בשבע 148: נושאת המטוסים שלנו

הביקורת על מועצת יש"ע היא נמהרת, ומתעלמת מאופייה של מועצת יש"ע וממאמצי-העל שהיא עושה בזמנים הללו-מבט של חברים למאבק

(צ'יקו) בן זמרה ויעקב שטרנברג , ט"ז בסיון תשס"ה

קל מאוד למתוח ביקורת. כל פולנייה מצויה יודעת למתוח ביקורת, כל ילד שלא מרוצה מהגננת יודע למתוח ביקורת, וכל עיתונאי יודע למתוח ביקורת. הוא גם מתפרנס מזה.

אבל קשה מאוד להיות מועצת יש"ע. גוף משונה שכזה, שאמור לייצג את כולנו, ודווקא בשל כך הוא מרגיז את כל הקצוות. חלק גדול מתושבי יש"ע טוענים כלפיהם שהם מחרחרי מלחמה ומייצגים קו קיצוני, וחלק אחר יטענו שהם מנהלים מאבק פשרני ומחויך בשעה שהבית בוער. אבל הכי אופנתי זה לדבר על "אזלת היד", כפי שנטען במאמר המערכת האחרון של 'בשבע'. "הם לא עושים כלום", גלגלתם עיניים בשיחת הסלון האחרונה, אחרי הקפה ולפני האבטיח. ומה אתם עשיתם בשביל מדינה?
אנחנו לא שייכים למועצת יש"ע, ויש לנו טענות רבות כלפיה – העדר תמיכה בעצורים מחסימות הכבישים, העדר אמירה ציבורית ברורה שתגבה את הסרבנים ותעורר את דעת הקהל לנושא סירוב הפקודה ועוד – אך לצד הביקורת אנו שואלים את עצמנו אם יש גוף אחר שהיה מסוגל לנהל את המאבק טוב יותר.

כראשי מטה מאמ"ץ אנו עובדים במקביל למועצת יש"ע מזה יותר מעשור. אנו מעידים בעדות אישית על מאמצים כבירים שמתנהלים במועצה, מעל ומעבר למה שניתן לצפות מבני אנוש, בכל המאבקים של השנים האחרונות, ובפרט במאבק הנוכחי. בשנתיים האחרונות קיימנו יחד עם מועצת יש"ע עשרות אירועי ענק, עצרות תפילה ברוב עם, הפגנות שעוררו גלים בדעת הקהל הישראלית וקמפיינים שהשפעתם הישירה הוכחה בסקרים.

יתרה מזאת, פעולות רבות שמבצעת המועצה אינן זוכות להכרה והוקרה, כי מעצם טבען הן מתנהלות בחדרי חדרים וללא רעש תקשורתי. כן, תאמינו או לא, יש למועצת יש"ע זכויות רבות בפרוייקטים שאיש לא יודע עליהם ואיש גם לא ידע: פעילות פרלמנטרית ענפה, השפעה בדרכים שונות על שרים ובכירים במערכת הציבורית, גיבוש לובי משמעותי בתוך הליכוד, פעילות בתחום המשפטי, סיוע למועצות המקומיות ביש"ע בכל ההיבטים המוניציפליים, המשך תנופת ההתיישבות למרות חרב ההקפאות ועוד כהנה וכהנה.

אפשר להשוות את ההבדל בין מועצת יש"ע וגופי מאבק אחרים להבדל בין כלי שיט צבאיים: קל יותר לראות פעולה מוחשית ומהירה של סירת דבור קטנה שיוצאת לבד למים, מתקדמת במהירות למטרה, יורה, ופעמים רבות גם פוגעת. לעומתה, נושאת מטוסים היא כלי כבד ומסורבל. נדרש לה זמן רב להגיע ללב ים, להתקדם ולמצוא את מקומה; אולם משהתמקמה בעומק המרחב הימי, יכולת הלוחמה שלה גבוהה לעין ערוך מזו של הדבור הקטנה, המשוטטת במים הרדודים.

מועצת יש"ע התקדמה לאט ובזהירות אל לב ים, אל מקומה המכובד בתודעה הציבורית, ומשם פגיעתה אפקטיבית יותר משל גופים קטנים שמבליחים לרגע ונעלמים. מוטת הכנפיים הרחבה של מועצת יש"ע מאפשרת לה לפעול בסדרי גודל אחרים מאלו של הגופים הקטנים.

קל מאוד להיות חכם לאחר מעשה, אך מי שלא עושה גם לא טועה. המאמצים הכבירים שהושקעו בעניין משאל העם, למשל, לא נשאו פירות לא משום שהאסטרטגיה ודרך הפעולה היו מוטעות – אלא בשל אופייה המושחת של המערכת הפוליטית המנוהלת בידי שרון. אותו מהלך שמבוקר היום בידי הנשמות הטובות היה קרוב מאוד להשלמה. הנשמות הטובות היו משתתפות בוודאי במסיבת הניצחון.

נכון שמועצת יש"ע אינה שותפה לחלק מהפעילויות, כיוון שלדעתה הן אינן משפיעות לטובה על המאבק, אך מזה תקופה ארוכה (לפחות מאז חילופי התפקידים בדוברות) לא יוצאים מטעמה גינויים.
מועצת יש"ע לא גינתה את הסרבנות, לא גינתה את הקריאות למרי אזרחי ולא גינתה את חוסמי הכבישים, והאשימה רק את שרון במצב הכאוטי. כפי שמועצת יש"ע מבינה שיש גופים מקבילים שמנהלים דברים שאינם לרוחה, אך היא איננה מגנה אותם כי ייתכן שהם מקדמים את אותה מטרה – כך חייבים הגופים האחרים לקבל את דרכה של מועצת יש"ע במאבק, גם אם הם חושבים שאינה מספיק מיליטנטית.

לא פעם נשמעות טענות על כך שבגלל שראשי מועצת יש"ע סמוכים על שולחן הממשלה, בהיותם מקבלי משכורות מהמדינה, הם נמנעים ממאבק דרמטי יותר. ניתן לחלוק על הדרך, אך לדעתנו אין להטיל דופי בטוהר המניעים של ראשי המועצה, שסיכון משרתם הציבורית כלל אינו עומד לנגד עיניהם, אלא השיקולים העניינים בלבד.

שוב, גם לנו יש ביקורת כלפי מועצת יש"ע, ולעתים אף ביקורת נוקבת, אך אנו יודעים שיש גם דרך לבקר: לתקוף גופים ואישים שעושים ימים כלילות במסירות מדהימה ועבודת קודש זו חוצפה. לתקוף גופים שמטרתם זהה לשלך, בעיצומו של המאבק, ומעל דפי העיתון – זו טיפשות. אנו נמצאים בזמן קריטי, שבו לליכוד השורות ולאחדות יש תפקיד מהותי. אפשר וצריך להשמיע ביקורת, אך בדרכים המתאימות ולא בדרך שמחלישה את הציבור ופוגעת במאבק כולו.