בשבע 148: מיכאל פרקש ונפקא מינה – ביום ה

קובי סלע , ט"ז בסיון תשס"ה

מיכאל פרקש הוא בוגר ישיבות ליטאיות, אדם צעיר שכבר חנך לעצמו אלבום בעבר. הפעם הוא מתרחק עוד יותר מהסגנון הקלישאי ש"מי-שלא-מכיר-אותו-מצפה-לו". הוא יצר ומנגן מילות קודש במנגינות ועיבודים שלא נוצקו, אפעס, בחצרות האדמו"רים אלא אם כן בבעלז וגור מכינים דיסק אקוסטי שטרם שמעתי עליו. התוצאה: הכלאה של משהו בין כוורת לאהרון רזאל. למרות המיוחדות, רוב השירים אכילים, חלקם יגרמו לכם אפילו לחייך בנדיבות. "סיפור פשוט" מזכיר את סיפורי פוגי, מעשיות הצדיקים וההפי אנד המתבקש. יפה.

להיט בטוח:
סלח לנו – מעולם לא שמע ריבונו של עולם בקשת מחילה כה רוקיסטית.

החמצה:
העטיפה, פשוט איומה. אלמלא שמעתי את הלהקה בעבר והסתקרנתי, לא הייתי מעיז להרים את התקליטור מהמדף בחנות.

• בקש עבדך – יוסף קרדונר
חמוד הקרדונר הזה, אין אפס. יהודי בעל נפש עדינה שמאז "שיר המעלות" שלו, הוא מיקם את עצמו בנישה שקרויה על שמו אך מקפיד כל העת להישאר נחבא אל הכלים. סגנון "הקרדונר" נשמר בקפדנות גם בדיסקים שבאו בהמשך, וגם כעת באלבומו החדש, "בקש עבדך".
כברסלבאי מוצהר, לקרדונר אג'נדה מגובשת. הטקסט מגיע בד"כ מספרי רבי נחמן מברסלב והמוסיקה מלודית, עדינה ובדרך כלל אקוסטית. "בדרך כלל", חשוב לציין כי לפחות באלבום הזה יש כמה "יציאות" רוקיסטיות למהדרין. הדיסק משובח, נחמד למדי ולמה להכחיש? אהבתי אותו.

להיט בטוח:
"מה לכם לדאוג", פעם אחת תשמעו וישר תבקשו לשמוע שוב, ושוב ושוב. בעצם, כבר אחרי פעמיים לא תפסיקו לזמזם אותו.

החמצה:
(מודה, לא מצאתי משהו שלילי לספר)


• ישראל סבן – אל תירא
מוסיקה חסידית, אתם יודעים, זה לא רק פסוקים וחצוצרות. כל אחד מנסה למצוא איזה אפיון ולטפס איתו למעלה. את ישראל סבן חיפשתי להכיר אחרי שנחשפתי לקטע ג'אז ממיס בסוף הסינגל הראשון שלו. בינתיים יצא גם כל הדיסק במלואו וההפתעות המוסיקליות שוות התייחסות. סבן, ששר כל ערב בחתונה של מישהו אחר, צובר את הניסיון בערבים, ורוצה כמו עמיתיו להניח למרגלות הבמה דיסק שיהווה ספק מזכרת ספק כרטיס ביקור.

להיט בטוח:
אל תירא כמובן, בזכות העיבוד ה"סמוד ג'אז'י". אבל גם "שבת" עם עדי רן.

החמצה:
לקראת הכניסה לאולפן ההקלטות נדרש סבן ליצור כמה רצועות מקוריות, משהו שלא היווה בעיה לגביו. וזאת הבעיה בדיסק הזה, בעיה חיובית. השירים המקוריים וגרסאות הדואט מיוחדות ומעלות את ערכו של השיר המקורי. אם זה יצא כ"כ טוב, למה רק חמישה קטעים מתוך 23? אם היו שואלים לדעתי, (ולא שואלים) הייתי מציע להפיק שני דיסקים, שירים מקוריים באחד ומחרוזות חתונה קלאסיות באחר.

• שמוליק אינדיג – חוזר הביתה
על שמוליק אינדיג נכתב כאן בעבר. בחור ללא היסטוריית מוסיקה אבל עם רצון חזק ליצור ולשיר. באלבום הראשון הוא הפיק מותר מפתיע ומעניין, ונדמה היה שזה יקרה שוב באלבום השני, לפחות כך קיוויתי.

אך לא, אינדיק לא מחפש כיוונים חדשים, לא מנסה להפתיע אותנו. רק מה, כמו כולנו, הבחור התבגר. וזה ניכר ברצינות, בהקפדה על שלמות הצליל. גם בחירת הטקסטים מרתקת. מתי לאחרונה שמעתם שיר שמילותיו ניטלו ממגילת אסתר (רצועה 3), או את חלום פרעה המולחן (רצועה 7). בכלל נראה שאינדיק מתחבר מאוד לספר בראשית. גם רצועה 6 כתונת הפסים זוכה לקטע משלה. יחיאל ספרא, זהירות מישהו מנסה לאגף אותך..!

משהו טוב קרה לקול של אינדיק מאז האלבום הקודם. לא יודע אם זה פיתוח קול, או שסתם התעוררתי הבוקר על הצד הנכון, אבל הבחור נשמע טוב. כל הלחנים והעיבודים שלו, וזאת בשורה מוסיקאלית.