בשבע 139: צדקה משקמת

בעמותת החסד 'מלח הארץ' לא מחלקים צדקה בלי חשבון: העזרה ניתנת לנזקק רק לאחר לימוד מעמיק של שורשי בעיותיו הכלכליות וגיבוש תכנית לפתרונן

חגית רוטנברג , ה' בניסן תשס"ה

* המטרה שלנו אומר יו"ר ההנהלה הרב אוריאל גנזל , היא לשמור על כבוד המקבלים ולהפוך אותם מהנזקקים של היום לתורמים של מחר* הרב גנזל רב היישוב רבבה, מעיד על עצמו שמעולם לא היה באוברדרפט, ומלמד את תלמידותיו במדרשה איך לחיות רק ממה שה' נותן

בני זוג ממרכז הארץ הפסיקו לדבר זה עם זו. אחרי שנים ארוכות יחד התקשורת ביניהם הידרדרה לאפס, וחייהם נמשכו בהתעלמות הדדית. הם לא ניסו לפנות ליועצי נישואין, מגשרים או רבנים שעוסקים בהשכנת שלום בית, ואף על פי כן נמצא הפתרון, ומכיוון לא צפוי לחלוטין: שניהם החלו לעבוד ב'מפעל מוגן' שייסדה עמותת 'מלח הארץ'. יחד עם פועלים נוספים הזקוקים לשיקום והשלמת הכנסה, הם הרכיבו מנעולים, תקעים וחלקי ייצור נוספים. "תעבירי לי את הפלסטיק", הוא נאלץ לבקש ממנה. "תן לי את הבורג משם", היא הפליטה. לאט לאט החלו לזרום המילים בערוץ התקשורת: בתחילה רק שברי משפטים טכניים, "ואחר-כך ראינו איך יוצא מזה רק טוב", אומר יו"ר העמותה, הרב אוריאל גנזל, שעקב אחריהם מקרוב.

מעבר לתוצאות לוואי ברוכות כגון זו, פועלת עמותת 'מלח הארץ לעזרה הדדית' במישורים נוספים של חסד. בימים אלו נמצא מבצע 'קמחא דפסחא' שלהם בעיצומו: מחסן המזון הענק הומה פעילים ומתנדבים שאורזים מאות סלי מזון לקראת החג, למשפחות נזקקות. חבילות המצות נערמות לגובה, כמו גם תבלינים, קפה ושאר מוצרי יסוד.

סדר הגודל של המבצע הצריך היערכות עוד לפני פורים. היקף הפרוייקט עומד על למעלה ממאה אלף שקלים. במסגרת 'קמחא דפסחא' מחולקים סלי מזון בסיסיים עם תוספות לפי הצורך, תלושי מזון למרכולים הגדולים וכן ביגוד לחג שנמכר בזול במיוחד בבזאר שעורכת העמותה. "הביגוד נמכר בזול, אך לא בחינם. אין אצלנו חינם", מסביר הרב גנזל. "חינוכית זה לא טוב – מי שמתרגל לקבל בחינם מזלזל במתנה, ובסופו של דבר זה מבזה גם אותו. את סלי המזון הקבועים אנו נותנים במחיר סמלי של בערך 40 אחוזים משווי הסל, ואנשים מודים לנו על האפשרות לשלם".

איך נראה שולחנה של משפחה נתמכת, ללא מוצרי 'קמחא דפסחא'?
"יש בודדים שממש אין להם כלום. אצל הרוב תמצאי מצות ויין, אבל רק אותם. מי רוצה סדר של מצות ויין בלבד? זה לא חג. בחג יש מצוות שמחה, וההורים לא רוצים לראות ילדים בוכים ורעבים. ההנחה היא שזה יכול להיות כל אחד", מסביר הרב גנזל. "פתאום יש עיקול, פתאום חזרו הצ'קים, פתאום יש שביתה. אף פעם אתה לא יודע מאיפה זה מגיע, ואינך יודע גם מי משכניך נזקק. יש כאלו שמוציאים הון תועפות כדי לשדר לשכנים שהעסקים כרגיל, וזה מסבך אותם כלכלית עוד יותר". הרב גנזל מספר גם על אנשים שתרמו לעמותה דרך הוראות קבע, ויום אחד מצאו את עצמם פונים בבקשת סיוע מהעמותה.

לשמור על הכבוד
עמותת 'מלח הארץ' לעזרה הדדית בשומרון הוקמה לפני יותר מארבע שנים, לאור המצב הכלכלי שהחמיר בשומרון ועל רקע ההידרדרות הביטחונית. הגרעין המייסד הורכב ממנהלי גמ"חים קטנים ביישובים, עד שהרב גנזל, רב היישוב רבבה, החליט להפוך את העזרה למקצועית, יעילה ומכובדת.
בהתאם לדגשים אלו נבחר השם 'מלח הארץ': "הרעיון הוא לשמור על כבוד המקבלים, לומר להם: 'אתם מלח הארץ. אחרי שנוציא אתכם מהמצוקה הנוכחית, תוכלו גם אתם לעזור לאחרים'. בלוגו שלנו לא תראי יד מושטת לעזרה, כיוון שהתנועה היא הדדית – היום תורמים לכם, מחר תוכלו להיות תורמים שלנו".

הרב גנזל, ראש העמותה, למד בישיבת כפר הרא"ה, ולאחר מכן חבש את ספסלי ישיבת ההסדר במעלה אדומים משך 12 שנים. כיום הוא משמש, כאמור, רב היישוב רבבה שבשומרון, ר"מ בישיבת ההסדר בקרני שומרון, ומלמד במדרשת שילת. בצמוד אליו עובד המנכ"ל, יוסי גולן, תושב עלי זהב, ש"בלעדיו הרעיונות הגדולים לא היו קורמים עור וגידים", לדברי הרב גנזל.

למבנה היביל ומסביר הפנים באזור התעשייה ברקן, שבו שוכנים משרדי העמותה, יש עבר אפל למדי: בטרם רחשה בו פעילות החסד הוא שימש כמאורת סמים בלוד. "משרד הפנים התחנן בפנינו שניקח אותו, ולקחנו. כל המקום הזה בנוי על אותו עיקרון – כמה שיותר יוזמה ויצירתיות, בכמה שפחות השקעה כספית. כל אחראי פרויקט אצלנו אחראי בפני הנהלה על כך שהפרויקט יחזיק את עצמו כלכלית", מסביר הרב גנזל. "באופן זה אנחנו מרשים לעצמנו לדרוש מאלה שפונים לעזרה את אותה דרישה: אתם אחראים לעצמכם. רוצים סיוע? תשפרו את ניהול התקציב שלכם, תתייעלו, ואז נסייע אם עוד יהיה צורך".

העמותה מכוונת את פעילותה לשלוש רמות נזקקות באוכלוסיה: אלו שכבר קרסו והגיעו כמעט לחרפת רעב; משפחות שמועדות לפורענות, ומקבלות טיפול מונע שיסייע להן להחזיק את עצמן ולא להזדקק לתמיכה; ובראש הפירמידה – כלל האוכלוסיה, כולל מעמד בינוני וגבוה, שיודרכו על-ידי סדנאות שמפעילה העמותה כיצד לנהל כלכלת בית מיטבית וצרכנות נבונה כדי לא להגיע למצב של חשש קריסה.

"היום למעלה מ-70 אחוזים באוכלוסיה נמצאים במצב של משיכת יתר. אני אומר, שאם תחיה לפי מה שיש לך לא תהיה במינוס". הרב גנזל מספר לכל הסובלים מתסמונת המינוס שהוא מעולם לא ראה גירעון בחשבון הבנק שלו, גם בשנים שבהן היה אברך ואשתו היתה סטודנטית. "אנשים אומרים לי: או שאתה מלאך או שאתה שקרן. "סוד הקסם הוא פשוט, וכבר המשנה גילתה לנו אותו: 'איזהו עשיר? השמח בחלקו'. מה שקיבלת מה' תשמח, ותתקיים מזה. תכיר בתקציב שלך, תציב יעדים, תתכנן, ותפעיל בקרה על הפעולות".

חיים בתקציב מוגבל
העיקרון של ניהול כלכלת משפחה נכונה בדרך מקצועית הוא המנחה את אופן התמיכה של העמותה במשפחות הנזקקות, ואת דרכו החינוכית של הרב גנזל בכלל: "התורה מצפה ממך לקיים חיים בריאים. יש לך אחריות לילדיך, היא רוצה שתפרנס את משפחתך בכבוד ולא שתחיה במינוס. ההלכה לא מתירה, למשל, לתרום לצדקה מעבר לסכום מסוים, שעלול לפגוע בתקציב המשפחתי".

את המסר הזה הוא מעוניין לפתח לתכנית לימודים שתוכנס כחלק ממקצוע הכנה לחיים בבתי הספר. בינתיים הוא מעביר את הרעיון לתלמידותיו במדרשת שילת: "הן באות לשמוע אצלי סדנת הכנה לחיים, ופתאום מגלות שאני מדבר על הכנה כלכלית. הן פוקחות עלי עיניים: 'באנו בשביל לקבל הכנה רוחנית'. אני מסביר שאם הן רוצות חיים טובים להן ולילדים, צריך לתכנן מראש, וגם לבחור מקצוע בהתאם".
העמותה התרחבה עם השנים, וכעת היא פועלת לא רק במרחבי השומרון, אלא מקבלת פניות מכל רחבי הארץ. על מנת להשתלט על מספר הפניות, בהתאם ליכולתה הכלכלית של 'קרן זית' – הקרן לתמיכה כלכלית שמנהלת העמותה, מופעלת מערכת בקרה מחושבת: כל בקשה שחורגת מבקשה פשוטה לסל מזון למשך 3 חודשים, נבדקת על-ידי אישי ציבור או פעילי שטח שמכירים את המשפחה הפונה.

נציג העמותה יגיע לביקור בית, ואף יבקש הצהרה על מרכיביה הכלכליים של המשפחה, כדי לראות איך ניתן להעמיד את המשפחה על רגליה באופן עצמאי, ללא תרומה. "כשאני יושב בוועדת ההחלטה למי לתת כסף ולמי לא, זה ממש כמו לשבת בסנהדרין", מתאר הרב גנזל.

בייחוד מתחדד הקושי במקרים קיצוניים, כמו המקרה הבא: מדובר במשפחה שחיה חיים רגילים, ושני ההורים עבדו. המכה נחתה בפתאומיות: הבן נכנס למעצר על שימוש בסמים, וכאן עמדו ההורים מול שוקת שבורה – טיפול הגמילה מסמים עולה 7,000 שקלים. המדינה מעניקה את הטיפול רק אחרי שבעה חודשים. מצד שני, שבעה חודשים במאסר יהפכו את הבן לנרקומן מקצועי, שיהיה שקוע עמוק עוד יותר בסמים. אך כיצד תשיג משפחה ממוצעת 7,000 שקלים מחוץ לתקציב השוטף? במקרה כזה, או במקרים של צורך בטיפולים יקרים אחרים, יושבים נציגי העמותה עם המשפחה ומנסים לחשוב יחד כיצד להוזיל את עלות הטיפול, להיעזר בהנחות של קופת חולים, הטבות של ביטוח לאומי וכד'. זאת במקביל לשדרוג כלכלת הבית בהתאם למצב המשתנה. "אל תהיה נזקק, תנהל את עצמך. בבקשה שלך אתה מטיל את האחריות עלי, ואני מחזיר את האחריות אליך. אתה צריך להיות אחראי לכלכלתך, אתה תיתן את התשובות", מסביר הרב גנזל את המדיניות.

הנעזרים הפכו לעוזרים
אחד מעשרות הסיפורים היפים הקשורים ל'קרן זית' הוא סיפורה של משפחה בת 6 ילדים ממרכז הארץ. האב עבד חלקית והאם לא עבדה כלל. הם היו על סף חרפת רעב כשפנו בבקשת עזרה לעמותה, אז התברר כי על גבם רובץ חוב בן 85,000 שקלים. "אמרנו להם שאיננו מסוגלים להיענות לפנייה בסדר גודל כזה, וגם איננו מעוניינים. 'נראה איך תוכלו לעזור לעצמכם', השבנו".

לאט לאט התגלו דרכים לעקוף את הקושי: הסתבר שלאישה, שסבלה מנכות קלה, הגיעו הנחות מביטוח לאומי שמעולם לא ניסתה לממשן. מתנדבי העמותה סייעו בהעברתן. לאחר מכן החלה האישה לעבוד מהבית במקצוע שלמדה – גרפיקה. הבעל יצא לעבוד באופן מלא, והמשפחה התאוששה ונעמדה על רגליה.

אך החוב עדיין המשיך לרבוץ ולהעיק על חייהם, והיאוש כרסם בלב ההורים: למרות כל המאמצים והקיצוצים החוב לא נמחק. בשיתוף עם יועצי העמותה הם קיצצו בתקציב המזון וחתכו לחלוטין את השימוש בטלפונים סלולריים, אך הנגע לא נרפא: הצ'קים המשיכו לחזור, הבנק לא אפשר להם להוציא צ'קים, וההשתדלויות לא שינו דבר.

"ראינו שהמשפחה עבדה יפה על עצמה, ולכן התחלנו, בלי ידיעתם, לנהל משא ומתן עם הבנק", מספר הרב גנזל. "התברר שהחוב, שלא כולו היה אמיתי, היה רווי ריבית והצמדה. הבנקים מוכנים להוריד הרבה אחוזים כשמדובר בכסף מזומן. בסיכומו של דבר הפחתנו את החוב ב-50 אחוזים, ונתנו את סכום החוב הנותר בהלוואה למשפחה. כשהנטל הזה ירד מהם, ראינו אצלם אור בעיניים, החזרנו אותם לחיים.
"לפעמים יותר קל לתת את הכסף מיד כשמבקשים מאיתנו, אבל התועלת היותר גדולה היא לחולל מהפך מהותי בתפיסת העולם של המשפחה, כך שתוכל להמשיך ולהיות עצמאית גם אחרינו". היום נכנסה אותה משפחה למעגל התורמים של העמותה, בגאווה של אנשים שאומרים: היינו בקצה התחתון, ויצאנו משם.

קרן זית מנוהלת על-ידי אנשי מקצוע הקשורים לתחום: בנקאים, עובדים סוציאליים, רואי חשבון ועוד. הם מייעצים כיצד לטפל נכון בכל מקרה, ואיך ומתי לתת הלוואה. במקביל לסיוע מפעילה הקרן טיפול סדנאי: מדובר בסדנה בת 5 מפגשים, המופעלת בכמה מוקדים בארץ, והביקוש לה הולך וגדל.
בסדנה מלמדים אנשי מקצוע כיצד לנהל נכון את הכלכלה הביתית, בהתאם לתקציב הנתון, כדי לשמור על עצמאות כלכלית. את המשפחות המשתתפות בסדנה מלווים פעילי העמותה שעברו סדנה דומה, כדי להגיע להזדהות רגשית ותפיסתית עם המשפחות ובהתאם לכך להדריך אותן ליישום החומר הנלמד.

הרב גנזל רואה בגישה החינוכית את הדרך לצמצם את מעגל העוני בדורות הבאים: "אם הורים לומדים איך לנהל נכון את כלכלת המשפחה, הילדים מטמיעים בתוכם את ההתנהלות הזו, וגם ביתם ינוהל באופן דומה בעתיד".

ממרפאת שיניים עד מתקנים מתנפחים
החשיבה המקורית של ראשי העמותה עוררה אפילו את התפעלותו של שר הבריאות דני נווה: מרפאת השיניים הניידת של 'מלח הארץ' היתה הראשונה מסוגה בעת שהוקמה. גם כאן נהגה רעיון שמטרתו אינה צדקה בעלמא, אלא שמירה על סטטוס קוו נורמלי בכלכלתה של משפחה מעוטת יכולת.
המשאית הגדולה נודדת מדי יום באזורים שונים בארץ, ומעניקה טיפולי שיניים מסובסדים לילדים ומבוגרים. התברר שבקשות לעזרה מגיעות פעמים רבות בעקבות טיפולי שיניים יקרים, שמחירם עולה כאשר מדובר בנסיעות מיישובים מרוחקים. את הסכום הזה החליטו ב'מלח הארץ' לחסוך: המרפאה מגיעה אל המטופל, ובעלות של מרפאה ציבורית: הנחה של 40 אחוזים. המרפאה כוללת את הציוד המשוכלל והמודרני ביותר, ונתרמה על-ידי איש עסקים מחו"ל שהיה בעברו רופא שיניים. כיום, הוא עצמו מבקש לעבוד בהתנדבות באותה מרפאה ניידת.

כאמור, העמותה הקימה 'מפעל מוגן' באזור התעשייה ברקן, שמטרתו לספק עבודה לקשישים, נכים, מוגבלים ומובטלים. מדובר בעבודות הרכבה פשוטות המוזמנות ממפעלים, וכן בגימור לריהוט סלוני. המפעל משמש לא רק כסעד כלכלי, אלא גם כמוסד שיקומי.

"רואים עובדים שבהתחלה מגיעים באיחור, בביגוד מוזנח. זה מראה בדיוק מה ההערכה העצמית שלהם. בהדרגה הם משתלבים בעבודה, ובאים בדרישות על תנאי ההעסקה. אנחנו לא רואים בזה כפיות טובה, ההיפך: אדם שמרגיש שמגיע לו, זאת אומרת שכבודו העצמי שב אליו, הוא מרגיש שהוא שווה משהו".

אחד העובדים היה בעל משפחה, מהנדס בעברו, שלא מצא עבודה. הוא הגיע למפעל והשתלב בעבודות פשוטות, שהיו הרבה מתחת ליכולתו. חבריו ניסו לשכנע אותו למצוא בכל זאת עבודה שמתאימה לו, אבל הוא היה כל-כך שפוף, שאמר: "טוב לי פה, לא מעניין אותי מקום אחר". עם הזמן הוא חזר להאמין בעצמו בזכות העבודה במפעל, בשעות קבועות ובסדר קבוע. הוא מצא לעצמו משרה נאה, וכיום הוא שוב מאושר. כאות תודה הוא מגיע מדי פעם להתנדב בפעילות העמותה.
במקביל ליצירת מקום עבודה, מסייעת העמותה גם ברכישת מקצוע למשפחות הזקוקות לכך. פרוייקטים נוספים הם בזאר חזרה לבית הספר, המספק ציוד במחיר מסובסד, וחנות יד שנייה למוצרי בית וחשמל במחיר מוזל.

ב'מלח הארץ' דואגים גם לתרבות ושעות הפנאי של קשי היום. במסגרת זו מפעילה העמותה מתקנים מתנפחים ביישובים השונים, שבקיץ מתרחבים גם לפעילות של מזנון קפה נודד וממתקים. חיילים בודדים זוכים אף הם לחבילות שי לפני החגים. כל הפעילויות הללו, ועוד רבות נוספות, מתקיימות הודות לעשרות הפעילים המתנדבים, ול-15 אנשי הצוות הקבועים המקדישים את מיטב זמנם למען הזולת.

עניין של דוגמה אישית
למרות החיסכון הרב שבו מנוהלת הפעילות, לא מדובר בחברה כלכלית – נהפוך הוא: הרב גנזל קורא לכל מי שיכול לחתום על הוראת קבע, שכן הסכומים הקבועים, קטנים כגדולים, הם המעניקים את הגב הכלכלי להמשך הפעילות ולהתרחבותה.

מוקד פעילותה של העמותה הוא ביישובי השומרון, מה שדורש הצצה אקטואלית אל צפון החבל: למרות הקושי היומיומי שבו נתונים תושבי צפון השומרון, לא נמוגה רוח האחווה: "אני רואה שם אנשים שמחים. יש לנו הרבה מתנדבים ביישובים האלה. הם מגיעים למפגשי הפעילים ולשאר הפעולות שלנו למרות הקושי והסכנה. זוהי נקודת אור של ממש", אומר הרב גנזל. "המשבר לא גורם להם להסתגר בתוך עצמם, והם עושים הרבה למען הזולת על אף האיום המתמיד".

רגש האחווה בא לידי ביטוי במישור נוסף: "אחת ממטרות המשנה של העמותה היא שיתוף פעולה בין דתיים לחילונים. חשוב לנו לשמור על מרקם היחסים הזה בכל רמות הפעילות, בין בקרב העובדים שלנו ובין בקרב המשפחות בהן אנו תומכים". השיתוף הוא גם רב גילאי: לפני החגים מגיעות כיתות שלמות של ילדים ונוער לסייע באריזת סלי המצרכים, וכעת נפתח פרויקט חדש של 'כיתה מאמצת משפחה' – ילדי הכיתה אחראים לספק למשפחה מסוימת את החסר לה, ממזון ועד צעצועים לילדים.

הכרת הטוב על כל הסיוע לא מאחרת לבוא: הרב גנזל מספר על משפחות שקיבלו סלי מזון, אך חשו אי נעימות מאי יכולתן לשלם מחיר מלא. כתחליף לתשלום, הן הופיעו בשערי המשרד וביקשו להתנדב למען אחרים.

למרות החשיבה הרציונלית והמדודה בכל פרויקט ופרויקט, יש לראש העמותה גם חלומות. הראשון הוא פתיחת סופרמרקט ללא מטרות רווח, שיאפשר לנצרכים לרכוש מוצרי מזון במחיר מוזל. הסקיצה של החלום השני כבר תלויה בחדר העבודה של המנכ"ל: מדובר באוטובוס אירועים נודד, שאמור להיפתח לבית קפה, ועל גגו מעין במת תרבות. אבל עד שיעלו המופעים על גג האוטובוס, וישמחו את לבם של הכורעים תחת נטל הפרנסה, ישמחו השנה מאות משפחות בשולחן הסדר הערוך בזכותה של 'מלח הארץ'.