטבע, ששום דבר לא מוצה ממנו ולא הוכנס לו. בנושא ויטמינים למשל, מדובר על עבודה בעיניים. ויטה זה מלשון חיים וב-55 מעלות, החום שאליו מחממים את המרכיבים כדי לעבד אותם, שום דבר לא חי. בגלל זה נותנים לנו הרבה יותר ויטמינים מן הכמות המומלצת, מאלצים את הגוף לנצל משהו מזה, ואנחנו לא יודעים מה קורה עם השאר. במקרה הטוב זה נשטף מהגוף, אבל ייתכן שזה גם נספג ברקמות. ואז מה?"

בין תרופות לתוספי תזונה

חברת 'הדס', שמייצרת קו של מוצרי מדף טבעיים, מחזיקה קו ייעוץ למתעניינים במוצריה. התקשרנו להתעניין איך נצליח לגרום לילדינו לצאת מתוך ערמות ממחטות הנייר, והשיחה התנהלה בערך כך:
שלום, אני מתעניינת במוצרים שלכם. יש לכם משהו שמחזק מערכת חיסונית של ילדים?
"בוודאי, יש לנו 'חיזוקית' בסירופ, בסוכריות ובמטבעות שוקולד. המוצרים מכילים פרופוליס ואכינצאה, שעוזרים להתגבר על מחלות חורף. הילדים פחות מעלים חום ופחות חולים".
סוכריות ומטבעות שוקולד הם ממתקים, אם אני לא טועה.
"החומרים הם צמחיים לכל דבר. המוצר הזה קיים בשוק בסירופ יותר מעשר שנים, והוא הולך טוב מאוד. הורים שקנו אותו מרוצים מאוד. הדרישה לייצור של סוכריות ומטבעות שוקולד באה מהשטח, מהורים שילדיהם לא הסכימו לקחת סירופ".
וזה יעיל? רופאים לא לגמרי בטוחים בזה.
"אני לא יכולה להבטיח שזה יעזור לחלוטין, אבל המחקר מראה שהילדים שקיבלו 'חיזוקית' היו בבית פחות ימים והיו חולים פחות".

הפקידה של 'הדס' היתה חביבה מאוד, ויש להניח שהיא השיבה לשאלותיי בצורה שבה תידרכו אותה. צורה שעוברת על החוק. משרד הבריאות אומנם מאפשר למוצרי 'הדס' ולדומיהם להימכר ללא מרשם רופא, אך הוא מכנה אותם, את כולם, 'תוספי תזונה'. "יש להפריד בין תרופות, צמחי מרפא ותוספי תזונה", אומרים במשרד שאחראי על בריאותנו, "תרופות נרשמות במשרד הבריאות לאחר שהוכחה איכותן, בטיחותן ויעילותן. תוספי תזונה נרשמים בשירותי המזון והתזונה של המשרד כאשר נבחן ההיבט הבטיחותי-טכנולוגי".

במילים אחרות, פחות מקושטות, כדי לקבל את אישור משרד הבריאות, יצרן אינו צריך להוכיח את יעילות המוצר שלו, די לו להוכיח שהמוצר אינו מזיק. כלומר מי שכבר מתעקש לקנות מוצרים שהם רק באישור משרד הבריאות, יכול להיות בטוח שהם לא יהפכו אותו לחולה אנוש יותר, אבל ייתכן שהוא רכש סירופ מתוק, או כמוסות בטעם של עלים, שכל קשר בינן לבין ריפוי חלש כמו שרק חולה שפעת יכול להיות.

כדי להוריד מעצמו את רגשי האשם על מתן אישור לעבודה בעיניים, אוסר משרד הבריאות על החברות לייחס למוצריהן תכונות ריפוי. "אם יש לך הוכחה שהם כתבו או אמרו לך שהמוצר מחזק את המערכת החיסונית, אפשר להתלונן במשרד הבריאות", אומרים בחינניות במשרד.

התחום פרוץ, הפיקוח רופס

"היום בכל פינה ובכל אמצעי התקשורת אפשר לראות שמייחסים סגולות מרפא לכל מיני תכשירים. אפילו על קופסת דגני הבוקר. זה חוק ישן ומיושן שצריך לרענן אותו", אומר יונתן בן-שמעון, מנכ"ל של חברת 'פלוריש' שרכשה לא מזמן את קו המוצרים של 'הדס', בנסותו להגן על העבירה שביצעה נציגת 'הדס'. על השאלה אם החוק מיושן אפשר להתווכח, אבל על העובדה שעל תקנה זו עוברים בכל מקום אפשרי – אי אפשר.

כל יצרני התכשירים הטבעיים מנפקים הבטחות, ומשרד הבריאות מחריש. כדי להימנע מפרסומות חינם, לא נזכיר את המוצרים, אבל האזנה מקרית לפרסומת רדיופונית או הצצה חטופה בשלטי חוצות מוכיחות את טענתו. בן-שמעון מסביר שבישראל, כמו בכל העולם, קיימת הבנה שבעל-פה בין משרד הבריאות ליצרנים בנושא הזה, ורק אם יצרן ממש עובר את הגבול ומבטיח שמים וארץ, הוא יקבל גערה מהרשויות. זאת, כמובן, על גבם של הצרכנים.

בכלל, בן-שמעון מלא כרימון בטענות על התנהלותו של משרד הבריאות בתחום התכשירים הטבעיים: "הניסוח שקורא למוצרים האלה 'תוספי תזונה' הוא בן עשרים וזקוק לרענון ושדרוג. כיום התחום פרוץ מאוד והתקנות דלילות מאוד. כדי ליצוק יותר תוכן לתוך התקנות, צריך שמשרד הבריאות ישקיע משאבים של כוח-אדם וכסף, וזו צריכה להיות החלטה של מתווי המדיניות. צריך להגביר את הפיקוח ולגרום להתוויה מדויקת יותר של התכשירים.

"אנחנו יודעים שוויטמין 12B תורם מאוד לאדם שאינו אוכל בשר. אז יצרן יכול לבחור בין שתי אפשרויות. האחת, היא להוציא תרופה של 12B שהתקנות להוציא אותה הן כל כך קשוחות שזה קשה מאוד. אם היצרן ייצר תרופה, הצרכן יקבל מוצר עם התוויה ברורה, כולל כמויות, מטרות שימוש ועוד. האפשרות השנייה היא להוציא את הוויטמין במסגרת של 'תוסף מזון'. שם אין שום צורך לכתוב למי זה מיועד, כמה לקחת ועוד, ואת זה מעדיפים לעשות רוב היצרנים".

כשאתה מעביר צמח תהליך של פס ייצור מערבי, נשארים בו עדיין יתרונות בריאותיים?
"תראי, יכול להיווצר מצב של צמח שאין בו כלום מלכתחילה. יש המון איכויות של צמחים בשוק. תפקידו של היצרן הוא לבדוק את חומר הגלם בהתחלה ובסוף".

אבל אם התחום פרוץ אז יצרן יכול להבטיח כמעט הכל על גבי הקופסא.
"זו הגדרה כמעט נכונה. הבלגן בתחום הולך ומצטמצם, אבל זו טענה שיש בה ממש. 'טבעי' לא יכולה להיות מילה נרדפת ל'טוב יותר' או ל'בטוח'. אי אפשר להגיד: 'אני אקח את זה, זה לא יזיק לי'".

אז איך הצרכן יכול לדעת ממי לרכוש?
"זו שאלת המאה", משיב בן-שמעון, וממליץ, קשה שלא, לרכוש מוצרים מחברה שמייצרת גם תרופות. כך, הוא מסביר, יכול הצרכן להיות משוכנע שאת הסטנדרטים הקשוחים שלהם הם יחילו גם על המוצרים הטבעיים. ואם תהיתם, אז כן, חברת 'פלוריש' מייצרת גם תרופות.

להתייעץ רק עם מומחים

"מרבית מחלות החורף באות לבד ועוברות לבד. ואז הילד מתחיל לקבל את התרופה הטבעית, רואים שיפור, ומייחסים את מה שבכל מקרה היה מתרחש לתכשיר הטבעי", אומרת ד"ר עליזה זיידמן, מנהלת מחלקה פנימית ב' בבית-חולים השרון. ד"ר זיידמן טוענת שיעילותם של התכשירים הטבעיים לא הוכחה באופן מוחלט, אם כי אפשר להבטיח שאלו המיועדים לחיזוק המערכת החיסונית אינם מזיקים. לגבי תכשירים אחרים, היא אומרת, הם כן עלולים להתגלות כמזיקים.

ד"ר זיידמן איננה שוללת את יעילותם של הצמחים בריפוי. "סבתי היתה מרפאה טבעית, ובאו אליה מכל הארץ. הרפואה הקונבנציונאלית אינה שוללת את צמחי המרפא, כי מה שמחזיק למעלה מ-5,000 שנה ומופיע אצל הרמב"ם – אי אפשר לשלול". למרות זאת, היא קובעת ש"לקחת תכשירים טבעיים בלי לשים לב מה יש בפנים זה לא טוב".

עוד טוענת ד"ר זיידמן, כי כל ניסיון לרפא בעיה ממושכת כמו נזלת בלתי פוסקת רק באמצעות תכשירים טבעיים עלול להזניח בעיה רפואית עמוקה יותר, "ואני בכלל לא מדברת על אלרגיה לצמחים האלו, שגם היא יכולה להופיע. מה שחשוב הוא לא להגיד: 'זה צמחי אז זה לא מזיק'".

סיור קצר בבית-המרקחת השכונתי מגלה כי אנשים מציגים מול הרוקח מרשם קצר ובו שם של תרופה או שתיים, אך יוצאים מן המקום עם שקיות שלא היו מביישות מסע שופינג בעיר.
כמות התרופות הנמכרות ללא מרשם רופא הולכת וגדלה, וכזכור, בעוד מספר חודשים נוכל לרכוש אותן גם בתחנות דלק ובחנויות ספרים. ד"ר משה שרף, מ"מ רופא ראשי ב'כללית משלימה' אינו משוכנע כלל ועיקר שהנטייה למכור כל כך הרבה מוצרים בלי מרשם היא מבורכת, והוא מתכוון גם לתרופות רגילות, אף שהן נושאות התוויה מדויקת והנחיות מדויקות יותר באשר לאופן השימוש בהן.
גם התייעצות עם רוקח, שתלך ותיעלם עם החלת החוק החדש, אינה מספיקה תמיד: "יש, למשל, מוצר שאמור להקל על הפרקים והסחוס, אבל יש בו סוכר ואנשים עם סוכרת צריכים לשים לב לזה. אני לא בטוח שהרוקח תמיד ישאל אם יש לחולה סוכרת. אם חולה יתייעץ עם בעל מקצוע, הוא בוודאי ישמע את האזהרה הזו".

ד"ר שרף
ממליץ למבקשים מרפא טבעי שירות הקיים היום כמעט בכל קופות החולים: "יש אצלנו נטורופתים שלמדו ארבע שנים רפואה מערבית ותזונה, וגם את תורת הצמחים. הם מתשאלים את החולה, ואז נותנים לו רצפט שירקחו לו בחנות טבע. הם משתמשים בספר של משרד הבריאות – אלו צמחים מותר ואלו אסור לתת, וגם מה מתנגש עם מה.

מי שרוצה ללכת דווקא למסגרות פרטיות, אני ממליץ לו ללכת למישהו עם הסמכה ותואר, ורצוי מישהו שיש לו הגג של קופת-חולים או שהוא עובד עם קופת-חולים, כי אז בדקו שהוא מבית-ספר מסודר, חבר באגודת הנטורופתים, וגם יש לו ניסיון".
ד"ר שרף הוא רופא (MD) המתמחה בצמחי מרפא, שאינו ממליץ על מוצרי המדף הטבעיים. יעילותם של חלק מהם הוכחה, אבל של האחרים לא. ובכל מקרה, אדם עלול לרכוש מוצר שאינו מתאים לו. ייעוץ אומנם עולה כסף, אך בדרך כלל הוא חד-פעמי, מקיף מאוד ונותן מענה לכל בעיותיו של הלקוח.
מדהים לגלות כי קופות-החולים ומשרד הבריאות מאפשרים לאזרחי מדינת ישראל להוציא כל כך הרבה כסף ולהביע תקוות שווא במוצרים שיעילותם אינה מוכחת. הם אומנם העמידו כלל מוסכם עם היצרנים על הגדרה מעורפלת של 'תוספי מזון', אולם הלקוח הסופי אינו מודע להם. המוצרים נמכרים באופן חופשי, בלי צורך במרשם רופא ובלי מעקב אחר תרופות אחרות שהחולה נוטל.
מדהים עוד יותר לגלות שהאנדרלמוסיה הזו שוררת דווקא בתחום הרפואי, בו קל כל כך לנצל את הצורך האקוטי של החולה להקלה במצבו. ואולי בעצם זה לא כל כך מדהים?

ofralax@walla.co.il