בשבע 144: הקרן הקיימת לקטיף

לנוכח מצוקתם של חקלאי גוש קטיף, שמתקשים לקבל אשראי מהבנקים לעונה החקלאית הבאה, נולדה היוזמה להמשיך את האחיזה באדמת הגוש בסיועו של הציבור התומך והמאמין

יואל יעקובי , כ"א בחשון תשמ"ח

* רבנים ואישי ציבור ידועים יעמדו בראש קרן האשראי "מאמין וזורע" , שיוצאת החל מהשבוע במסע התרמה של 1000 ¤ מכל בית אב* מייסדי הקרן מבקשים ליצור מפגן ציבורי רחב של אהבת הארץ, אמונה, נדיבות ומסירות, שמדינת ישראל לא תוכל להישאר אדישה כלפיו.

חז"ל היטיבו לעמוד על המאפיין המיוחד של החקלאות לעומת שאר המקצועות. כשביקשו למצוא סימוכין לסדר זרעים במקרא במילה "אמונת", הסבירו: "שמאמין בחי העולמים וזורע". בגוש קטיף, שבו ענף החקלאות הוא מן המתקדמים בארץ ובעולם, הדברים נכונים היום שבעתיים. חרב ההתנתקות המתהפכת מעל לראשיהם של תושבי הגוש מונעת מהחקלאים שבהם כבר היום, שלושה חודשים לפני, להמשיך בשגרת יומם.

"שומעים כבר את ההתלבטויות בקשר להמשך", אומר יוסי צרפתי, רכז הוועדה החקלאית של הגוש. "מגדלי עגבניות השרי סיימו עונה, כך גם לגבי הפלפל החריף. מגדלי הפלפל הרגיל ממשיכים בינתיים בקטיף. מגדלי התבלינים אמורים להחליף את הצמחים ביוני. אמנם ישנם כמה חקלאים שכבר שתלו תבלינים חדשים, אך לרבים אחרים העתיד לוט בערפל, כשחלק צריכים לקבל החלטות דחופות".
הבעיה של החקלאים נובעת מדרך העבודה שלהם. המגדל מזמין שתילים ומבצע שתילה בעזרת כספים שהוא מקבל באשראי מן הבנקים. את ההלוואה הוא מחזיר כשהיבול נאסף. הבנקים, כמובן, אינם מתבססים על אמונה. מבחינתם ההתנתקות היא עובדה מוגמרת, ולכן הם לא יתנו אשראי לחקלאים בגוש קטיף. כך יוצא שכבר עכשיו אין לחקלאי את המימון שהוא זקוק לו לצורך פתיחת העונה הקרובה.
החיים לא קלים גם לחקלאים שיש להם את הסכום הדרוש לפתיחת העונה. עלות השתילה היא עשרות אלפי שקלים, ולפעמים אפילו מאה ומאתיים אלף ש"ח. קשה לדרוש מאדם שיטמין סכומי עתק כאלה באדמה כשהשמים מעל קודרים, בעננים שאינם מבשרים גשמי ברכה דווקא.

הר"מ שיזם
על הבעיות האלה שמע הרב בניה ליפשיץ (36) ממנהל ישיבת ההסדר בנווה דקלים, שבה הוא משמש כר"מ. אותו מנהל, תושב המושב החקלאי גן אור, מודע לבעיות הללו מקרוב. הרב ליפשיץ החליט להתקשר לאחד מאותם חקלאים שנמצאים במצוקה, ולו כדי לשדר לו ש"עמו אנוכי בצרה", כהגדרתו.
הרב ליפשיץ, בוגר ישיבות שעלבים, מרכז הרב וכולל מג"ל שבנווה דקלים, נמצא רוב זמנו בתוך ד' אמות של הלכה ואמונה. עובדה זו לא מנעה ממנו ליצור קשר עם תושבים בגוש שאינם בהכרח בוגרי ישיבות. הקשר הזה התחזק לאחר שנרצח הרב יצחק עראמה הי"ד, חברו של הרב ליפשיץ יבל"א.
באותה תקופה הגיע הרב ליפשיץ לעיתים מזומנות למושב נצר חזני, מקום כהונתו של חברו המנוח, כדי לחזק את התושבים ולמסור שיעורי תורה. אט אט נחשף הרב ליפשיץ לעולמם של חקלאי גוש קטיף.
שבת אחת שהה הרב ליפשיץ בגבעת שמואל, וחש שם את החום וההערכה לגוש קטיף. בעקבות השבת הוא החליט לחבר את שני הקצוות וליזום את הקרן החדשה, שיוצאת השבוע אל הציבור. מטרת הקרן היא לספק את הגב הכלכלי הדרוש לשם המשך העבודה החקלאית בגוש.

כשפנה הרב ליפשיץ אל גזבר אחד היישובים החקלאיים, והלה הסכים למסור לו פירוט מלא של המצוקות והצרכים, הוא הבין "שאם הגזבר נואש כל-כך, ומוכן לשתף פעולה אפילו עם ר"מ בישיבה, כנראה המצב באמת קשה".

בשלב הראשון של הרצת התכנית פנה הרב ליפשיץ אל אהר'לה צור, יו"ר המועצה האזורית הקודם, שהתייחס לעניין ברצינות ופסק ש"הולכים על זה". גם הרב עזריאל אריאל, רב היישוב עטרת, בא לסייע בעצה, ובנוסף נתן דוגמה אישית ותרם בעצמו סכום.

בשלב השני הוקדשה מחשבה רבה לשאלה את מי מצרפים לצוות. אחת המטרות המרכזיות שהציבו לעצמם יוזמי התכנית היתה עקיפת כל המתחים הפנימיים בין קבוצות ואנשים בגוש. מובן שבחירת האנשים נעשתה בכפוף ליעד זה. כך נבחרו לכהן בצוות התפעול, מלבד הרב ליפשיץ כחבר וצור כיושב ראש, גם יוסי צרפתי – רכז הוועדה החקלאית, ואריאל פורת – בעל משתלה מגדיד.

על מנת להתרחק עוד יותר מהקלחת של אנשי הגוש, הוחלט שהצוות התפעולי יהיה רק הזרוע הביצועית, בעוד שההחלטות העקרוניות, כמו קביעת הקריטריונים לסיוע ואישור בקשות חריגות, יאושרו על-ידי דמויות מחוץ לגוש. בצוות, המכונה צוות היגוי, שותפים חנן פורת (המגויס בכל כוחו מזה זמן לעניין), שיכהן כיושב ראש הצוות, וכן הרב יעקב אריאל (רבה של רמת גן), הרב מרדכי אלון (ראש ישיבת הכותל), עו"ד חיים משגב (משפטן ופובליציסט) ואורי בן נון (כלכלן, לשעבר מנכ"ל מפעלי ים המלח). אהר'לה צור משמש כאן רק כמזכיר, והוא מדגיש שאין לו זכות הצבעה, ודעתו היא מייעצת בלבד.

השקיפות בכלל היא יעד מרכזי של היוזמים. אהר'לה צור מעודד אותי להקשות עליו בשאלות אודות ניגודי אינטרסים אפשריים. "אם נסתיר משהו עכשיו, זה עלול להתגלות מאוחר יותר, וכדאי שנדע מה צריך לתקן".

צור עצמו, תושב גני טל המשמש כיושב ראש מח"ע (משקי חוף עזה – שטחים חקלאיים השייכים ליישובי הגוש אך ממוקמים מחוצה לו), נטול פניות בעניין. ההתנתקות לא אמורה לפגוע בחברה שבראשותו. גם חברים אחרים בצוות התפעול של הקרן אינם נמנים על לקוחותיה הפוטנציאליים, להוציא אריאל פורת, שלדברי צור ידוע כאדם ישר מאוד, שוודאי יפסול את עצמו מלדון בהקצבה למשתלה שבבעלותו, אם וכאשר יגיעו לסוגיה.

מעשה של אמונה
עד עתה הוזכרו אמנם רק החקלאים, אך מטרת הקרן היא לסייע גם לתעשיינים ובעלי העסקים שנפגעים כתוצאה מאיומי העקירה. לצורך כך נתבקש מאור מויאל, מנהל אזור התעשייה בנווה דקלים, להציע קריטריונים שעל פיהם יוכלו בעלי העסקים לבקש סיוע מהקרן. מויאל גם צורף לצוות התפעולי של הקרן כנציג המגזר התעשייתי.

על פי ההערכות, הסכום שנדרש על מנת להמשיך את שגרת החיים החקלאיים והתעשייתיים בגוש הוא כ-30 מיליון ¤. לצורך זה יוצאת הקרן בקריאה לכל בית אב להלוות לאנשי גוש קטיף אלף ש"ח, דרך הקרן. אלף ש"ח שייאספו מ-30 אלף בתי אב בישראל יספקו את הסכום הדרוש. מדובר בהלוואה, ולאו דווקא בתרומה, וזו תוחזר כאשר יקצרו החקלאים את יבולם, בעוד כמה חודשים. אם חלילה יתבצע הגירוש, תיהפך ההלוואה למענק. בצורה זו נהפך כלל הציבור בארץ לשותף בסיכון שנושאים תושבי הגוש.

יוזמי התכנית מסבירים כי הסכום של אלף ש"ח נבחר במכוון. "מצד אחד זהו סכום שאפשר לעמוד בו", מסביר הרב ליפשיץ, "ומן הצד השני יש בכך מסירות נפש מסוימת".
מוסיף אהר'לה צור: "זוהי אמירה ברורה לממשלת ישראל, שיש שלושים אלף אנשים שמוכנים לשים אלף שקל על השולחן, לא סתם לתמוך. סוף סוף אדם לא נותן בכל יום אלף שקל לצדקה".

מדוע לסייע רק לחקלאים ולתעשיינים, ולא לשכירים או לתושבים אחרים?
"ההבדל בין האנשים שלהם מיועדת הקרן לבין שאר האוכלוסיה", מסביר הרב ליפשיץ, "הוא שהם עומדים כבר בהווה מול שוקת שבורה. לגביהם ההתנתקות היא לא עתיד, אלא הווה. בעונה הזו, הם זורעים או שהם לא זורעים, הם מזמינים שתילים או שהם לא מזמינים. החיים שלהם נפסקים כרגע. הכלכלה שלהם נפגעת, וממילא שרשרת שלמה ניזוקה: החקלאי, משפחתו, היישוב שלו והגוש כולו. מאידך גיסא, יסוד כל המהלך הוא שאין פה עניין של תרומה, החקלאים אינם נזקקים. הם פשוט רוצים להמשיך לעבוד".

צור: "אנחנו רוצים לתת מענה לבעיות כלכליות שנוצרו עקב מצוקות השעה. המערכת הכלכלית של השכיר לא אמורה להשתנות עד סיום מועד ההתנתקות, אך לחקלאי ולתעשיין ישנן בעיות כרגע. לדוגמה: מנהל חשבונות שהמפעל שבו הוא עובד נסגר בגלל ההתנתקות המתקרבת, מפסיד בעצם חמישים אחוזים מלקוחותיו, ואת זה אני בא לתקן".

החקלאים לא יתייאשו מלשתול, אפילו אם יקבלו כסף?
"אם מישהו נותן לחקלאי את הגב הכלכלי", אומר יוסי צרפתי, "הוא ישתול. אנשים רוצים לעבוד, הם לא נמצאים כאן בשביל לשבת בחיבוק ידיים".
צרפתי מסביר כי התועלת למאבק הכללי נגד ההתנתקות כתוצאה מפעולת הקרן היא שהחממות יהיו מלאות והשגרה תימשך כרגיל. כבר היה מי שאמר לרב ליפשיץ שראש הממשלה ישתגע כשהוא יראה את חקלאי גוש קטיף ממשיכים כרגיל, כאילו כלום לא קורה.

הדד-ליין: שבת קוממיות
צוות ההקמה עובד מסביב לשעון, על מנת להספיק לצאת לציבור עם התכנית המוכנה בתאריך שקבעו לעצמם: המחצית השנייה של השבוע החולף. המטרה היא להעביר את התכנית כאחד המסרים המרכזיים שיועברו ב'שבת קוממיות' שמארגן מטה גוש קטיף השבת ברחבי הארץ. בזמן שנערכו הראיונות לצורך הכנת הכתבה עדיין לא נסגרו קצוות רבים, ואפילו הרכב הצוותים טרם נקבע סופית.
הרב ליפשיץ אופטימי מאוד בכל הנוגע להמשך. עד עתה הוא אסף בעצמו ללא פרסום וללא ניסיון בתחום כ-50 אלף ש"ח. עוד לפני הפתיחה הרשמית של הקרן הוקמו ברמת הגולן ובמקומות נוספים מנגנוני איסוף כספים, שרק מחכים לתחילת העבודה.

"בגוש קטיף הכל אמונה, מכל הכיוונים", הוא אומר. "החקלאות היא תמיד 'מאמין וזורע', וכאן מצטרפת האמונה שבעזרת ה' יהיו ישועות ולא יהיה כלום, כשעם ישראל כולו מתגייס לעניין מתוך אותה אמונה. החקלאות בארץ ישראל היא כמו הנחת תפילין, כפי שקבע החת"ם סופר. המיוחד בגוש קטיף הוא שכולו אמונה. עצם זה שאני מדבר אתכם על הנושא זה נס. העובדה שכל הרעיון הזה מתקבל בהתלהבות מראה שהוא אמיתי".