בשבע 143: הוי ארצי:

, כ"א בחשון תשמ"ח

מחשבות מסוכנות

שלושה חסידי ברסלב – בלי עבר פלילי או צבאי - נשענו לפני כמה חודשים על מעקה מרפסת בעיר העתיקה בירושלים, והשקיפו בערגה על אזור כיפת הסלע. אחד מהם מצץ סיגריה ונאנח בקול: "וואלה, הייתי מכניס לו טיל". מודיע עירני של השב"כ עבר במקרה בסביבה, דיווח עליהם למפעיליו, והשאר היסטוריה.

מגש הכסף

הרבה מתנגדי נסיגה מתפללים כבר שנה וחצי לנס. יכול להיות שנס כזה מתחיל להתרחש לנגד עינינו: חירוף הנפש של נוער החולצות הכתומות. פתאום, באמצע שממה גדולה של נהנתנות וכוכב נולד, הגיחו המון בני נוער עמוסי אמונה, עשויים ללא חת, והטילו עצמם לקו החזית של המערכה. צעירים שנולדו המון שנים אחרי דעיכת הגחלים האחרונות בסבסטיה, שבקושי ידעו קרוא וכתוב בתקופת זו ארצנו, תופסים פיקוד ומניפים את נס המחאה.

צריך הרבה אומץ כדי להפריע לראש-ממשלה בעיצומו של חידון תנ"ך, אבל שתי נערות מאפרתה ומקרני שומרון שמו נפשן בכפן והפריעו לו. אביטל מנלה וחגית מוריה. הן לא פחדו ממעצר, ממה יגידו, ובאופן חינני ביותר קטעו את שיגרת הטקס הממלכתי במחאה נמרצת נגד הגירוש. כשראיינו אותן בתוכנית הבוקר של ערוץ 2 הן ענו על כל השאלות באופן רהוט, מנומס ונחוש. רק על שאלה בנוגע לחקירה במשטרה הן העדיפו להתעלם, והסבירו שזה לא חשוב. באמת לא חשוב. העיקר, מבחינתן, הוא המאבק וחוסר הסירוב להשלים עם גזירה שלטונית אכזרית.

צריך גם הרבה אומץ כדי לחסום כביש גושדני בשעת בין ערביים, כשהמוני נהגים עייפים חולמים על מקלחת בבית. והנה, מאות צעירים אמיצים התנדבו לעשות את זה. הם לא הניפו אגרופים, לא צעקו, אבל גם לא התנצלו, אלא פשוט התיישבו על הכביש בכריזמה שקטה, כי האמינו שעם כל אי הנעימות אין ברירה אחרת.

"מה עשיתם בשביל המדינה?", צעק עליהם נהג עצבני שדרכו נחסמה. החבר'ה שילבו ידים ולא ענו לו, אבל בעצם כן ענו לו: זה מה שאנחנו עושים בשביל המדינה. יושבים פה.

סוף עונת האתרוגים

אין הצדקה להתפעמות הימנית מהווידויים בעלון התקשורת 'עין השביעית' על מתן הנחות עיתונאיות לאריאל שרון. בעשור האחרון נוהגת התקשורת לנקוט מחוות כאלו מעת לעת, וליהנות משני העולמות: היא גם מעניקה שרותים עיתונאיים לאתגרי השלום וגם יוצאת צדיקה.

"כולנו שתקנו כששרון הפסיד במשאל והמשיך לקדם את תוכניתו", היכה שם על חטא קווה שפרן, הכתב המדיני של גל"ץ, "שתקנו כששרון פיטר שרים בממשלה כדי ליצור רוב להתנתקות. שתקנו גם כששרון הקים ממשלה ברוב ערבי. איפה היינו כשהתבררו פרשות השחיתות לכאורה של משפחת שרון?".

כיוון ששפרן עצמו, מהחברים היותר הגונים בתא הכתבים המדיניים, מודה שהמלים הללו נועדו בעיקר לנקות את מצפונו, אסור להתפעל מהן. ההתעלמות התקשורתית ממעללי שרון בשנה האחרונה היתה בוטה ומחושבת. לא עיוורון של רגע גרם לתקשורת לסלוח לשרון על ההתעלמות מהמשאל בליכוד, אלא זדון מתמשך. מעלליו הרי היו שקופים וגלויים לעין בזמן אמת, אך העיתונות טפחה לו על השכם במקום לשים לו רגל. במשך שנה וחצי היא סירבה לכפות עליו להסביר לה את תוכניתו חסרת הפשר. לכן היא לא יכולה לכפר על כך עכשיו ב"נו, טוב, טעינו".

עיתונאים שבכל זאת מעוניינים בכפרה, או לפחות מעוניינים לשכנע את הציבור בצידקת חרטתם, יאלצו לעשות קצת יותר מאשר לבקש סליחה. המינימום שנתבע מהם עכשיו הוא לחרוג מהטרמינולוגיה התועמלנית של השלטונות כאשר הם מדווחים על מה שצפוי הקיץ בגוש קטיף ובצפון השומרון. כלומר, להחליף לפעמים את המלים הנקיות 'התנתקות' או 'פינוי' במונח 'גירוש'. כל לשונאי יגיד לכם שאין מלה מדויקת יותר מ'גירוש' לצורך תיאור התרחיש של הוצאת אדם בכוח מביתו והגלייתו לאזור אחר. על המלה 'טרנספר' אפשר להתווכח, ה'עקירה' היא בעייתית (עוקרים עץ או שן, לא בני אדם) ואילו ה'גירוש' הוא הדבר עצמו. זאת לא מלה ימנית, זאת מלה מקצועית. התקשורת העברית עצמה השתמשה בה רבבות פעמים כאשר מערכת הבטחון סילקה מחבלים אל מעבר לגבול. אף אחד לא אמר אז "התנתקות או "פינוי", אלא אך ורק 'גירוש מחבלים'. האם העברה כפויה של מתנחל מביתו היא מעשה פחות קשה מהעברה כפויה של מחבל מיש"ע ללבנון?

נכון, שרון לא יוכל לבצע את זממו בגוש קטיף אם התקשורת תתחיל להשתמש תכופות במלה 'גירוש', אבל אין זה מתפקידה לאפשר מהלכים כאלה או למנוע אותם. היא אמורה לדווח על הדברים כהווייתם בלי לרתום עצמה לטרמינולוגיה שלטונית שקרית. אם קווה שפרן לא רוצה להיות אמנון אברמוביץ', שיפסיק לדבר שרונית.

אשת חיל

בדיעבד, לא בטוח שהסקופ של תום שגב על נעמי שמר וירושלים של זהב היה מדהים כל-כך. יכול להיות שהוא נחשף עוד הרבה קודם בקול דממה דקה. בשעת בוקר מוקדמת של יום העצמאות, לפני שבוע, הקרינו במסגרת תוכנית לילדים בערוץ 1 ראיון ארכיוני של ילדים נבונים עם המשוררת הדגולה. אחד מהם שאל אותה מה מקורות ההשראה שלה, ושמר השיבה לו באופן הכי טבעי בעולם, שהיא שואבת השראות ורעיונות מכל קצוות תבל. "אני כמו הפסוק 'היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה'", הסבירה המשוררת המנוחה.

הכל בגללם

למי שהחמיץ הנה גילוי על עוד פשע של המתנחלים: הם אשמים גם בתופעת המסחר בגופן של ילדות קטנות בערד. במסגרת כתבת מוסף ב'מעריב' על התופעה המזעזעת הסביר בייגה שוחט, ראש העיריה לשעבר, ברצינות גמורה: "באמצע שנות התשעים התחילו ההשקעות הגדולות ביהודה ושומרון על חשבון הנגב והגליל. מדיניות הממשלה קיצצה בתקציב העיר. מתקציב של 130 מיליון שקל הגיעה ערד לתקציב של 110 מיליון, בדיוק ההפרש שנדרש לתרבות ולאיכות חיים בעיר קטנה".

ציטוט השבוע

"איך אני אגיד את זה בעדינות? אתם הורסים את מדינת ישראל" (גבי גזית למשה פייגלין, רשת ב', יום ג').