בשבע 141: לא לתכנית ניצנים

במקום דיבורים על ניצנים שמקרינים חולשה, יש לעבור למאבק תקיף ואפקטיבי

עמנואל שילה , כ"ו בניסן תשס"ה

למרות שהדברים הבאים עלולים לגרום בלבול וצער לכמה אנשים יקרים, אין ברירה אלא לומר אותם, בתקווה שיביאו למחשבה שנייה בנושא גוש ניצנים - בית הקברות המיועד להתיישבות החלוצית בגוש קטיף.

חברים יקרים מגוש קטיף, העיסוק בתכנית ניצנים גורם נזק ברור למאבק. אתם אולי מתכוונים להמשיך ולהיאבק, אבל בציבור זה נראה כאילו כבר הרמתם ידיים. ואיך שלא תסתכלו על זה, העיסוק בפרטי התכנית באמת גורם לרפיון ידיים. אינני מהמכריזים 'לא תהיה נסיגה', אבל בשעה שנאבקים על חייו של חולה מסוכן לא עוסקים בסידורי הלוויה. גם ביטוח חיים אף אחד לא היה עושה אילו עצם החתימה על הפוליסה היתה מתפרשת כלגיטימציה למישהו להרוג אותו.

טוענים שהעיסוק בתכנית ניצנים הוא שהביא לכך שעד היום כמעט אף אחד לא פנה למנהלת של בשיא. יכול להיות, אבל אין די בכך. אז לא פנו לבשיא, אלא פנו לשרון ולבני שיכולים לתת יותר. ולא נחשלים בודדים פנו, אלא ראשי יישובים שנואשו ועשו דין לעצמם, ובעצם גם ראשי הגוש עצמם - באמצעות נציגיהם מ'הפורום המשפטי'.

העיסוק בתכנית ניצנים משדר ייאוש, וקשה להימלט מהמחשבה שמה שמוליד את הייאוש הוא הקו הנאיבי והלא-אפקטיבי שמנחה את פעילות המחאה של מטה הגוש, שמתעקש להתנהג כאילו מה שחשוב מכל עכשיו הוא לשכנע את מסעודה משדרות ומשה מפתח-תקווה. הגיע הזמן שיישובי הגוש יפסיקו להערים קשיים על המאות והאלפים המבקשים להצטרף אליהם, יצטרפו למערכה על מצפונם של חיילי צה"ל, ויתנו את ידם למאבק אקטיביסטי ולמרי אזרחי.

אם חלילה נפסיד בקרב, עוד יהיה זמן לדבר על תנאי הכניעה. גם אז, לא בטוח בכלל שחולות הנדל"ן בניצנים מתאימים להכיל את הרוח החלוצית והתורנית של יישובי הגוש. בגוש קטיף יש הרבה חול, אבל עוד יותר הרבה קודש. האם כך גם בחופי ניצנים חביבי הבליינים, מקום משכנם של 'בומבמלה' ו'כוכב נולד'?

מרידור לעליון
אילו הוצע למנות לבית המשפט העליון את פרופ' דוד ליבאי או את פרופ' אמנון רובינשטיין, אפשר היה לטעון שמדובר במינוי לא ראוי. ולא בגלל דעותיהם השמאלניות. אחרי הכול, גם למיעוט השמאלני מגיע ייצוג מסוים בבית המשפט העליון - ע"ע רובם המוחלט של שופטי בג"ץ דהיום. אלא שעקרון הפרדת הרשויות ודימויו הבלתי-תלוי של בית המשפט מחייבים, כך לימדו אותנו, להרחיק משם פוליטיקאים. האם לא הזהיר אותנו אהרון ברק מפני פוליטיזציה של בית המשפט, כאשר דרש להרוג בדמי ימיו את הג'וק של בית המשפט לחוקה?

לעומת זאת, מינויו של הפוליטיקאי עד-לא-מכבר דן מרידור לשופט עליון אינו סתם רעיון לא ראוי. זהו רעיון הזוי, שרק ממחיש עד כמה מנותקים עלולים להיות כמה מהחברים המכובדים בוועדה למינוי שופטים. כי נכון אמנם שדן מרידור הוא חביב התקשורת. נכון שהוא נחשב לאדם הגון ונקי כפיים, שבעבר הוא נחשב לצעיר מבריק ומבטיח, ושגינוני ההדר שלו עומדים בתקן הנדרש. ונכון שמרידור הוא חברם הקרוב של כמה שופטים בכירים, ולכן גם מועמד טבעי להיות מצורף לגילדה שלהם על פי העיקרון של 'חבר מביא חבר' – השיטה השלטת במינוי שופטים עליונים בישראל.

אלא שישנה בעיה קטנה: עורך הדין דן מרידור מעולם לא נמנה עם הצמרת המשפטית בישראל. הוא אינו פרופסור למשפטים וגם לא דוקטור. הוא לא כיהן יום אחד כשופט, וגם לא שירת במערכת התביעה הציבורית. גם הקריירה שלו כעו"ד רחוקה מלהיות רבת שנים ומעללים, ואי אפשר להזכירו בנשימה אחת עם עורכי דין מהשורה הראשונה כמו דן אבי-יצחק, יעקב ויינרוט, יעקב נאמן, אמנון זכרוני, יעקב רובין ודומיהם. ככל הידוע, מרידור גם אינו נמנה בין כותבי הספרים החשובים בתחום משפטי כלשהו.
אז למה בכל זאת למנות אותו לתפקיד הרם והנחשק? אולי בגלל שלא מצא את מקומו בצמרת הפוליטית, לאחר שהציבור העריך אותו קצת פחות מהאליטות ולא העניק לו תמיכה של ממש? או אולי בגלל שחבריו השופטת בייניש ואחרים רוצים לראות אותו לידם בעבודה, או לתגמל אותו על תרומתו הנכבדה למעמדם הרם דהיום? נכון, הוא היה שר המשפטים. גם טומי לפיד היה. גם מאיר שטרית. גם אברהם שריר.

לעיתים נראה שאהרון ברק מבקש להותיר אחריו בבית המשפט העליון אדמה חרוכה. בעמדת המועמדת לתפקיד הנשיא הבא הוא הציב את דורית בייניש – שופטת בינונית ולא בולטת, אולי כדי להבטיח שיתגעגעו אליו. הוא מרחיק מבית המשפט משפטנים מוערכים כמו פרופ' רות גביזון ופרופ' נילי כהן - אולי כדי שממשיכיו לא יעזו לשנות את ההלכות הרבות שקבע בשנות נשיאותו הארוכות, כמו שהוא עשה לקודמיו.

אהרון ברק נחשב למשפטן משכמו ומעלה, אך האקטיביזם הכוחני שלו ונטייתו האימפריאליסטית לספח לעצמו ולחבריו עוד ועוד סמכויות הפכו את בית המשפט לשנוי במחלוקת כפי שלא היה מעולם. עם פרישתו הוא יותיר אחריו בית משפט בינוני ואפור, הומוגני ומשמעם, שמשפטנים מהשורה הראשונה מודרים ממנו בגלל העזתם לחשוב אחרת.

התוצאה תהיה פגיעה נוספת במעמדו של בית המשפט. לא בטוח שצריך להצטער על כך. במחשבה שנייה, אולי בהפוך על הפוך המינוי של מרידור לא יהיה כל כך רע.