בשבע 135: אין תגובה

ההתגייסות התקשורתית לטובת ההתנתקות והשמאל מותירה את השיח הפתוח-לכאורה של תגובות הגולשים באינטרנט כזירה שבה יכול הימין לקבל זכות- ביטוי שווה.

עדי גרסיאל , כ"א בחשון תשמ"ח

אבל בדיקה מדגמית מוכיחה כי בכל הנוגע לחריפות הביטוי מופלות תגובות משתלחות מימין לרעה לרעה לעומת תגובות מתלהמות משמאל. באתרי החדשות מכחישים. אלא מה

הטוקבקים, תגובות הגולשים לידיעות המתפרסמות באינטרנט, הפכו כבר מזמן לחלק בלתי נפרד מכל כתבה או מאמר. ידיעה מקוממת במיוחד – מהסוג שנוגע בעצבים החשופים של השסעים בחברה – עשויה להניב מאות תגובות, דבר שמהווה מבחינת הכתב אינדיקציה לפופולריות שלה, ומהווה גם מנגנון שיווקי שמאריך את משך השהות באתר. התגובות, חשוב להדגיש, אינן ברמה אחידה, ולצד ניתוחים ברמה גבוהה ניתן למצוא טקסטים רוויי שגיאות כתיב או מלאי קללות וגם סתם התחכמויות ברמה של שיחת מילואימניקים בתור לאפסנאות.

ולמרות זאת, הטוקבקים משנים את כללי המשחק והופכים את אתרי החדשות הגדולים למעין 'כיכר העיר', ומאפשרים לכל אדם המחובר לרשת להביע את דעתו בצורה שווה כמעט. בהתחשב בטענה הקבועה של הציבור הדתי והלאומי על קיפוח שיטתי בתקשורת הממוסדת, אמורים הטוקבקים להוות סוג של פתרון, חלקי לפחות.

לכאורה, אמורים גם גורמי אכיפת החוק במדינה לראות בחיוב את התופעה המהווה לא אחת הוצאת קיטור וירטואלית. אולם לאחרונה פורסם שבמסגרת החמרת האכיפה בנושאי 'גילויי הסתה וקריאות לסרבנות', פנה משרד המשפטים לאתרים שונים ודרש מהם להגביר את הפיקוח על התכנים של תגובות הגולשים.

אז איך באמת קובעים איזו תגובה תפורסם ומי תישלח לפח האשפה הווירטואלי? התשובה אינה אחידה. לכל אתר הנחיות משלו, וכמו הוראות הפתיחה באש הצה"ליות, גם הכללים המדויקים שלפיהם נפסלות תגובות אינם פומביים.

"טוקבקים אינם נפסלים בגלל תוכן פוליטי, אלא בשל אופן ההתבטאות", הכריז יון פדר, העורך הראשי שלYnet בראיון לרשת מקומוני שוקן לפני כחודש. זו לכאורה אמירה מובנת מאליה, אך האומנם יש לה כיסוי בפועל? בדיקה פשוטה שערך 'בשבע' מגלה כי מאחורי האובייקטיביות המוצהרת של אתרי האינטרנט של העיתונים הגדולים מסתתרת מגמה פוליטית שקופה למדי. טוקבקיסטים ימניים ותיקים ימצאו בכך אישור לתחושות הבטן שלהם: תגובות ימניות מצונזרות בקפידה רבה יותר מאלו השמאלניות.

כיצד נערכה הבדיקה? על מנת לבחון את רף הסובלנות של עורכי התגובות בצורה שוויונית סרקנו אלפי תגובות של גולשים – חוויה מתישה למדי, ויש להודות, לא תמיד מחכימה – ואיתרנו כמה תגובות בוטות במיוחד כלפי המתנחלים והדתיים. את התגובות הללו שכתבנו, מבלי לשנות את הסגנון או את הביטויים הקשים, והפכנו אותן לטוקבק ימני-דתי לכל דבר. הפעם, מסתבר, עורכי התגובות דאגו הרבה פחות לחופש הביטוי מאשר לסגנון הבוטה, ופסלו אותן.

כבוד למבוגרים
אתר Ynet של ידיעות אחרונות מתגאה בכך שאפשר את תגובות הגולשים כבר מרגע פתיחתו, בשנת ????. יחסית למתחרהו הצעיר מבית מעריב, Nrg, התגובות ב- Ynetמאופקות יותר. כך לפחות זה נראה כשכותבים כלפי ראש הממשלה. כשמדובר באדם דתי, שלא לומר רב, המדיניות, מסתבר, ליברלית הרבה יותר.

בשבוע שעבר עוררו התבטאויותיו של הרב עובדיה יוסף כלפי ראש הממשלה סערה. תחת הכותרת "הרב עובדיה מבהיר: ששרון יזכה לאריכות ימים", סיכם הכתב אילן מרסיאנו את הפרשה:
"יממה לאחר שאיחל בדרשתו השבועית לראש הממשלה, אריאל שרון, ש'הקדוש ברוך הוא ייתן לו מכה אחת וימות ולא יקום', מבהיר מנהיגה הרוחני של ש"ס: 'הצטערתי מאוד לשמוע על הפרשנות. שיזכה ראש הממשלה לאריכות ימים ושנים'".

אבל למגיב מספר 144, אמיר, זה לא הספיק. הוא השתלח ברב במילים הבאות (שחלקן צונזרו על-ידי 'בשבע' כדי שלא לפגוע ברגשות הקוראים):



144. עובדייה נימאסו כבר כל שטויותייך - קייייששששטה!!!!!!!!!!!!


עובדייה יוסף אתה בור ופרימיטיב... אתה אדם קטן ומנוול שלא ראויי לשום התייחסות, כנס כבר לבית אבות וצא לנו מהוורידים!!!!!!!

שמישהו יאשפז כבר את המטורף הזקן הזה!!!!!!!!!

אמיר (09.03.05)

כדי לבדוק את הפתיחות של האתר ניסינו להכניס תגובה המנוסחת באותה לשון בוטה כלפי אדם נוסף שחצה אף הוא מזמן את גיל הפנסיה ושגם על התנהלותו נמתחת ביקורת קשה – ראש הממשלה, אריאל שרון. בתגובה לכתבה שעסקה במתיישבי חומש, אחד מיישובי צפון השומרון המיועדים לעקירה, שלח הגולש הפיקטיבי 'ידידה מהשומרון' את הטוקבק הבא:
"שרון הביתה – קישטה!
"שרון הוא בבסיסו בור ופרימיטיבי שמבין רק כוח. הגיע הזמן שילך לבית אבות וייצא לנו מהוורידים.
שמישהו יאשפז כבר את הזקן המטורף הזה שמוביל אותנו לאבדון".
הפעם הקפידו עורכי התגובות באתר לתת כבוד לאדם מבוגר – התגובה לא פורסמה.

שאלה של אמונה
אתר Nrg מבית מעריב משווק את עצמו כאתר צעיר וחצוף יחסית למתחריו מידיעות והארץ. ואכן, בכתבתו של אורי יבלונקה שעסקה בפסטיבל מוסיקלי של אנשי יש"ע שייערך בצפון תל אביב, נרשמו תגובות צעירות ובעיקר חצופות, שלא לומר וולגריות. כמו למשל זו של הגולש yossi V:
"שלא תהיינה אי הבנות
אתם לא רק שאתם המתנחלים, אינכם אחי, אתם גם לא מעמי ואלוהיכם לא אלוהי.
אינכם אפילו יהודים אלא מתחזים חובשי כיפות ומרובי ילדים המקריבים אותם לאלוהיכם במנהגיכם הפאגנים.

אתם העמלק בתחפושת מגוחכת של היהודי כאילו, וכל מטרתכם לזנב בעם היהודי ולכלותו לאט.
אינכם מתנחלים, חלוצים או כל שם בדוי אחר שאתם מכנים בו את עצמכם ומתהדרים בו, ושנלקח בגניבה ממייסדי ומקימי המדינה שאותה אתם חולבים ועושקים בגסות ליבכם.

אתם אינכם אלא אוייבי עם ישראל. לא אלוהים לכם, לא דת ולא מדינה. אתם ערב רב של פרימיטיביות הרסנית וחבלנית".

ביום חמישי שלחנו תחת השם 'דוס גאה, מרכז' את התגובה הבאה למאמר של יוסף לפיד, 'החרדים נגד היהודים', שעסק כהרגלו בחרדים:
כותרת: שלא תהיינה אי הבנות...
לא רק שהשמאלנים, אנשי שינוי, אינם אחיי, הם גם לא מעמי.
השמאלנים והחילונים הם העמלק, וכל מטרתם לזנב בעם היהודי ולכלותו לאט.
הם אויבי עם ישראל. לא אלוהים להם, לא דת ובקרוב גם לא מדינה.
הם מבוזים ומתועבים, הם ו"אנשי הרוח" שלהם.

כצפוי, מה שמותר היה לכתוב על מתנחלי יש"ע, אסור כנראה לכתוב ב-Nrg על אנשי שינוי, ובוודאי לא על כאלה שגם עבדו ב'מעריב'. התגובה צונזרה.

חופש הביטוי של הארץ
דווקא העיתון המזוהה עם עמדות שמאליות הפתיע. התגובה ששלחנו פורסמה – אם כי רק לאחר זמן, דבר שגרם לנו להסיק כי היא צונזרה, ולעורך האתר לרחוץ בניקיון כפיו (ראו תגובות).
בתגובה למאמרו של ישראל הראל 'גטו בשליטת משפטנים' שעסק בדו"ח המאחזים שהגישה טליה ששון כתבה גולשת מרמת השרון:

כותרת התגובה: היכן הראל צודק

...על ההיתממות של הראל אין צורך להכביר מלים. ההתנחבלות והמתנחבלים מושתתים על נישול נכסי האוכלוסיה הפלסטינית הכבושה ודיכויה; הם מהווים תופעה פרזיטית, הניזונה מכספי הקופה הציבורית ומדם חיילי המדינה הנקראים להגן עליהם. כל ניסיון להשוות בינם לבין המתיישבים של טרום המדינה הוא בבחינת השמצה ולשון הרע.

כדי לבחון את האובייקטיביות של עורכי התגובות באתר ניסחנו את הטוקבק הבא:

כותרת: בואו נבדוק מי הפרזיטים
השולח: דווקא לא ש"סניק
ההיתממות של שטרסלר מגוחכת. ואולי התופעה הפרזיטית, הניזונה מכספי הקופה הציבורית ומדם חיילי המדינה ששמרו עליהם שנים, הם דווקא הקיבוצים? כן, אלה שיושבים על כפרים ערביים והיום פותחים חנויות בשבת ודורשים מיליארדים עבור הקרקעות שהמדינה העניקה להם.

התגובה נשלחה למאמרו של נחמיה שטרסלר 'אז מה, מותר להרוג גם אותי', שעסק בהתבטאויות הרב עובדיה יוסף ובהסתה. שטרסלר חתם את מאמרו כך:
"מי שחושב מחשבות אוון על בחורי הישיבות וקורא אותם פרזיטים, הוא מנוול, אפיקורס, ומותר להרוג אותו", אמר הרב יוסף. אני חושב וקורא להם פרזיטים גמורים. אז מה, מותר להרוג גם אותי?

כאמור, התגובה אכן פורסמה כעבור כשעה – פרק זמן אטי משהו, בעוד שבאתרים האחרים זמני התגובה נמדדים בדקות ספורות.

להגיב ולא להתייאש
הגולשת חנה אייזנמן מירושלים מוכרת כמגיבה ימנית-דתית פעלתנית באתרי החדשות השונים. לאייזנמן אין ספק שעורכי האתרים מניפים את הגרזן בקלות רבה יותר על טוקבקים ימניים. "אני מרבה לשלוח תגובות, ובתקופה האחרונה כמעט כל מה ששלחתי בשמי נפסל. נראה שהעורכים מוחקים מראש כל מה שאני חתומה עליו. לא נותרה לי ברירה אלא לכתוב תחת שמות אחרים. "ב-Nrg", מפרגנת אייזנמן, "מכניסים אותי יותר, אולי הם רואים בי איזה קוריוז שימשוך קוראים. ynet ו'וואלה' מצנזרים אותי הרבה יותר".

יש לך טיפ לגולש הימני?
"אני יכולה להגיד לך מה שאומרים לי: תכתבי אותם דברים אבל במילים אחרות, כדי שלא יוכלו להיטפל לאיזה ביטוי או מילה".
אייזנמן מתרשמת שבחודשים האחרונים ניכרת הקפדת יתר אצל עורכי התגובות: "כולם התגייסו כדי להעביר את ההתנתקות. הם ממש עומדים על המשמר. אני נזכרת דווקא בדוגמה ישנה מקול ישראל. פעם ראיינו שם מישהו ששבר איזה שיא בטיסה במטוס קל. המרואיינת מאוד התפעלה מההישג, ואז אמר הטייס בחצי בוז: 'מה העניין הגדול, הרי הארץ שלנו כל-כך קטנה'. מיד קפצה המראיינת ונזפה בו: 'אל תיכנס לעניינים פוליטיים'. לפעמים אני כותבת תגובות שאין בהן שום התבטאות חריפה, אבל כנראה לעורכים יש חושים והם מרגישים את המסרים הסמויים שאני מעבירה ולא מכניסים אותה.
"לפני כמה ימים שלחתי שלוש תגובות ל-Nrg על כתבה בנושא 'פורום המשפטנים למען ארץ ישראל' – רק אחת נכנסה. השיטה שלי היא לכתוב כותרת בנוסח 'ניסיון מספר 2', 'ניסיון מספר 3' ואז בסוף הם נשברים ומכניסים. אולי זו עצה שצריך לזכור: לא להתייאש – כשמתעקשים מצליחים".

תגובות הגולשים הבכירים:
אליחי וידל, ראש מערכת האינטרנט, 'הארץ':
קשה לי להתייחס לשאלותיכם הכוללות דעות מוקדמות, מוטעות מיסודן, המניחות ככל הנראה, שבאתר הארץ 'מצנזרים' תגובות פרו-דתיות או פרו-מתנחלים. כיוון שכך, לדעתי, ה'תחקיר' שביצעתם אינו מקצועי מספיק.

כיוון שככל הנראה הנחתם מראש שתגובתכם עלולה להיות 'מצונזרת', לא חיכיתם מספיק זמן כדי לוודא שהיא התפרסמה, וכעבור זמן קצר קבעתם שצנזרנו אותה.
טעות בידכם, התגובה נכנסה ככתבה וכלשונה – וכיוון שלא מדובר במערכת אוטומטית,
אלא במנגנון של עריכה וסינון – נדרש פרק זמן מסוים עד שעורך באתר קורא את התגובות
ומשחרר אותן לפרסום.

המלה 'צנזורה' אינה מתאימה כלל לתיאור הטיפול בתגובות הנשלחות לאתר. כיוון שמי
שמטפל בתגובות הם עורכי האתר, ראוי להתייחס לפעולות הקשורות בכך כעריכת תכני התגובות.
תכני התגובות באתר 'הארץ' נערכים רק במקרה שהן כוללות קללות ושפה לא ראויה,
וכמובן כאשר התוכן שלהן עלול לכלול עבירות פליליות כגון דיבה או לשון הרע.
אנחנו שמחים לפרסם כל תגובה באשר היא עניינית, ללא כל אפליה אידיאולוגית.
במקרים שבהם מובאת תגובה עניינית ה'מתובלת' בקללות, נעדיף לערוך את
הקללות החוצה ובלבד שתוכן הדברים יפורסם – מבלי לפגוע בעמדה שמייצג הכותב.

שלי גיל, מפיקה ראשית, Ynet:
ברכות על הדרך החביבה שבהבחרתם לבדוק את הנושא. יחד עם זאת, חשוב להבהיר שאם הייתם עורכים בדיקה סטטיסטית של ממש, היתה עולה ממנה מסקנה אחת ניצחת:
ב- Ynet אין סלקציה פוליטית ואידיאולוגית של טוקבקים בכלל.
עם זאת יש בהחלט סלקציה של כל מה שהוא בבחינת עבירה על החוק (כגון דיבה, לשון הרע, תועבה וכדומה) ויש ניסיון להעיף גם דברי הסתה למחצה והתנסחויות אלימות וגסות.
למותר לציין שיש הנחיות ברורות של העורך הראשי באשר למותר ולאסור בסלקציה, אך מאחר שבטוקבקים ב- Ynetמטפלים הרבה מאוד אנשים, בהחלט ייתכן שטוקבק גבולי בניסוחיו יפורסם בידי עורך אחד ויועף בידי אחר.

בסך הכל, מסקירה מהירה של הטוקבקים שלנו, ניתן לומר שההנחה הגלומה בדבריכם (כאילו ישנה אפליה לרעה של המגזר הדתי או הימני ב-Ynet) היא ההיפך מהנכון. למיטב התרשמותנו יש בטוקבקיידה של Ynet רוב ברור של טוקבקים נוטי-ימין ודתיים.
agarsiel@yahoo.com