בשבע 142: אירועי יום העצמאות

חגית רוטנברג , כ"א בחשון תשמ"ח

ביום העצמאות נקרא הציבור לחזק את יישובי חבל קטיף וצפון השומרון. מועצת יש"ע מקיימת את האירוע המרכזי בגוש קטיף ביום פעילות מלא ומגוון, שבמסגרתו יתקיימו סיורים ברחבי הגוש, הפעלות לילדים וכן אזורי פיקניק שייפתחו לקהל באזור. אחר הצהריים תתקיים עצרת מרכזית באגם, ובמקביל יופיעו אמנים בחוף השקמה. בכפר דרום תהיה חנוכת בית הכנסת החדש, שייקרא על שם הרוגי כפר דרום.

על חזית צפון השומרון אחראי מטה הצפון, שיוזם שתי פעילויות מרכזיות בשבוע הקרוב: ביום העצמאות יתקיים מסע מכוניות בכתום לשא-נור. השיירה תצא בעשר בבוקר מצומת יגור ותעבור דרך צומת התשבי וצומת מגידו. משם תיסע השיירה באופן מאורגן לשא-נור. במקום ייערך מפגש עם התושבים, בהשתתפות אישי ציבור. ביום ראשון הקרוב יקיים המטה ערב התרמה גדול למען צפון השומרון ביישוב מורשת שבגליל. בערב ישתתפו ח"כ אריה אלדד, הרב שמואל יניב ועוד. תורמים פוטנציאליים מוזמנים. לפרטים: שבתאי – 052-3246827.

כבר לא רבנות של כבשים
ברבנות הצבאית יש מי שחושב אחרת: ל'בשבע' נודע כי רב צבאי במיל' החליט להעביר מסר ברור לחייליו במסגרת תפקידו.
הדבר היה לפני כחודש כשהרב, המשמש כרב גדודי, העביר שיחה לקראת חג הפסח בגדוד ששירת באזור גב ההר. לאחר פתיחה בנושא גבורה יהודית, הוסיף הרב: "אני רוצה להבהיר, בעקבות פניות שקיבלתי, כי אין לתעסוקה של הגדוד הזה דבר וחצי דבר עם הגירוש. אתם הולכים להגן על יישובים, ולא ההיפך".

הרב המשיך ואמר כי אינו יכול להסתיר את האמת: "התכנית הזו היא עברה גדולה, שכוללת בתוכה 21 עברות. ברוך ה' שאין לכם חלק בה".
בתום השיחה, שהסתיימה לקול תשואות החיילים, פנה הסמג"ד לרב: "השיחה היתה יפה, אבל לא מוצא חן בעיני שאתה אומר דבר פוליטי".

"זה לא פוליטי, זו התורה. אינני יכול להסתיר זאת", השיב הרב. ל'בשבע' הוא מסביר: "אמרתי את הדברים לא בגלל שחיפשתי תמיכה, אלא כי הרגשתי שזהו חילול השם שרב צבאי לא יאמר רשמית שהתכנית הזו היא עברה".

כתום עולה
במסגרת גלי המחאה המתרחבים בעם, החליטו גם צעירי העדה האתיופית להביע את דעתם נגד העקירה. רחמים בלטה, בן העדה האתיופית, מתגורר בשבי שומרון ועובד כנהג בשא-נור. לפני כחודשיים ערך כנס יסוד בישיבת 'אור עציון', שם התקבצו כמה מבני העדה ויחד תכננו את צעדת 'צועדים שנית לארץ ישראל'.

הצעדה התקיימה בחול המועד פסח, והשתתפו בה כמאה מבני העדה שצעדו לשא-נור. "הרבה מאיתנו עלו לארץ ברגל במבצע משה", אומר בלטה, "ואנחנו מבינים היטב שארץ ישראל נקנית בייסורים".
כעת מארגנים בלטה וחבריו כנס ארצי לבני העדה האתיופית נגד העקירה. "95 אחוזים מבני העדה היו מצביעים נגד העקירה במשאל עם, אבל הם לא אוהבים לעשות בלגן. אנחנו מנסים לעורר אותם כעת בעזרת פעילים שיש לנו במקומות שונים בארץ", אומר בלטה.
המעוניינים להצטרף לפעילות: רחמים – 052-3297213

הנוער לכאן
מטה הנוער הפועל בחסות מועצת יש"ע מקיים פעילות שוטפת במשך שלושה חודשים. היוזמה להקמת המטה באה מטעם תלמידי ישיבת ההסדר באלון מורה. נדב גולדשטיין, ממארגני המטה, אומר כי מאחורי היוזמה עומדת ההכרה כי הנוער הוא כוח עצום בפעולות המחאה, אלא שיש לנתבו באופן מסודר.

המטה מינה רכזים בישיבות התיכוניות, האולפנות, התיכונים הדתיים, המדרשות לבנות והישיבות הגבוהות. כמו כן מונו אחראים בסניפי תנועות הנוער עזרא, בני עקיבא ואריאל. המטרה היא להשיג פעילות ברמה ארצית: "למשל, בני הנוער מאיישים מאה צמתים בעת ובעונה אחת, כך שכל אחד מגיע לצומת הקרובה לביתו באופן קבוע".

בנוסף קיימת פעילות עמידה בדוכני הסברה. בירושלים לבדה מאיישים בני נוער כ-15 דוכנים מדי יום. בדוכנים נערכות החתמות התייצבות ליום פקודה, החתמות לסירוב פקודה, חלוקת שלטים, מכירת 'הקולקציה הכתומה' וגיוס מתנדבים לפעילות.

בנוסף מספק המטה בני נוער כתוספת כוח אדם לפעולות מחאה שונות, ביניהן מבצע הלינה ברחובות. גולדשטיין אומר כי מבצע זה יתנהל מעתה באופן מסודר, על-ידי בחירת קבוצת תלמידים ממוסד מסוים בכל פעם לאיוש הלינה.

מבצע נוסף שערך המטה הוא צעדת 400 בנות מהכניסה לירושלים ועד הכותל, שהסתיימה בתפילה המונית. במקביל לפעילות המעשית, מקיים המטה גם פעילות חינוכית: בימים אלו מתפרשות בנות המדרשות בשיחות באולפנות אודות ההתיישבות בארץ ישראל וההצטרפות למאבק. כעת מכין צוות רבנים ערכת הסברה דומה שתועבר בתנועות הנוער ותעורר אותם לצאת לפעילות.

המבצע החדש שמנהל המטה הוא שבועות עבודה בגוש קטיף ובצפון השומרון. מדובר במשימות שיפוץ של כ-200 דירות לצורך קליטת מתיישבים חדשים.
לפרטים: נדב – 052-5665640

מסרבים ונשפטים
משה נקמן מקרית ארבע, קצין בגולני, איבד בשבוע שעבר את דרגותיו, והשבוע הגיע להיפרד מחייליו בבסיס. ההחלטה לגביו נפלה לאחר שהמג"ד הודיע כי הגדוד עומד להישלח בעוד חודש לאימון לקראת העקירה. נקמן הודיע למ"פ שלו כי יסרב לכל פקודה או מעשה הקשורים לגירוש; התוצאה היתה הדחתו על-ידי המח"ט ושחרורו משירות הקבע.

ומזירת הקבע לזירת המילואים: במוקד 'לב יהודי' מתקבלות מדי יום כ-40 פניות של חיילים שסירבו להתייצב למילואים, ומקבלים יעוץ כיצד עליהם לנהוג מול הצבא.

אחד המקרים המעניינים אירע לשיאון כרמי, תלמיד ישיבת ההסדר בערד. כרמי משרת בחיל הים, ולפני חודש קיבל צו מילואים המיועד לתקופה זו. "התייעצתי עם ראש הישיבה שלי, הרב ינון אילני, וכתלמידו של הרב שפירא הוא פסק לי כי בעת הזו אין להתייצב כלל למילואים".

כרמי לא השיב על הצו, וכאשר קיבל טלפון מהפקידה הודיע לה כי אינו מתכוון להגיע. "אתה רוצה להיפגש עם הקב"ן?" שאלה הפקידה מתוך חוסר הבנה למניעיו. לבסוף נקבעה לכרמי פגישה עם ראש ענף מילואים בחיל הים. בהוראת רבו הגיע כרמי לפגישה בתל אביב כדי להסביר במדויק את כוונותיו. לאחר שהסביר כי לא יגיע לשירות כיוון שמדובר במשימות לא ציוניות, יהודיות או דמוקרטיות, אמרה הקצינה: "המשימה שלך היא בחיל הים, ללא כל קשר להתנתקות!" "מבחינתי יש היום בעיה לשרת בכל מקום בצה"ל", הסביר. "צה"ל הוא גוף אחד, וכשהגדרת המשימה שלו בעייתית, השירות בצה"ל הוא בעייתי".

הקצינה ניסתה לשכנע, אך נתקלה בתשובה עיקשת: "לי יש רבנים, אין מה לעשות. ראש הישיבה שלי נצמד לדברי הרב שפירא, ומבחינתי בזה העסק מתחיל ונגמר", הודיע כרמי.
ביום המילואים הוא קיבל טלפון מהיחידה: "לא התייצבת, אתה בגדר נפקד. עליך להתייצב למשפט בהקדם האפשרי", נאמר לו. "תדע שאם התיק שלך יעבור למשטרה צבאית, ייפתח נגדך תיק פלילי ותקבל צו עיכוב יציאה מהארץ". כרמי הודיע להם כי ניסיונות ההפחדה הללו לא פועלים עליו.
ביום ראשון השבוע הגיע לבית משפחת כרמי בערד אדם בלבוש אזרחי. שיאון לא היה בבית, ולכן הועבר לאביו מכתב איום של ממש מטעם צה"ל: במכתב נאמר כי צה"ל רואה בו נעדר, וזוהי עברה חמורה. אם ייעדר 20 יום, נכתב, הוא יוכרז כעריק וצפוי לעונש מאסר כבד. על-פי חוק השיפוט הצבאי מדובר בשלוש שנות מאסר לפחות. "חיל הים מנסה להימנע מתופעות כאלו, ולכן מנסה לסגור זאת בתוך היחידה", אומר כרמי.

קבוצה של 12 חיילי מילואים מהתותחנים, מתוך כ-50 חיילים בסוללה, סירבו להתגייס השבוע למילואים ונימקו זאת בכך שהם עסוקים במאבק למען גוש קטיף. שמונה מתוכם סירבו להתנדב וארבעה סירבו לצו עצמו, והביעו נכונות לשבת בכלא. הם הונחו לדרוש משפט בבית דין צבאי, וייוצגו ככל הנראה על-ידי מתנדבי הפורום המשפטי למען ארץ ישראל.

מטה 'לב יהודי' קורא לציבור הרחב שלא להתגייס למילואים בחודשים הקרובים, שכן גיוס המילואים הרחב כעת ללא ספק יסייע לביצוע הגירוש.

נאבקים בכל החזיתות
עליית מדרגה במאבק: שבעה כלים הנדסיים שהופעלו באזור תל קטיפא לצורך הכשרת דרכים לפינוי הושבתו לחלוטין על-ידי אלמונים. עובדי התשתית שהגיעו למקום בבוקר יום ראשון גילו כי לכלי העבודה נגרם נזק כבד: לתוך מנעולי המשאיות, המכבשים והדחפורים נשפך דבק, והאגזוזים מולאו בקצף. על הכלים ההרוסים רוססו הכתובות "שרון דיקטטור", "לא להריסה בגוש" ו"לא נישבר ולא ניעלם".

בצבא רואים בחומרה את המעשה, שנועד לעכב את עבודות התשתית באזור לקראת ההתנתקות. דובר מועצת חוף עזה, ערן שטרנברג, לא גינה את הפעולה וציין שבגוש קטיף לא ידוע מי ביצע את המעשה. "אנחנו קוראים להפסקת הדה-לגיטימציה למתיישבים", אמר. "בגוש תמהים נוכח העיסוק הנרחב במעשה זה נוכח החבלה הבלתי נתפסת המתוכננת על-ידי הממשלה לחבל ארץ פורח כגוש קטיף".

בתוך כך נמשכים הניסיונות לחסימת כבישים: ביום שני בערב הבעירו מתנגדי העקירה צמיגים בשולי כביש 4 סמוך לצומת גהה. הפעולה גרמה לשיבושי תנועה, שהוסדרו תוך זמן קצר לאחר שכוחות הכיבוי הגיעו למקום.

מטה שדרות קיים ביום שני בערב הפגנה מול מנהלת ההתנתקות בשדרות, במטרה לגרשה מהעיר. המפגינים כרו בור והניחו בתוכו ארון הקבורה לתכנית העקירה, ובו קסאם שנפל בעיר.
הסטודנטים ממשיכים אף הם בפעולות מחאה: השבוע הוצב אוהל הסברה נגד העקירה באוניברסיטת תל אביב. בנוסף מתכוונים הסטודנטים לפתוח בשביתת רעב ביום ראשון הקרוב, והם יתמקמו בגן הוורדים, מול הכנסת.

העצור הראשון
העצור המנהלי הראשון של ההתנתקות נכנס השבוע לכלאו: נריה אופן, תושב יצהר, נשוי ואב לארבעה, נעצר ביום ראשון בדרכו מירושלים לביתו. השוטרים הורו לו לצאת מהרכב והציגו בפניו צו מעצר מנהלי למשך ארבעה חודשים וחצי, עד לאחר תאריך העקירה המיועד.

אופן נלקח למתקן כליאה באשקלון, וביום שלישי הובא לדיון בפני שופט בבאר שבע. בזמן הדיון התקיימה הפגנת תמיכה נלהבת באופן מחוץ לבית המשפט.
אופן הוא יוזם ומפעיל של תנועת 'משמר המקדש' וסיבובי השערים. בנוסף, עבד אופן בחודשים האחרונים במטה 'יהודי לא מגרש יהודי'. אשתו נעמי אומרת בתגובה: "אני גאה שהוא זכה להיות העצור הראשון". בתוך כך נמסר כי ביום שני נעצר גדי בן זמרה לחקירה במשטרת אריאל. בן זמרה נחקר בעקבות פליירים נגד הגירוש שנמצאו ברכבו, והוא שוחרר לאחר זמן קצר.

מחאת הפקיד
תמיר ברגמן, תושב אלעד, עובד כפקיד שומה 5 בשלוחת תל אביב של מס ההכנסה. לפני שבוע ביקש לצאת לחופשה ללא תשלום עד לאחר תקופת ההתנתקות. במכתב לראש הממשלה ולממונים עליו כתב ברגמן כי אינו יכול להמשיך בתפקידו, משום שמס הכנסה מייצג יותר מכל גוף אחר את השלטון.
המכתב כלל ביקורת פוליטית חריפה על מהלכי הממשלה ועל ראש הממשלה באופן אישי. בין היתר כתב ברגמן: "מצפונית לא אוכל לייצג בכבוד את המדינה ולשאת את סמל עובד רשות המסים בתקופת העקירה".

בתגובה לפנייתו זו, קיבל ברגמן מכתב פיטורין. דוברת רשות המסים מסרה בתגובה כי ברגמן לא פוטר אלא התפטר: "לפני בקשתו לחל"ת הוא ביקש להתפטר, ואישרנו את בקשתו".