בשבע 148: מציון תצא גם תוכנה

ההגירה השלילית והאבטלה הפכו את ירושלים לעיר הענייה ביותר. כדי להוציא אותה מהבוץ הזה החליטו ראש העיר, שרים וכמה יזמים חרוצים לתכנן בה מהפכה.

עדי גרסיאל , ט"ז בסיון תשס"ה

כשחושבים על ירושלים, האסוציאציות הראשונות שקופצות לראש (אחרי המקומות הקדושים) הן: עוני, חרדים, ערבים – כמעט ההיפך מעולם ההיי-טק הנוצץ, הנהנתני ובעל האוריינטציה הגלובלית של הרצליה ורמת החייל בתל אביב. ובכל זאת, שובה המסתמן של הבועה, כך מקווים גורמים שונים בירושלים, לא יפסח הפעם על העיר מוכת האבטלה.

עמקי סיליקון בין הרי ירושלים
בדרך כלל, כשהם נשאלים על בעיות התעסוקה, נוהגים ראשי עיר הבירה להפנות אצבע מאשימה דרומה, לעבר בנייני הממשלה, הנמצאים במרחק לא רב מכיכר ספרא. מהצד השני נשמעות בדרך כלל הצהרות בומבסטיות על חשיבותה של ירושלים המאוחדת והבטחות לסיוע, שאיכשהו מאבד גובה בסבך הביורוקרטי.

הפעם, מקווים בלשכתו של אורי לופוליאנסקי, המצב יהיה שונה. "ממשלות רבות שמו את ירושלים על ראש שמחתם, אך ללא כיסוי במעשים", אומר ראש העיר, "אך אני מאמין שהפעם יש לנו פרטנר".
לופוליאנסקי תולה את יהבו בתכנית שאפתנית בעלות של 280 מיליון שקל לקידום בירת ישראל, שגובשה בעירייה בשיתוף משרד האוצר. התכנית אושרה בישיבת ממשלה מיוחדת שהתקיימה בגבעת התחמושת לרגל יום ירושלים. חלק חשוב ממנה עוסק במפעלים עתירי טכנולוגיה; כך למשל, כל מי שיעבור לעבוד במפעל היי-טק בירושלים יקבל מענק מיוחד; סטודנטים במקצועות טכנולוגיים יקבלו הלוואה בגובה שכר הלימוד, שתהפוך למענק בסיום הלימודים, ותינתן חבילת סיוע לחממות טכנולוגיות.
אך האם כל זה יספיק? לא בטוח. כדי שבין הרי ירושלים יצמחו עמקי סיליקון, דרוש יותר מאשר חבילת הטבות למפעלים ולעובדים, אומרים אנשים המעורים בענף. צריך שיהיו בעיר יותר מוסדות המכשירים מהנדסים; צריך לפנות לאוכלוסיות המיוחדות בעיר, כמו החרדים, ולתפור למענם פתרונות השכלה ותעסוקה מתאימים; וגם צריך לטפח 'אווירה של היי-טק' – ליצור מסה קריטית של מפעלים שימשכו חברות נוספות לבירה.

מול כל האתגרים הללו ניצבים לא מעט גופים ואנשים, חלקם ציבוריים – כמו העירייה ומשרדי הממשלה הרלוונטיים, אחרים מסחריים – כמו קרנות הון סיכון, וגם עמותות. אחת מהן היא 'סטארט-אפ ירושלים', שהוקמה לפני כשנה. אלן פלד, עד לאחרונה יו"ר העמותה, פורט את המצב העגום למספרים: "37 אחוזים מתושבי העיר חיים מתחת לקו העוני. עברנו את בני ברק והפכנו לעיר הענייה ביותר בישראל. יש מאזן של הגירה שלילית: כ-7000 איש עוזבים מדי שנה, ורוב העוזבים הם צעירים ומשכילים. אחוזי ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים נמוך במיוחד: כ-60 אחוזים בלבד – לעומת יותר מ-80 במדינות אירופה". הסיבה המרכזית, טוען פלד, בהסתמך על מחקר של מכון ירושלים, היא המחסור בתעסוקה.

אז מה עושים?
"אנחנו ב'סטארט-אפ ירושלים' לא מתיימרים לתת פתרון. מטרתנו היא ליצור שותפות בין הקהילה העסקית לגופים הציבוריים, כדי לקדם את מצב התעסוקה בעיר. הרעיון הוא שכל המפעלים יעבדו יחד מול הממשלה והגורמים הציבוריים, ויגבשו אסטרטגיה כוללת לטיפול בבעיות שלהם. שיתוף הפעולה מביא לכך שבמקרה הזה, אחד ועוד אחד שווה שלוש".

טלפונים, תרבות והיי-טק
בסיועו של פרופ' מייקל פורטר מאוניברסיטת הרווארד – מומחה עולמי בכיר לפיתוח כלכלי ליצירת תחרותיות עסקית של ערים, ניתחו אנשי 'סטארט-אפ' ירושלים את היתרונות היחסיים של ירושלים. "כדי ליצור מקומות עבודה לאורך זמן, צריך למצוא את הנקודות שבהן ירושלים חזקה", מסביר פלד, "אחרת יוצרים בסך הכל סבסוד ממשלתי, וברגע שהממשלה תצמצם את התמיכה – המפעל ייפול".

על-פי המחקר מצאו אנשי העמותה שלושה תחומים להתמקד בהם: חיבור של תרבות ותיירות – בניית קשר בין תעשיית התיירות למוסדות התרבות בעיר, כמו יצירת חבילות תיירות עם תרבות; מוקדי תמיכה טלפוניים – בירושלים ישנם אנשים רבים דוברי אנגלית (ושפות זרות אחרות) ובעלי השכלה גבוהה, שיכולים להעניק שירותי תמיכה טלפונית ללקוחות בכל רחבי העולם.

שני התחומים הראשונים אמנם אינם עתירי טכנולוגיה, אולם יש להם פוטנציאל תעסוקה גדול. חברת IDT למשל, המעניקה שירותי תמיכה טלפונית (מיקור חוץ), מעסיקה כבר 600 עובדים בעיר. התחום השלישי הוא כבר היי-טקי לכל דבר: טכנולוגיה רפואית. "לירושלים יש יתרון יחסי בביוטכנולוגיה", אומר פלד, "כיוון שיש בה שני בתי חולים בעלי שם עולמי: שערי צדק והדסה. בנוסף, האוניברסיטה העברית מכשירה 1250 בוגרים בתואר שני ושלישי במדעי החיים מדי שנה. האוניברסיטה היא בין עשרת המוסדות האקדמיים המובילים בעולם בהכנסות מפטנטים. כבר כיום יותר מ-20 אחוזים מחברות הביוטכנולוגיה בארץ נמצא בעיר".

אז איך מחזקים עוד יותר את התחום הזה?
"מבדיקות שערכנו עם אנשים בתעשייה, מצאנו שחסר מקום שבו אפשר יהיה לעשות ניסיונות קליניים על חיות, תוך שמירה על דיני 'צער בעלי חיים', כמובן. למעשה, אין בארץ בכלל מרכז כזה, והדבר פוגע בהתפתחות התעשייה. אנחנו מנסים לקדם הקמת מרכז כזה בעיר - דבר שיכול לתרום למשיכה של חברות רבות בתחום לירושלים.

"תחום נוסף הוא ניצול המומחיות הקרדיולוגית של הרופאים והחוקרים בעיר, על-ידי בניית מרכז מחקר ופיתוח בנושא. עוד כיוון פיתוח הוא שיתוף פעולה עם מדינת קליפורניה בתחום של תאי גזע, שעשויים לטפל במחלות שאין להן כיום פתרון".

בהמשך מתכננים בעמותה לבדוק את היתרונות היחסיים של העיר בתחום התוכנה. פלד מדגיש כי בניגוד לקרן השקעות רגילה, העמותה אינה מקימה חברות, אלא רק מסייעת להן בהדרכה, בעצה ובחיבור לרשויות ולמשקיעים.

"הדירקטוריון שלנו מגוון: יושבים בו חרדים, חילונים וערבים", אומר פלד, "אבל כולם פועלים יחד כדי לקדם את נושא התעסוקה בעיר".

הפוליטיקה של קידום העיר
בכנס שערכה העמותה לפני כחצי שנה אמר שר התמ"ת, אהוד אולמרט: "אני מאמין כי בעיר ירושלים יש פוטנציאל תעשייתי גדול. יש תשתיות של כוח אדם מיומן, ואני מחויב לעשות ככל שביכולתי על מנת להפוך את ירושלים למרכז ביוטכנולוגיה והיי-טק עולמי. בעבר חווינו כמה ניסיונות שלא צלחו בעיר, אבל אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להשאיר את ירושלים במצב שבו היא נמצאת. אני מדבר על קידום תכניות עסקיות, משיכת השקעות והבאת יזמים ויצרנים לעיר, אבל שום שוק חופשי לא יוכל להתפתח בלי שהממשלה תקדיש לו את התקציבים".

בכנס בלט בהעדרו ראש העיר, אורי לופוליאנסקי. מקומוני הבירה ידעו להסביר כי העובדה שיו"ר האופוזיציה, ניר ברקת, הוא מראשי העמותה ומייסדה, היא שגרמה לראש העיר להדיר את רגליו מהמפגש. כשנשאל על כך פלד, הוא משתדל להמעיט בחשיבות היריבויות הפנימיות בעיר ולהתמקד במטרה:
"אני לא אומר שהכל אידיאלי, אבל אנחנו משתדלים לפעול בצורה הכי א-פוליטית שאפשר. אנחנו כאן כדי לקדם את ירושלים – ולא את האג'נדה הפוליטית של מישהו. אנחנו משקיעים הרבה מזמננו החופשי בהתנדבות, כי העוני ומצב התעסוקה בעיר כואבים לנו. זאת הרי עיר הבירה של העם היהודי כולו. איך היא יכולה להיות היישוב הכי עני במדינה?"

לדעתך, העירייה עושה מספיק?
"אני לא בא בהאשמות כלפי העירייה. לדעתי היא דווקא עושה דברים חשובים מאוד. מטרתנו היא רק להגביר את שיתוף הפעולה לטובת כולם".

פלד שופע מחמאות גם לממשלה, ובמיוחד לשרים נתניהו ואולמרט: "קיבלנו מהם שיתוף פעולה מצוין. הם מסייעים בכל התחומים. למשל, בימים אלה יוצאים מכרזים עם הטבות ממשלתיות למי שיקים חברה למיקור חוץ בירושלים".

אוויר שבבים צלול כיין
מי שיופקד על ביצוע הפרויקטים השאפתניים הוא עזרי לוי, מנהל 'הרשות לפיתוח ירושלים' – גוף ממשלתי המופקד על עידוד התעשייה בעיר. את תפקידו הוא מגדיר בין השאר כך: "אנחנו מנסים שההבטחות של שרי הממשלה לא יישארו באוויר, אלא גם ירדו לשטח".

לוי משתבח גם הוא במכרז למוקד השירות הטלפוני, שאמור ליצור 500 מקומות עבודה חדשים בעיר. "היזם שייבחר יצטרך להתחייב להעסיק בעיקר עולים חדשים, חרדים וערבים". בקרוב גם תופעל תכנית ויסקונסין בירושלים, אומר לוי, והיא אמורה להוציא יותר מ-4000 איש ממעגל האבטלה. אבל, מודה גם לוי, "מדובר בעזרה ראשונה בלבד לאוכלוסיות החלשות".

ומה בדבר עידוד תעשיות עתירות ידע? לוי מפרט את החבילה שאושרה על-ידי הממשלה בישיבתה ביום ירושלים: סיוע במעונות יום עבוד ילדיהם של עובדי היי-טק, סבסוד עלויות פיתוח הקרקע למפעלים חדשים, וסיוע גם בעלויות-היתר בשנים הראשונות של המפעל. "אולם", הוא מדגיש, "היי-טק זה גם אווירה – הרגשה שדברים קורים".

איך יוצרים אווירה? החממות הטכנולוגיות בעיר, שמלוות חברות הזנק בשלבים הראשונים של חייהן, אמורות ליצור תחושה של חדשנות טכנולוגית והתפתחות. כחלק מהתדמית ההיי-טקית מונה לוי את פרוייקט האינטרנט האלחוטי במרכז העיר – כל מי שמסתובב במרכז ירושלים עם מחשב שמכיל מודם אלחוטי יכול להתחבר באמצעותו בחינם לרשת. בנוסף, חלק מחבילת הסיוע הממשלתית נועד למיצוב תדמיתה של ירושלים כעיר טכנולוגית. במסגרת זו יגויס אדם בעל רקע מתאים, שתפקידו יהיה להסתובב במפעלים במרכז הארץ ולנסות לשכנע אותם, באמצעות חבילת הטבות, לעבור או לפחות לפתוח סניף בבירה.

לוי סבור שהתשתית האקדמית בעיר טובה: "בשנים האחרונות נפתחו מסלולי הנדסה באוניברסיטה העברית, במכללת הדסה ובמכללה האקדמית להנדסה". 20 אחוזים מהסטודנטים לתכנות בירושלים הם חרדיים, מגלה לוי, מה שמעיד על נכונות של המגזר להשתלב במעגל העבודה בענפים עתירי טכנולוגיה. בקרוב ייפתח גם מרכז השמה לחרדים, שיותאם לצרכים המיוחדים שלהם.

מכון עם לב
אחד מהמוסדות האקדמיים הוותיקים המכשירים כוח אדם טכנולוגי בירושלים הוא בית הספר הגבוה לטכנולוגיה, המוכר יותר בשם 'מכון לב'.

חיים רוזנפלד, האחראי על קשרי התעשייה במכון לב, מספר כי המכון הכשיר עד היום למעלה מאלפיים בוגרים. "כל מנהל יודע שלבוגרי מכון לב יש נאמנות רבה יותר למקום העבודה", מעיד רוזנפלד על עיסתו. "רוב מוחלט של הבוגרים נשאר בארץ ולא נענה לפיתויי עמק הסיליקון. מדובר באנשים עם משפחות – יציבים ובעלי ערכים, וזה חשוב במיוחד בתקופות שבהן ההיי-טק פורח והמהנדסים מוצפים בהצעות עבודה".

רבים מבוגרי המכון השתלבו בעבודה בעיר. בחברת NDS, למשל, המעסיקה 700 עובדים בארץ, ישנם 110 מבוגרי המכון – כשליש מאנשי הפיתוח. גם באינטל באזור התעשייה הר חוצבים מועסקים עשרות בוגרים. "יש לנו נוכחות חזקה של בוגרים במרבית חברות ההיי-טק בירושלים", אומר רוזנפלד.
אחת מחברות הההזנק שהוקמו על ידי בוגרי המכון היא ELAM. החברה המעסיקה עשרות עובדים, ומפתחת חוטים זוהרים, המשמשים לתעשיית הצעצועים וגם לסימון בטיחותי.

רוזנפלד טוען שהמפתח המרכזי הוא השקעה ממשלתית בתעסוקה ובאקדמיה: "אין מספיק בוגרים בתחומי הטכנולוגיה במוסדות העיר. בנוסף, העובדה שבעיר יש אוכלוסיה חרדית וערבית גדולה מקטינה את פוטנציאל העובדים בתחום הזה בעיר".

ובכל זאת, במכון נווה, חלק מבית הספר הגבוה לטכנולוגיה, מנסים להכשיר סטודנטים מהמגזר החרדי בהנדסת תוכנה, תעשייה וניהול ועוד; במכון טל מכשירים בנות באותם תחומים. בשני המכונים לומדים יחד כאלף תלמידים.

אלו קשרים אתם מפתחים בין המכון לאקדמיה?
"אנחנו יוזמים פרויקטים שסטודנטים שלנו מבצעים בתעשייה. מדובר בכ-50 פרוייקטים מדי שנה, ושני הצדדים יוצאים נשכרים מהם. יש גם סטודנטים שחברות 'מאמצות' אותם ומממנות את הלימודים שלהם, בתמורה להתחייבות לעבוד בחברה במשך כמה שנים. בנוסף, מפתחים במכון קורסים שתפורים לפי הצרכים של התעשייה".

גידולי החממות של גבעת רם
אורן גרשטיין הוא מנהל החממה הטכנולוגית של ואן-ליר, המשותפת גם לרשות לפיתוח ירושלים. מטרת החממה היא לספק לחברות הסטארט-אפ את השירותים שלהם הן זקוקות בשלב הקריטי הראשוני של פעילותן. לאחר כשנתיים, כשהחברה עומדת על רגליה – כלומר מגייסת הון או מתחילה למכור את מוצריה – היא יוצאת לדרכה.

החממה של ואן-ליר, אחת משתי החממות בבירה, הוקמה בראשית שנות התשעים וממוקמת בגבעת רם, בקמפוס האוניברסיטה העברית. כיום היא מנהלת שש חברות הזנק העוסקות התחומים מגוונים, ועובדים בה כ-40 איש. אחת החברות, למשל, מפתחת טכנולוגיה המאפשרת לזהות אמינות של נשאלים. תשובות הנבדקים מנותחות על-פי זמן ההיסוס, חזרה על תשובות ומרכיבים פסיכולוגיים נוספים. תוכנה זו עשויה לסייע בבדיקת אמינות של סקרים.

גרשטיין: "כששואלים אנשים למי הם יצביעו לראשות הממשלה, שמעון פרס תמיד מוביל. בקלפי הוא נכשל. התוכנה עשויה לתת לסוקרים אינדיקציה שמי שטוען שהוא יצביע לפרס מרמה. יש כאן פוטנציאל עצום בכל העולם".

חברה אחרת עוסקת בגילוי עצמים זרים על מסלולי המראה. לכאורה נושא שולי, אומר גרשטיין, אולם אפילו עצם קטן יחסית עלול לגרום לאסונות. לפני כשנתיים התרסק מטוס קונקורד בגלל חתיכת מתכת באורך 40 ס"מ שנפלה על המסלול ממטוס שהמריא לפניו. גלגלי המטוס הטיחו את החתיכה הקטנה בחוזקה לעבר מיכלי הדלק, מה שגרם לפיצוץ ולמותם של מאות אנשים.

הפתרון שמציעה החברה מבוסס על מערכת אופטית משולבת-תוכנה המסוגלת לסרוק ולזהות אובייקטים כאלה על המסלולים בשדות התעופה ולשגר התרעה למגדל הפיקוח, כולל תמונה של העצם. כדי להבין את גודל השוק הפוטנציאלי, צריך להבין שסגירה של שדה תעופה עמוס, כמו קנדי בניו יורק, למשך דקה אחת, גורמת לנזק של 4.5 מיליון דולר. לכן החשיבות בזיהוי מהיר ומדויק של האובייקטים על המסלולים שווה לא מעט כסף.

מעודדים הגירה טכנולוגית
הבעיה המרכזית בפיתוח ההיי-טק בירושלים, על-פי גרשטיין, היא העדר כוח אדם טכנולוגי מיומן. בשל כך, חלק לא מבוטל מעובדי חברות ההזנק שבחממה מגיע מחוץ לעיר ממקומות כמו מודיעין, בית שמש ואף גוש דן. כדי לעקוף את הבעיה מנסים בחממה ליצור שיתוף פעולה עם המכללה להנדסה בירושלים, ומשלבים סטודנטים בעבודה בחממה.

"צריך לעודד אנשים בעלי השכלה טכנולוגית לבוא לעבוד ולגור בירושלים", מדגיש גרשטיין. "בתחום של תעשיית ההיי-טק, המרכיב האנושי הוא הנכס החשוב ביותר לחברה".
אתה מבחין בהבדל בין אנשי היי-טק מתל-אביב לבין עמיתיהם מירושלים? בתקשורת נהוג לצייר את הירושלמים כרציניים יותר, קצת 'יורמים', לעומת התל אביבים ה'קלילים'?
"אני לא מוצא הבדלים כאלה. מדובר באנשים בעלי השכלה מקצועית גבוהה, ואי אפשר לאפיין אותם בסיסמאות פשטניות כאלה".

אלן פלד מסטארט-אפ ירושלים מסכם באופטימיות זהירה: "המצב בירושלים לא פשוט, אבל מצד שני יש בעיר אנשים ותשתית טובה, וגם רצון לעשות דברים. אם נצליח לחבר את כולם יחד, יש פוטנציאל הצלחה גדול. אני מאמין שאם נפעל נכון, ירושלים יכולה להיות בעוד עשר שנים אחת הערים המבוקשות בארץ מכל הבחינות".