גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 129ראשיהפצה

מכתבים למערכת

02/02/05, 00:00

הסירוב אינו פילוג
(בתגובה ל'לקרוע ולפנות', גיליון 128)
כואב לראות איך דיאלקטיקה שמאלנית ארסית התנחלה בראשם של אנשים עם רקע דתי. שייקה אל עמי ( סגן אלוף במיל') מסיים מאמרו: "הגירוש יהיה קידוש השם ..."
ואולי ההפך הגמור זה קידוש ה'? סירוב קולקטיבי לפשע שנקרא לפנות יישובים יהודיים בא"י הוא קידוש ה'.
סירוב לא יקרע ויפלג את העם, אלא ישאיר לנו את צה"ל כמו שהוא - צבא ההגנה לישראל, ולא צבא הגירוש לישראל.
דב דניאל בורר, בני ברק


העקירה היא הסכנה, לא הסרבנות
(בתגובה ל'לקרוע ולפנות', גיליון 128)
הטענה הבסיסית במאמרו של שייקה אל עמי, כי אידיאלוגיית הסרבנות מאיימת לפרק את הבית כולו, מבוססת על כך שהתנגדות להחלטות המדינה גורמת לשבר ולחורבן. טיעון זה חופף יסוד גדול בתיאוריה הפשיסטית, שהמדינה היא מעל הכל. אך גישה זו נדחתה ע"י כל העולם התרבותי.
אולם יש טעות יותר עמוקה: הנחה נוספת במאמר היא שסרבנות של הציבור האמוני במקרה של עקירת יהודים פירושה שבירת ההשתתפות שלו בהוויה הציונית על כל משמעותיה.
אין טעות גדולה מזו. אין מעשה אנטי ציוני יותר מעקירת יהודים מבתיהם. סירוב פסיבי או אקטיבי פירושו תמיכה בהוויה הציונית. והרי כל בר דעת מבין שאם המדינה תגזור על יהודי לחלל שבת או לאכול טריפות הוא יסרב.
נראה שאנו צריכים לשנן אמיתות יסוד גם בקרב המחנה הדתי לאומי וגם בקרב אנשים בעמדות בכירת בעבר ובהווה.

יצחק קלר, קדומים


תעזבו את המכינות
(בתגובה ל'חיילי המכינות, התעוררו', גיליון 128)
כאבא לבן שלמד במכינה ומשרת בצבא ובן שלומד במכינה, אני מתקומם נגד דברי הרב בן זמרא.
קידוש ה' שעושים בוגרי המכינות בצבא אינו ניתן לשיעור.
מסירותם הרבה למען עם ישראל למרות הקשיים הרבים מעוררת כבוד. המסירות אינה למען שלטון זמני, אלא למען העם כולו לדורותיו. מוזר מאוד שהרב תולה בהם את תופעת החילון בצבא ושילוב בנות בצורה הפוגעת במוסריות צה"ל - הגורם לכך הוא הבג"צים שהגישו תנועות הנשים למיניהן.
יהודה כהן מעלה מכמש

דמוקטטורה
קו החשיבה הולך ומתבהר - דורסנות, הרס וחורבן.
המדיניות הכלכלית חסרת הרחמים 'מניבה פירות' - בתי תמחוי ועמותות צדקה וחסד ללא תקדים.
הדהירה המטורפת אל ההתנתקות, ללא שמץ של מחשבה והתחשבות לא במפלגה, בצבא או בעם היא שגיב פרי הדורסנות מבית מקדשו של אראל שרון, שעדיין שרוי בהזיה של העברת הגשרים לכיוון התעלה מבלי להביט לאחור.
ועדת דוברת, פרי הביאושים של אנשי תעשייה וכלכלנים לא שמעה מעולם על ציבור של מאות אלפי מורים שאולי יש לו מה להגיד, שמדובר כאן "בנשמות" ולא "בשביבי סוליקון" מעולם ההיי-טק.
כל זה מעורר שאלה קשה: הזאת היא דמוקרטיה? אלו מהלכים דיקטטוריים לכל דבר ועניין, גם אם הם נעשים ע"י אנשים דמוקרטיים הנושאים את שמה לשווא. אנו צריכים לשאול בקול גדול כיצד יכולה הדמוקרטיה להגן על עצמה מפני מהלכים כאלה.

משה סויסה
צפת

משגרים ובוכים
הבטחותיו של אבו מאזן לדאוג למנוע שיגור פצמ"רים וקסאמים לעבר גוש קטיף ויישובי הנגב המערבי, מזכירות משל ערבי על העקרב והצפרדע.
ביקש העקרב מהצפרדע לשאת אותו על גבה, ולהעבירו לצד השני של הביצה. הקשתה הצפרדע: מה יקרה אם תעקוץ אותי תוך כדי שחייה? ענה העקרב: מה יצא לי מזה? הרי גם אני אטבע יחד עמך. השתכנעה הצפרדע, נשאה אותו על גבה, והחלה לשחות לגדה השנייה של הביצה. תוך כדי שחייה, עקץ אותה העקרב. בנשימת אפה אחרונה, תהתה הצפרדע, למה? השיב העקרב: איני יכול לנהוג בניגוד לאופיי.
הוא הדין לגבי 'הפסקת האש' כביכול של החמאס הגיהאד והאחרים. אמנם היו מספר ימים של שקט, אך כבר השבוע התחדשה האש לעבר יישובי גוש קטיף והנגב המערבי. וגם אם ייחתם הסכם כל שהוא, הרי ברגע שדרישותיהם לשחרר אסירים ולהמשך ויתורים, לא ייענו, ימשיכו הפלשתינים לשגר פצמ"רים וקאסמים, כבימים ימימה. כמו שאמר העקרב: איני יכול לנהוג בניגוד לאופיי.

משה בודק
חיפה


צימוקים לשבת:
1. מפד"ל 2005.
"...ויחנו באיתם. בקצה"
2. דירקטוריון הבנק.
מה עשיתם בשביל מדינה?
משה טאו, רחובות