חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 143ראשיהפצה

המכללה עולה כיתה - בגליון השבוע

על פי החלטת הממשלה, מכללת יהודה ושומרון באריאל אמורה להפוך בקרוב לאוניברסיטה ● אך קודם יהיה צורך לדלג על המשוכה הגבוהה של התנגדות נציגי האוניברסיטאות במועצה להשכלה גבוהה
13/11/87, 00:00
עפרה לקס

* במכללת יהודה ושומרון מחליטים איזו מחלקה חדשה לפתוח תוך התחשבות באינטרס הלאומי, קולטים עלייה, משתפים פעולה עם הישיבות באזור ופתוחים גם למגזר הערבי* ומול ההתנגדות הפוליטית לאוניברסיטה בהתנחלות, הם לא מסתירים את הקו החינוכי היהודי-ציוני

ג'בל מות – הר המוות, כך קראו הערבים לגבעה המזרחית של העיר אריאל. דבר לא צמח על המקום הצחיח במשך דורות. היום נמצאים על הגבעה מבנים רבים, וכ-9000 איש מסתובבים על פסגתה ומורדותיה מדי שבוע. כאן הוקמה מכללת יהודה ושומרון, המכללה הציבורית הגדולה בישראל.
לפני כמה שבועות הטיל איגוד המרצים הבריטי חרם אקדמי על אוניברסיטת בר-אילן, בשל אחריותה וקשריה עם המכללה. כמה ימים לאחר מכן הודיעה שרת החינוך, לימור לבנת, על הכוונה להפוך אותה לאוניברסיטה. לבנת דיברה מפורשות על כך שהצעד מהווה חלק ממהלך של חיזוק גוש אריאל. אולי היא עשתה זאת כדי להציל משהו מתדמיתה הלאומית, שהיתה ואיננה עוד.

בתחילת השבוע שעבר, לאחר ויכוחים בווליום לא ממש נמוך, עברה בממשלה ההחלטה להמליץ למועצה להשכלה גבוהה להקים אוניברסיטה בגליל ולהפוך את 'מכללת יהודה ושומרון' לאוניברסיטה.
בפני האוניברסיטאות המתוכננות עומד מכשול אחד עיקרי: האוניברסיטאות הקיימות. אנשיהן אינם מסתירים את ההתנגדות למהלך. בפני מכללת יו"ש עומדת אבן נגף נוספת: המיקום שלה.

התחלה צנועה בקדומים
רחל וצבי סלונים, העומדים בראש מדרשת ארץ ישראל, בכלל לא רצו לחזק את השומרון. הם פשוט ביקשו להקים מכללה יהודית-ציונית לאומית, "מוסד שלא היה אז", מסביר סלונים, ואגב אולי גם לא קיים היום. הם הקימו את המכללה בקדומים.

לטובת הפרויקט התגייסו טובי המרצים מאוניברסיטאות שונות. בניהם פרופסור ישראל (שייב) אלדד, פרופ' יוסף בן שלמה, פרופ' יהודה פרידלנדר, פרופ' יוסף נדבה, פרופ' מנש'קה הראל, פרופ' עזרא זוהר ועוד. כולם נרתמו לנושא מתוך רצון טוב ואף עבדו בתחילת הדרך ללא תמורה.

"עם הזמן", מספר סלונים, "התחלנו להשתמש גם בכיתות של בית הספר. וכשזה המשיך לגדול החלטנו להקים קמפוס בתוך היישוב. לטקס הנחת אבן הפינה הגיע מי שהיה נשיא המדינה כמה שנים קודם לכן, פרופסור אפרים קציר".

אדם מכובד אחר שהביאה המכללה עד לקדומים היה פרופ' אדוארד טלר היהודי, אבי פצצת המימן. "הגענו אליו באמצעות פרופ' יובל נאמן, ויש בידי מכתב שהוא מסכים לעמוד בראש אגודת הידידים העולמית של המכללה", אומר סלונים. בהמשך הוקם חבר נאמנים וגם ועד פועל, בראשות יגאל כהן-אורגד, ח"כ ושר האוצר לשעבר, והפרויקט הקטן החל לצמוח. לצמוח יותר מדי. "לפעמים צריך לדעת להיפרד מהבייבי שלך", אומר סלונים. "אנחנו ויתרנו על המכללה כדי שתעבור לדירה יותר מרווחת, באריאל".

סטודנטים מרוצים
התחנה המרכזית בפתח תקווה. ממתינים לקו מספר 186 שנוסע לאריאל. קרן, סטודנטית שנה ג' לקרימינולוגיה, מגיעה מחויכת. "האוטובוס למכללה כבר עבר?" לא. הוא לא עבר. גם אני ממתינה.
נהנת ללמוד באריאל?
"כן, זו אחלה מכללה".

ומה את אומרת על הכוונה להפוך אותה לאוניברסיטה?
"לא יודעת, לי זה לא כל-כך משנה. אני ממילא כבר מסיימת".

מה הכי אהבת בלימודים?
"הצוות. הם ממש בסדר, דואגים לסטודנטים והכל". איש צוות יספר מאוחר יותר שאנשי המנהלה מקבלים מדי שנה הנחיות שלפיהם עליהם להעמיד במרכז עבודתם את הסטודנטים. טריוויאלי? אולי, אבל בפועל זה לא קורה במקומות אחרים.

מחכים עוד קצת. מדברים על העתיד. קרן רוצה להיות חוקרת במשטרה, אבל היא לא משוכנעת שתצליח. בקורות החיים שלה היא תרשום שלמדה במכללת יו"ש. מי שמנסה להתקבל למקומות עבודה יוקרתיים נאלץ להתפתל כמה פעמים כדי להתמודד עם העובדה הזו. עדיין.

האוטובוס, שמגיע אחרי סיבובים לא מעטים בכל רחבי העיר אריאל, מביא את הנוסעים מותשים ומסוחררים מעט אל שערי המכללה.

אוניברסיטה למורשת ישראל
7,500 תלמידי המכללה מתחלקים לשליש דתיים ולשני שליש שלא. כ-10 אחוזים מהם עולים חדשים, רובם מחבר העמים. עינת דיין, דוברת המכללה, מספרת בגאווה לא מוסתרת על כך שבמכללה לומד המספר הגבוה ביותר של עולים חדשים מאתיופיה. "מדובר במספרים מוחלטים, לא באחוזים", היא מדגישה. "בכל המקומות הם בודדים, אולי כמה עשרות, ורובם לומדים במכינות קדם-אקדמיות. אצלנו מדובר בארבע מאות סטודנטים. חלקם לומדים במקצועות שהם בחזית הטכנולוגיה". אנשי מכללת יו"ש רוצים את העולים מאתיופיה. הם דואגים להם למעונות, להנחות משמעותיות בשכר הלימוד ולחונכים.

מעט מפתיע, אבל מדגם לא מחייב של סטודנטים מעלה שהם ממש מרוצים. אוהבים את הצוות, את המקום, את החברה.
אחוז ניכר מן הסטודנטים בכלל אינו נזקק לשירותי התחבורה הציבורית ומתגורר במעונות במקום או ביישובי הסביבה. "נופי נחמיה הוקם על-ידי הבוגרים שלנו", אומרת דיין ומסבירה שהמוסד מסייע לתלמידיו במציאת מגורים ללא שכר דירה ועם ארנונה מופחתת בתפוח, רחלים, מעלה שומרון ויישובים נוספים.

על רכבה של דיין, תושבת מעלה שומרון שהגיעה לאזור בעקבות האינתיפאדה הראשונה, מתנוסס דגל כחול-לבן עם סרט כתום, מחזה ראוי לשפשוף עיניים: דוברת שלא מסתירה את דעותיה הפוליטיות. ועוד ימנית.

דיין ממשיכה ומסבירה שהמכללה מקיימת שיתוף פעולה ייחודי עם הישיבות בעלי ובהר ברכה ועם המדרשות לבנות 'אלומה' (שיש לה סניף בקמפוס) ו'שילת'. התלמידים נהנים מפטור מקורסי יסוד, מסיוע בתיאום השעות ואף מאירוח של פעילות תורנית שלהם במכללה.

וערבי עם מתנחלים ילמד
עם הכיוון הלאומי הזה, בני מיעוטים חשים בנוח בקמפוס. הראיה הניצחת היא שראש עיריית ג'לג'וליה חתם על מכתב ברכה לרגל הכוונה להפוך את המכללה לאוניברסיטה. הוא פשוט שמח שלתושבי עירו תהיה אוניברסיטה קרובה לבית.

"כל החברים שלי וגם ההורים שלי התנגדו לכך שבאתי ללמוד כאן", מספר עלא פחורי, סטודנט להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, תושב עיסוויא שבמזרח ירושלים. "הם אמרו לי שזה התנחלות וזה רחוק, והאמת היא שגם אני פחדתי".

ממה פחדת?
"פחדתי מקיצוניים וממתנחלים. אנחנו לא מכירים מתנחלים, אלא רק יהודים שגרים קרוב אלינו. אבל שמעתי דברים טובים מבחינה אקדמית, וזה גם היה המקום היחיד שבו יכולתי גם ללמוד וגם להמשיך לעבוד, אז אמרתי שננסה כמה שבועות".

ה'כמה שבועות' הפכו לשנתיים וחצי, ופחורי מרוצה עד הגג. כשהגיע, הוא מספר, השפה העברית לא ממש קלחה מפיו, וגם האנגלית שלו לא היתה מי יודע מה. אבל המרצים עזרו לו וגם הסטודנטים, והיום הוא סטודנט מצטיין.

אתה מודע לזה שאריאל היא התנחלות, ושיש כאלה שמתנגדים למקום בגלל שזה מחזק את ההתנחלויות.
"הלכתי ללמוד ולא להתעסק בפוליטיקה. בעצם הגעתי למכללה שיש בה המון ערבים, ומכבדים בה ערבים שבאים ללמוד ולא להתעסק בפוליטיקה".
פחורי שורק את הנתונים של המכללה: מספרי מחלקות, אנשי סגל, מספר סטודנטים. הוא אוהב את המקום ומאמין בכל לב שמגיע לו להפוך לאוניברסיטה. היום פחורי חונך בעצמו סטודנטים יהודיים והוא חבר טוב שלהם. "למדתי להכיר את אלה עם הכיפה והנשק ולדעת שהם גם אנשים טובים". נו, הכרזה כזו הלוואי על כל עם ישראל.

מכללה או אוניברסיטה
הקמפוס של מכללת יו"ש הוא רחב ידיים. כשאין אילוצים של אזור המרכז, בהחלט אפשר לבנות בניינים לא גבוהים מדי במרחקים סבירים זה מזה. כל השומרון לפניהם.

לחדר הישיבות שליד משרד הנשיא מגיעים פרופ' דוד קאסוטו, ראש המחלקה לארכיטקטורה במכללה, וד"ר ניצה דוידוביץ', מנהלת הפיתוח האקדמי. שניהם דתיים (כיפה ומטפחת בהתאמה). בני שיחי שמחים מאוד על הכרזת הממשלה, אם כי המהלך מבחינתם היה צפוי וברור. "הממשלה רק היכתה בפטיש", אומר קאסוטו.

דוידוביץ' כתבה עבודת דוקטורט בדיוק על הנושא הזה. היא צפתה את השפעת המכללות על מפת ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל. העבודה שהיא עשתה יכולה לסתום לכמה תמהים את טענותיהם באשר לתנאי קבלה, רמת לימודים והבדלים כגון אלה, שאמורים להבחין מכללה מאוניברסיטה.
הממצאים שלה עשויים להפתיע את כל אלה שמרימים על נס את האוניברסיטאות ומרימים את ידם בביטול כשהם שומעים את המושג מכללה: "בדקתי פרופיל של סטודנט: גיל, ארץ מוצא, השכלת הורים וכו'. בדקתי את שני סוגי המוסדות מבחינת תנאי קבלה, אקלים חברתי-תרבותי ותחושת היכולת האישית של הסטודנט. השאלה היתה אם יש סטודנט עם פרופיל מסוים, אם אפשר לנבא לאן הוא ילך. התשובה היתה לא, בפירוש לא".

קאסוטו: "מלמדים אצלנו מורים שמלמדים בטכניון ובבצלאל. אנשים שמלמדים אצלנו נחטפים על-ידי בצלאל כדי שילמדו אצלם. אנחנו בית הספר הרביעי לארכיטקטורה, אבל מבחינת איכות הייתי אומר שזה הראשון. הוא מבוקש מאוד".

גם תנאי הקבלה שלכם גבוהים כמו במחלקות אחרות לאדריכלות?
דוידוביץ' קצת מתעצבנת: "בואו נפסיק לעשות מתנאי הקבלה פרה קדושה. לפני 10 שנים אפשר היה ללמוד כלכלה ומנהל עסקים ולהגיע לתואר שני גם עם 560 בפסיכומטרי. היום שולחים אנשים עם כאלה תוצאות ללמוד במכינות. זה פשוט סוג של אינפלציה".
זה רלוונטי כשמדברים על הפיכת מכללה לאוניברסיטה.
"תראי מה קורה בפיזיקה וכימיה, שהם המקצועות הכי קשים. הרי תנאי הקבלה במקצועות אלה נמצאים באדמה. ההבדלים בדרך כלל תלויי מחלקות. גם פה יש מחלקות כמו תזונה, פיזיותרפיה וארכיטקטורה. אלו מחלקות בונבוניירה, יש איקס מקומות אז לוקחים את הטובים ביותר. תראי", דוידוביץ' מצביעה על הקיר שבו תמונות של אישים מן האקדמיה, "את תהליכי המנהל והארגון של המקום הזה ליוו אנשים עם ניסיון מנהלי של אוניברסיטה. הגברדיה הזו מביאה איתה רמה אוניברסיטאית לכל דבר".

קאסוטו: "היא נקראת מכללה, אבל באורח חייה והתנהגותה, 'יהודה ושומרון' היא אוניברסיטה לכל דבר".
אתם יודעים שלשיקולים אם בסופו של דבר תיהפכו לאוניברסיטה יש פן פוליטי.
"מי שפוליטי זה לא אנחנו, אלא מי שמנסה לנגח אותנו", משיב קאסוטו.
אין אמירה פוליטית בכך שהמכללה נמצאת כאן?
"אמירה פוליטית? בוודאי. כל מה שבן אדם עושה בעולם הזה היא אמירה פוליטית. זה שאנחנו כאן זה אומר שאנחנו חושבים שאזרחי יו"ש וכל מי שמסוגל להגיע לכאן ממרחק סביר יש לו מקום טוב ללמוד בו".

נשיא בטעות
פרופסור דן מאירשטיין, נשיא המכללה כבר עשר שנים, טוען שהגיע לכאן בטעות. הוא שלח מכתב קצרצר לפרופסור עוזר שילד, שעזב את אוניברסיטת באר שבע לטובת מכללת יו"ש. פרופ' מאירשטיין כתב בעיקר "כל הכבוד", וזה הספיק לשילד להציע לו להיות במועצה האקדמית.

מאירשטיין, שבדיוק סיים לכהן כמשנה לרקטור בבאר שבע, הסכים, וכעבור שתיים-שלוש ישיבות תפטר שילד. בעקבות כך הציעו למאירשטיין להתמודד על תפקיד הנשיא. "השאלה הראשונה ששאלתי היא אם יש כוונה שהמכללה תיהפך לאוניברסיטה. התשובה היתה חיובית, ולכן הסכמתי".
מה החזון? פיתוח השומרון או אוניברסיטה טובה?
"בואו נפריד בין שני דברים: רצו להקים מוסד להשכלה גבוהה הטוב ביותר שניתן, שזה, לפי מיטב הבנתי, מקום שעוסק במחקר ומגדל תלמידי מחקר. המטרה היא שהבוגרים יעשו את המקסימום לטובת מדינת ישראל. מוסד להשכלה גבוהה הוא לא פוליטי.

"זה נכון שכ-3000 סטודנטים גרים באזור, ושאנחנו מעסיקים למעלה מ-1000 עובדים שגרים בסביבה. זה טוב לאזור. אבל אילו היו מטילים עלי להקים מוסד חדש במצפה רמון, הייתי עושה את אותם דברים כמו שעשיתי פה. לבחירת המקום היתה השלכה, אבל מרגע שהחלטת על הקמת מוסד אקדמי את עושה את המוסד הטוב ביותר שאפשר. ולמוסד אקדמי יש תפקיד אחד בלבד: חינוך".
חינוך? הרי זה ביטוי שאסור להעלות על הלשון כשמדובר באוניברסיטאות. אתם אמורים להקנות ידע נטו, לא?

"במידה מסוימת, למי שרוצה להאשים אותנו אני מודה: אנחנו מוסד ציוני" אומר מאירשטיין וצוחק. במכללת יו"ש מניפים את הדגל בכל כיתה או מעבדה וגם מחייבים את הסטודנטים לקחת בכל סמסטר קורס במורשת ישראל.

"בעוד 10 20 שנה הסטודנטים האלה יהיו המשפיעים במדינת ישראל, ומלבד השכלה חשוב שהם יהיו מודעים למקום בו הם גרים ושיבינו למה הם גרים כאן ושיהיו בני אדם. נכון שפורמלית זה מוסד להשכלה גבוהה, אבל אם אנחנו לא מסוגלים להעביר משהו קצת מעבר לזה, אנחנו מפספסים".

אוניברסיטה לאומית
לפני למעלה מעשור ערכה הנהלת המכללה דיון בשאלה לאיזה כיוון להתפתח, אם להקים בית ספר למשפטים או להנדסה אזרחית וארכיטקטורה. אם ההחלטה היתה נופלת על משפטים, הדבר היה תורם לפיתוח המכללה והאזור, אבל ההחלטה היתה אחרת. הנימוק היה: מדינת ישראל צריכה מהנדסים וארכיטקטים. עורכי דין יש לה מספיק.

הרוח הזו חודרת לצוות ולתלמידים?
"אני לא יכול להגיד שזה חדר לכל מרצה או סטודנט. אנחנו גם לא מנסים לשטוף את המוח לאף אחד".
אני מנסה לבדוק אם זו תהיה האוניברסיטה הלאומית הראשונה במדינת ישראל.

"אנחנו לא בוררים חברי סגל לפי השקפת עולמם, ואנחנו לא שואלים מועמדים מה עמדתם הפוליטית. לא יגיעו הנה כנראה חברי סגל שמתנגדים לעבור את הקו הירוק, אבל יש כאן את כל קצוות הקשת, מתומכי 'יחד' ועד 'ישראל ביתנו'. אלו האנשים שאני יודע עליהם. יש רבים שאני לא יודע מה עמדתם, ואני גם לא שואל". אגב, מאירשטיין נזף בעבר בחברי סגל שהביעו דעה פוליטית בשיעור באופן שהפריע לסטודנטים. הוא פשוט לא חושב שזה המקום.

פרופסור אורציון ברתנא היה שותף להקמתה של המכללה, ולימד בה עוד בגרסתה הראשונה, בקדומים. הוא לימד כמעט בכל האוניברסיטאות בארץ, ולפני שש שנים שב למכללת יהודה ושומרון כראש המחלקה למורשת ישראל. שילוב ייחודי בין יהדות, אמנות יהודית, היסטוריה יהודית, תלמוד, ציונות ועוד. "מה שמיוחד במכללת יו"ש זה המפגש שהיא יוצרת בין חילוניים לדתיים לא רק באוכלוסיה, אלא גם במחלקה כמו שלי", הוא מסביר.

פרופ' ברתנא אינו מתבייש גם הוא לדבר על המושג חינוך. דעות פוסט-ציוניות ייכנסו לקורסים שלו, אבל על דרך השלילה. "מצד אחד צריך להיות חופש אקדמי, אבל מצד שני זו צביעות לומר שלמוסד אין אופי. זו מכללה לאומית באופייה. לא במקרה היא באריאל ולא במקרה היא נקראת 'מכללת יהודה ושומרון'. התפיסה היא לאומית".
אגב, כל אנשי חבר הנאמנים של המכללה הם ימניים.

החתול ששומר על השמנת
הכרזת הממשלה על הכוונה להפוך את מכללת יו"ש לאוניברסיטה איננה סוף פסוק. בכלל לא. הפוסקת האחרונה בעניין זה היא המועצה להשכלה גבוהה. לבנת, המשמשת כיושבת ראש המל"ג, אמורה לשוב לממשלה עם תשובה בתוך 60 יום.

המהלך יהיה כזה: הוועדה לתכנון ותקצוב, המשתייכת למל"ג, אמורה לבחון את הנושא מבחינה תקציבית ותכנונית, ולבדוק אם יש מקום במדינת ישראל לאוניברסיטה נוספת. ראש הוועדה מתכוון להקים ועדת משנה שתאסוף נתונים מן העולם, תבחן ותנתח אותם. את המלצתה היא תעביר למל"ג, שתדון ותחליט בנושא. 60 יום זה בטוח לא ייקח.

25 אנשים מאיישים את המועצה להשכלה גבוהה. 12 מהם הם מומלצי האוניברסיטאות, 6 נציגי מכללות, שני נציגי סטודנטים ו-5 נציגי ציבור. העובדה כי ההחלטה אם אריאל תהיה אוניברסיטה או תישאר על מכללה נתונה בידיה של המועצה הזו, דומה במידת מה למתן סמכות לחתול בהחלטב אם דלי השמנת שקיבל יתחלק בין יותר חתולים.

פרופ' מאירשטיין מספק קצת היסטוריה בתחום: "כאשר הקימו את אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית התנגדה, כאשר הקימו את בר-אילן העברית ותל אביב התנגדו, וכאשר הקימו את חיפה בר-אילן תל אביב והעברית התנגדו. יש בזה הגיון. העולם הוא תחרותי, ואנשים מפחדים. הם לא יגידו את זה במילים כל-כך גסות, אבל זו עובדה".

מאירשטיין יודע שהם צריכים להמשיך לעבוד בכיוון. הוא מאמין שבוועדת התכנון והתקצוב יגיעו למסקנה הבלתי נמנעת, מבחינתו, שצריך עוד אוניברסיטה בישראל. "האוניברסיטה האחרונה הוקמה ב-70'. מאז הוכפלה האוכלוסיה בארץ וגם שיטת הכלכלה השתנתה, ואנחנו הולכים יותר ויותר לקראת תעשייה עתירת ידע. אנחנו זקוקים ליותר משכילים, אז אין ספק שצריך עוד אוניברסיטה. אני חושב שניתוח קר יעשה את שלו". ניתוח קר, וגם הבטחה של אישים פוליטיים לא מעטים לסייע.

מכללה לא עולה כיתה

פרופסור יחזקאל טלר, סגן יושב ראש המל"ג, שמכהן גם כיו"ר ועדת המשנה של המל"ג לענייני מוסדות שאינם אוניברסיטאות, אינו בטוח בתוצאות כמו פרופ' מאירשטיין. בעבר הוא גם אמר שהקמת אוניברסיטה חדשה תפגע במוסדות האקדמיים הקיימים.
במכללת יו"ש מדברים על רמת לימודים גבוהה, סגל מקצועי, מעבדות מחקר ומגוון מקצועות. אתם תתחשבו בנתונים האלה?
"בכלל לא. אני רוצה לומר זאת אחת ולתמיד: זה לא שמכללה טובה עולה כיתה ואז היא יכולה להיות אוניברסיטה. בכל מדינה מתוקנת בוחנים את מספר הדוקטורים והחוקרים שמדינה צריכה להכשיר, ולפי זה קובעים אם צריך להקים עוד אוניברסיטה. אם יהיה צורך בכך יעשו זאת, גם אם המוסד הקיים הוא חלש מאוד. האוניברסיטאות שקמו בעבר לא היו מוסדות טובים שנוהלו כמו אוניברסיטאות. פשוט היתה החלטה להקים אותן, ואז עשו זאת מההתחלה".

האם נראה לך ראוי שאנשים מן האוניברסיטה יחליטו על גורלה של אוניברסיטה חדשה? אין כאן ניגוד אינטרסים?
"האנשים שמגיעים מן האוניברסיטאות מתמנים על-ידי הממשלה ועוברים את ועדת רביבי כדי למנוע ניגוד אינטרסים. אני לא מחויב לאוניברסיטה בכהוא זה. הנה, בניגוד לעצת ראשי האוניברסיטאות נתנה המועצה היתר למכללות להעניק תואר שני, וגם החליטו לשדרג את התואר שהן נותנות במקצועות טכנולוגיים מ-B.Tec ל-B.Sc. יש אינסוף דוגמאות לכך שאנחנו מסתכלים על האינטרס הלאומי. וחוץ מזה יש גם איזונים יפים בתוך המועצה עצמה".

טלר דוחה בתוקף את הקביעה של מאירשטיין, שאוניברסיטאות קיימות תמיד התנגדו להקמתה של אוניברסיטה חדשה: "אני לא יודע מי אמר לך את זה. האוניברסיטה העברית הקימה את תל אביב, את באר שבע ואת חיפה. אנשיה היו הרקטורים הראשונים בכל המקומות האלה".
החלטת מל"ג מאשתקד קבעה שלא יוקמו אוניברסיטאות חדשות עד שנת תשס"ח. במכללת יו"ש מנגד, כבר התחייבו לא לבקש תוספת תקציב בחומש הקרוב.
יום למחרת הכרזת הממשלה בעניינה של מכללת יהודה ושומרון התקבצו 10 15 איש מהשמאל ההזוי ביותר, וניסו למחות על כוונת הממשלה. ההפגנה הזו לא עוררה הדים רבים, אבל היה מי שימשיך את הרעיון. יום אחר-כך מצאו פתאום העיתונים שמכללת יהודה ושומרון מעודדת את תלמידיה להתגורר במאחזים ויצאו בכותרות גדולות, מה שהביא עמו ראיונות לא אוהדים גם בכלי התקשורת האלקטרוניים.

פרופ' מאירשטיין אינו מתרגש "לא ציפיתי למשהו אחר. אף אחד לא השלה את עצמו. העליהום הזה הוא תערובת מוזרה של חוסר הפרגון לעוד גוף, וזה בכלל לא קשור לעמדה פוליטית".
אבל כמה שמאירשטיין מנסה להדחיק, זה נראה קשור מאוד לסוגייה הפוליטית. אולי לשילוב של שני התחומים. נראה שבזמן הקרוב ראשי השמאל וראשי האוניברסיטאות, שגם כך לא היו רחוקים יותר מדי אלו מאלו, יוכלו להזין אחד את השני בנתונים 'מרשיעים' על המכללה ולצאת איתם לתקשורת.
דיין, הדוברת, גם לא מתרגשת. בינתיים היא דווקא מבסוטית מהפרסומת העולמית שעשו אמצעי התקשורת לנופי נחמיה. בכלל, הם מאוד בטוחים בעצמם, החבר'ה האלה ביהודה ושומרון.

הבניינים שעל הנייר
על הקיר בחדר הישיבות עומדת מפה גדולה, שרטוט של תכנית מתאר למכללה שתתבצע תוך 15 או 20 שנה. השרטוט מרשים, אך כצפוי רוב המבנים נמצאים עדיין על הנייר. פרופ' מאירשטיין מזנק ממקומו ומתנדב להסביר. בעוד כמה ימים תהיה הנחת אבן פינה לבניין הספרייה.
הוא לא מתכנן גידול משמעותי במספר החוגים או במספר הסטודנטים. אותו מעניין דבר אחד מרכזי: "הדבר העיקרי שיקרה בעשור הקרוב", הוא אומר, "הוא לימודים לתואר שני עם תזה בכל המחלקות הקיימות, ואני מקווה שהתחלת דוקטורט".

מה היית רוצה לקחת מהימים האלה של מכללה, לעבר העתיד, לימים של אוניברסיטה?
"יושב ראש הוועד הפועל שלי, יגאל כהן-אורגד, אומר שהוא מקווה שנצליח לקיים את הסיסמה של מחלבת יוטבתה: מחלבה גדולה עם טעם של מחלבה קטנה. ודאי שזה רצוי, אבל אני חושב שהדבר הכי חשוב הוא השאיפה למצוינות. כל השאר יבוא לבד".

האופוריה שמילאה את חלל האוויר במכללה בשבוע שעבר היתה וסוחפת. השאלה היא רק אם היא תיתרגם למציאות. אם המועצה להשכלה גבוהה תמצא שיש להקים עוד אוניברסיטה בישראל, ובעיקר אם יתנו לאוניברסיטה ציונית, שראשיה אינם רואים שום צורך להתנצל על דעותיהם הלאומיות, לקום.
ofralax@walla.co.il