בשבע 132: מבצע סיני

סיני (ללא שם משפחה) הוא הדבר החדש במוסיקה החסידית. שיבוץ שירים תמוה במקצת, אבל הרבה נסלח בשביל משב הרוח המרענן והכיף

קובי סלע , כ"א בחשון תשמ"ח

מי שמכיר את הטור הזה, את התכניות בערוץ 7 ואת דרך התנהלותו של המחבר בחיים, מכיר את חיבתי המיוחדת לאומנים בתחילת דרכם. בעבר הרצנו בערוץ 7, שמוליק פלדמן ואנוכי, את תחרות הכישרונות של המוסיקה החסידית. לימים זה אפילו הפך למיזם נחמד בתכנית של מנחם טוקר. הסיבה שגרמה לנו להתאמץ למען אנשים אלמוניים ונטולי פרוטקציה היא כמובן טוב לבנו, והרצון שמפעפע בנו לתרום לחברה ולסייע לקהילה, כמובן.

אם תתפסו אותנו בסמטה חשוכה בלילה מפחיד במיוחד ותאלצו אותנו לומר את האמת, תשמעו מן הסתם שלמעשה קצנו במוסיקה השגרתית ובאומנים המוכרים והלא מחדשים. עז רצוננו להתרגש ממשהו רענן, "דם צעיר" קוראים לזה במחוזות אחרים.

לכן, קל לתאר את המתח שאוחז בנו כשמתקבל דיסק חדש של מישהו לא מוכר. ברוב המקרים חשוב לצנן את ההתלהבות כשהתוצאה לא מלהיבה. חבל לשקוע בדמיונות על הרמת מורל התעשייה. אבל יש מקרים, שעל אחד מהם תשמעו מיד, שבתום האזנה הראשונה, והשנייה, והשלישית, אנחנו ב'בראנז'ה' מתקשרים אחד לשני ומנתחים את 'החדש'. בימים כאלה, שביעות הרצון עולה מיד, העבודה באולפן נעשית יותר כיפית ומשהו חדש מתרגש באוויר.

הפעם אספר לכם על סיני. שם המשפחה שלו הוא מעודה, אך משום מה לא תמצאו זכר לכך על האלבום. אין לי מושג היכן נמצא את הזמר הזה בעוד כמה שנים ואם הוא יתקלקל לנו בדרך. בינתיים, נראה שמדובר בבחור מוכשר ועדין נפש, ששר מבפנים.
יהודה דים, זמר של יותר מלהיט אחד, לקח כנראה חופשה מהשירה והפיק את האלבום הראשון של סיני.

השירים נחמדים אחד-אחד, למרות שלא הצלחתי להבין את שיקול הדעת שעמד בבסיס השיבוץ שלהם. הלהיט שנטחן עד דק בערוצי הרדיו הוא 'אספרה כבודך' (הרצועה השלישית): מדובר בשיר מיוחד, מלודי מאוד ומתאים לשידורים עצובים (פיגועים לא עלינו, התנתקויות וצרות אחרות). אך זה שיר פשוט יפה, שמשתלב היטב גם באירועים שמחים. איך זה קורה? תקשיבו ותבינו.

הרצועה התשיעית, 'לולי', היא הרצועה היפה ביותר לטעמי. הלחן של יהודה דים, המפיק, שכבר 'שיחק אותה' בלחנים אחרים, נוגע ללב. שיר מצוין, מה שמגביר את התמיהה לגבי השיר שאחרי, 'מחניים'. לא מתאים השיבוץ, מצטער.
חזרה לרצועה הראשונה, 'המלך', שיכול היה להיות בקלות לחן בסגנון עדות ה'הלל פלאיים'. הוא עשוי טוב, אך עדיין לא ראוי לפתוח את הדיסק, בעיקר כשיחסי הציבור הפיצו את 'אספרה'.

הלאה: 'ביטחון', שיר דו-שפתי – בעברית ובאידיש. בשלב זה של חיי אינני דובר את האידיש על בוריה, מה שמציל במעט את הביקורת על המילים לשיר. אולי באידיש זה להיט, בעברית זה כנראה נשמע פחות טוב. "מילים של פיזמונסניף", מכנה את זה מישהו שמבין בתחום. מאידך גיסא, ליפא שמעלצר אחראי למילים, לכן אין סיכוי שתשמעו ממני שום מילה רעה אודותיו.

קטע 6 מגניב, כי מדובר בעיבוד מודרני לחלוטין. אומנם המילים קלישאיות למהדרין, "קול מצהלות חתנים מחופתם" והעיבוד מתחיל רוקיסטי, אבל לפתע האלקטרוניקה משתלטת על השיר וסרקצ'ינג תופס את האוזן. הלווו! זה שיר חסידי זה?
לסיכום, מדובר באלבום נחמד למדי, לא מהפכני אבל כיפי. והכי חשוב, מרענן וצעיר. שרק לא יתמסד ויתברגן.
שמונה שלבים בסולם יעקב.

פינת משבית השמחה:
בעטיפה שאני קיבלתי העמודים הפוכים, אבל מילא.
מצד שני לא מצאתי אזכור לערוץ 7, אחד הראשונים שנתן במה מכובדת למוסיקה החסידית. משונה, בהתחשב בעובדה שדווקא פרגנו שם לרדיו 'שיר השירים'(?) ורדיו 'כל מי'(?)

הערות בונות או הורסות ניתן לשגר אל: kobi@a7.org