בשבע 133: הוי ארצי

חגי סגל , כ"ב באדר תשס"ה

טרנספר סטרילי

השר לאיכות הסביבה, שלום שמחון, דואג לפלשתינים בעזה. השבוע הוא הזהיר מפני ההשלכות האקולוגיות החמורות של הריסת בתי המתנחלים, תמרות האבק שם והמראה הלא אסתטי שנשאיר אחרינו. אכן, נורא. בקרוב בטח תבוא דרישה של שמעון פרס לא לבצע את הפינוי בין שתים לארבע אחר-הצהרים. זעקות המתנחלים, אתם יודעים, עלולות להפריע את מנוחת השכנים הפלשתינים.

שו"ת הסתה

מדוע שופטי ישראל משחררים בסיטונות חשודים בהסתה?

קיימות שתי תשובות אפשריות לתהייה שמאלנית נוקבת ועתיקת יומין זו: 1. כל השופטים מעריצים בסתר ליבם את איתמר בן גביר. 2. רוב השופטים לא משתגעים על בן גביר, אבל הם פשוט לא מוצאים שום הסתה בחומר הראיות הדלוח שהמשטרה מגישה להם.

שום הסתה? ביום ראשון, למשל, שמענו כולנו בחדשות על כתובת נאצה נוראות בירושלים: "שחרור מחבלים מביא לרצח יהודים".

זאת לא הסתה, אלא אמירה ימנית פובליציסטית נושנה. אני אפילו מוכן לחזור עליה כאן ועכשיו בלי להסתכן יותר מדי באפשרות העמדה לדין: "שחרור מחבלים מביא לרצח יהודים".

עוד מעט תגיד שגם "שרון דיקטטור" זה לא הסתה.

"שרון דיקטטור" זה אולי עילה לתביעת דיבה, אבל לא הסתה.

ומה לגבי "שרון, לילי מחכה לך"?

פה כבר יש רכיב מסוים של הסתה, ולכן אני מפנה אותך למטה הארצי. לפני שבוע פורסם שאת כתובת הנאצה הלא יצירתית הזאת הגה אחד העובדים שם, תלמידו של אבישי רביב.

בעצם, מה זאת הסתה?

כשמישהו קורא במפורש להרוג מישהו אחר או לשבור לו את העצמות. כל השאר זה ביקורת לגיטימית. אולי לא תמיד אנינת טעם, אבל חוקית בעליל.

תגיד, ראית בטלוויזיה את כנס הבלהות בבנייני האומה?

בעיקר ראיתי שם רבנים עם זקן ארוך יושבים על במה מתחת לכתובת ´מי לה´ אלי´, וככל הידוע לי עדיין אין במדינה איסור על התקהלות של רבנים מתחת לכתובות תנ"כיות כאלה. לא שמעתי אף אחד מהם אומר שצריך לרצוח את ראש-הממשלה.

נאמר שם במפורש שבנוה-דקלים יש יותר נשק מגטו ורשה.

תסלח לי מאוד, לא נאמר. במקום הופץ כרוז אנונימי, לך תדע מטעם מי, שקרא למתנחלים לא למסור מרצונם את נשקם האישי לשלטונות, והסביר ש"יהיה זה בלתי מוסרי לזרוק את המשאבים האלה מתוך שיתוק הנפש, בשעה שגורל המדינה מונח על כף המאזניים". צריך הרבה דמיון כדי להבין מהמשפט המעורפל הזה שהנשק נועד לפגוע בחיילים או בשוטרים, חלילה.

מפכ"ל המשטרה דיווח בישיבת הממשלה על פסק הלכה המתיר פגיעה באנשי בטחון בדואים או דרוזים.

כל עוד המפכ"ל לא נוקב בשמות מפורשים של הפוסקים, ומגיש נגדם כתבי אישום מבוססים כדבעי, החשד נופל בעיקר על הרב משה קראדי שליט"א.

אתה רוצה להגיד שלא קיימת בכלל סכנה לחייו של ראש הממשלה?

ראש ממשלת ישראל הוא כרגע האדם הכי מוגן בעולם המערבי. יחד עם זאת קיימת סכנה מוחשית, שאדם מיואש בימין ינסה לפגוע באישים בכירים אחרים המזוהים עם פרוייקט ההתנתקות. הדרך הכי יעלה לנטרל אותו היא לא לסתום פיות, אלא להימנע מנקיטת צעדים ממשלתיים שמוציאים ציבור גדול מדעתו. כאשר אתה מכריז מלחמה על מגזר מסוים קיים סיכון שמישהו עם עצבים חלשים שם יבצע בתגובה פשעים נמהרים. גם בשמאל, אגב. אם הממשלה תחליט יום אחד לעקור 25 כפרים ערביים, אין כמעט ספק שאיש שמאל יגיד ששרון דיקטטור ואף ייקח נשק לידיים.

וואלה?

וואלה.

מעשה בדחפור

לראשונה בתולדות העיתון ´הצופה´ פורסם בשבוע שעבר שיר של אילן שיינפלד בעיתון, שיר חדש על מר גורלם הצפוי של עקורי גוש קטיף. שיינפלד, איש מרצ, מי שהדפיס רק לאחרונה שירים קשים ביותר נגד המתנחלים, ("יחי מולך העפר, יחי מולך הדם") הפיץ תחילה את שירו בדואר האלקטרוני. "נדמה לי שדווקא כאיש שמאל, חובה עלי להשמיע גם את הזעקה הזאת, הוא הסביר לנמעניו. השורה הראשונה בשיר מתארת את "האימה החשכה שבוויתור על בית", ואילו השורה אחרונה זועקת: "בנפול בית אחיך אל תשמח".

שיינפלד סיפר לי השבוע, שהשיר נולד כאשר הוא התעורר בוקר אחד, בביתו בשכונת נוה צדק בתל-אביב, לשמע חבטות איומות בחוץ. כשיצא לרחוב ראה דחפור הורס את בית השכן. לגמרי במקרה פונתה באותו בוקר תכולת ביתו של שכן אחר, וברחוב היתה מונחת ערימה של אלבומים וכתבים. "המראה הזה היכה אותי בתדהמה. אמרתי לעצמי ´שומו שמים, מחר זה יקרה גם לי´. נכנסתי הביתה וכתבתי את השיר".

רבים מחבריו של שיינפלד כבר הודיעו לו שאינם אוהבים את השיר. הם חששו, לשווא, שמא הפך בן לילה את עורו, והפך לאיש ימין. לשיטתם, אחד הסעיפים המרכזיים בתוכנית ההתנתקות אוסר גילויי חמלה על המתנחלים.

קיבלו אחריות

לא רק ברמאללה, גם בירושלים התאמצו מאוד שלא לייחס חשיבות אסטרטגית לפיגוע הקשה בטיילת בתל-אביב. הודגש שהפיגוע הוא מתוצרת הג´יהאד האיסלמי, לא חלילה של הפאתח או החמאס, אשר בצורה זו או אחרת הצטרפו לפרוייקט ההודנא של אבו מאזן. שמעון פרס, במאמץ משלו לרופף עוד יותר את הקשר בין הפיגוע לבין המגזר הפלשתיני המקומי, הסביר לשגריר בריטניה בישראל, כי "מסתמן קרע בין פעילי הג´יהאד האיסלאמי בשטחים לבין המפקדה בדמשק".

ברם, מתברר שלא רק סניף הג´יהאד האיסלמי בדמשק פרש חסות על הפיגוע אלא גם סניף החמאס בפלשתין. צילום של המחבל המתאבד, עבדאללה סעיד בדראן, הופיע באתר האינטרנט הרשמי של החמאס. הוא כונה שם "השאהיד הגיבור" והפיגוע שביצע זכה לתואר "אלעמליה אלאסתשהאדיה" (שפירושו, "מות קדושים למען אללה במהלך פעולה מבצעית").
עד שעת סגירת הגליון לא נמסר על פעולה משמעותית של אבו מאזן נגד החמאס או לפחות נגד אתר האינטרנט של הארגון. אפילו לא נגד הג´יהאד האיסלמי.

תנו רבנן

אחד המעמדים המרגשים ביותר לרגל סיום הש"ס היה בתוכנית של לונדון וקירשנבאום בערוץ 10, בהנחיית קובי אריאלי. בפעם הראשונה בתולדות הטלוויזיה המסחרית בישראל למדו שם תוספות.