גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 129ראשיהפצה

הדחליל הדמוגרפי - בגליון השבוע

הכישלון בלימודי החשבון גדול ממה שחשבנו: מחקר שהתפרסם לאחרונה הפך על פניהן את נבואות הזעם הדמוגרפיות, וגילה שביש"ע גרים לא 3.8 מיליון פלשתינים, אלא 2.4 מיליון.
02/02/05, 00:00
עדי גרסיאל

פרופ' ארנון סופר, נביא זעם דמוגרפי, יוצא כנגד המחקר, אך מתקן את הערכותיו כלפי מטה. והתקשורת? היא לא מטפלת מספיק בנושא, זה מסובך מדי בשבילה

דמוגרפיה היא מדע העוסק בחקר הרכב האוכלוסייה ותנועותיה, כך לפחות מגדיר זאת מילון אבן שושן. אולם מסתבר שככל שהדברים נוגעים למזרח התיכון בכלל ולפלשתינים בפרט, הדמוגרפיה אינה מדע מדויק. לפעמים נדמה שאפילו ההגדרה 'מדע' קצת גדולה עליה, ומודל מציאותי יותר יהיה דווקא בזאר תורכי.

נשמע מוגזם? איך אפשר להסביר אחרת את ההבדלים הדרמטיים בשאלה הבסיסית ומהותית כל-כך: כמה פלשתינים מתגוררים ברחבי יש"ע?
עד לאחרונה נעו ההערכות בין 3.8 מיליון ל-2.8 מיליון, הבדל משמעותי בפני עצמו. אולם לפני שלושה שבועות הטיל צוות חוקרים ישראלי-אמריקני פצצה דמוגרפית שהדיה מסרבים לגווע: על-פי המחקר שערכו עומד מספר הפלשתינים ביש"ע על 2.4 מיליון בסך הכל. האיום הדמוגרפי, על-פי הדו"ח החדש, קרוב יותר לדחליל מרופט מאשר לשד מבעית.
ניתוח שלקח בחשבון את הגורמים לניפוח המספרים ושקלל נתונים ישראליים ובינלאומיים, הביא את החוקרים למסקנה כי בתרחיש הסביר חיים ביו"ש 1.4 מיליון פלשתינים ובעזה כמיליון, סך הכל 2.4 מיליון בלבד (לפירוט על המחקר, ראו מסגרת).

בשנים האחרונות הפך האיום הדמוגרפי לגורם משמעותי בשיח הפוליטי הישראלי. הוא היווה, גם על-פי דבריו של ראש הממשלה, טיעון חשוב בהחלטתו להתנתק מעזה. "לא ניתן להחזיק 3.5 מיליון פלשתינים תחת כיבוש", אמר שרון לפני כשנה וחצי. גם בדברי ההסבר לחוק ההתנתקות ('פינוי פיצוי') נכתב: "מטרת התכנית היא להוביל למציאות ביטחונית, מדינית, כלכלית ודמוגרפית טובה יותר".

הסתמכו על תחזיות פלשתיניות מופרכות
יורם אטינגר, יועץ לענייני ארה"ב ובעבר קונסול בארה"ב, שעמד בראש הצוות הישראלי, מספר כי הרעיון לעריכת המחקר נולד בעקבות מאמר שפרסם לפני יותר משנתיים בעיתון 'ידיעות אחרונות', שבו הטיל ספק בנבואות החורבן הדמוגרפיות. "מניתוחים פשוטים של הנתונים שעשיתי, הבנתי כבר אז שהמספרים שנזרקים לחלל העולם אינם הגיוניים. בעקבות זאת פנה אלי בן צימרמן והציע לגבש צוות שיבדוק את הנושא לעומק".

אטינגר מספר על מחקר שנערך בשנות ה-40 של המאה הקודמת והוגש לוועדת החקירה האנגלו-אמריקנית בשנת 46', שכבר בו נכתב כי נתוני הערבים מוגזמים: "באותה תקופה הבריטים ניפחו את מספרי הערבים על מנת להפחיד את היהודים, שלא ידרשו עצמאות. גם לכפריים הערבים היה אינטרס להגזים בנתונים, כדי להרבות בעוצמת החמולות שלהם. אם משנים את התאריכים, הדו"ח הזה נראה כאילו נכתב היום".

חשיפת הדו"ח התעכבה במשך חודשיים, מגלה אטינגר, על מנת שניק אברסטאד, דמוגרף ניו יורקי מוביל, יוכל לבחון אותו. "אחרי חודשיים, הוא לא רק סמך את ידו על הממצאים, אלא גם הזמין אותנו להציג אותם בפני מכון המחקר הוושינגטוני היוקרתי 'אמריקן אנטרפרייז'. המחקר מוצג באתר האינטרנט של המכון, והוא גם נבדק ואושר על-ידי מומחה שכיהן בעבר בתפקיד בכיר בלמ"ס (לשכה מרכזית לסטטיסטיקה) של ארה"ב.

המחקר הוצג בוועדת החוץ והביטחון לפני כשבועיים, במקביל לטענות של מומחים אחרים (פרופ' סרג'יו דלה-פרגולה, דמוגרף מהאוניברסיטה העברית). אטינגר אומר כי "מהתגובות בוועדה היה ברור מי שכנע יותר".

אטינגר: "בכל המפגשים שערכנו עד כה, לא נתקלנו במישהו שיכול היה לערער על המספרים שהצגנו. אנחנו לא מקבלים כתורה מסיני אף נתון – לא של הפלשתינים ולא של הלמ"ס".
כשנשאל מה ההשלכות הפוליטיות של המחקר, מקפיד אטינגר להתבטא באנדרסטייטמנט: "אם נכון שהחלטות הרות גורל בישראל הוכרעו על יסוד תחזיות דמוגרפיות של הפרופ' סופר ודלה-פרגולה, וכעת מוכח מעל לכל ספק שההערכות שלהם היו מוטעות מעיקרן, אין ספק שהגיונית, מוסרית ואסטרטגית, הדבר מחייב הערכה מחודשת של אותן החלטות".

המוטיבציה שלכם היא פוליטית?
"אין במחקר הזה שום התייחסות לפוליטיקה. מדובר בהיגיון מדעי פשוט".
אטינגר מגלה כי הם מתכוונים להפיץ בחודשים הקרובים ספרון שיכיל את עיקרי הדו"ח, שיופץ בעברית ובאנגלית ויונח על שולחנם של מקבלי ההחלטות ומעצבי דעת הקהל. "אנשים בוועדת חוץ וביטחון אמרו לי: 'יורם, קשה לנו לעכל את זה. מדינה שלמה מתנהגת במשך שנים לפי הערכות פשטניות ומופרכות בלי לבדוק אותן'".

ומה אומרים האמריקנים?
"זה פחות מעניין אותם. יש להם על הראש דברים אחרים".
אטינגר לא היה לבד. בכתבה מפורטת שפורסמה בעיתון זה לפני שנה בדיוק, תחת הכותרת 'הבעיה הדמונ-גרפית', מפקפק חגי סגל בעוצמת האיום הדמוגרפי. סגל מזכיר כי מאז 67' לא נערך מפקד אוכלוסין אמין בקרב ערביי יש"ע, שהמספרים שהם מנפקים מוגזמים וכי רבבות רבות מהם נטשו את בתיהם בשנים האחרונות. המחקר החדש מעניק גושפנקה רשמית לספקות שהבאנו אז.

האם פרופ' סופר יודע לספור?
את החזון הדמוגרפי הקודר מובילים שניים: הגיאוגרף פרופ' ארנון סופר מאוניברסיטת חיפה והדמוגרף פרופ' דלה-פרגולה. על-פי נבואות הזעם של סופר, כבר כיום יש רק 51 אחוז יהודים בשטח שבין הים לירדן.

אז כמה פלשתינים סופר פרופ' סופר? שאלה מסובכת. על-פי החוברת 'ישראל, דמוגרפיה 2004-2020' שהוציא סופר בשנה שעברה, חיים ביש"ע 3.8 מיליון פלשתינים – מספר מרשים לכל הדעות. אולם לפי חוברת אחרת שהנפיק אותו סופר באותה שנה ('מימושה בפועל של תביעת השיבה הפלשתינית') המספרים הפלשתינים היו מוגזמים, ועל כן "נראה שבנתוני 2004 אוכלוסיית איו"ש אינה מונה יותר מ-1.8 מיליון נפש, וזו של עזה – כמיליון, ובסה"כ 2.8 מיליון נפש".
"אלה נתונים של תחילת השנה", מסביר פרופ' סופר. "בינתיים יש להוסיף את הריבוי הטבעי שלהם, שהוא בין הגבוהים בעולם. אני מעריך שכיום יש 2.2 מיליון ביו"ש ו-1.1 בעזה, בסך הכל 3.3 מיליון פלשתינים".

אז מאיפה צץ הנתון של 3.8 מיליון בחוברת שלך?
"אם תעיין היטב תראה שאני מביא את המספר הזה כנתון של המשרד האמריקני לאוכלוסייה".
פרופ' סופר סבור שהמחקר החדש אינו רציני: "יש שם שגיאות ברמה בסיסית. זה כמו שמישהו יכתוב מאמר הלכתי ויטען שמניחים תפילין בשבת. ברור שאף אחד לא יתייחס ברצינות לאדם כזה. בדו"ח יש שגיאות דומות, כמו למשל התעלמות מחישובי הלמ"ס הישראלית, שנחשבת אחת הטובות בעולם, או השוואה של נתוני הילודה הירדניים, המצריים והפלשתיניים. את נתוני הפלשתינים לקחו מחמש השנים האחרונות, ואת אלו של הירדנים והשאר מ-30 השנים האחרונות. איך אפשר לערוך השוואה כזו? אני אומר למחברי הדו"ח: אם כבר הוצאתם כסף, למה לקחתם כלכלנים ופרופ' להיסטוריה, ולא דמוגרפים? לו הייתם פונים אלי, הייתם מקבלים מחקר יותר טוב".

לסופר יש טענות גם כלפי המקורות של עורכי המחקר החדש: "הם לוקחים את נתוני משרד הבריאות הפלשתיני ולא את אלו של הלמ"ס שלהם, כי הם יותר נמוכים. למה למשרד הבריאות הפלשתיני אפשר להאמין וללמ"ס הפלשתינית לא?"

אולי להם יש פחות אינטרס לנפח נתונים?
"לכולם שם יש אינטרס לרמות. אי אפשר לבחור למי מהם להאמין. אני התבססתי על נתוני צה"ל: הלכתי לגשרים והתייעצתי עם אנשי המנהל האזרחי. שיחקתי גם עם נתוני הפלשתינים, וכך הגעתי לתוצאות שלי. בניגוד למחקר החדש, אני מצאתי שיש הגירה חיובית של פלשתינים ליש"ע.
"אבל חשוב לזכור: אם נקבל את נתוני הפלשתינים נהיה מיעוט של 39 אחוז בארץ ישראל בעוד 15 שנה, ואם ניקח את נתוני צה"ל האופטימיים יותר, היהודים יהיו 42 אחוז. עם יד על הלב, זה משנה? מצבנו אינו טוב. כבר כיום בין הים לירדן יש רק 51 אחוז יהודים".

המוטיבציה הפוליטית של המספרים
בניגוד לסופר, שנוהג לא אחת לתת דרור ללשונו, עמיתו פרופ' סרג'יו דלה-פרגולה זהיר יותר ביחסו למחקר החדש: "נעשה ניסיון לבדוק נתונים שהסתמכו עליהם בעבר, וזה בסדר, אפילו רצוי. אך נראה שהמטרה שלהם פוליטית, וכדי להגיע אליה נעשו קיצורי דרך. הם השתמשו במודלים דמוגרפיים לא נכונים ועשו אקרובטיקה כדי לקבל מספרים שמתאימים למסקנה שרצו להגיע אליה".

אז כמה ערבים יש ביש"ע לשיטתך?
"אם נעריך את ההגירה השלילית מיש"ע בכמאה אלף פלשתינים, נגיע ל-3.3 מיליון. אך אני מסכים שיש לערוך בדיקה יסודית יותר לגבי מספר הפלשתינים שנכנסו ויצאו מיש"ע בשנים האחרונות".

למה אי אפשר לקחת פשוט את נתוני משטרת הגבולות?
"כי צורת הרישום שלהם מתאימה לביקורת ביטחונית ולא דמוגרפית. בכל מקרה, אני לא מאמין שמדובר בהגירה מאסיבית של פלשתינים מיש"ע החוצה".

כשמדברים על מוטיבציה פוליטית, כדאי להזכיר שגם לארנון סופר יש כזו – קידום תכניתו ל'גדר דמוגרפית': "יש לנו בעיה קשה גם בתוך הקו הירוק וגם ביש"ע. הפתרון שלי הוא גדר שתכלול 80 אחוז מההתנחלויות, כולל גוש עציון, מעלה אדומים ומזרח ירושלים. אני לא מאמין שזה יביא שלום, אני הרי חי כאן במזרח התיכון. מי שמדבר על חזרה לקו הירוק אינו שוחר שלום. אני לא איש ימין או שמאל, אלא איש אמצע".

מי מלבד שני הדמוגרפים סופר ודלה-פרגולה טרח למלא אוויר בבלון הדמוגרפי? החשודה המידית, התקשורת, דווקא יוצאת בזול. במחלקה של פרופ' שמואל ליימן-וילציג, מומחה לתקשורת מאוניברסיטת בר אילן, שוקדים בימים אלה על עבודת תזה הסוקרת את הטיפול התקשורתי בנושא הדמוגרפי ב-15 השנים האחרונות.
"בדקנו את ההתייחסות במדיה בימים שבהם פורסמו נתונים דמוגרפיים, כמו דו"חות של הלמ"ס", מסביר פרופ' ליימן-וילציג. "מממצאים ראשוניים מסתבר שהטיפול התקשורתי בנושא היה מינורי ביותר. זו אינה סוגיה משמעותית בסדר היום הציבורי בישראל. לא יהיה נכון לומר שהתקשורת ניפחה את הנושא. ייתכן שמאז העלייה הגדולה מבריה"מ לשעבר הפך השד הדמוגרפי פחות מאיים".

אז מי אחראי לתהודה שקיבלו נבואות הזעם?
"מי שאולי עשה זאת הם הפוליטיקאים מהשמאל. אבל יש להבחין בין סדר יום פוליטי – מה שהפוליטיקאים מנסים לקדם – לסדר יום תקשורתי. אי אפשר לבוא לתקשורת בטענות כשיוסי שריד, נניח, מעלה את הטיעון הדמוגרפי במהלך ראיון. אך אני לא מתרשם שהמדיה נקטה יוזמות משל עצמה כדי לטפל בנושא, כיוון שממילא התקשורת לא נוטה לעסוק בנושאים שאינם מידיים. טווח הראייה שלה מגיע בקושי לשלוש-ארבע שנים, והיא כמעט לא מטפלת בנושאים ארוכי טווח כמו התחממות כדור הארץ, למשל.

"כדאי לזכור שאנשי תקשורת אינם מומחים מספיק בסוגיות מורכבות כמו דמוגרפיה. לכן, כשהם כבר מטפלים בנושא, הם עושים זאת באמצעות שימוש במקורות הקיימים: הלמ"ס ואנשי האקדמיה. הביקורת שמעלה המחקר החדש צריכה להיות מופנית כלפי האקדמאים, אם בכלל".

איך אפשר להעלות בכל זאת את הנושא לסדר היום?
"ברמה האקדמית הם כבר עשו את מלאכתם והניחו את הממצאים שלהם על השולחן. אם הם רוצים להשפיע גם על תהליכים פוליטיים, עליהם להשקיע פחות בשכנוע הציבור ולהתמקד בפנייה למקבלי ההחלטות. את עם ישראל מעניין פחות האיום הדמוגרפי ויותר המצב הכלכלי והביטחוני המידי".
אלא שגם למקבלי ההחלטות, כך נראה, אין יותר מדי עניין לעסוק במגמות ארוכות טווח. מליאת הכנסת דחתה בשבוע שעבר הצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת המצב הדמוגרפי ברשות הפלשתינית. את ההצעה יזם ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי) בעקבות הדו"ח החדש והדיון בוועדת החוץ והביטחון.

השר מאיר שטרית, המקשר בין הממשלה לכנסת, אמר כי ישראל אינה אמורה לחקור מה קורה ברשות אלא נושאים הנוגעים לה עצמה. לפי שטרית, אם כן, המצב הדמוגרפי אינו העילה לתכנית ההתנתקות – או שתכנית ההתנתקות לא ממש נוגעת לנו.

והרי הנתונים
כותבי המחקר בצוות האמריקני הם היועץ האסטרטגי והיזם, בן צימרמן, ההיסטוריונית פרופ' רוברטה סייד וד"ר מייק ווייז – פיזיקאי ומומחה למודלים מתמטיקאים.
הצוות הישראלי, בראשות יורם אטינגר, מונה את תא"ל (במיל') דוד שחף, ראש המנהל האזרחי לשעבר (יו"ש), פרופ' עזרה זהר, ד"ר דוד פסיג, בעל תואר בעתידנות ומומחה למודלים של חיזוי ואברהם שבות – גיאוגרף ודמוגרף של אוכלוסיית יו"ש.

בראיון ל'בשבע' פירט וייז, ד"ר לפיסיקה מאוניברסיטת ברנדייס, את שיטת המחקר: "בשנת 1997 הנפיקו הפלשתינים תחזית שלפיה עד שנת 2004 הם ימנו 3.8 מיליון נפש. הם חישבו זאת בהתבססות על שיעור הגידול הטבעי הגבוה בעולם – 4.75 אחוז. מה שמדהים הוא שהישראלים מקבלים זאת כתורה למשה מסיני".

על איזה מקורות אתם הסתמכתם?
"לקחנו את נתוני הכניסות והיציאות של משטרת הגבולות, הלמ"ס הישראלי, משרד הבריאות הפלשתיני וועדת הבחירות שלהם".
אבל אתם לא דמוגרפים.
"דמוגרפים הם אנשים שמנפיקים תחזיות לעתיד. אותנו עניין מה המצב הנוכחי. כדי לעשות זאת לא צריך להיות פרופסור לדמוגרפיה: מספיק לקחת מספר בסיסי מוסכם, על בסיס מפקד אמין, להוסיף את הלידות והכניסות ולהחסיר את הפטירות והיציאות. זה הכל".
בין הגורמים לניפוח הנתונים מונה וייז:
• נתוני לידות מופרזים – על-פי נתוני משרד הבריאות הפלשתיני, חלה ירידה דרמטית בפריון האישה הפלשתינית. בשנת 97' עמד ממוצע הפריון על 7.4 ילדים לאישה ואילו בשנת 2004 הוא ירד ל-3.9. ירידה זו תואמת נתונים מארצות ערביות כמו ירדן ומצרים.
• נתוני תמותה נמוכים במיוחד – דיווחי הפטירה ברשות חלקיים באופן שיטתי ונמוכים מהנתונים שמפרסמות מדינות מפותחות.
• הגירה שלילית של ערביי יש"ע – בעשור האחרון ניכרת על-פי נתוני משטרת הגבולות מגמה של יציאת פלשתינים משטחי יש"ע. התחזיות הקודרות מניחות שישנה הגירה חיובית של מאות אלפי פלשתינים.
• הכללת תושבי חו"ל – לפי הערכת הבנק העולמי מתגוררים כ-300 אלף פלשתינים מחוץ ליש"ע, אך הם נכללו בחישובים הפלשתיניים. גם על-פי נתוני אתר הבחירות הפלשתיני יש כ-200 אלף בוחרים מחו"ל.
• ספירה כפולה של ערביי מזרח ירושלים וערביי יש"ע בעלי תעודת זהות כחולה – כ-200 אלף תושבי מזרח העיר הערבים מוגדרים על-ידי ישראל כערבים תושבי ישראל אך נכללים אצל הפלשתינים במניין ערביי יש"ע. כנ"ל לגבי כ-150 אלף פלשתינים שעברו להתגורר בישראל במסגרת איחוד משפחות.
• לפלשתינים, המקבלים סיוע מארגונים בינלאומיים שונים כמו אונר"א, יש אינטרס להגזים במספרם.
מסקנת הדו"ח: מאז שנת 1967 נשמר רוב יהודי מוצק של 60 אחוזים בין הים לירדן. משנת 1948 גדל מספר היהודים פי 9 (מ-600 אלף ל-5.5 מיליון) ואילו מספר הערבים פי 3.2 (מ-1.2 ל-3.8 מיליון).
וייז: "אנשים לא מעטים אמרו לי שהם הרגישו בחוש שהנתונים מנופחים – הם ראו בתים ערביים ללא צלחות לוויין או כביסה תלויה, מה שמעיד על נטישה – אך הם חששו לפקפק בנתונים של ארנון סופר. המחקר שלנו יגרום לפתיחת הנושא, ונשמח אם יבדקו את הנתונים שלנו ושל האחרים".