בשבע 135: חסימת עורקים

כמאה פעילים נגד ההתנתקות הכריזו ביום שני השבוע שכבר אינם יושבים על הגדר, אלא על הכביש ממש.

חגית רוטנברג , כ"א בחשון תשמ"ח

חסימת הכבישים בנתיבי איילון, שהגיעה לכדי פקק של 40 ק"מ, היא אחד הצעדים הראשונים שלהם. "לא ייתכן שבמקום כלשהו יגרשו יהודים מביתם ובמקום אחר יימשכו החיים כרגיל" אומרים הפעילים

פרדוקס פוליטי: דווקא יו"ר ההסתדרות, עמיר פרץ, עומד לזכות בתואר האסטרטג הגדול של המאבק בהתנתקות. נוסחת הקסם 'להשבית את המדינה' תשרת מעתה לא רק את מעמד הפועלים, אלא גם את מעמד המגורשים. מדורת הענק שהוצתה השבוע במרכז נתיבי איילון הכתה בהלם בינוני עד קשה את אלפי הנהגים, מגישי החדשות ומפקדי המשטרה.

הפעולה התבצעה באופן מחושב ומתוכנן מראש: חבורה של כמאה פעילים המתינו בצדי הכביש עם צמיגים. בשעה שש בערב הם החלו לכבוש נתיב אחר נתיב, הבעירו צמיגים, הקיפו אותם בשלטים ופצחו בקריאות 'יהודי לא מגרש יהודי'.

40 דקות(!) לקח למשטרה להגיע למקום האירוע. היא נימקה מאוחר יותר את העיכוב בכך שלא היה לה מודיעין על הפעולה הזו. "הגיעה 'סוונה' גדולה של יס"מניקים, והם ירדו ממנה אוחזים באלות ועיניהם רושפות", מתאר אחד הפעילים. "הם הודיעו במגפון שאם תוך 2 דקות לא נרד – יתחילו מעצרים. בהמשך הגיעו ניידות משטרה, אמבולנס ומכבי אש. לא זזנו, ואז התחילו להרים אותנו בכוח. אנחנו כעיקרון לא החזרנו מכות לשוטרים".

רק 18 בחורים הצליחה המשטרה לעצור, והשאר התחמקו לרחובות הסמוכים. בתקשורת דווח על פקק של 40 ק"מ, ברדיוס של כל הכבישים בסביבה.

איך הגיבו הנהגים?
"היתה אחת שדרסה כמה חבר'ה בהתחלה כדי לעבור, ובנס לא נפגע איש. אחד יצא וצעק עלינו, אחר אמר שאנחנו ערבים, ואישה אחרת יצאה לומר לאותו נהג שהיא דווקא בעדנו. נהגים התעצבנו כי רצו להגיע הביתה, וזה לגיטימי בעיני, אבל זה רק מראה שאנשים לא מודעים למה שקורה. אם היו מבינים שיש פה משהו גדול, לא היו מתעצבנים", אומר הפעיל, שכמו שאר חבריו בהתארגנות חפץ בעילום שמו.

מוכנים לשלם מחיר אישי
אז מי עומד מאחורי השיתוק החלקי במדינה? מדובר בהתארגנות עממית של מאות פעילים מכל רחבי הארץ, ללא מנהיגות רשמית. מה שניתן לומר הוא שבפירוש לא מדובר במועצת יש"ע, אך יש מראשי הציבור שמברכים על היוזמה החדשה.

"החלטנו שאי אפשר להמשיך ככה", מסביר אחד מראשי ההתארגנות. "עד עכשיו מחינו, ביקשנו מאחרים שיסכימו לדעתנו ושייתנו לנו משאל עם. מעכשיו מתחילים בתרגילי מנע. אנחנו מאמינים שאת ההתנתקות אסור לבצע על-פי התורה, וגם דמוקרטית – זה מעבר לגבול היכולת. לא יתכן ש-119 ח"כים יחליטו לגרש מביתו ח"כ אחד. הימין ניצח בכנסת הזו, והממשלה גונבת קולות לטובת מדיניות השמאל".

הוא מדגיש כי עקרון מנחה בפעילות הוא לא לנהוג באלימות. בימים אלו ממשיכה ההתארגנות לגייס פעילים נוספים ברחבי הארץ באמצעות צוותים מיוחדים, והם מדווחים על היענות רבה ליוזמה. לדעתם, הם מציעים את הדרך המעשית היחידה שתמנע או לפחות תשבש את הגירוש. למצטרפים לחסימות מובטח ליווי צמוד של עו"ד במקרה של מעצר ובכלל.

הבחורים שנעצרו בחסימה השבוע אמורים להשתחרר בערבות, אך עד שיימצא הכסף הדרוש קלטו אותם מצלמות הטלוויזיה מעיינים בספרי קודש בזמן ההמתנה בבית המשפט. הם לא ייתנו למשטרה לבזבז להם את הזמן.

אנשים יהיו מוכנים לחסום צומת גם במחיר כניסה לכלא?
"לדעתי, המטרה בהתנתקות היא לזרוק את כל הציבור האמוני מחוץ לגדר, עייני ערך חוק פינוי-פיצוי. אנחנו מעדיפים לשבת בכלא כבני חורין מאשר בחוץ כעבדים. מעבר לזה, אם מצפים מחיילים ומשוטרים לסרב פקודה ולשלם מחיר אישי, על אחת כמה וכמה שכל אזרח צריך לשאול את עצמו מה המחיר האישי שהוא מוכן לשלם במאבק".

המתווה המוצע הוא שכל אותם מאה אלף איש המתנגדים להתנתקות, והביעו זאת באופן אקטיבי בשרשרת האנושית וביום העצמאות בגוש קטיף, ייקחו שבוע חופש מהעבודה ופשוט יתיישבו על הכבישים. "אם הם ישבו בכל כבישי הארץ מהבוקר עד הערב, המדינה משותקת. אחרי יומיים הם יהפכו להיות כמו ההסתדרות: אפשר לכעוס עליהם, אבל חייבים להיכנס איתם למשא ומתן".

גם בתסריט אופטימלי פחות מבחינתם, אם יתגייסו רק כמה אלפים, הם צופים אפקט משמעותי לחסימה: "המשטרה תצטרך להיות נוכחת בכל הצירים החסומים. בשביל זה היא תזדקק לכוחות אדירים שלא בטוח שיש לה". הסתמכות רק על הגעה לגוש קטיף ביום פקודה כדי למנוע את הגירוש איננה מספקת, לדעתם: "הגעה לגוש קטיף תחולל מהומה ברמה מקומית בלבד. לא ייתכן שכל המדינה תשב בשקט בזמן שמתבצע גירוש כזה".

שני צדדים לאחדות
החסימות הללו גורמות לאנשים איבוד זמן שלעתים משמעותו הפסד כספי או אחר. אין לכם בעיה מוסרית עם זה?
"אם זו רק בעיה של כסף, מן הראוי שגם מי שתומך בהתנתקות יסבול כמה שעות בשביל זה". הפעיל מספר על נהגים באירוע בנתיבי איילון שיצאו לצעוק על החוסמים. "היו חילופי דברים בין הצדדים, ולבסוף חלק מהנהגים הבינו, גם אם לא הסכימו, וחלקם אפילו הפכו בעד".

בחסימה שהתבצעה בגשר הראל לפני כחודש אמר אחד הנהגים: "חיכינו לכם מאז אוסלו". בחסימה ליד בית שאן היו נהגים שירדו לעזור. עם זאת, זוכה הנהג הישראלי העצבני ליחס מיוחד מהחוסמים: במהלך החסימה הם עוברים ומחלקים פלאייר וסוכריה לכל אחד, כהבעת הזדהות עם עוגמת הנפש שנגרמת לנהג, וכהסבר לכך שהפעולה היא נגד העקירה ולא נגד הנהגים.

אתם לא חוששים שהדרך שלכם תפגע באהדת הציבור כלפי המתנחלים, וההפסד יעלה על הרווח?
"הפעילים שלנו הם אלו שיזמו את מבצע פנים אל פנים בזמן משאל הליכוד, ואנשים שעוסקים בקירוב לבבות כל השנה. אין סתירה בין הדברים. צריך להבין שלאחדות יש שני צדדים, ולא ייתכן שחצי מהעם יזרוק את החצי השני מעבר לגדר".

עד כה מציג המטה, שהתרחב לכדי מאות פעילים, רשימת פעולות שעוררו הדים מרובים: הפעולה הראשונה היתה לפני חודשיים: שיירת מכוניות, שלא גרמה לפקקים משמעותיים. מאוחר יותר, כעליית מדרגה, הוחל בחסימות: לפני כחודש נחסמה הכניסה לירושלים בשלושה מוקדים, וכן גשר הראל, כביש גהה, צומת רעננה, צומת אשדוד ובית שאן. יומיים לאחר מכן הם ארגנו חסימות בצומת גלילות, צומת שילת וכביש החוף. לפני שבועיים נחסם כביש ירושלים באזור מוצא ומחלף אלוף שדה. השבוע, במקביל לחסימת נתיבי איילון, התבצעו כמה חסימות קטנות נוספות.

השגתם את המטרה שלכם?
"השגנו מטרה של לזעזע את הציבור, להבהיר שנעשה פה עוול נורא. כשמתן וילנאי ביקר בגוש, הוא אמר לתושבים שנראה שהשלימו עם הגירוש, כיוון שאין מחאה. אנחנו היחידים שפעלנו ביום ההצבעה בכנסת. יחד עם התפילה צריך להיאבק בשם ה', זו הדרך היחידה שבונה את כוחנו בדרך טבעית, ולא תלויה בנסים שיתחוללו אצל ראש הממשלה".